בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דברים שרואים מקאן

אילן שילוח, מנכ"ל ושותף במשרד הפרסום הגדול במדינה, מספר על מחיר התנזרותו מייעוץ פוליטי ומגלה הבנה לקולגה הסובל ראובן אדלר. ראיון על החמצה ושינוי אסטרטגי

תגובות

אל תקראו לאילן שילוח פרסומאי. מעטים הפרסומאים שאוהבים להיקרא כך, ובוודאי לא המנכ"ל והשותף במשרד הפרסום הגדול בישראל מקאן-אריקסון. הם מעדיפים לקרוא לעבודתם "ייעוץ אסטרטגי", ובעיני עצמם הם המושכים בחוטים, הלחשנים וכותבי התסריטים, שעל פיהם מתנועעות לעיני הקהל המשתאה דמויות פוליטיקאים ואנשי עסקים. מי היה אריאל שרון ללא ראובן אדלר? מי הוא שמעון פרס, אם לא זה שמסתודד עם משה תאומים בלובי עב שטיח? איפה היתה היום שרי אריסון ללא כתפו המזומנה של רן רהב?

שילוח הוא איש עסקים, פרסומאי ואסטרטג, אבל הוא מוותר על זכות ההגדרה המדויקת: "אני איש שמביא חשיבה אסטרטגית, שגורמת לשינויים בארגונים שאני עובד אתם, ואני משתמש בפרסום כאחד הכלים להביא לשינוי. לו הייתי צריך לבחור רק אחת מההגדרות - לא הייתי בוחר באף אחת מהן".

כיועץ אסטרטגי יש לשילוח השפעה רבה על ניהולן של חברות מסחריות גדולות. שילוח ממפה את השוק, מנחש את כיוון הרוח ומנחה את לקוחותיו כיצד להתמודד עם המתחרים. את הלקוח החשוב ביותר שלו, סלקום, איפיין שילוח כחברת שירותי מוסיקה ישראלית מתקדמים. אם תחליט סלקום לעזוב את מקאן, היא עשויה לעבור טלטלה דומה להחלפת מנכ"ל.

הוא מודע לכבוד הרב שרוחשים לו קולגות ולקוחותיו ואוהב לקבל את היחס המתאים. לרוב הוא מקפיד על סגנון דיבור מאופק, אך לפעמים בוטה. יש שאוהבים אותו על המצגות המלוטשות, המציגות את מצב השוק ומצב החברה ללא כחל וסרק. אחרים נעלבים ומאשימים אותו בשטחיות ובהפרחת סיסמאות. שילוח אינו אוהב ויכוחים. הוא מציג את העובדות על פי הבנתו ואת המלצותיו לפעולה, ומותיר ללקוחותיו את הבחירה.

הוא לא רק מייעץ. הוא מחפש כבר כמה שנים כיוון חדש ועמדות חדשות מול שווקים סוערים ומשתנים. ניסיון נאיווי משהו להצטרף לקבוצת השליטה בערוץ 10, הבהיר לשילוח שעל אף שהצלחתו בעולם הפרסום הפכה אותו לאדם אמיד, הוא עדיין אינו שייך לליגת המיליארדרים היכולה להרשות לעצמה להחזיק בערוץ טלוויזיה מפסיד, ולהבטיח שאנשי שררה ועיתונאים יזהרו בכבודם. שילוח ויתר על החלום להחזיק בטלוויזיה, אבל משקיע בחברות סטארט-אפ, שאולי פעם יהיו חברות חזקות בתחום התקשורת.

"נעשה עוול לטלוויזיה"

שילוח השתית את הצלחתו על הטלוויזיה. כמו כל משרדי הפרסום הגדולים והחזקים בישראל, גם הוא השכיל להבין את כוחה של הטלוויזיה בבניית מותגים. ואולם, הנאמנות לטלוויזיה גרמה לו לאחר בכמה שנים בהבנת הפוטנציאל העצום של הפרסום באינטרנט. שילוח מודה בכך חלקית ואומר כי "אני כבר לא רואה את שוק הטלוויזיה בישראל כאטרקטיווי".

"בתוך כחמש שנים יהיה היקף הפעילות הכספית של האינטרנט בישראל כ-200 מיליון דולר בשנה", אומר שילוח, "לעומת 50 מיליון דולר כיום. אני רואה את זה קורה בישראל כמו בכל העולם. אצלנו במקאן נסיים את 2006 כשהאינטרנט תופס כ-10% מהפעילות שלנו. זה לא משקף את הממוצע, שעומד כיום על כ-4%. אנחנו משקיעים הרבה מאוד משאבים בתחום".

לפני כשנתיים אמרת שהאינטרנט קטן מכדי לעניין את מקאן. MRM, שהיה משרד הפרסום של מקאן לאינטרנט, היה משרד קטן ולא מצליח ולא השקעתם בו. בניגוד למשרדי פרסום אחרים, לא חזיתם את הגידול של השנה וחצי האחרונות. פיספסתם את המגמה?

"עד לפני שנתיים-שלוש האינטרנט היה בין 1% ל-2% מעוגת הפרסום ולא חשבנו שנכון להשקיע משאבים בתחום. אני חושב שנכנסו בזמן, ומי שנכנס לפנינו פשט את הרגל. החוכמה היא להיכנס בטיימינג הנכון. יכול להיות שאיחרתי לזהות את המגמה בשנה אחת, אבל לא בחמש שנים".

כיצד השקעתם בפיתוח הפרסום באינטרנט?

"הקמנו את מקאן דיגיטל במקום MRM. כיום עובדים בחברה 25 אנשים, ואנחנו מגייסים את הכוחות הכי טובים בשוק. אורן פרנק (מנכ"ל משותף במשרד) מוביל את המהלך. כמו שב-93' (שנת הקמת ערוץ 2) תחום הטלוויזיה היה אסטרטגי בעבור מקאן, כך כיום האינטרנט הוא אסטרטגי בעבורנו".

האינטרנט יהיה חוד החנית של מקאן?

"הטלוויזיה תמשיך להיות חוד החנית של בניית המותגים. אני חושב שנעשה עוול גדול לטלוויזיה. היום הפרסום באינטרנט הוא בעיקר תחליף של הפרסום בעיתונות, כי הגולשים פותחים אתרים במקום לקרוא עיתונים. בשלב הבא, כשהווידאו יהיה חלק מרכזי בפרסום באינטרנט, הוא יחליף חלק מהפרסום בטלוויזיה. האינטרנט עובד חזק יותר מהטלוויזה ביכולת שלו ליצור אינטראקציה. הוא נותן למפרסם פידבק שיווקי".

עד לפני כשלוש שנים עוד נקרא המשרד בראשו עומד שילוח מקאן-קשר-בראל. כשרצו להעיד על זיקתו של המשרד לתחום הטלוויזיה ועל החיבור ההדוק של ראשיו לראשי זכיינית ערוץ 2 קשת, קראו לו בענף הפרסום מקאן-קשת-בראל. ואכן, מקאן-אריקסון בנה את עצמו על עמלות הטלוויזיה ונבנה בד בבד עם זכייניות ערוץ 2. אבל נדמה שהסימביוזה בין מקאן-אריקסון לטלוויזיה נמצאת כיום על פרשת דרכים. ההצהרה של שילוח על כך שהצמיחה של המשרד תגיע דווקא מכיוון האינטרנט היא הזמנה לערעור ההרמוניה עם ראשי תעשיית הטלוויזיה.

ייתכן שאתה חושש להודות בשקיעת הטלוויזיה כדי לא להרגיז את שותפיך בענף הזה?

"אני חושב שבשנתיים האחרונות נעשה קמפיין שלילי לטלוויזה בישראל, קמפיין שנובע משלוש סיבות: המכרז לערוץ 2 גרם למפרסמים רבים לחשוב שהם מממנים את דמי הזיכיון הגבוהים ששילמו הזכיינים במכרז על ערוץ 2 והמפרסמים הרגישו שעל חשבונם בונים מגדלים באוויר; סיבה נוספת לקמפיין הנגטיווי נגד הטלוויזיה היא הבאז העולמי על כך שערוצי הברודקאסט נמצאים בירידה, באז שקיים גם בישראל; ותופעה שלישית היא כניסה של מדיומים אחרים, כמו האינטרנט וערוץ 10, שנגסו בערוץ 2.

"אבל בסך הכל, לטלוויזיה בישראל יש תוצאות טובות מאוד, מדהימות במונחי רייטינג. לדעתי, ההחמצה הגדולה ביותר של המפרסמים זו הטלוויזיה המסחרית, בגלל סטיגמה שנוצרה על הטלוויזיה. אני חושב שיש פה הזדמנות גדולה לפרסום בטלוויזיה.

"אני רוצה להזכיר שב-2002 היה הרייטינג 9%, והיום עם כניסת ערוץ 10 שהביאה לתחרות, ערוץ 2 שיפר את המוצר שלו. יש לו רייטינג ממוצע של 20% בכל ערב בשעות הפריים. בעוד חמש שנים נתגעגע למספרים כאלה. היום הטלוויזיה היא המקום המרכזי לכל מי שרוצה לבנות מותגים. בעתיד הצופים ילכו לאינטרנט ולערוצי הנישה של הכבלים והלוויין".

מקאן אריקסון הוא השני בגודלו בפעילות באינטרנט. מתי תתקדמו?

"בשנה האחרונה אנחנו משקיעים הרבה מאוד מאמצים לגדול בתחום. כבר השנה אנחנו המשרד הכי גדול בכל הקשור לחלק שהאינטרנט תופס בתוך הכנסות המשרד לעומת משרדים אחרים, ולכן אני מניח שבסופו של דבר אנחנו נהיה המשרד הכי גדול בתחום. היעד שלנו הוא להיות הכי טובים".

לא מתעסק בפוליטיקה

שילוח, 49, נולד וגדל בקיבוץ מעוז חיים שבעמק בית שאן. בצעירותו, כחבר קיבוץ, עבד בדייג של דגי בורי. בצבא שירת בסיירת מטכ"ל ומפקדיו היו נחמיה תמרי ועמירם לוין. באחד המבצעים שבהם השתתף הכיר את אבי דיכטר, מי שמכהן כיום כשר לביטחון פנים.

אחרי שהשתחרר עבד שילוח כמאבטח בשגרירות ישראל בלונדון, שם הכיר את אילן כהן, מי שהיה עד באחרונה מנכ"ל משרד ראש הממשלה. כהן ושילוח למדו יחד (כלכלה ומינהל עסקים) והקימו ביחד את חברת הייעוץ POC. מ-POC עבר שילוח לנהל את מקאן, כך שבפועל, בכל חייו הבוגרים, עבד שילוח בשני מקומות עבודה בלבד.

שילוח גרוש פעמיים, יש לו שלוש בנות ובת זוגו היא שירה מרגלית, מנכ"לית משותפת במשרד הפרסום שבבעלותו, לצד אורן פרנק.

אנשי העסקים מהדור שלך, כמו דודי וייסמן ואילן בן דב, צמחו והפכו למולטי מיליונרים, ואתה נשאר בענף הפרסום הקטן יחסית. אתה מרגיש החמצה?

"אנשים שונים בוחרים במקצועות שונים. פרסום זה המקצוע שלי. ההתמחות שלי היא באסטרטגיה השיווקית העסקית. לא בחרתי להיות משהו אחר ואני מאוד מאושר מהמקצוע שבחרתי, שמאתגר ומפעיל את הראש. אינטלקטואלית, מה שאני עושה כיום מרתק אותי יותר מלנהל חברה גדולה של מיליארד דולר, וגם אם היו מציעים לי לא הייתי לוקח. בעבר כבר הציעו לי אבל סירבתי. אני מעדיף לא לפרט".

בנית לעצמך תדמית של מי שבורח מפוליטיקה. אתה יכול להגיד שעולם העסקים שבו אתה פועל הוא פחות מושחת מהעולם הפוליטי?

"זאת לא תדמית. מהיום שהגעתי לנהל את מקאן החלטתי שהמשרד לא יתעסק בפוליטיקה, לא המשרד ולא אני באופן אישי. זאת, על אף שהציעו לי יותר מפעם אחת. אני מזכיר לך שקודם להגעתי, מקאן-קשר-בראל היה מעורב מאוד בפעילות פוליטית (מועמדים שונים במערכות בחירות שונות, בעיקר בשמאל - א.צ). הסיבה שברחתי מזה היא שהקשר בין משרדי הפרסום לפוליטיקאים משחית את משרדי הפרסום.

"רמת השחיתות בישראל עלתה דרמטית כתוצאה משיטת השלטון, והפרסומאים שעובדים עם הפוליטיקאים צריכים לאמץ את השיטות הנהוגות בשלטון. אין להם ברירה. זה כמו שחברה תחליט לעבוד במדינה שבה מקובל לשלם שוחד".

מקאן-אריקסון, שמדיר רגליו מפעילות פוליטית, הוא משרד אתי יותר מאדלר-חומסקי שעוסק בפוליטיקה?

"אני לא שופט את אדלר-חומסקי או כל משרד פרסום אחר. בחרתי באופן אישי שלא להיות מעורב בזה, ובחרתי את זה לא היום אלא לפני 10 שנים. נכון שבגלל הריכוזיות של שיטת הרגולציה, עולם העסקים צריך את השלטון. ועדיין, העולם העסקי יותר נקי. חברות כמו טבע, אסם ועלית הן הרבה יותר נקיות".

אתה מרגיש שמקאן-אריקסון נמצא בנחיתות מול משרדי פרסום שעוסקים בפוליטיקה?

"אין ספק שאני מועמד נחות לחברות ממשלתיות או לחברות עסקיות שצריכות את השלטון, כי אני לא מהווה גורם השפעה בתחומים האלה. השלטון שולט כיום באמצעות הרגולטורים. בסופו של יום, שיטת הממשל היא כזאת ששום דבר לא באמת עובר תהליך של הפרטה. קחי את מכרז ערוץ 2 למשל, הוא לא יצר הפרטה. הרשות השנייה עדיין שולטת בזכייניות. עשו מכרז, אבל ממשיכים לשלוט באמצעות תקנות ופקידים".

הקרב על תקציבי הפרסום

תקציב הפרסום הגדול ביותר של מקאן ב-2005 היה של סלקום, בהיקף של כ-13 מיליון דולר בשנה; התקציב השני בגודלו היה של yes., בהיקף של כ-9 מיליון דולר בשנה - ומעל שניהם מרחף סימן שאלה.

לאחר שנוחי דנקנר רכש את השליטה על סלקום, הוא החליט להעביר מחצית מתקציב הפרסום של החברה לגיתם שבבעלות מודי כידון, חברו של דנקנר. בבת אחת איבד שילוח תקציב של 7-6 מיליון דולר. כעת לא ברורה המשך הדרך המשותפת גם לגבי תקציב הפרסום של yes - עופר בלוך עזב את תפקיד המנכ"ל ועל רקע זה לא ברור אם מקאן ימשיך לטפל בתקציב.

"גם לאחר עזיבת מחצית מתקציב סלקום, אני מעריך שהפער בינינו לבין משרדי הפרסום האחרים יישאר גדול גם ב-2006", אומר שילוח. לגבי yes, הוא אומר כי "בכל מקרה מקאן יטפל בתקציב בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית", ורומז לכך שאם יפסיק לטפל ב-yes, סביר שיקבל התקציב של HOT.

תקציב הפרסום של סלקום נקנה בייסורים. בעבר חווה שילוח עימות סוער וייצרי עם יעקב גלברד, מנכ"ל פלאפון באותה עת. שילוח, שהיה היועץ האסטרטגי והפרסומאי של פלאפון, החליט לעבור למתחרה סלקום באמצע גיבוש המהלך האסטרטגי החשוב שנועד להחזיר את פלאפון למעמד בכיר בשוק הסלולרי. גלברד חש פגיעה אישית קשה. למרות פגישת פיוס שנערכה מאז, שילוח וגלברד רחוקים מלהיות חברים טובים.

סיום התקשרות עם משרד פרסום מלווה בסערה גדולה יחסית בתוך החברה, כמו גם בתוך המשרד. ההחלטה מי יהיה משרד הפרסום מתקבלת במרבית הארגונים הגדולים בידיו של המנכ"ל. לעתים הבעלים עצמם בוחר לעסוק בסוגיה. "זה הרבה יותר מקשר של ספק ולקוח - זה יותר כמו שותפות לדרך", אומר שילוח.

למה פרידה של לקוח ממשרד פרסום מסתיימת לרוב באקורדים צורמים? זה כמו הפסקת מערכת יחסים בין מטפל למטופל?

"זה לא שיש תלות רגשית או פסיכולוגית, אבל מכיוון שיש שותפות מאוד עמוקה בתהליכים האסטרטגיים של החברה עצמה, הצדדים מגיבים בפגיעות גבוהה מאוד אם השותפות מופסקת".

מה מידת המעורבות שלך במתרחש אצל הלקוחות שלך? אתה חשוף למספרים? מכיר דו"חות פנימיים?

"יש לקוחות שאצלם אנחנו מעורבים בצורה עמוקה מאוד, אבל גבולות הגזרה ברורים: המעורבות העמוקה ביותר היא בתחום האסטרטגיה העסקית".

לשילוח יש דימוי של חברת השמה לבכירים. התדמית שלו היא של מי שעוסק במינוי מנכ"לים בחברות שהן גם לקוחותיו. "זה דימוי תלוש מהמציאות", הוא אומר. "זה נכון שפה ושם שואלים אותי אם למנות מישהו לתפקיד, אבל באופן עקרוני אני לא מתערב במינויים ולא מנסה להשפיע עליהם".

אתה יכול לסמן משרד פרסום שמאיים על המקום הראשון שבו נמצא מקאן כבר יותר משבע שנים?

"הדירוג של חמשת משרדי הפרסום הגדולים יציב, כבר הרבה מאוד שנים. יש שינויים קלים - אחד עולה מיקום בדירוג, אחד יורד שלב אחד בדירוג - אבל הגדולים היו ונותרו הגדולים".

בעלי ההון והמדיה

עד לפני כשנה עוד היה שילוח עסוק בשאלת ערוץ 10. לאחר חודשים ארוכים של משא ומתן, הוא חתם על הסכם הבנות לכניסה כשותף בערוץ. שילוח היה אמור להיכנס כבעלים בערוץ עם ארנון מילצ'ן, להחזיק עד 19% מהבעלות וכן לייצג בהנהלה את מילצ'ן, המחזיק ב-25% ממנו. מבחינתו זאת היתה אמורה להיות עסקת ענק שתכלה חלק ניכר מכספו.

היית עם רגל אחת בתוך ערוץ 10, אבל יצאת בדקה ה-90. מה גילית שגרם לך לעזוב?

"במהלך הכניסה שלנו לערוץ 10 נאמר לנו שיהיו הקלות משמעותיות בתחום הרגולציה, כמו למשל שלא נצטרך לשלם 6 מיליון דולר בשנה כדמי זיכיון, או ירידה בהיקף התמלוגים שנצטרך לשלם למשרד האוצר וירידה ברמת המחוייבות להפקות מקור. למעשה, אחרי שהגענו להבנות, לא נתנו הקלות לערוץ 10 כלל. היה ברור שהפרויקט לא כלכלי וההשקעה לא תוחזר לעולם ולכן החלטתי לצאת".

עם מי הגעת לכל ההבנות הללו?

"עם אנשי הרשות השנייה (הרגולטור המפקח על הערוצים 2 ו-10 - א.צ). בסופו של דבר הרשות השנייה סירבה לתת הקלות לערוץ 10".

יכול להיות שהבנת שזה משחק במגרש של מיליונרים כבדים ורמת ההשפעה שלך תהיה אפסית, ולכן החלטת לוותר על הרעיון?

"זאת לא היתה השאלה. השאלה היתה כלכלית. ערוץ 10 סופג הפסדים כבדים משום שלא קיבל הקלות רגולטוריות עד היום. כל מי שנמצא שם היום לא עושה את זה מסיבות כלכליות".

מאיזו סיבה מולטי-מליונרים, כמו ארנון מילצ'ן ויוסי מימן, צריכים להשקיע כסף במיזם כלכלי מפסיד. בגלל הכוח והליטוף לאגו שבאחזקת ערוץ טלוויזיה?

"אנשים אוהבים מדיה. הרבה מאוד בעלי הון אוהבים להיות מעורבים בתחום המדיה בכל העולם".

קיבלת מהם הבטחה שעל אף שאתה בעל מניות מיעוט, אתה תנהל את הערוץ?

"לאודר יושב בניו יורק, מילצ'ן בלוס אנג'לס. היה ברור שאני אהיה הגורם המוביל מבחינת בעלי מניות. אבל עדיין, היה אמור להיות מנכ"ל שינהל את הערוץ".

"כל הטלוויזיה מפסידה"

איך לדעתך יש להסדיר את ענף הטלוויזיה?

"לשוק הטלוויזיה בישראל דרושה ליברליזציה מרחיקת לכת. במצב הנוכחי, ערוץ 10 מפסיד כסף וערוץ 2 מפסיד כסף. גם הכבלים והלווין מפסידים כסף וערוץ 1 פושט את הרגל. כלומר כל הטלוויזיה מפסידה. זה אומר שיש כאן משהו מאוד לא תקין, והאחריות המלאה היא של הרגולציה.

"צריך לסגור את הרשות השנייה ולהעביר את האחריות למועצת הכבלים והלוויין וליורם מוקדי העומד בראשה, שעושה את עבודתו נאמנה. מועצת הכבלים והלוויין (המפקחת על כל ערוצי הכבלים והלוויין, על ערוץ המוסיקה 24 ועל ערוץ 9 ברוסית - א.צ) עולה 5 מיליון שקל בשנה. הרשות השנייה עולה 100 מיליון שקל בשנה. זה כסף שמשלמים המפרסמים. היום יש ברשות השנייה יותר פקידים מאשר ברשות השידור. למה אני צריך אותם, שיפקחו על ההפקות?!"

"דבר שני, צריך להפוך את הטלוויזיה המסחרית מטלוויזיה ציבורית-מסחרית לטלוויזיה מסחרית אמיתית - להוריד את דמי הזיכיון, לבטל את נושא התמלוגים לאוצר, להפחית את דרישות הז'אנר העליון, לאפשר לרשת ולקשת להתמזג ולהפוך את הערוצים 2 ו-10 מזכיינים לבעלי רישיונות.

"צריך לבנות מפת דרכים בת 10 שנים לפתיחה הדרגתית של ערוצי הכבלים והלוויין לפרסום, אבל זה יכול לקרות רק לאחר שהטלוויזיה המסחרית מגיעה לרווחיות. בכל שנה ניתן לפתוח עוד ערוץ לפרסום, לא בבת אחת. הערוץ הראשון יהיה המקום לייצר הפקות מקור בז'אנר עליון. יש לו תקציב של מיליארד שקל, וזה הגיוני שהוא יהיה אחראי על תוכניות האיכות".

אתה רואה סיכוי שמשהו מכל זה יקרה?

"אם לא תצא תוכנית כזאת לפועל, זו תהיה פשיטת רגל של ענף הטלוויזיה בישראל. אני לא חושב שבעלי המניות בערוץ 2 יהיו מוכנים להמשיך להזרים כסף לערוץ אם אין בו אופק כלכלי. זה לא יהיה כמו בערוץ 10. בקרוב יתחיל תהליך הדרגתי שבשלב הראשון שלו הזכייניות של ערוץ 2 לא יעמדו במחוייבות שלהן מהמכרז, ואז יתחיל תהליך של משבר".

בתגובה אמרה יו"ר הרשות השנייה נורית דאבוש: "אני מכבדת את אילן שילוח כאיש משמעותי בעולם הפרסום בישראל. תנאי הרגולציה שקובעת הרשות השנייה אינם נקבעים בהתאם לדרישותיו של משקיע פוטנציאלי זה או אחר. חבל שמר שילוח בוחר להשתלח ברשות השנייה מעל גבי העיתון. הייתי שמחה לו היה שילוח לומד את העובדות לאשורן ורק לאחר מכן קובע את עמדתו".

המשבר האישי של אדלר

שילוח הוא גם הבעלים של אחת מחברות רכש המדיה הגדולות ביותר, מקאן יוניברסל, שעוסקת גם ברכישת שטחי פרסום בעיתונות. "למען הגילוי הנאות, צריך שיהיה כתוב שאני עובד עם 'הארץ' ו-TheMarker", הוא מציין. "שני עיתונים יומיים התחזקו בשנה האחרונה - 'ידיעות אחרונות' ו'הארץ'. 'מעריב' ירד. גם 'הארץ' וגם 'ידיעות' עשו הרבה שינויים במוצר עצמו וגם במחלקות המסחריות שלהם, ו'מעריב' התחיל בשינוי מאוחר יותר.

"אבל בסך הכל האינטרנט הוא זה שמחליף את העיתונות, והמו"לים צריכים להשקיע את עיקר המאמץ שלהם באינטרנט. אם היום השווי של הנכסים שלהם מגיע 80% מעיתונות ו-20% מהאינטרנט, זה יתהפך. בעוד חמש שנים העיתונים יהיו רק 20% מהנכסים של המו"לים. לכן, האתגר של 'מעריב' יהיה לסגור פערים קודם כל באינטרנט מול 'ידיעות' ו'הארץ'".

אחת הסערות הגדולות שהתעוררו באחרונה בשוק הפרסום והטלוויזיה נסובה סביב הסרט "כל אנשי הקמפיין" ששודר בערוץ 10. הסרט הציג את מאחורי הקלעים של הקמפיינים בתקופת הבחירות, בכיכובם של ראובן אדלר, אייל ארד, גיל סמסונוב ועוד. התנהלותם של הפרסומאים נחשפה, וכללה ציטוטים קשים והתנהגות בוטה.

"אני לא שותף להתקפות על הסרט ועל אדלר", אומר שילוח. "צריך לזכור שכל האנשים סביב שרון, ואדלר בפרט, עברו משבר אישי כבד סביב כל מה שקרה לשרון. ולכן אני לא הייתי שופט אותם בחומרה כפי שנעשה".





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו