בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אשר גרוניס: "שרוף" אצל הליברלים

השופט אשר גרוניס

תגובות

עמדותיו המשפטיות של השופט אשר גרוניס

יש מקרים שבהם שופטים מכניסים את עצמם ביודעין לבורות תדמיתיים והסברתיים, לכאורה בלי הכרח. דעת המיעוט של השופט אשר גרוניס בפסק הדין בעניין פיטום האווזים היה אחד מהמקרים האלה. העתירה הוגשה על ידי "נח", התאחדות הארגונים להגנת בעלי חיים, נגד נוהל פיטום האווזים לצורך אכילת הכבד שלהם, הנחשב מעדן. העותרים טענו שהפיטום מהווה התעללות בבעלי חיים, האסורה לפי חוק צער בעלי חיים. גרוניס, שהיה אז חדש יחסית בבית המשפט העליון, ישב בהרכב עם שני שופטים בכירים ממנו. הוא יכול היה פשוט להסכים עם עמדתם שהפיטום בלתי חוקי - אבל משהו גרם לו להתנגד בעוז לעמדתם ולהתעקש על דעת המיעוט שלו.

בפסק הדין הזה חשף גרוניס הרבה ממשנתו השיפוטית, שהיא שמרנית בעיקרה: על בית המשפט למעט בהתערבות בהחלטות הרשויות האחרות, גם כשמדובר בתקנות או בחקיקת-משנה ולא בחוקים של ממש; יש למנוע פתיחת שעריו של בית המשפט יתר על המידה ולהקפיד על תנאי זכות העמידה ומיצוי ההליכים. בסופו של דבר קבע, ש"אין לקבל את הטענה שפיטום האווזים מהווה עינוי, התאכזרות או התעללות, בניגוד לחוק צער בעלי חיים". הפור נפל: גרוניס "נשרף" לתמיד בעיניהם של הליברלים ושל ארגוני זכויות האדם למיניהם.

אישור לגישתו זו קיבלו "שוחרי הזכויות" מהתנהלותו מעוררת המחלוקת של גרוניס בפרשת העתירה נגד דן חלוץ. יואב הס, מפעילי תנועת "יש גבול", עתר לבג"ץ נגד מינויו של חלוץ לסגן הרמטכ"ל בעקבות ראיון שהעניק ל"הארץ", ובו צוטט כי כל מה שהוא חש בעקבות החיסול הממוקד של סלאח שחאדה בעזה - שבו הרג חיל האוויר 14 פלשתינאים, רובם ילדים - הוא "מכה קלה בכנף האווירון".

גרוניס, שהיה השופט התורן בעת הגשת העתירה, עיכב אותה אצלו במשך קרוב לשנתיים ונמנע מלהעבירה להרכב שופטים. רק אחרי פרסום הפרשה, שגרמה לזעם רב כלפיו בקרב פעילי שמאל, ניאות גרוניס לשחרר את התיק מאחיזתו.

מרבה להתפרץ

עד למינויו לעליון, היה גרוניס שופט מחוזי אנונימי לגמרי לציבור הרחב. אתרע מזלו להתמנות בסמוך לסערת אי-מינויה של הפרופ' נילי כהן לעליון, ואז החלו להישאל שאלות: למשל, האם מישהו טרח לבדוק את עמדותיו הערכיות ותפישת עולמו המקצועית והשיפוטית לפני שהעמיד אותו לבחירה לערכאה השיפוטית הבכירה? גרוניס מונה בגיל צעיר יחסית (57) ואם שיטת ה"סיניוריטי" לא תבוטל, הוא עתיד לכהן כנשיא העליון אחרי פרישתה של דורית ביניש ב-2012 במשך שלוש שנים, אם אליעזר ריבלין יעמוד בדיבורו ויוותר על כהונה של שלושה חודשים כנשיא. התוצאה האפשרית היא: לנשיאות העליון יגיע שופט שלא מוכר לציבור כלל.

גרוניס מונה על תקן של מומחה למשפט אזרחי ומסחרי, אך בעליון אין חלוקה שכזו וכל השופטים עוסקים כמעט בכל תחומי המשפט. בינתיים, מלבד עמדותיו המשפטיות השמרניות, הוא הספיק לעשות לעצמו שם גם של שופט רגזן, חם מזג וקצר רוח, המרבה להתפרץ על בעלי הדין ופרקליטיהם. מעין גרסה מודרנית של מישאל חשין, רק בלי הקסם האישי. "הוא אפור, שמרן, טכנוקרט, זעפן ומתנשא", אומר עליו אחד מעורכי הדין, "קשה להאמין שאחרי עידן ביניש יבוא עידן גרוניס". מאידך, כמה ממתמחיו לשעבר נשבעים שמחוץ לאולם המשפט, מדובר באדם נוח ונעים להפליא.

גישתו השמרנית של גרוניס מתבטאת גם בהימנעותו הכמעט מוחלטת מפסילת חוקים של הכנסת בידי בג"ץ. בשתי הפרשות המרכזיות האחרונות שטילטלו את בית המשפט בסוגיה זו, הצטרף גרוניס לשופטי הרוב שנמנעו מביטול חקיקה. בפרשת חוק האזרחות היה גרוניס בין ששת שופטי הרוב, שפסקו בניגוד לעמדתו של הנשיא אהרן ברק כי אין לבטל את החוק. אלא שהנימוק שלו שונה משל חבריו: גרוניס סובר ש"מרחב התמרון השיפוטי" מושפע ממידת הסכנה שהשופט יכתוב פסק דין שגוי. כאשר על הכף מונחת הזכות לחיים - והסכנה לפגיעה בחיים - על בית המשפט להיזהר שבעתיים מהתערבות בחקיקה.

גם בפרשת חוק טל הציג גרוניס נימוק ייחודי לעמדתו שאין להתערב בחקיקה: תפקידו של בית המשפט הוא להתערב בהחלטות הרשויות האחרות רק כאשר במנגנונים פוליטיים-ייצוגיים אלה עושה הרוב שימוש בכוחו כדי לקפח את המיעוט. החוק המאפשר לתלמידי ישיבות להימנע מגיוס לצה"ל מעניק זכויות-יתר למיעוט ומקפח את הרוב, ולכן על בית המשפט להימנע מהתערבות בו, ולהשאיר את הסדרת הנושא למנגנונים הפוליטיים.

תפישה זו של גרוניס מבוססת, כפי שהוא עצמו העיד בפסק דינו, על גישתו של הפרופ' ג'ון הארט איליי, ומהווה קריאת תיגר ראשונה זה כעשור על סמכותו של בית המשפט לפסול חוקים של הכנסת, מאז פרס חשין את תורתו בנושא בפסק דין "בנק המזרחי" ב-1995. ברק עצמו לא התאפק והגיב בחריפות על עמדתו של גרוניס בתוך פסק הדין: "התיאוריה של איליי שגויה", כתב ברק, "היא זרה למבנה החוקתי שלנו וסותרת את כל פסקי הדין החוקתיים שלנו. חברי השופט גרוניס לא הסביר כלל כיצד ניתן לאמץ את גישתו של איליי בישראל".

"עמדתו של גרוניס בפרשה זו מעניינת מבחינת זכויות האדם", אומר הד"ר אייל גרוס, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת תל אביב. "גרוניס הולך במידה רבה בעקבות איליי, אבל בצורה מתוחכמת למדי. לטענתו, כשמדובר בהסדר שפוגע בשוויון דווקא לרעת הרוב ושהרוב הסכים לו, אין להפעיל את טריגר הזכויות. זו טענה שראויה להישמע, מאחר שהיא מחזירה את הדיון בזכויות ככלי שמטרתו להעצים גורמים מקופחים מול מנגנוני כוח מדינתיים ואחרים. אם טענה זו תתפתח בכיוון הנכון, היא עשויה להציל את הזכויות מלהפוך לגורם שמחזק את מי שמחזיק כבר בכוח פוליטי וכלכלי, על חשבון החלשים".

יחיד מול שמונה

גם בענפי משפט אחרים, בין אם מדובר בתחום האזרחי, הציבורי או הפלילי, שומר גרוניס על זכותו לכתוב את הנמקותיו בעצמו, גם אם פירוש הדבר שהוא ייוותר בדעת מיעוט. כך, בפסק הדין שעסק ב"גיורי קפיצה" נותר גרוניס במיעוט, כשסירב לאפשר לעולים שהשתקעו בישראל לעבור "גיורי קפיצה" מהירים בחו"ל, לצורך הכרתם לפי חוק השבות. "שופטי הרוב מכירים למעשה בכך שהמדינה יכולה להתפרק מסמכויותיה וכי היא לא תוכל עוד לפקח על תהליך קבלת אזרחות מכוח שבות", כתב, "נפתח פתח לקבלת אזרחות בדרך קלה, אולי אף קלילה, בלא שניתן יהיה לבדוק ביסודיות את התהליך שאותו עבר המבקש לקבל אזרחות".

אף שגרוניס אינו מתמחה בתחום הפלילי דווקא, הוא החליט להישאר יחיד מול שמונה מחבריו, בעתירה העקרונית שבה התקבל כלל חדשני העוסק בסמכותו של בית משפט לפסול ראיות שהושגו שלא כדין, למשל תוך הפעלת אלימות כלפי הנחקר. גרוניס טען כי על בית המשפט להותיר למחוקק קביעות יסודיות שכאלה, ובדרך עירער על מוסכמה כללית המקובלת בדיני הראיות בשנים האחרונות, של מעבר מדיון ב"קבילות ראיה" לדיון ב"משקלה".

מומחיותו בדיני חוזים באה לידי ביטוי בפסיקה עקרונית אחרת שעסקה בתחום הפלילי, בשאלה האם על המדינה לכבד עסקאות טיעון בשלב הדיון בערכאת הערעור, במקרים שבהם בית המשפט בעצמו חרג מההסכמות שנחתמו. גרוניס בוחן את הסדר-הטיעון במשקפיים של דיני החוזים, וקובע כי התביעה רשאית לסטות מההסכמה רק אם בהסדר-הטיעון לא נכלל סעיף האוסר זאת עליה במפורש, ובכל מקרה - במצב כזה עליה לאפשר לנאשם לחזור בו מה"תמורה" שהוא העניק ב"עסקה", דהיינו מהודאתו בעבירה.

"ריבוי דעות המיעוט המנומקות היטב שלו בנושאים עקרוניים הוא חשוב מאוד", אומר הד"ר הלל סומר, מומחה למשפט ציבורי מהמרכז הבינתחומי. "בניגוד לעמדה שהוביל ברק, הוא איננו מגלה התלהבות מביקורת שיפוטית חוקתית, אך איננו שולל אותה לחלוטין. הוא מכיר בזכויות אדם, אך נכון יותר להגבילן למען אינטרסים נוגדים. בחלק מהמקרים ניתן להגדיר את עמדותיו כשמרניות בהשוואה לליברליזם של רוב שופטי העליון. שמרנות איננה פופולרית בדרך כלל, אבל בעידן שבו פוסלים מועמדים עקב 'אג'נדה' השונה מזו של הרוב בבית המשפט, דעות המיעוט של גרוניס מהוות קול לגיטימי, צלול ואמיץ".

אם שיטת הוותק תמשיך, גרוניס יהיה הנשיא הבא

אשר גרוניס, בן 61, נולד וגדל בתל אביב ואת לימודיו התיכוניים עשה בתיכון "גאולה" בעיר. אחרי שירותו בצה"ל למד משפטים בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית, וב-1969 סיים את התמחותו וקיבל רישיון לעריכת דין. אחרי שלוש שנים של עבודה כעורך דין פרטי, שינה כיוון ועבר להתמחות בתחום האקדמי: הוא למד לתואר שני במשפטים באוניברסיטת וירג'יניה בארה"ב, ואת הדוקטורט שלו עשה באוניברסיטת יורק בטורונטו שבקנדה.

עם חזרתו לישראל ב-1976, הצטרף לסגל ההוראה באוניברסיטת תל אביב, כשבמקביל עבד כעורך דין בשוק הפרטי, תחילה כשכיר ובהמשך כשותף. ב-1988 נבחר היישר למשרת שופט מחוזי, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ושמונה שנים אחר כך עבר לבית המשפט בתל אביב. ב-2002 קיבל מינוי זמני לבית המשפט העליון וכעבור שונה זכה במינוי הקבע. הוא אמור לכהן עד 2015, ולאחר פרישתה של דורית ביניש ב-2012 אף אמור להתמנות לנשיא בית המשפט העליון, אם שיטת ה"סיניוריטי" תישאר על כנה.

בספטמבר יפרוש מכהונתו נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, אחרי 11 שנים כנשיא. "הארץ" מפרסם סדרת כתבות, במטרה לשרטט את הפרופיל המקצועי והערכי של עשרת השופטים שירכיבו את בית המשפט העליון לאחר עידן ברק. כתבה תשיעית בסדרה



גרוניס, השנה. גירסה מודרנית של חשין, רק בלי הקסם האישי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו