בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחמדינג'אד היזהר, דורי גולד מחכה לך

שעה שהעולם ממתין בדריכות לתגובת האו"ם נגד תוכנית הגרעין האיראנית, קבוצת ישראלים מכריזה מלחמה משלה על הנשיא אחמדינג'אד. אם איומי מועצת הביטחון לא יועילו, אולי תביעה על הסתה לרצח עם תעבוד

תגובות

בחודש הבא יוכנס מרכיב חדש לדיונים על יחסה של הקהילה הבינלאומית לאיראן המתגרענת. קבוצת אישים ישראלים, בראשותו של השגריר לשעבר באו"ם, ד"ר דורי גולד, סיימה באחרונה לנסח תביעה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, באשמת הסתה לרצח עם.

התביעה, שעיקריה מתפרסמים כאן לראשונה, מתבססת על "האמנה למניעת רצח עם ולענישתו" מ-1948, אחת האמנות החשובות במשפט הבינלאומי, שנוסחה לאחר מלחמת העולם השנייה. לפי האמנה, "הסתה ישירה ופומבית לביצוע רצח עם" היא עבירה פלילית, כשרצח עם מוגדר כפעולה "שמבוצעת מתוך כוונה להרוס, לחלוטין או באופן חלקי, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית". ברשימת העבירות שמפרטת האמנה מופיע במקום הראשון "הרג חברים בקבוצה".

מלבד גולד חברים בקבוצה גם ד"ר מאיר רוזן, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ ושגריר ישראל בפאריס ובוושינגטון; איתן בנצור, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ; וח"כ דני נוה. הארבעה מאוחדים בדעה כי דברים שמשמיע נשיא איראן השכם והערב על חיסול ישראל ומחיקתה מהמפה הם עבירה מפורשת על האמנה למניעת רצח עם, מלבד היותם הפרה של אמנת האומות המאוחדות עצמה, האוסרת על מדינה חברה לקרוא לחיסולה של מדינה חברה אחרת. מאיר רוזן מסביר כי בשל הפרה זאת רשאית מועצת הביטחון להטיל סנקציות על איראן, כמו למשל ניתוק קשרי מסחר, מניעת נחיתה של מטוסים איראניים במדינות אחרות וניתוק קשרים דיפלומטיים.

"יש דברים שאסור לשתוק עליהם ושאסור לעבור עליהם לסדר היום", אומר גולד, היום יו"ר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, שמתאם את התביעה כארגון לא-ממשלתי. "הגיע הזמן לעבור למתקפה משפטית. כאזרח וכדיפלומט לשעבר, שהיה עד לכך שישראל היתה נתונה כל השנים למתקפה בתחום המשפט הבינלאומי ההומניטרי, אני סבור שאסור לשתוק עוד, במיוחד לנוכח ההפרה הבוטה של האמנה החשובה ביותר מבין אמנות האו"ם".

רוזן, כיום עורך דין פרטי, אומר שאין זו התארגנות על רקע מפלגתי. "קל לשער מה היה קורה אילו ישראל היתה מודיעה שברצונה להשמיד מדינה אחרת", אומר רוזן. "מיד היו מטילים עליה סנקציות. מילא, אם זה היה איום תיאורטי. אבל כאן מדובר במדינה של כ-70 מיליון איש, שהולכת ומתחמשת, ובנוסף לכך מחמשת ארגונים מטעמה, דוגמת חיזבאללה, שפועלים באופן ישיר נגד ישראל. כלומר, יש לדבר הזה תוצאות מעשיות. זה פשוט דבר מדהים, שנשיא מדינה חברה באו"ם משמיע הצהרות כאלה, ואיש בקהילה הבינלאומית לא מגיב, פרט לדברי נימוס".

איום מפורש

כתב התביעה מציין, כי שמה של האמנה - "האמנה למניעת רצח עם ולהענשתו" - מעיד על כוונתה למנוע רצח עם. "בשל כך, כדי למנוע קונפליקט ושפיכות דמים", מתבקש בית הדין לדון בתביעה. המסמך מציין כי לפי האמנה, הסתה לרצח עם היא עבירה שעומדת בפני עצמה, ואין צורך לחכות עד שיתחולל רצח המוני כדי להרשיע בהסתה.

כתב התביעה מפרט את תולדות היחסים בין איראן לישראל, ובעיקר את הידרדרותם מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979. ביטויים חריפים בגנות ישראל נשמעו במשך שנים, אבל אחמדינג'אד הביא אותם לשיא בקריאותיו המפורשות לחיסולה של ישראל. לדברי גולד, בתביעה יפורטו כ-20 דוגמאות של קריאות כאלה (שנשיא איראן הספיק להשמיע בשנת כהונה אחת בלבד), בהן הצהרתו ב-2005 כי "יש למחוק את ישראל מעל המפה", או התבטאות מאוגוסט 2006, ולפיו הפתרון למשבר במזרח התיכון הוא "חיסול המשטר הציוני". בין היתר, כינס נשיא איראן ב-2005 ועידה בטהראן שכותרתה "העולם ללא ציונות". לפי כתב התביעה, מדינת ישראל ואוכלוסייתה נחשבות לקבוצה לאומית שהאמנה אוסרת הסתה לחיסולה.

"אני מתייחסת לאיומים האלה בכל הרצינות", אומרת עירית קהאן, לשעבר מנהלת המחלקה למשפט בינלאומי בפרקליטות המדינה, התומכת ביוזמה לתבוע את אחמדינג'אד. "יש כאן איום מפורש להכחדת מדינה. האיש גם מכחיש שואה באופן סדרתי, שכלל אינו מסתיר את זה. זו תופעה שאי אפשר לעבור עליה לסדר היום".

גולד מסביר, כי אחמדינג'אד שונה ממנהיגים קודמים של מדינות ערביות או מוסלמיות. "בעבר, אצל נאצר לדוגמה, התמקדו הביטויים בביקורת, חריפה ככל שתהיה, על השלטון הישראלי או על הציונות", אומר גולד. "אבל כאן יש קריאה למחוק את האוכלוסיה שגרה בישראל. אלה שני דברים שונים לגמרי. חוץ מזה, מאז שנות ה-90, ובעיקר מאז הכישלונות הנוראים של האו"ם ברואנדה וביוגוסלוויה, יש תשומת לב מיוחדת לעניין רצח עם בקהילה הבינלאומית. הנושא בוער בתודעתם של משפטנים ודיפלומטים, ולכן הקרקע מוכנה הרבה יותר לדון בעניינים כאלה".

התקדימים העיקריים המופיעים בתביעה לקוחים מהטריבונל הבינלאומי בעניין רואנדה, שהרשיע תשעה בני אדם בהסתה לרצח עם. הבולט שבהם הוא ראש ממשלת רואנדה לשעבר, ז'אן קמבנאדה, שנידון למאסר עולם בגין "חלקו המיוחד בדברים שנשא בשם הממשלה באירועים פומביים ובתקשורת... בהסתה ישירה ופומבית לביצוע מעשי אלימות נגד טוטסי והוטו מתונים". כתב התביעה מציין כי מעמדו של קמבנאדה כראש מדינה לא העניק לו חסינות.

מקרה מפורסם מהטריבונל לרואנדה הוא זה של שלושה עיתונאים שהואשמו בהסתה לרצח עם, בגין קריאות שהשמיעו בתחנת הרדיו "רדיו מאצ'טה", כגון "בואו נשמיד אותם" ו"לכו לעבוד!" קריאה שכוונתה היא "לכו לרצוח!". בכתב התביעה נטען, כי בעוד שבמקרה הזה נדרשת התייחסות להקשר שבו נאמרו הדברים כדי להסיק שזאת הסתה לרצח, הרי שקריאותיו של אחמדינג'אד מפורשות ואינן זקוקות לכל פרשנות.

המכשול העיקרי להעמדתו של אחמדינג'אד לדין הוא טכני. איראן אינה חתומה על אמנת בית המשפט הפלילי הבינלאומי, שמושבו בהאג ושבו אמורה להתברר התביעה. על כן, אין לבית המשפט סמכות לשפוט אזרחים איראנים.

לדברי משפטנים, אפשר לעקוף את המכשול הזה באמצעות פנייה למועצת הביטחון, שרשאית להפנות תלונות כאלה אל התובע הכללי בהאג. במקרה כזה אין חשיבות לשאלה אם איראן חתומה על אמנת בית הדין, וזאת הדרך שננקטה לדוגמה במקרה של רצח העם בדארפור (גם סודאן אינה חתומה). אפשרות שנייה היא פנייה של מדינה חברה באמנה (לא ישראל, שאינה חתומה על האמנה), או של ארגון לא-ממשלתי (דוגמת המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה) אל התובע הכללי, שרשאי במקרים יוצאי דופן לפתוח בחקירה. השאלה אם מועצת הביטחון תפנה את המקרה לעיונו של התובע הכללי בהאג תלויה באינטרסים של מדינות כרוסיה וסין, שעשויות להטיל וטו על הצעה כזאת.

"המטרה המפורשת שלנו היא לקיים דיון בערכאה משפטית בינלאומית בעניין נשיא איראן", אומר דני נוה, אבל לדעתו גם עצם העיסוק בסוגיה והצגתה לפני דעת הקהל העולמית חשובים מאוד. גולד מציין כי עד היום התמקד הדיון בפרויקט הגרעין של איראן. "כאן יש זווית חדשה לגמרי, של הפרה בוטה של אמנה בינלאומית", הוא אומר. "זאת אפשרות ליצור קואליציות חדשות וחזקות בעניין האיראני. בדרך כלל הגורמים שמשמיעים קול נגד איראן מזוהים כימניים, שמרניים או רפובליקאים במקרה של ארצות הברית. הכנסת אלמנט של רצח עם תוכל להביא לתמיכה גם של גורמים ליברליים, שמעלים על נס את זכויות האדם".

התנהגות עבריינית

אם יחליט התובע הכללי בהאג לפתוח בחקירה ואם ירשיע בית הדין את אחמדינג'אד, אומרת קהאן, הוא יכול להוציא צו הסגרה לנשיא איראן. ברור שאיראן לא תסגיר את נשיאה להאג, אבל אפשר יהיה להגביל את תנועותיו מחוץ לגבולות המדינה, משום שאם ייכנס לאחת המדינות שחתומות על האמנה, יהיה עליה לעצור אותו מיד.

בשלב הראשון מתכוונים גולד וחבריו לפרסם את המסמך כספר בשפה האנגלית, ולארגן כמה אירועים, בעיקר בארצות הברית ובבריטניה, כדי לגייס תמיכה במהלך. הם מקווים שממשלה כלשהי, ישראל למשל, תשתכנע להעלות את העניין בעצרת הכללית של האומות המאוחדות, אירוע שנתי שמכנס את ראשי מדינות העולם, ושיתקיים בספטמבר. בו-בזמן מתכוונים הארבעה להתחיל לפעול בערוצים המשפטיים.

כמה משפטנים בעלי שם כבר הצטרפו ליוזמה. ארווין קוטלר, לשעבר שר המשפטים של קנדה וממנסחי אמנת היסוד של בית הדין בהאג, אמר השבוע ל"הארץ" כי ייתכן שקנדה תגיש בקשה להאג לחקור את אחמדינג'אד. "רצח עם הוא העבירה החמורה ביותר שקיימת", אמר קוטלר. "ולא מדובר רק בענישה אחרי, אלא לפני. זו משמעות הביטוי 'לעולם לא עוד'. התביעה אחרי היא מאוחרת מדי. צריך לזכור שמקרי רצח עם כמו השואה הצליחו בגלל דמוניזציה של האחר. השואה התחילה במלים, לא בתאי הגזים. לא במקרה מופיעה הסתה לרצח עם בכל המסמכים המשפטיים, משום שהקהילה הבינלאומית מכירה בכך שהסתה היא חלק מהותי מתהליך רצח עם. במקרה של אחמדינג'אד מדובר בתבנית קבועה וברורה של הסתה לרצח עם".

ג'ורג' פלטשר, פרופסור למשפט בינלאומי פלילי באוניברסיטת קולומביה ומחשובי התיאורטיקנים כיום בארצות הברית, סבור כי היוזמה חשובה ונחוצה, "משום שצריך לתייג את ההתנהגות של אחמדינג'אד כבלתי-חוקית. הדבר הגרוע ביותר הוא שזה עובר בשקט, וכך הופך לדבר מקובל ולשפה מקובלת. זו התנהגות עבריינית פר-אקסלאנס. מדובר כאן על שלום העולם, לאו דווקא על שלום ישראל. זה דיבור גזעני: העובדה שפוליטיקאי מדבר על רצח אנשים מסוימים כקבוצה היא בלתי נסבלת וגורמת לדה-הומניזציה של בני אדם. זו פגיעה באנושות".

הפרקליט אלן דרשוביץ הצטרף גם הוא ליוזמה. "זה מבחן לקהילה הבינלאומית, לרצינות כוונותיה וליכולתה להוציא אל הפועל את הנורמות והחוקים הבינלאומיים", הוא אומר בראיון מביתו בארצות הברית. "אם יהיה חס וחלילה רצח עם, ואם תהיה זו איראן שתבצע אותו במדינת ישראל, הרי ברור שנשיא איראן יורשע בהסתה. משמעות הדבר היא שכבר עכשיו הוא עובר על החוק, משום שההסתה מתבצעת עכשיו. האם באמת צריך לחכות שרצח העם יתרחש?"* adis@haaretz.co.il




דורי גולד. אסור לשתוק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו