שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

30 שנה חיכו לו

לאנדיס העביר את שנות הרכיבה המכוננות שלו במאבק נגד משפחתו הדתית האדוקה. כדי למנוע ממנו להתאמן, הגה אביו רשימה ארוכה של מטלות בית שגזלו מבנו יום שלם. אז לאנדיס התאמן בלילה

וויליאם פות'רינגהם
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
וויליאם פות'רינגהם

גארדיאן

יש מעט מאוד אנשים בענף האופניים שיסרבו לעצה טובה מאדי מרקס האגדי. ביום חמישי, אחרי שפלויד לאנדיס כרה לעצמו בור בדמות פיגור של שמונה דקות מפריירו, היה נדמה כי הסיפור שלו בטור גמור. הפיגור העצום והיכולת באותו קטע הררי שידרו כניעה.

אדי מרקס, ידיד ותיק, יעץ לצוות של לאנדיס לדרוש מהרוכב להסתער קדימה בקטע שלמחרת, והבהיר כי עליו לעשות זאת הרחק מקו הסיום. עצה טובה, אלא שאליה וקוץ בה. ה"נעשה ונשמע" ברכיבה על אופניים הוא שרוכב אחד לא יכול לשרוד, אם ארבעה או חמישה דולקים בעקבותיו; שרוכב המסתער קדימה בשלב מוקדם בקטע הררי, ייחלש לקראת הסיום; שרוכב שעובר עליו יום קשה כנראה לא יצליח לשוב למלוא אונו. לאנדיס, אחד שכל חייו קרא תיגר על מוסכמות, החליט לצאת למאבק נוסף. את הבריחה לדבוקה הוא החל 128 ק"מ מקו הסיום, מחק כמעט את כל הפער ולמעשה סידר לעצמו ניצחון בכורה בטור.

לאנדיס, שהפך אתמול לאמריקאי השלישי שמנצח בטור, זכה לכינוי "praying landis" (לאנדיס המתפלל), בגלל נטייתו לרכוב בקצב קבוע ומבלי להזיז את גופו מתנוחה אווירודינמית. על פניו, משהו שמשדר מונוטוניות, אולי חלילה קונפורמיות, אבל כאן זה נגמר מבחינת לאנדיס.

לרכיבה המודרנית יש נטייה לשמרנות וביום חמישי החזיר לאנדיס את השעון 30 שנה לאחור, לימים בהם כאשר מצאו את עצמם רוכבים דגולים כמו ברנאר הינו או מרקס עם הגב לקיר, הם היו מסתערים קדימה. הינו נזף כל הזמן ברוכבים המודרנים על השמרנות שלהם והשתפך כצפוי ביחס ללאנדיס: "מצאנו אחד, פלויד לאנדיס, הניחן ברוח של לוחם ולא מושפע מהפסד. הוא אינו פוחד מדבר".

לאנדיס, זאת היו צריכים לדעת יריביו והפרשנים שמיהרו להספיד אותו, מעולם לא היה אדם של "נעשה ונשמע". אסור לצפות זאת ממי שהעביר את שנות הרכיבה המכוננות שלו במאבק נגד משפחתו הדתית (מנוניטים אדוקים מפנסילווניה). הספורט נמנה על רשימת האיסורים, יחד עם טלוויזיה, מחשבים ונשים המתהלכות ללא כסות ראש. כך גם רכיבה במכנסיים קצרים, לכן לאנדיס התאמן במכנסי האימונית. כדי למנוע ממנו להתאמן, הגה אביו רשימה ארוכה של מטלות בית שגזלו מבנו יום שלם. אז לאנדיס התאמן בלילה, עטוף בשכבות רבות של לבוש שנועד לרכיבה. בגיל 17 הוא הוכתר לאלוף אופני ההרים של ארה"ב, והבדיקות הראו שיכולתו הפיזית אינה נופלת בהרבה מזו של מיגל אינדוראין האגדי.

כרוכב מקצועני היה לאנדיס תמיד טיפוס עצמאי. כאשר רכב במדי "יו.אס פוסטאל" סרב לשתות מים להם הוספו מלחים שנועדו להתגבר על התייבשות, מתוך הנחה שטעמם רע. הוא מתח ביקורת על שיטת הבונוסים בקבוצה ואמר בציניות שב"פוסטאל מצפים שהרוכב יחוש כבוד לקבל שכר נמוך יותר מאשר בקבוצות אחרות". לפני הטור בשנה שעברה, הוא בחר לרכוב על אופניו על פני הפירנאים כדי להגיע לנקודת הזינוק, במקום להשתמש בכרטיס הטיסה שהזמינה עבורו קבוצתו.

לאנדיס היה מיודד עם לאנס ארמסטרונג ונפל חלל לקסמיו בזמן שרכב במדי אותה קבוצה. ב-2005, כאשר לאנדיס ערק ל"פונאק", העבירו השניים את העונה במריבות שלעתים נראו קטנוניות. אולי בגלל שיש ביניהם לא מעט קווי דמיון. הם חולקים יכולת בלתי מתפשרת להשקיע באימונים, סולדים מתירוצים שרוכבים משמיעים לאחר הפסד, בעלי רוח לחימה נדירה ושניהם העבירו את שנות נעוריהם בלבעוט במוסכמות.

וכאן גם מסתיים הדמיון. ארמסטרונג הפך את הטור לקרקס של שומרי ראש, ביקורי מפורסמים ויועצים, והיווה ניגוד מוחלט לאינדוראין, שתמיד נשאר נאמן לשורשיו הכפריים. לאנדיס, למרות ניצחונו, אינו מתקרב למעמד של השניים הללו, אבל דומה שהוא יותר אינדוראין מאשר ארמסטרונג. הוא חולק דירה מבולגנת באחת מהשכונות הפחות נעימות בעיירה הספרדית גרונה, והפמליה שלו מוגבלת למאמן ולפיזיולוג.

ויש לו גם חוש הומור ייחודי. אחד הסיפורים עליו הוא שהשמיע את ביצוע הגיטרה הקלאסי "ציפור חופשייה" של לינארד סקינארד, הנמשך שמונה דקות, למזכירה האלקטרונית של ארמסטרונג, כאשר הטקסני התגרש. סיפור אחר חושף שרכב במורד הר עם גלגל ללא צמיג, ואחד נוסף עוסק בתחרות שתיית קפוצ'ינו עם חברו הקרוב, דייב זבריסקי, מקבוצת CSC.

כל אלה מלמדים על דפוס של נפש בלתי שגרתית, שאינה מקבלת דבר בהכנעה. כל אלה יוצקים היגיון מושלם בבריחה האפית ביום חמישי האחרון וחותמים ניצחון שלא נראה כמוהו ב-103 שנות הטור.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ