שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הזמן לחשוב בגדול

יושקה פישר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יושקה פישר

חיפה, ביירות וערים רבות אחרות בלבנון ובישראל נמצאות תחת אש. מי היה חושב, שדבר כזה אפשרי? ברחבי העולם הגיבו בזעזוע על תמונות ההרס והמוות מלבנון, וכן מעזה ומישראל. המלחמה בלבנון אינה של העולם הערבי נגד ישראל; יזמו אותה הכוחות הרדיקליים באזור - החמאס והג'יהאד האיסלאמי בקרב הפלשתינאים וחיזבאללה בלבנון, עם סוריה ואיראן - הדוחים כל הסכם עם ישראל.

ממשלות ערביות מתונות מבינות היטב מה עומד על הפרק במלחמה הזאת: ההגמוניה האזורית. אך המלחמה בלבנון ובעזה עשויה להתברר כחישוב שגוי מצד הרדיקלים. בירי טילים על חיפה, העיר השלישית בגודלה בישראל, נחצה גבול. מעתה ואילך אין מדובר עוד בטריטוריה, בהשבת טריטוריה או בכיבוש; מדובר באיום אסטרטגי על קיומה של ישראל.

חזית הסירוב המעיטה בנחישות ובכושר ההרתעה הישראליים. הוכח, שאין דרך חזרה לסטטוס קוו בלבנון ונחשפו שאיפותיה של איראן להגמוניה במזרח התיכון. הטיפשות ברורה. אין צורך בדמיון רב כדי לראות איך היה המזרח התיכון נראה, אם מטרייה גרעינית איראנית היתה מגינה על הרדיקלים.

ארבע נקודות יבהירו, שהחישוב היה שגוי: אם יתברר שישראל מסרבת להיגרר למלחמה יבשתית בלבנון; אם תיושם החלטה 1559 של האו"ם ויובן שחזרה לסטטוס קוו אינה באה בחשבון; אם הקואליציה ה"אנטי-הגמונית" הנוכחית, המורכבת ממדינות ערביות מתונות (כולל פלשתינאים מתונים) תיהפך ליוזמת שלום רצינית; אם הקוורטט, בניצוחה של ארצות הברית, יתערב בניסיון למצוא פתרון בר-קיימא ויספק ערבויות פוליטיות, כלכליות וצבאיות כדי לקיימו לאורך זמן.

לישראל יש תפקיד מפתח. פעמיים היא הסיגה את כוחותיה בצורה חד-צדדית לגבולותיה המוכרים, בדרום לבנון ובעזה, והנוסחה שלה של שטחים תמורת שלום נהפכה לשטחים תמורת מלחמה. עתה, כשקיומה מאוים, שלום עם שכניה הערבים נראה רחוק מתמיד.

אני מאמין, שהמלחמה הנוכחית עשויה לספק הזדמנות חדשה לשלום. ככל שהמלחמה תסתיים מהר יותר כך ייטב, אך יש לזכור את נקודת הפתיחה שלה: הוויכוח בתוך החמאס אם להכיר בישראל. ואין לשכוח את העמדות של ממשלות ערביות מתונות כלפי המלחמה ואת הכוונות הנסתרות של מי שרצו בה.

מבחינת ביטחונה של ישראל, סדר חדש של הארגונים הפנימיים בלבנון והבטחת ריבונותה של לבנון הם תנאי הכרחי. זה הזמן להשתמש בקלף הסורי ולהביא את הנשיא, בשאר אסד, לדרך הנורמליזציה. ישראל, כשרמת הגולן בידיה, היא גורם מפתח. איראן בלי סוריה תהיה לבד, וגם עיראק תצא נשכרת מהתפתחות כזאת.

המצב אינו כה חסר תקווה לפלשתינאים, כפי שהוא אולי נראה. בקרב אסירים של הפתח והחמאס בבתי הכלא בישראל נוצר קונסנסוס, ולפיו ישראל תוכר בגבולות 1967. חובה לתמוך בריאליזם הפלשתיני החדש הזה.

ישראל שמה כעת דגש על הרתעה, אך כדאי לה להשתמש באפשרויות הפוליטיות והדיפלומטיות שהמלחמה מציעה ולנקוט יוזמה מעמדה של כוח - שתציע שלום כולל לכל מי שיכירו בקיומה ויוותרו על דרך האלימות, לא רק במלים אלא במעשים. זה הזמן לחשוב בגדול. והדבר נכון לא רק לישראל ושכנותיה, אלא גם לארה"ב ולאירופה. המלחמה הזאת מציעה הזדמנות לשלום ממושך. אסור לנו לתת להזדמנות לחמוק.

הכותב היה שר החוץ הגרמני וסגן הקאנצלר ב-1998-2005

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ