בעקבות אלכסנדר - כללי - הארץ

בעקבות אלכסנדר

מייסד קומברס כבר חווה משברים בחייו. החברה שהקים בצעירותו כשלה, המכירות בקומברס צנחו וגם משבר הבועה לא פסח עליה, אבל מכל החוויות הלא-נעימות האלה נחלץ קובי אלכסנדר בהצלחה. מבט על מסלול חייו של טייקון היי-טק

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

קובי אלכסנדר נולד ב-52' כבנם הבכור של רחל וצבי אלכסנדר. האם עבדה כמורה, והאב שימש בתפקידים ציבוריים וכלכליים שונים, והיה בין השאר מנכ"ל חברת הנפט הלאומית של ישראל (חנ"ל).

תחנה ראשונה:

73-68 - סיום לימודי התיכון בגימנסיה הרצליה בתל אביב ושירות צבאי בסיירת שקד.

תחנה שנייה:

80-75 - אחרי שהשלים BA בכלכלה באוניברסיטה העברית, עבר ללימודי מנהל עסקים (MBA) במגמת מימון באוניברסיטת ניו יורק. בסיום לימודיו החל אלכסנדר לעבוד בבנק ההשקעות האמריקאי שירסון (כיום חלק מסמית' בארני).

תחנה שלישית:

83-82 - הקמת חברת אפרת. אלכסנדר הקים את אפרת עם שני שותפים, בועז משעולי וגיסו, יחיעם ימיני. לימים ירכוש אלכסנדר את המניות משני שותפיו ויקבל שליטה בלעדית בחברה.

תחנה רביעית:

85-83- אפרת מתחילה לפעול בישראל ומפתחת טכנולוגיה להקלטה דיגיטלית של קול. הטכנולוגיה הזו מהווה את הבסיס לפיתוח מערכות התאים הקוליים שעדיין נחשבות לליבת העסקים שלה כיום.

תחנה חמישית:

86 - אלכסנדר מקים חברה אמריקאית בשם קומברס במטרה לסייע בגיוס הכספים לאפרת. קומברס הופכת לחברת האם של אפרת. בסוף 86' מונפקת קומברס בוול סטריט ומגייסת הון מהציבור. אלכסנדר הוא מראשוני הישראלים שגייסו הון בבורסה המפותחת והמשוכללת בעולם.

תחנה שישית:

93-87 - משבר והנפקה. ב-87' אפרת נקלעת למשבר. במהלך המשבר החברה מוכרת חלק מנכסיה והשותפים המקוריים נפרדים. אלכסנדר נשאר בראש החברה לבדו ומחליט להסיט את קומברס מפעילות בשוק מערכות ההקלטה הקונצרני לשוק של חברות הטלפון הגדולות. מדובר בשוק קשה הרבה יותר לחדירה עקב השמרנות והקפדנות של חברות הטלפוניה, אבל הפוטנציאל העיסקי בו גבוה בהרבה.

המהלך מצליח וקומברס מבריאה. אלכסנדר, שבע משברים, החליט שכסף לתשלום משכורות לא יהיה יותר בעיה בקומברס. ב-93' הוא מוציא לפועל הנפקת מניות שנייה בוול סטריט. בעתיד תמשיך קומברס לגייס בהזדמנויות שונות מאות מיליוני דולרים בהנפקות של אג"ח להמרה.

תחנה שביעית:

97 - מיזוג עם בוסטון טכנולוג'י. שלוש חברות בעולם שולטות על כ-60% משוק התאים הקוליים לחברות טלפוניה, אחת מהן היא קומברס. בסוף 97' מחליט אלכסנדר למזג את קומברס עם אחת המתחרות הגדולות שלה, בוסטון טכנולוג'י. העיסקה הופכת את קומברס לחברה הגדולה בעולם בתחום התאים הקוליים, עם נתח שוק של כ-40%. עיקר העוצמה של קומברס נובע מהתמקדותה בחברות הסלולר - ענף שצומח מהר יותר מחברות הטלפון הקווי.

תחנה שמינית:

2002-2000 . שיא ומשבר נוסף. ב-2000 רוכש אלכסנדר, חובב ספורט מושבע, כ-25% ממניות קבוצת הניהול של מכבי תל אביב בכדורסל. המניות יימכרו על ידו לאחר כשנתיים בלא רווח.

המיזוג עם בוסטון מוכיח את עצמו, וב-2001 מגיעה שנת השיא של קומברס. החברה מסיימת את 2001 עם הכנסות של 1.2 מיליארד דולר ורווח נקי של 250 מיליון דולר. ואולם לקראת סוף השנה נקלעת החברה למשבר, כפי שקרה לחברות תקשורת רבות בתחילת העשור, עם פיצוץ בועת האינטרנט של וול סטריט.

תחנה תשיעית:

2005-2003 - קומברס שוב נקלעת למשבר. המכירות צונחות לכ-700 מיליון דולר בשנה, אבל לחברה יש כיסים תפוחים, והיא מצליחה לשמור את הראש מעל למים בלי להפסיד סכומי עתק. ב-2005 חלה התאוששות והמכירות מטפסות שוב לכמיליארד דולר. עם זאת, הרווח התפעולי מצומק ועומד על כ-47 מיליון דולר בלבד. בתחילת 2005 קונה אלכסנדר רבע ממניות השליטה בבנק ההשקעות הישראלי, אי.בי.אי.

תחנה עשירית:

2006 - הנפילה. במארס 2006 מפרסם העיתון וול סטריט ג'ורנל כתבה ובה ממצאים שלפיהם הקצאות האופציות בקומברס ובחברות נוספות, בוצעו בשיטה של תיארוך לאחור (בקדייטינג). על פי העיתון, השיטה הפסולה סייעה לבכירי קומברס להרוויח מיליוני דולרים על חשבון ציבור בעלי המניות. רשות ניירות ערך בארה"ב פתחה בחקירה פלילית, ולאחר כארבעה חודשים הוגשו כתבי אישום נגד אלכסנדר ונגד בכירים אחרים בקומברס.

אלכסנדר התפטר מכל תפקידיו בחברה, נסע לביקור בישראל ולא חזר לביתו בניו יורק. באוגוסט 2006 הכריזו שלטונות ארה"ב שאלכסנדר מוגדר כנמלט מפני החוק. הוא לא התייצב להקראת כתב האישום נגדו בבית המשפט בארה"ב.

בסוף ספטמבר 2006 אותר טייקון ההיי-טק בביתו החדש בווינדהוק, בירת נמיביה, עם אשתו חנה ושלושת ילדיו. משטרת נמיביה עוצרת אותו וממשלת ארה"ב מבקשת להסגירו לידיה. השלטונות בנמיביה משחררים את אלכסנדר בערבות של כ-1.3 מיליון דולר ואוסרים עליו לצאת מגבולות המדינה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ