בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בפסיקותיו השווה ריבלין את מחיר דמם של ערבים ליהודים

תגובות

עמדותיו המשפטיות של השופט אליחעזר ריבלין
עד מארס 2004, לפני מעט יותר משנתיים, היה השופט אליעזר ריבלין אחד השופטים השקטים והנחבאים ביותר אל הכלים מבין שופטי בית המשפט העליון. אבל אז, במחי פסק דין אחד, הכל התהפך. ריבלין, אחד המומחים הבודדים מבין השופטים במשפט אזרחי בכלל ובדיני נזיקין בפרט, עמד בראש הרכב של חמישה שופטים בערעורה של משפחתו של הילד מיכאל אטינגר, שנהרג ב-1988 בגיל 12, כשנפל לבור באחד מרחובות הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.

המשפחה דרשה פיצוי גם על "ראש נזק" חדש - פיצוי על אובדן השכר שהיה הילד מרוויח במהלך חייו. קיומו של "ראש הנזק" כזה, שזכה לכינוי "השנים האבודות", נדחה בידי בית המשפט העליון 22 שנה קודם לכן, אבל הפעם החליטו השופטים שהגיע הזמן להכיר בו - וריבלין הוביל את המהפכה. ובהחלט היה מדובר במהפכה, שאיימה לטלטל את כל תחום ביטוח נזקי הגוף ותאונות הדרכים בישראל.

"החלטתו של ריבלין להפוך את המוות לעניין יקר למזיקים היתה החלטה אמיצה במיוחד", אומרת ד"ר יפעת ביטון, מומחית לדיני נזיקין ממכללת שערי משפט, "ריבלין שם קץ למצב הבלתי נסבל שבו בחסות דיני הנזיקין היו החיים בעלי עלות זולה מאוד, ולמזיקים היה 'זול' יותר להרוג ניזוק מאשר להותירו בחיים".

פסק הדין בעניין השנים האבודות הוליד "טרילוגיה" של פסקי דין נוספים, שבהם הושלמו ההסדרים הנוגעים להחלת הלכת "השנים האבודות". בפרשת "סולל בונה" הוסדרה התחולה הרטרואקטיווית של ראש הנזק החדש גם על תיקים התלויים ועומדים בערכאות המשפטיות השונות; בפרשת אורלי רז קבע ריבלין שיש להחיל את הלכת "השנים האבודות" גם על תביעות פיצויים בשל תאונות דרכים; ובפרשת "פינץ" מלפני כמה שבועות נקבעו כללי החישוב של אותן "שנים אבודות", ובין היתר נקבע שאין צורך להניח לצורך חישוב הפיצויים קיומה של "משפחה מדומיינת", שהניזוק היה מקים ומפרנס אילו היה מאריך לחיות.

אולם הרישום העיקרי שהותיר ריבלין עד עתה בדיני הנזיקין עד כה לא התמצה רק בפסיקת "השנים האבודות". הלכה מרכזית נוספת בתחום, המשלבת עקרונות חברתיים בדיני הנזיקין, התקבלה לפני כשמונה חודשים בפרשת התינוקת רים אבו-חנא. מדובר בתינוקת מהכפר הערבי ריינה שבהיותה בת חמישה חודשים נפגעה בתאונת דרכים ונקבעו לה אחוזי נכות. חברת הביטוח מגדל עירערה על גובה סכום הפיצוי שפסק לה בית המשפט המחוזי, בין היתר בטענה כי כאשה ערביה-ישראלית אין כל ודאות שהיתה אכן משתלבת בעבודה כשכירה. משפחתה של הילדה טענה כי הסכום שנפסק נמוך מדי, שכן הוא איננו מבוסס על השכר הממוצע במשק אלא על השכר הממוצע של נשים בכפר מגוריה.

ריבלין חולל מהפכה נוספת בדיני הנזיקין, כשקבע כי על סכום הפיצוי להיקבע בהתאם להנחה שעתידה של הילדה היה יכול להיות ורוד יותר מהסטטיסטיקה. "דיני הנזיקין באים להשיב לאדם את הזכות להתוות את סיפור חייו", כתב, "ניתן וראוי להניח כי מצבם של נשים, מיעוטים או מגזרים מוחלשים ישתפר בעתיד ויידע ימים טובים יותר". "בפסק הדין הזה ריבלין המשיך את הקו הברור שהוא מתווה, שלפיו הזכות לעבוד היא קניין של כל אדם במדינה, בלי קשר לרקע המוחלט שממנו הוא מגיע", אומרת ד"ר ביטון, "ריבלין שם קץ גם לתופעה שלפיה זול יותר, מבחינת דיני הנזיקין, לפגוע בילדים ערבים מאשר בילדים יהודים".

כמי שמתמחה במשפט אזרחי, ריבלין סירב לראות בתביעתה של צעירה נגד גבר שהפר הבטחה להינשא לה, מעין "הפרת חוזה נישואים" ולהחיל על המקרה את דיני החוזים. "קל להדגים את הקושי הנעוץ בניתוח הבטחת הנישואים בכלים חוזיים", כתב, "במקרה שבו המבטיחה מגלה שאין היא חשה רגשי אהבה כלפי הנבטח, היש לומר כי היא טעתה טעות יסודית המאפשרת את ביטולו של החוזה? האם ניתן לפרש את חוזה הבטחת הנישואים כחוזה על-תנאי - כשהתנאי הוא התקיימות רגשי אהבה? והשומע יצחק וירחיק עצמו מדיני החוזים".

בשנתיים האחרונות, עם פרישתם של שופטים ותיקים רבים מבית המשפט העליון ושדרוג מעמדו של ריבלין, הוא החל לשבת יותר ויותר גם בתיקים בג"ציים. בתחום המאבק בשחיתות השלטונית ריבלין טרם הפגין קווים נחושים. הוא כתב את פסק הדין ב-2003, שדחה את עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי צחי הנגבי לשר לביטחון פנים. ב-2004 היה ברוב בפסק הדין שדחה את העתירות שדרשו לקבוע שהנגבי לא ישוב למשרד לביטחון פנים גם בתום חקירת פרשת המינויים הפוליטיים..

קול מעט יותר בולט השמיע ריבלין בתחום הזכות לחופש הביטוי ולחופש המידע. ריבלין קיבל את עתירתה של חברת החדשות של ערוץ 2 והורה למשרד התחבורה להעביר לידיה את דו"ח המבקר הפנימי של המשרד, תוך שהוא קובע עקרונית כי על המדינה לחשוף דו"חות ביקורת פנימיים כחלק מעקרון חופש המידע. ואולם, "ריבלין נעצר רגע לפני הקביעה הגורפת לפיה הכלל הוא שדו"חות ביקורת הם גלויים וחשופים", אומר ד"ר יובל קרניאל, מומחה לזכויות אדם ולחופש הביטוי מהמסלול האקדמי של המכללה למינהל.

ריבלין גם הצטרף, לפני כארבעה חודשים, לנשיא אהרן ברק בהחלטה להפסיק את ההליכים הפליליים בעניינו של ח"כ עזמי בשארה, תוך קביעה כי נאומיו בעד חיזבאללה חוסים תחת החסינות המוענקת לחברי כנסת. "הבעת דעה חופשית היא לב לבה של החסינות העניינית", כתב ריבלין.

בחודש ספטמבר יפרוש מכהונתו נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, אחרי 11 שנים כנשיא ו-28 שנות שיפוט בבית המשפט העליון. "הארץ" מפרסם סדרת כתבות במטרה לשרטט את הפרופיל המקצועי והערכי של עשרת השופטים שירכיבו את בית המשפט העליון לאחר עידן ברק

משופט תעבורה לעליון

אליעזר ריבלין נולד לפני 64 שנים בירושלים. אחרי שסיים לימודי תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית, עסק בעריכת דין בבאר שבע, ובין היתר נתן ייעוץ משפטי לרשויות מקומיות וציבוריות. לפני 30 שנה מונה לשופט בבית הדין לתעבורה. כעבור שנתיים התקדם לבית משפט השלום בקרית גת, ואחרי סבב בבתי משפט השלום באשקלון, אשדוד, דימונה ובאר שבע התקדם ב-1982 לשופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, תפקיד שבו כיהן 17 שנה. במקביל, סיים ב-1978 תואר שני במשפטים באוניברסיטת תל אביב והתמחה בנזיקין. ב-1999 זומן לכהן כשופט בפועל בבית המשפט העליון, ומספטמבר 2000 הוא מכהן בו במינוי קבוע. בספטמבר הקרוב, עם מינויה של דורית בייניש לנשיאות, אמור ריבלין להתמנות למשנה לנשיאה.



אליעזר ריבלין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו