שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

האם תוכנית הבראה לקברי צדיקים תעלה את מספר התיירים?

באים ל"אתר קדוש", ונתקלים בזוהמה והזנחה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עירית רוזנבלום

כשהזמרת ותלמידת הקבלה מדונה ביקרה בישראל לפני כשנה וחצי, היא לא בחרה להגיע למקום המרכזי לזרם הקבלה - קבר רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) במירון. לו היתה מדונה מגיעה לקבר רשב"י, את פניה היו מקבלים קבצנים פושטי יד, שירותים מדיפי צחנה ודוכנים מאולתרים של תשמישי קדושה.

תוכנית חדשה של שר התיירות, יצחק הרצוג, מבקשת לשנות את המצב ולשפר את תחזוקתם של קברי הצדיקים. אם התוכנית תצליח, בפעם הבאה שמדונה תבקר בישראל היא תוכל לבקר באתר במירון וליהנות מתשתיות המתאימות למאה ה-21.

כדי לקדם את היוזמה הקים השר הרצוג צוות לגיבוש תוכנית הבראה מפורטת ומקיפה למרכז הארצי למקומות הקדושים, בראשות סמנכ"ל משרד התיירות רפי בן-חור. בישראל יש כ-20 אתרים קדושים יהודיים מוכרזים, בהם קבר רחל, קבר רבן גמליאל, קבר הרמב"ם, קבר רבי שמעון בר-יוחאי, קבר דוד וקבר רבי עקיבא (ראו מפה). בנוסף ישנם עוד כ-140 אתרים קדושים שאינם מוכרזים.

על פי נתוני משרד התיירות, מדי שנה פוקדים את כלל האתרים הקדושים היהודיים (לא כולל הכותל המערבי), כשלושה מיליון מבקרים יהודים, מרביתם מישראל. דגימה מקרית של קברי צדיקים בגליל, מעלה תמונה עגומה של הזנחה.

כך למשל, קבר רשב"י במירון - שאליו מגיעים בין 2.5 ל-3 מיליון איש בשנה - מעורר רתיעה בסביבתו המוזנחת, בקירות המתקלפים והמפוחמים, במוכרים שפועלים בסביבתו באישור ובלא אישור, ללא חניון מסודר ובלי טיפת צל. בטבריה, בקברי רבי עקיבא והרמח"ל, אין הצללות מפני החום, החניה עלובה והכיפות הכחולות זועקות לסיוד. בקבר הנביא חבקוק, בדרך לעמוקה, אין בתי שימוש.

מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, יוסף שוינגר, מסביר שאזורי הפעילות והקבורה של התנאים והאמוראים שהפיצו תורה מרוחקים וקשים להגעה מטבעם, שכן הם ברחו מפחד השלטון הרומאי ולכן קיים קושי בהנחת תשתיות.

התקציב הנדרש: ארבעה מיליון ש' לשנה

תוכנית ההבראה תכלול רפורמה בפעילות המרכז הארצי למקומות קדושים, תוך שימת דגש על פיתוח המקומות הקדושים, תפעולם ואחזקתם. "גם בתור אזרח שביקר באתרים הקדושים קוממה אותי מאוד רמת התחזוקה, הניקיון והשירותים", אומר הרצוג. הוא נפגש לפני שבועיים עם שר האוצר, אברהם הירשזון, ואמר לו שהוא רוצה לגייס משאבים נוספים למקומות הקדושים לשנת התקציב הבאה. כיום, תקציב המרכז עומד על 1.9 מיליון שקל, כשלמעשה הוא זקוק ל-4 מיליון שקל לשנה.

השר הרצוג רואה בשדרוג האתרים אתגר, "מה שמחייב תוכנית הבראה ניהולית, בקרה תקציבית טובה והזרמת תקציבים". ראש הצוות, בן חור, מוסיף שצריך להפסיק לחשוב "משרד דתות" ולחשוב "מתן שירות לתייר".

על ההחלטה להעביר את הטיפול במקומות הקדושים לידי משרד התיירות, אומר הרצוג שבעידן המודרני ברור שאתרי קדושה מושכי קהל, מטופלים בדרך הטובה ביותר בידי גורמי תיירות. כפי שהוכח באתרים הנוצריים, "כשזה נעשה לא בראייה חילונית, אלא תוך מתן כבוד לרגישות הדתית", הוא מדגיש.

לאפשר גישה גם לנכים ולשפר את התשתיות

בסביבתו של השר הרצוג לא שוללים פירוק של המרכז למקומות הקדושים, והעברת הניהול לגורמים מקצועיים. יו"ר המרכז, הרב אלי בן דהן, המשמש גם כמנהל בתי הדין הרבניים, אומר בתגובה שהקים ועדת חיפוש למציאת מנכ"ל למרכז, לאחר ששוינגר ביקש לסיים את תפקידו. "אני שמח שיש שר שמתעניין במקומות הקדושים, רואה בהם ערך לעם היהודי בארץ ובתפוצות ומוכן להגדיל את התקציבים כדי שיהיו אבן שואבת לכל אותם יהודים רבים", הוא אומר.

בן דהן מוסיף שיש מקומות קדושים שעשויים לתרום לעלייה של יהודים מחו"ל מפאת קדושתם והיותם אבן שואבת לביקורים של יהודים. "יש התעוררות גדולה בתחום זה, גם אנשים שלא רואים עצמם כדתיים במובן המלא, יש להם עדיין מסורת ואם הם כבר מגיעים לישראל, הם מקפידים להתקשר למקומות המיוחדים בארץ".

בן דהן אינו דוחה אפשרות של שדרוג האתרים בתפישה תיירותית ואומר שהקדמה והצגת הדברים כקרובים ללב הציבור מקובלת עליו. "צריך רק לשמור על האיזון - לשמור על המקום כמקום קדוש וגם לאפשר גישה נוחה לנכים ולאנשים עם שירותים הראויים למאה ה-21. אני גם לא שולל הקמת אכסניה במרחק הליכה סביר או נסיעה קצרה - זה רק יגדיל את כמות המבקרים באתרים הללו", מדגיש בן דהן.

מרכז היסטורי נפתח בכותל

הקרן למורשת הכותל המערבי פותחת בימים אלו לקהל הרחב את "מרכז שרשרת הדורות" בסמוך לכותל המערבי. התצוגה מספרת את סיפור העם היהודי לדורותיו לאורך כ-3,500 שנות היסטוריה. המרכז מחולק לחדרים שונים, כאשר בכל חדר נחשפת בפני המבקר תקופה שונה, החל מ"אבות האומה ושניים-עשר השבטים" וכלה ב"תקומה".

במרכז משולבים רכיבים של מוסיקה, פיסול, ארכיאולוגיה ואפקטים באור. עבודת הבנייה של המרכז נמשכה כשבע שנים, במהלכה התגלו ממצאים ארכיאולוגיים מרתקים שהוחלט לשלבם במיצג. בין הממצאים ניתן למצוא קיר מימי בית ראשון, מקווה טהרה מתקופת בית שני, קירות מתקופת הצלבנים ותקרה מהתקופה הממלוכית.

עירית רוזנבלום

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ