בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עושים נחת לאמא

התאומים הזהים לך וירוסלב קצ'ינסקי הם נשיא פולין וראש ממשלת פולין בהתאמה. לך קצ'ינסקי, שיבוא מחרתיים לישראל, מעריץ את אריק שרון ונעלב כשמכנים אותו ואת אחיו "תפוחי אדמה". בראיון הוא מגונן על הקואליציה שנאלצו להקים עם הימין הלאומני ומצהיר: "כן, אני אוהב יהודים"

תגובות

אומרים עליהם שהם סובלים מרגשי נחיתות. טוענים נגדם שהם מנהלים פוליטיקה של עולבים ונעלבים. הם מכפיפים את מדיניות החוץ לתחושות האישיות ולהמיית הלב. הם מחרימים את גרמניה רק בגלל שעיתון לעג להם וכינה אותם "תפוחי אדמה". מפיצים עליהם רמיזות מרושעות ושמועות על חיי האהבה ונטיות מיניות. מלגלגים על המראה שלהם. הם רגישים מאוד לכבודם ומזכירים דמויות ממחזה של גוגול. הכירו בבקשה את לך (לשק) קצ'ינסקי ואת אחיו התאום ירוסלב קצ'ינסקי. אפילו אמם מתקשה לעתים להבחין ביניהם. הראשון הוא נשיא פולין והשני ראש הממשלה. הנשיא יבוא מחרתיים לביקור רשמי בישראל. זה יהיה ביקורו השני כאן, הראשון היה כראש העיר ורשה. "אני אוהב את ישראל, לפולין יש יחס מיוחד לישראל", הוא מכריז בפתיחת ראיון מיוחד זה. "אריק שרון הוא אחד הגיבורים הגדולים שלי".

אומרים עליך בפולין שאתה פילושמי, זה נכון?

"כן. אני אוהב יהודים. היו לי ידידים יהודים רבים בתקופות השונות של חיי. אני מבין כיום מה שלא הבנתי כילד: שיחסי ליהודים היה שראיתי בהם פולנים לכל דבר, אם כי פולנים מיוחדים. בבית ובסביבה שמעתי שכריסטוס הוא בעצם יהודי. נכון שגם שמעתי קולות אחרים שטענו כי היהודים צלבו את ישוע".

השיחה מתקיימת באולם רחב ידיים ברדז'יוב, ארמון הנשיאות, הקרוי על שם משפחת אצולה (שליאכטה) פולנית, ששלטה במאות ה-14 וה-15 בשטחים נרחבים של ליטא. במאה ה-18, לאחר כיבושה של פולין וחלוקתה (שלוש פעמים) בין רוסיה, פרוסיה ואוסטריה, ישב בו המושל, שליחו של הצאר הרוסי. כשנכנס הנשיא אל החדר הוא ממהר לגשת אל כמה מזכירות ועוזרות ולנשק, כמנהג המקום, את ידן.

הארמון שוכן לא הרחק מהעיר העתיקה ומגנו המטופח אפשר לראות את פיתולי הוויסלה. גם המראה של הנהר החוצה את בירת פולין מסייע לחדד את התודעה והזיכרון ההיסטורי של נשיא פולין. באוגוסט 1944 פרצה התקוממות בוורשה נגד הכיבוש הנאצי ביוזמת "ארמיה קראיובה", המחתרת הלאומית של פולין, הנערצת על הנשיא. במקום להיחלץ במלוא העוצמה לעזרת המורדים הורה סטלין לצבאו, למרות פנייתו של ווינסטון צ'רצ'יל, לא להתאמץ. רק כעבור שישה שבועות התקדם הצבא האדום אל הגדה שמנגד, בשכונת פראגה, אבל לא עשה ניסיון רציני לחצות את הנהר. על אף הלחימה ההירואית של הלוחמים הפולנים (ובהם גם יהודים משרידי גטו ורשה ואסירי עבודות כפייה), הם נאלצו להיכנע בתחילת ספטמבר, אחרי חודשיים של קרבות.

לאחר שהנאצים טבחו כמאתיים אלף מתושבי הבירה, חצה הצבא הסובייטי בינואר 1945 את הנהר. תבוסת הכוחות הלאומיים הפולניים הקלה על ברית המועצות להשתלט על פולין ולהשליט עליה את נאמניה, חברי המפלגה הקומוניסטית הפולנית. בצד האיבה המסורתית, פרי הכיבוש הרוסי והגיאופוליטיקה המעצבת את ההיסטוריה שלהם, הפרשה האכזרית הזאת היא חוויה מעצבת בתודעתו של כל פטריוט פולני. ולך קצ'ינסקי מגדיר עצמו פטריוט פולני.

אתה חושב שאפשר להיות פטריוט פולני בלי להיות לאומני?

"אני אפתיע אותך ואומר שאפשר אפילו להיות לאומני בלי להיות אנטישמי".

רוחות העבר

כמעט בכל קרן רחוב כאן יש מצבה. פה תזכורת לאיש הנערץ ביותר על האומה הקתולית הזאת, "האפיפיור יוחנן פאולוס השני נפגש במקום הזה עם נוער פולני בביקורו ב-1979", ושם "נרצחו חמישים גיבורים פולנים על ידי הגרמנים", בהתקוממות ההיא. רחובות הבירה נקיים. בכל מקום יש תנופת בנייה של מבנים היי-טקיים חדישים עשויים זכוכית ומתכת ושימור מבני בארוק ורוקוקו, ששוחזרו אחרי שנהרסו במלחמה. ורשה היא עיר ירוקה הנטועה בלב יערות. העצים בנשירה. על המדרכות מתחילה להיערם העלווה הזהובה של עלי השלכת. גשם יורד לפרקים ורוחות מנשבות בעוצמה. ריח של סתיו בוורשה.

אבל יש גם רוחות אחרות. אלו הן רוחות העבר. השלטון החדש של האחים קצ'ינסקי מוציא מהארון שלדים היסטוריים ונקלע למריבות קולניות - "מלחמה קרה", הגדיר זאת עיתון אחד - עם גרמניה. זה היה בעקבות טור סאטירי שפורסם לפני כחודש בעיתון שמאלני לא גדול בגרמניה, שליגלג על התאומים וכתב שאחד מהם, ירוסלב, מתגורר עם אמו. בעקבות זאת ביטל נשיא פולין ברגע האחרון ועידת פסגה מסורתית בעיר ויימר, המתקיימת זה כמה שנים, עם נשיא צרפת ועם נשיאת גרמניה. העלבון של נשיא פולין הפך לסטירה מצלצלת בלחייהם של ז'אק שיראק ואנגלה מרקל.

וישנם גם ויכוחים מייגעים עם האיחוד האירופי (על מעמדה של פולין בו) ועם רוסיה (על צינור גז). גם מבית נתון הנשיא במאבקים שנויים במחלוקת. הוא תומך בהחזרת עונש המוות, מצדד ב"ערכי המשפחה" ובעידוד הילודה, ומתנגד להפלות. פוליטיקאים מן הקואליציה הימנית-שמרנית שמנהיגים התאומים, מנהלים מסע צלב הקרוי "לוסטרציה" (שקיפות): אנשי רוח, פקידים, פוליטיקאים ואנשי ציבור אחרים נדרשים להמציא דין וחשבון על מעשיהם בתקופת השלטון הקומוניסטי, כדי שיוסרו מהם חשדות כי היו סוכנים של המשטרה החשאית.

אחד מאלה שהועלה נגדם החשד היה המשורר החשוב זביגנייב הרברט, שמת ב-1998. חשד אחר הוטל על לא אחר מאשר יאצק קורון, גיבור לאומי בפולין. קורון הוא אינטלקטואל ואיש שמאל, מגיבורי המאבק נגד הממשל הקומוניסטי בשנות ה-70, ממייסדי "קור" (ארגון לזכויות עובדים), מהפעילים הבכירים בתנועת סולידריות שאף היה שר העבודה בממשלה פוסט קומוניסטית. יריביהם הפוליטיים של התאומים קצ'ינסקי טוענים כי הם מנסים להסיג לאחור את פולין המודרנית, שמתחילה לשגשג וליהנות מפירות הצטרפותה לנאט"ו ולאיחוד האירופי. "הם מנהלים פוליטיקה של שסע", אומר עיתונאי בכיר, שביקש לא להזדהות - עוד עדות לרוחות הרעות המנשבות בדמוקרטיה הפולנית.

הנשיא הוא איש של ניגודים. אין חולק על כך שהוא ואחיו ידידים מובהקים של ישראל. הם שולחים 500 חיילים לכוח יוניפי"ל בלבנון ומבקשים להגביר את הקשרים והסחר עם ישראל. בביקור בביתן הישראלי בתערוכת נשק בקיילצה, ביום שני השבוע, דיבר ראש הממשלה על שיתוף הפעולה "הרשמי והלא רשמי שלא צריך לדבר עליו" עם ישראל. הוא התכוון ליחסים ההדוקים של הביון הפולני עם המוסד, המחליפים מידע והערכות מצב על המאבק בטרור העולמי.

האיש שהשפיע ועיצב אולי יותר מאחרים, מלבד אמם ידוויגה, את השקפת עולמם, היה המורה שלהם, הפרופסור היהודי למשפטים סטניסלב ארליך. זה היה ב-1968, לאחר מלחמת ששת הימים, כשאת פולין שטף גל אנטישמי (שני במספר לאחר 1957). חברים אחדים של התאומים נאלצו לעזוב את המדינה ולהגר, רובם לשוודיה ולדנמרק ומיעוטם לישראל. פרופ' ארליך עצמו יצא לשבתון. לפני שנבחר לך קצ'ינסקי, במפתיע, באוקטובר 2005, לנשיא המדינה, הוא היה "פרזידנט" עירוני, ראש העיר ורשה. בתפקידו זה לא שכח לפקוד את תחנת הרכבת שממנה נסעו היהודים המגורשים למערב ב-1968. בחברתה של בת המחזור שלו באוניברסיטה, אווה יונצ'ק-ז'ימוצקה, הוא השתתף שנה אחר שנה בטקס צנוע ודל משתתפים והניח זר פרחים על שלט הזיכרון בתחנה.

יונצ'ק-ז'ימוצקה היא כיום שרה לענייני יהודים ומיעוטים בלשכת הנשיאות. אבל בצד כל הביטויים האלה של ידידות לישראל וליהודים, בקואליציה של האחים קצ'ינסקי יושב רומן גרטיך. בתפקידיו כסגן ראש ממשלה ושר החינוך, אחראי גרטיך בין השאר על אירוח משלחות הנוער מישראל המבקרות במחנות ההשמדה ועל תוכניות משותפות ללימוד העבר, המעיק של שתי המדינות.

שנויים במחלוקת

רומן גרטיך, בן 35, הוא משפטן ופוליטיקאי שאפתן, שבמפלגתו יש כמה צירים שבעבר הלא רחוק צולמו כשהם מצדיעים במועל יד. מפלגתו קרויה "ליגת המשפחות הפולניות". גרטיך הוא גם מזכיר כבוד של תנועת "הנוער של כל פולין", ארגון לאומני ואנטישמי. גרטיך הוא דור שלישי לפוליטיקאים: סבו היה בין שתי מלחמות העולם ממנהיגי מפלגת האיכרים אן-דה, ראשי תיבות של "דמוקרטים לאומיים", שקיבלה את הכינוי "אנדציה" ונחשבה לתנועה אנטישמית.

ממשלת ישראל החליטה לא לקיים קשרים עם גרטיך ומפלגתו. בעקבות שיחת מחאה שקיים לאחרונה שגריר ישראל דוד פלג עם הנשיא הוחלט, שהאחריות על חילופי נוער ותוכניות לימוד על השואה וישראל יועברו ממשרד החינוך של גרטיך ליחידה מיוחדת שתוקם במשרדו של ראש הממשלה ירוסלב קצ'ינסקי. גרטיך עצמו מנסה לאחרונה לנקות את הכתם שדבק בו ולשפר את דימויו. הוא ניסה לשכנע אותי עד כמה הוא תומך בישראל ומחבב יהודים. לפני שבועות אחדים השתתף בעיירה ידוובנה בטקס הזיכרון לרצח היהודים בידי שכניהם הפולנים במלחמת העולם השנייה, רצח שחשף לפני כמה שנים ההיסטוריון הפולני יאן גרוס.

"גרטיך אינו אנטישמי", טוען הנשיא לך קצ'ינסקי. "הוא רק גדל במסורת אנטישמית. הוא בן ונכד של פוליטיקאים פולנים. אבל לאחרונה עובר בו שינוי. היום לבטח אינו אנטישמי. אין אתו כל בעיה. הבעיה קיימת עם היסודות הקיצוניים במפלגתו".

הנשיא ועוזריו טורחים שוב ושוב להסביר, כי ישיבתם המשותפת עם גרטיך היא אילוץ פוליטי, שלא היתה להם אפשרות להימנע ממנה. מפלגתם, "חוק וצדק" (פיס בפולנית), כמו יריבתה "הפלטפורמה האזרחית", הן תוצרים מובהקים של הפיצולים בתנועת סולידריות. המרחק האידיאולוגי בין שתי המפלגות אינו גדול. אבל אגו ומשחקי יוקרה מנעו מהן להקים קואליציה. האחים קצ'ינסקי נאלצו, למגינת לבם, להקים אותה עם מפלגות הימין הקיצוני של גרטיך ושל אנדז'יי לפר, מנהיג מפלגת "הגנה עצמית".

תופעה אחרת, חדשה, המעיבה על היחסים עם ישראל ועם ארגונים יהודיים, ושתעלה בפגישתו של לך קצ'ינסקי עם יוצאי פולין בישראל, קשורה ליוזף קוראס, לאומן פולני, המוכר יותר בכינויו "אוגן" (אש). במלחמת העולם השנייה הוא היה פרטיזן, לוחם של הארמייה קראיובה נגד הנאצים. לאחר המלחמה הנהיג מיליציה באזור ההררי של עיירת הנופש זאקופנה, הקים ממשל עצמי ונאבק בשלטון הקומוניסטי. הבעיה היא שבזמן מאבקו לא בחל גם בהרג יהודים והיה מעורב בתקיפת בית יתומים, ניצולי שואה יהודים. כמה מהם מתגוררים בישראל.

ב-1947 נהרג אוגן בקרב עם כוחות הממשלה ומאז היה לאגדה נערצת ומיתוס גבורה פולני. ניסיונות להקים אנדרטה לזיכרו נכשלו ב-1998, בעקבות מחאתם של ניצולי שואה וארגונים יהודיים. אבל לפני כחודש התגברו מעריציו על ההתנגדות. הנשיא לך קצ'ינסקי השתתף בטקס. "שמעתי על אוגן כפעיל אנטי קומוניסטי", הוא אומר, "אבל לא הייתי מודע לכל ההיבטים האחרים הקשורים אליו. הנושא הזה שנוי במחלוקת היסטורית. לפיכך הוריתי לבדוק את הסוגיה כדי שהאמת ההיסטורית תתברר".

גנבו את הירח

ראש הממשלה, ירוסלב קצ'ינסקי, בא לעולם ב-1949, 45 דקות לפני אחיו לך. הבכורה היתה לתו מאפיין ביחסים בין השניים. מילדות, כפי שסיפרה אמם ידוויגה, היה ירוסלב הדומיננטי. "מעולם לא ניהלתי מפלגה", מאשר הנשיא, "זה תמיד היה התפקיד של אחי. הוא התמחה בניהול מפלגות". הם נולדו למשפחה טיפוסית של פטריוטים פולנים מן המעמד הבינוני, בשכונה בוורשה שגרו בה אינטלקטואלים ובעלי מקצועות חופשיים. זו שכונה שאליה נמלטו יהודים מן הגטו, כי ידעו שסכנת הסגרתם שם קטנה יותר מאשר באזורים אחרים בעיר. ההורים פעלו בצעירותם בארמייה קראיובה, האם כחובשת וקשרית והאב בתפקידים אחרים.

"זו משפחה שהאנטישמיות היתה מהם והלאה", מספר מצ'יי לנטובסקי, בן כיתתם של התאומים ללימודי המשפטים, וכיום פרשן פוליטי ומנהל בכיר ברדיו הממלכתי של פולין. "אצל אנשים כאלה האנטישמיות היתה משהו לא מכובד. פשוט מעשה שלא עושים". משפחת קצ'ינסקי התיידדה עם שתי אחיות יהודיות, תאומות במקרה, ניצולות שואה. "קראנו להן צ'וצ'ה" (דודה), אומר הנשיא ומבקש כך להפגין עוד היבט של הקשר העמוק שלו ליהודים.

ידוויגה קצ'ינסקי, בת 81, עדיין מרשימה ואלגנטית, למדה בלשנות פולנית ועבדה במכון לחקר ספרות. האב, שמת לפני כשנה, היה מהנדס. האם היא הדמות המשפיעה בחיי התאומים. הם מוצאים זמן להתפנות מענייני מדינה ולבקר אותה כמה פעמים בשבוע. לפני כשלושה שבועות, כשאושפזה בבית חולים, הם סעדו את מיטת חוליה כמעט כל יום. אבל הקשר הזה עם האם הוא גם מושא לרכילות ולמאמר הסאטירי, שעורר את זעמם ועלבונם והביא למתיחות ביחסים עם גרמניה. פרשנים ועיתונאים טוענים, כי תגובתם של התאומים ועוזריהם על הפרסום היתה חריפה, בעיקר משום שהמאמר עלב באמם. שר המשפטים של פולין מיהר לאיים על העיתון בתביעת דיבה וממשלת גרמניה נדרשה להתנצל, כמו לא ידעו התאומים שיש חופש עיתונות ושממשלות דמוקרטיות אינן אחראיות ואין להן השפעה על מה שמפרסמים בעלי טורים.

"אני בעד חופש עיתונות", מסביר הנשיא את השקפת עולמו השמרנית, "אך לא יכול להיות דבר כזה כמו חופש בלתי מוגבל. שום ערך בעולם אינו בלתי מוגבל. אחרת היה מותר הכל. אם אתה נעלב ממשהו, כלום מותר לך להרוג? אילו היה חופש בלתי מוגבל, הרי מותר היה להרוג את מי שהעליב אותך, הלא כן? יש סייגים לחופש העיתונות. צריך קודם כל לכתוב אמת. שנית, גם אם כותבים את האמת והעובדות נכונות, יש להימנע מחדירה לצנעת הפרט. ושלישית, יש נושאים, כמו ביטחון המדינה, שהעיתונות צריכה להימנע מפגיעה בהם. האם תרצו בישראל שיחשפו סודות של הצבא שלכם? אין לי בעיה עם חופש העיתונות ובלבד שלא ייפגעו זכויות וערכים אחרים, לא פחות חשובים. הטלוויזיה שלנו מראה בשעה שמונה בערב סרטים שילדים לא צריכים לראות. אין לי בעיה שיקרינו אותם, אבל באחת בלילה".

הילדות שלהם היתה מאושרת. הם היו ילדים שובבים ופוחזים. ב-1961, בהיותם בני 12, הם כיכבו בסרט "השניים שרצו לגנוב את הירח", המבוסס על ספרו של סופר הילדים קורנל מקושינסקי. בזמן הצילומים הם הירבו להתפרע: הרסו חדר בבית מלון, ואמם נאלצה לשלם תמורת הנזקים; כלאו את מפיק הסרט לשעות רבות, סירבו לשחררו ונמלטו אל הגג. הסרט היה לסרט פולחן והפך אותם לגיבורים-כוכבים. אבל כיום הוא גם מקור לבדיחות עליהם. הוא מספר על שני תאומים עצלנים, שמנסים לשלוט על העולם ולבסוף מצליחים לגנוב את הירח.

הקולנוע היה לניסיון חד-פעמי. לאחר בית ספר התיכון הם למדו משפטים באוניברסיטת ורשה. שנת 1968, כפי שמספר חברם מצ'יי לנטובסקי, היתה לשנה מעצבת בחייהם. "אני זוכר שפרופסור ארליך נהג לכנס את תלמידיו לשיחות בביתו. התווכחנו על מהות הקומוניזם", אומר לנטובסקי. "לך היה מתון ושקט. ירוסלב נהג להתרגז. לא אשכח שירוסלב אמר שהקומוניזם יימוג עוד בימי חיינו ויתפורר מבפנים. אנחנו לא האמנו, חשבנו שאלה חלומות באספמיה".

הבדלי המזג בין השניים קיימים עד היום. ירוסלב נשאר עקשן, רגזן, בוטה ודומיננטי. מנהיג. לך מתון ונוח יותר. שניהם בעלי תואר דוקטור למשפטים - לך מומחה ליחסי עבודה, ירוסלב לתיאוריה משפטית. עוד בתקופת לימודיהם הם היו פעילים באופוזיציה. ירוסלב היה פעיל בתחילה ב"קור" ולך בתנועת סולידריות, שאליה ואל מנהיגה לך ולנסה התוודע בזמן שלימד באוניברסיטת גדנסק, עיר לידתו של האיגוד המקצועי החופשי. לאחר התמוטטות המשטר הקומוניסטי הם מילאו שורה של תפקידים ציבוריים, בין השאר כיהנו כיועצים של הנשיא לך ולנסה, אבל אחר כך הסתכסכו אתו. ולנסה ביטל במופגן את השתתפותו בטקס במלאת 25 שנים לשביתה במספנות גדנסק שהולידה את סולידריות, כדי להימנע מלהופיע לצד הנשיא. לך קצ'ינסקי הספיק עוד להיות שר משפטים, מבקר מדינה וראש העיר ורשה.

זר פרחים ונשיקה

שני האחים אוהבים חיות ומגדלים חתולים וכלבים. המעורבות הפוליטית העמוקה של ירוסלב קצ'ינסקי היא ההסבר שמספקים הוא וחבריו לכך שלא התחתן מעולם. "הוא התחתן עם הפוליטיקה", אומר מצ'יי לנטובסקי. אבל יש גם רינונים כי לא התחתן משום שהיה ביישן וחסר הצלחה עם נשים. מן הקהילה ההומואית בפולין אף נשמעים רמזים כאילו ירוסלב מתבייש לצאת מן הארון. בהפגנות שערכו בזמן שלך קצ'ינסקי היה ראש העיר ורשה ואסר על קיום מצעד הגאווה, נשאו המשתתפים שלטים שבהם נכתבו משפטים של כפל לשון שהיו מכוונים אליו. אפשר היה לפרש אותם כאילו "ההומואים הם אחיך" (בעלי בריתך), אך גם כאילו "אחיך הוא הומו".

עם זאת, נפוצו באחרונה שמועות כי לראש הממשלה ירוסלב יש קשר רומנטי עם חברת פרלמנט מסיעתו, יולנטה שצ'פינסקה, בת 50, גם היא פעילת מחתרת לשעבר בסולידריות. את השמועות עוררה בין השאר סצינה שהתרחשה ביולי 2006, כשירוסלב הושבע בסיים (הפרלמנט) לראש ממשלה. היא ניגשה אליו, והעניקה לו זר פרחים ונשיקה על לחיו.

לך קצ'ינסקי, לעומת זאת, התחתן ב-1978 בזמן שלימד באוניברסיטת גדנסק, עם מרילה, בוגרת לימודי תחבורה ימית. לזוג הראשון של פולין יש בת, אווה, כיום בת 26. המשפחה הנשיאותית, מעידים הכל, היא משפחה חמה וצנועה. עם זאת, הרכילאים בתקשורת הפולנית מספרים כי מרילה מתערבת יותר מדי בענייני בעלה ומנסה לנהל אותו. פעם נתפסה בעין המצלמה מסדרת את העניבה שלו. בהזדמנות אחרת עלתה למטוס הנשיאותי, שהיה בדרכו לוושינגטון לפגישה עם הנשיא ג'ורג' בוש, ובידה שקית פלסטיק מבית כלבו. התמונה שבתה את דמיונם של כותבי טורים וסטנדאפיסטים. אחד מהם התבדח ואמר שבשקית היו סנדוויצ'ים. מרילה הוכיחה כי יש לה חוש הומור. היא מיהרה לשלוח אל הסטנדאפיסט שקית עם סנדוויצ'ים בצירוף בקשה שלא יפזר פירורים.

האם זה קל להיות נשיא כשאחיך הוא ראש הממשלה?

"כמובן שלא, לא חסרים כאן אנשים שאוהבים למתוח ביקורת ולתקוף אותנו. זה לא קרה בגלל שאנחנו אחים, אלא היה תהליך טבעי. אחי הוא ראש המפלגה והוא הזמין אותי וביקש ממני להיות מועמד המפלגה לנשיאות. נכנסנו אמנם לפוליטיקה באותו הזמן, אבל במסלולים נפרדים. אני בגדנסק, אחי בוורשה. אחי ניהל ועמד בראש מפלגות, אני לא. בהתחלה אפילו לא השתייכנו לאותה מפלגה.

"היו לנו כבר מקרים בפולין שנוצרו בפוליטיקה משולשים של כוח: נשיא, ראש ממשלה וראש מפלגה. זה לא מצב בריא. כעת אחי הוא ראש המפלגה וראש הממשלה, ואני הנשיא. זה מצב טוב יותר, שמעניק יציבות רבה יותר למדינה. מה עוד שאני כנשיא לא נהנה מסמכויות ביצועיות כמו נשיא ארצות הברית. המצב אצלנו אפילו לא כמו בצרפת. אנחנו לא תאומים שגרים ביחד, שמתלבשים דומה, שמנהלים אורח חיים דומה. יש בעולם עוד מקרים דומים לזה שלנו. האחים קנדי בארצות הברית, בוש האב ובוש הבן, ואפילו אצלנו בפולין היו האחים גרבסקי (ראש ממשלה ושר חינוך). כך שיש תקדימים. אם כי אני מודה שלא זכור לי מקרה של תאומים שהם נשיא וראש ממשלה".

מה אתה אומר על הרכילות הרבה עליכם בתקשורת הפולנית וגם בעולם?

"יש דברים שמרגיזים אותי. כמו המאמר ההוא בעיתון הגרמני. לצערי, כותבים עלינו דברים רבים. אמרו עלי שאני אנטישמי ושאנחנו הומופובים".

ומה האמת?

"אני לא הומופוב. אני רק חושב שיחסים נורמליים בין גבר לאשה הם לא כמו יחסים בין גברים. אחרת האנושות לא היתה מצליחה להתקיים".

האח ירוסלב, אגב, בניסיון להדוף את הביקורת, אמר בשבוע שעבר בבריסל כי הוא מזמין את כל העולם לראות במו עיניו את מועדוני הלילה של ההומואים והלסביות בוורשה, וכי גם בממשל ובפוליטיקה הפולנית יש לא מעטים מהם - הצהרה שרק הגבירה את חרושת השמועות.

דומה שיש לך יחס מורכב מאוד לגרמניה?

"אני מעוניין ביחסים טובים עם גרמניה", אומר הנשיא. "בגרמניה היו מאז מלחמת העולם השנייה כמה מפלגות ניאו נאציות ולאומניות קטנות, כמו אן-פ-ד. הבעיה היא שלפני כעשור החלה מגמה מדאיגה בגרמניה: יש חדירה של רעיונות לשכבות של פוליטיקאים ואינטלקטואלים והם מנסים לשכתב את ההיסטוריה ולכתוב היסטוריה רוויזיוניסטית סלקטיווית".

למה אתה מתכוון?

"גרמנים גורשו לאחר מלחמת העולם השנייה, גם מפולין. אף אחד לא אוהב להיות מגורש ולאבד את ביתו. אבל זה לא הדבר הכי נורא שיכול לקרות. למות זה יותר גרוע. עדיין עדיף להיות מגורש מאשר להיות מת. אסור לשכוח את הסיבתיות, את הפרופורציות: הגרמנים פתחו במלחמה. מי גרם לכל הסבל ולקורבנות במלחמה? הם יזמו את הפתרון הסופי, את ההשמדה השיטתית של היהודים. לעולם לא נדע, אבל אולי אנחנו הפולנים היינו הבאים בתור, אולי עמים אחרים. הם השמידו יהודים על אדמת פולין, אך גם רצחו מיליוני פולנים. אסור לשכוח את האמת הזאת ויש להגן עליה. ולכן אנחנו הפולנים לא שקטים ומודאגים מהמגמות החדשות בגרמניה".

ישראלים לא מעטים משוכנעים שמבחינת היחס ליהודים במלחמה לא היה הבדל רב בין פולנים לגרמנים.

"אני מתקומם נגד העמדה זו של ההיסטוריה. יש לי מודעות רבה לשואה. אבל כנשיא פולין אני חייב לומר: עד כאן. יש גבול. היו אצלנו בשולי החברה מקרים, שקיימים בכל חברה, של רצח יהודים. היו אצלנו לפני מלחמת העולם השנייה פוגרומים ביהודים. היו גם מקרים במלחמה, כמו ידוובנה, ולאחר המלחמה, כמו קיילצה, ואחר כך יהודים גם גורשו בשנות ה-50 וה-60. אבל מי שגרם לרצח המוני של יהודים בצורה שיטתית ומתועשת היו הגרמנים. הם בחרו בפולין והקימו בה מחנות השמדה מכמה סיבות. אחת מהן, שהיו בפולין שלושה מיליון יהודים, שהיוו יותר מעשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה לפני המלחמה.

"אבל יש צד נוסף וחשוב ליחסים בין היהודים לפולנים. יש לנו מסורת ארוכה של מאות שנים של שיתוף פעולה ותרבות משותפת, ושל תרומה יהודית בכל התחומים לחיים ולהיסטוריה הפולנית. והזיכרון ההיסטורי המשותף הוא אחת המטרות החשובות של ביקורי, כמובן בצד רצוני לחזק את הקשרים בין פולין לישראל, להכיר את ראש הממשלה והנשיא ולהדגיש את היחס המיוחד לישראל שיש לפולין". *



האחים ירוסלב (למילה) ולך קצ'ינסקי, בילדותם (צילום: פאפ פוטו) ועכשיו (צילום: אי-פי). ירוסלב הבכור, היה תמיד הדומיננטי בין השניים


האם ידוויגה. הדמות המשפיעה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו