בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ממש תוך סכנת נפשות הצלתי אותם

* בית עגנון בירושלים, העובר שיפוץ לקראת פתיחתו מחדש, יציג בקרוב מכתבים שכתב הסופר לרב דוד סימונסן בדנמרק לאחר מאורעות תרפ"ט

תגובות

"הנני רוצה להניח את דעת כבודו ולהודיעהו כי מן הספרים שלי שרכשתי לי בימי שבתי בארץ הקדושה, ובהם נתנו לי בירושה מחותני - ניזוקו רק בערך שליש, שגרעו הפורעים בחתתם, ושנתקלקלו על ידי ששברו את צינורות המים שבביתי, וכן הצלתי את כל כתבי ידי", כתב עגנון זמן קצר לאחר מאורעות תרפ"ט. "ועל מה שאני מצטער, על הארכיון הגדול לתולדות ארץ ישראל שבו היו יותר מחמשת אלפים כתבים מירושלים, מהם הרבה על קלף... חלק קטן מהכתבים הצלתי ביום הראשון שלאחר הפרעות, ממש תוך סכנת נפשות הצלתי אותם. שני אנשי צבא ומפקדם נסעו עמי לתלפיה ואני והמפקד נכנסנו לביתי החרוב והוצאנו כלאחר היד... זכרה להם (לחיילים) לטובה".

כך כתב עגנון בשנת 1929 במכתב לידידו הרב דוד סימונסן בדנמרק. מכתב זה ועוד עשרות מכתבים אחרים שכתב עגנון התגלו לפני כ-13 שנה בארכיונו האישי של הרב סימונסן בקונפאהגן. בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היה סימונסן הרב הראשי של קופנהאגן ואחר כך של דנמרק כולה. הוא שמר על קשר עם אנשי היישוב הישן בארץ ישראל, והארכיון שלו מכיל אלפי בקשות של כוללים ורבנים רבים בארץ, ששיוועו לסיוע כספי. סימונסן, שהיה אדם עשיר, החזיק ברשותו עבודות יודאיקה וארכיון של 40 אלף ספרים מכל העולם, כמה מהם ספרים נדירים מהמאות ה-15 וה-16. לאחר מותו ב-1932 מכרה אשתו את ארכיונו ואוספיו לארכיון הדני המלכותי שבקופנהאגן.

לארכיון הזה נסע השבוע אמנון לויה, חוקר תולדות ארץ ישראל, שגילה את אוסף המכתבים הזה בין השנים 91'-93', אז התגורר עם משפחתו בדנמרק. לויה חקר שם את מסעותיהם של מטיילים סקנדינווים לארץ ישראל במאה ה-19. במשך שהותו שם פגש את הפרופ' גיאו סימון, שפתח בשבילו את ארכיונו של הרב דוד סימונסן. הארכיון כולל כ-45 תיקים ובכל תיק 250 מסמכים, ובהם עשרות מכתבים שכתב עגנון לסימונסן - לפחות 20 מהם בעברית, השאר בגרמנית וביידיש. בנסיעתו הנוכחית יצלם לויה את המכתבים כדי להציגם בבית עגנון בירושלים, וכן יקבל בהשאלה כמה מכתבים מקוריים שיוצגו בתערוכה בבית עגנון.

הקשר בין עגנון ובין סימונסן, מספר לויה, החל ב-1924, "על פי המכתבים זה נראה קשר אישי. הם כנראה נפגשו בגרמניה והתיידדו, עגנון היה המזכיר של הוצאת הספרים 'מקיצי נרדמים' שסימונסן עמד בראשה. עגנון ניסה להשיג פה בארץ מנויים בשביל ההוצאה. במכתבים עגנון מספר לו על הצרות שפוקדות אותו בארץ, למשל במאורעות תרפ"ט בירושלים. יש מכתב מ-1926 שבו הוא מתאר את רעידת האדמה שהתחוללה בירושלים, הוא כותב שם שהוא ומשפחתו יצאו ללא פגע, אבל הוא קורא לסימונסן לעזור ליישוב בירושלים שנפגע מרעידת האדמה".

מן המכתבים אפשר ללמוד גם על מצבו הכלכלי של עגנון באותם ימים. באחד המכתבים, למשל, מבקש עגנון מסימונסן שישלח לו כמה לירות א"י לצורכי מחיה, ובמכתב אחר הוא מציין שידו אינה משגת לרכוש ספרים של מקיצי נרדמים, כי אלה יקרים מאוד. "עגנון באמת היה איש צנוע", אומרת אילת ליבר, מנהלת בית עגנון, "לא היה לו עניין בחפצים ואורח חייו היה כמעט ספרטני. בניגוד גמור לזה עומדת הספרייה שלו, שמכילה 10 אלף ספרים, חלקם כתבי יד עתיקים ונדירים. ישנו המיתוס של עגנון הצנוע, אבל דרך המכתבים שלו - הן מכתביו לש"ז שוקן והן לסימונסן - אפשר לראות שחייו גבלו לעתים בעוני".

נסיעתו של לויה לקופנהאגן היא חלק מפרויקט רחב יותר שיזם בית עגנון, שהנהלתו התחלפה בשנה האחרונה (בתפקיד יו"ר ההנהלה משמשת כעת צילה חיון). לפני כחודש החל פרויקט שימור ושיפוץ הבית ברחוב קלאוזנר 16 בירושלים, שבו התגורר עגנון. תקציב השיפוץ - חלקו ממינהל תרבות וחלקו תרומה מקרן ברכה וממקורות נוספים - הוא כמיליון שקלים. המקום אמור להיפתח מחדש בתחילת 2007, אז מתוכננות להיפתח שם תצוגה חדשה ותערוכה שתציג מסמכים חדשים על חייו ויצירתו של עגנון. בשנה הקרובה יצוינו 40 שנה לזכייתו של עגנון בפרס נובל, ושנה לאחר מכן יציין בית עגנון 120 שנה להולדתו של הסופר.



אמנון לויה אוחז באחד המכתבים. עגנון ביקש מסימונסן שישלח לו כמה לירות א"י לצורכי מחיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו