בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ליברלית, מוערכת, ובדרך כלל מסכימה עם ברק

השופטת הצעירה ביותר בעליון לא אוהבת לעורר מחלוקות

תגובות

עמדותיה של השופטת אסתר חיות

בזמן שחיים צדוק כיהן כשר המשפטים בממשלת רבין הראשונה, בשנות ה-70, החליטה הסטודנטית למשפטים אסתר חיות להתחיל ב"טרום התמחות" במשרד עורכי הדין של צדוק, שהיה אז אחד הגדולים בארץ. "את דרכי במשרד התחלתי כספרנית במשרה חלקית", כתבה חיות בספר מאמרים שיצא לאור אשתקד. "כשצדוק חזר למשרד לאחר התפטרותו מהכנסת, בדצמבר 1977, כבר עבדתי כמתמחה. לימים סיפר לי צדוק שחזר לפרקטיקה הפרטית לאחר שדחה הצעה משותפת שהפנו אליו שר המשפטים שמואל תמיר ונשיא בית המשפט העליון דאז יואל זוסמן, להתמנות לשופט בית המשפט העליון".

את מה שלא מימש צדוק, מימשה מתמחתו חיות. "אני חשה שהגשמתי את ציפיותיו של צדוק עם מינויי לשופטת בעליון. נדמה לי שצדוק היה גאה במינוי זה בשל 'מניות היסוד' שיש לו בעיצובי המקצועי". וגם בשל סיבה נוספת: בתקופתו של צדוק כשר המשפטים מונתה לראשונה אישה לשופטת בית המשפט העליון. זו היתה מרים בן-פורת. חיות היא כיום אחת משש שופטות בעליון. בשבוע הבא עתידה אחת מהן להתמנות לנשיאת בית המשפט העליון. אם שום דבר לא ישתבש בנתיב שבו חיות פוסעת, עתידה גם היא להתמנות - בעוד 11 שנה - לנשיאה.

מומחית למשפט אזרחי

הכל קרה לחיות מהר, ולפיכך היא מוצאת עצמה כשופטת הצעירה ביותר בעליון, שלה אופק הכהונה הארוך ביותר: היא החלה בקריירה שיפוטית בגיל צעיר, והתקדמה בשל הרושם המצוין שעשתה וההערכה הגבוהה כלפיה. "היא חכמה, ידענית ונחמדה", אומרת עליה משפטנית אחת, ואחרים מוסיפים שהיא "בעלת אינטליגנציה רגשית, מגיעה מוכנה לדיונים, עשויה להיות דעתנית אבל תמיד בנועם הליכות". היא זכתה לציונים גבוהים במשוב השופטים שערכה לשכת עורכי הדין במשך כמה שנים, ומאז מינויה לעליון היא גם מרצה מבוקשת בפורומים משפטיים שונים.

לקפיצה הגדולה בקריירה שלה יכולה בלי ספק להיחשב שנת הכהונה בפועל שעשתה בעליון, ב-2003. היא כיהנה בפועל בעליון במקביל לשופט סלים ג'ובראן, לצד השופטים דליה דורנר, אליהו מצא, תיאודור אור, יעקב טירקל ומישאל חשין. הכהונה בפועל כמוה כמבחן: השופטים הוותיקים בוחנים את השופט הצעיר בכל רגע. חיות זכתה להערכתם הבלתי מסויגת של שופטי העליון, ובמאי 2004, כשמונתה לכהונת קבע יחד עם ג'ובראן, עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין, מינויה היה הפחות מעורר מחלוקת מכולם.

בחינת משנתה השיפוטית של חיות בתחום המשפט הציבורי והחוקתי צריכה להתבסס על העובדה שהיא מונתה על תקן מומחית למשפט אזרחי. בכל זאת, ניתן לומר שעמדותיה תואמות במידה רבה את אלה של ברק. ברבים מפסקי הדין שבהם ישבה חיות בהרכב יחד עם הנשיא הפורש, היא הסתפקה בהוספת המילים "אני מסכימה" בשולי פסק דינו.

"אין לה נטייה להוסיף את המילים 'אני מסכימה' בהרבה פסקי דין חשובים", מאבחן מומחה למשפט ציבורי, "היא לא מהשופטים שטורחים לכתוב עוד שתי שורות רק כדי להתבלט".

כך למשל הסכימה חיות עם ברק בעניין הרחקתו של נציג ש"ס, יהודה אבידן, מוועדת הבחירות המרכזית; בדחיית עתירת האגודה לזכויות האזרח, שביקשה לבטל את חוק ההסדרים בשל פגמים בחקיקתו; בפסק הדין בעניין גדר ההפרדה באלפי מנשה, שעסק במעמדה המשפטי של חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג; וכמובן, פסק הדין בעניין חוקתיות תוכנית ההתנתקות, שבו חתמו עשרת שופטי הרוב, ובהם ברק וחיות, בצוותא על פסק הדין. בפסק הדין האחרון בפרשת גיוס תלמידי הישיבות, שבו נדחו העתירות לביטול חוק טל, כתבה חיות לצד הסכמתה לדבריו של ברק - "תם ולא נשלם".

הגבלת חופש הביטוי

היו פסקי דין עקרוניים שבהם החליטה חיות להוסיף הערות משלה. בפסק הדין בפרשת איחוד המשפחות היתה חיות, יחד עם ברק, בדעת המיעוט. "אימת הטרור, ככל אימה, עלולה להיות מורה דרך מסוכן למחוקק המבקש להתמודד עם מחולליה", כתבה, "הזכות העומדת לאדם לבחור את בן הזוג שעמו הוא חפץ להקים משפחה וכן הזכות שעומדת לו להקים את ביתו במדינה שבה הוא חי, הן בעיניי זכויות אדם מהמעלה הראשונה". עמדה זו הנחתה אותה גם בהחלטתה, יחד עם השופטים אילה פרוקצ'יה וסלים ג'ובראן, לאפשר לרוצח ראש הממשלה יגאל עמיר להפרות בהפריה מלאכותית את אשתו לריסה טרימבובלר.

היכן בכל זאת נעצרת הליברליות של חיות וגוברים שיקולי הביטחון? את התשובה החותכת לשאלה זו סיפק פסק הדין בעניינו של ח"כ עזמי בשארה. נגד בשארה הוגש כתב אישום באשמת תמיכה בארגון טרור בעקבות נאומים שנשא בסוריה ובאום אל-פחם בשנים 2001-2000, שבהם הביע תמיכה בארגון חיזבאללה. בשארה עתר לבג"ץ בטענה כי דבריו זוכים להגנה שמעניקה החסינות הפרלמנטרית, במסגרת העיקרון הבסיסי של חופש הביטוי הפוליטי.

בעוד שברק והשופט אליעזר ריבלין החליטו לקבל את העתירה ולבטל את ההליכים הפליליים נגד בשארה, נותרה חיות בדעת מיעוט. "התבטאויותיו של בשארה חוצות את 'הקו האדום' ואינני סבורה שיש מקום להעניק לו חסינות עניינית בגינן", כתבה. "מדובר בהבעת דעה סדורה ומחושבת מראש, הרחק הרחק מעבר ל'קו האדום' שאותו הציבה הדמוקרטיה הישראלית כהגנה על עצם קיומה".

עמדתה של חיות בפרשת בשארה, המגבילה את חופש הביטוי הפוליטי, באה לצד עמדתה המרחיבה לגבי חופש המידע. היא כתבה את פסק הדין הבולט בתחום, בפרשת המועצה להשכלה גבוהה נגד עיתון "הארץ". המועצה סירבה לבקשת "הארץ" לחשוף פרוטוקולים של ישיבותיה, מחשש שחשיפתם עלולה לפגוע במינהל התקין. "חשיפת מידע בדבר דיונים פנימיים ותרשומות של התייעצויות פנימיות", כתבה חיות בהסכמת יתר ששת שופטי ההרכב, "עלולה אמנם לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות ולגרוע מאיכותן. אולם הצורך להגן על תהליך קבלת ההחלטות איננו חזות הכל. הרשות איננה יכולה לסרב למסירת המידע שנתבקש תוך הישענות בלעדית על האינטרס הכללי בשמירה על כנות הדיונים".

העליון אחרי ברק, השופטת אסתר חיות

בחודש ספטמבר יפרוש מכהונתו נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, אחרי 11 שנים כנשיא ו-28 שנות שיפוט בבית המשפט העליון. "הארץ" מפרסם סדרת כתבות במטרה לשרטט את הפרופיל המקצועי והערכי של עשרת השופטים שירכיבו את בית המשפט העליון לאחר עידן ברק. כתבה עשירית בסדרה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו