שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

מנהרה במקום הקסטל, עוד נתיב בשער הגיא, ביטול סיבוב מוצא

הסוף לעומס? תוכנית לשדרוג כביש תל אביב-ירושלים

צפריר רינת
צפריר רינת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צפריר רינת
צפריר רינת

מושגים כמו "סיבוב מוצא" ו"העלייה לקסטל", המוכרים כבר שנים רבות לנהגים הנוסעים מתל אביב לירושלים או בכיוון ההפוך, ייהפכו בשנים הקרובות ללא רלוונטיים, בעקבות תוכנית לשדרוג כביש תל אביב-ירושלים. התוכנית כוללת, בין השאר, יישור הכביש בכמה קטעים, הקמת מנהרה במקום שבו עולה הכביש לקסטל (מבשרת ציון) וגשר במקום סיבוב מוצא. כמו כן, יחול שינוי משמעותי בקטע המפורסם של שער הגיא שאותו יש כוונה להגביה בכמה מטרים. בעמותת "אדם טבע ודין" מבקרים בחריפות את הליך אישור התוכנית ומזהירים, כי "התוכנית המוצעת תגרום לפגיעה בנוף ששום כביש לא שווה אותה. זאת פגיעה מזעזעת בחבל ארץ ובכל חוויית הנסיעה לירושלים".

החברה הלאומית לדרכים הציגה לאחרונה את השינויים שהיא מתכננת בכביש מספר 1 (תל אביב-ירושלים) בפני הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), שאמורה לאשר בהליך מזורז תוכניות בנייה וסלילת כבישים המוגדרים כפרויקטים לאומיים. התוכנית מחייבת אישור סופי של הוועדה. העלות המשוערת של השינויים בכביש מוערכת ב-1.5 מיליארד שקל. בחברה הלאומית לדרכים מעריכים כי הביצוע ייעשה כבר בשנים הקרובות: 2009-2012.

על פי החברה הלאומית לדרכים, מערכת הכבישים הקיימת במבואות ירושלים נמצאת על סף קריסה בגלל עומס כלי הרכב ובעיות בטיחות, כאשר אחד הגורמים העיקריים לעומס הוא תנועת משאיות בכביש. אחד הצעדים הנדרשים הוא שדרוג כביש מספר 1 - שבו חסר נתיב נוסף, אין בו שוליים ימניים ושמאליים תקניים ויש צורך ליישר קטעי כביש מפותלים כך שהם יתאימו למהירות נסיעה של 90 קמ"ש לפחות.

במהלך דיון שנערך בוות"ל בחודש שעבר, הוצגו חלופות שונות לשדרוג הכביש. השינויים המשמעותיים ביותר שאותם הציגה החברה מתייחסים לקטעים שבין מחלף שער הגיא ומחלף שורש, ובין מחלף עין חמד וסיבוב מוצא.

על פי החברה הלאומית לדרכים, עקרונות התכנון המרכזיים לאורך כל הכביש קובעים שיש לשמור על חוויית "העלייה לירושלים" ולהתערב באופן מינימלי בנוף.

בקטע שבין שער הגיא למחלף שורש החלופה המומלצת היא הגבהת מפלס הכביש הקיים בחמישה מטרים, שתרחיב את בסיס הכביש ותאפשר הוספת נתיב. כך יימנע הצורך בהרחבת הכביש באמצעות חציבה אל תוך ההר. המילוי אמור לאפשר קליטת עודפי עפר מאתרי עבודה אחרים בכביש. חלופה של הרחבת הכביש באמצעות מנהרה נפסלה בגלל עלותה הגבוהה ומשום שהיא לא תתרום הרבה למניעת נזק סביבתי ונופי. לטענת החברה הלאומית לדרכים, היא אף עלולה ליצור מפגעים נוספים בעקבות הצורך להקים יציאות נוספות לצרכי חירום.

בעלייה לקסטל (שבה נמצא כיום מחלף הראל), מציעה החברה הלאומית לדרכים לחולל מהפך של ממש - מתחת למחלף הקיים תיחצב מנהרה באורך של 600 מטרים שתהפוך להיות הכביש המהיר. הגישה אל מבשרת ציון מכיוון ירושלים תהיה באמצעות כביש חדש בצורת לולאה.

מיד אחרי מחלף הראל רגילים הנהגים של היום לכוון את המכונית לקראת סיבוב מוצא. אולם, בעתיד הם ייסעו על גשר באורך של 800 מטר. "כך תיפתר אחת ולתמיד בעיית הבטיחות של סיבוב מוצא הקטלני", אומר סמנכ"ל החברה הלאומית לדרכים, יהודה בר-און.

מדוע צריך לשנות?

המתכננת יעל דורי ועורך הדין אלי בן-ארי, חברי עמותת "אדם טבע ודין", מבקרים בחריפות את הליך התכנון של שדרוג כביש 1. הם חוששים מהפגיעה הישירה שתהיה בנוף לאורך הכביש במהלך עבודות חציבה וחפירה בהיקף גדול. לטענת דורי ובן-ארי, הליך התכנון הנדרש חייב לבחון את התוכנית באמצעות תסקיר השפעה על הסביבה, בו ייבחנו לעומק על ידי גורמים מקצועיים ההשפעות הסביבתיות והנופיות של הכביש. במסגרת תסקיר כזה גם ייבחנו חלופות שונות, בהן בדיקה מעמיקה של חלופת המנהרה בקטע שער הגיא. תסקיר כזה ניתן למעקב ובדיקה של גורמים נוספים, ובהם המשרד להגנת הסביבה.

"עוד לא נקבעו הנחיות לתסקיר כזה, והחברה הלאומית לדרכים כבר קובעת בעצמה מהן החלופות ואיזו מהן עדיפה", אומר בן-ארי. "ברור שהיא תתייחס בעיקר לצד התחבורתי ופחות להיבטים סביבתיים ונופיים". "צריך לבדוק את הנחיצות הבסיסית של השינויים המוצעים בכביש וחלופות נוספות להקלת עומסי תנועה", אומרת דורי. "צריך לבדוק מה תהיה ההשפעה של הקמת קו הרכבת המהיר בין תל אביב וירושלים על עומס התנועה, וגם אפשרות להטלת מגבלות על כניסת משאיות לכביש בשעות העומס".

במהלך הדיון ב-ות"ל אמר יועץ התחבורה של הוועדה, גדעון השמשוני, שיש לבדוק את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט לפני ההכרעה בחלופות השונות. לדברי גורם בגופים הירוקים, גם על פי דברי יועצים כלכליים של החברה הלאומית לדרכים במהלך דיונים שנערכו ב-ות"ל יש בעיות רבות עם בסיס הנתונים ששימש להערכת הכדאיות הכלכלית של פרויקט שדרוג כביש מספר אחת.

דורי מעמותת "אדם טבע ודין" מודאגת במיוחד מהתוכניות לחציבת מנהרה והקמת כביש גישה נוסף באזור מחלף הראל, אחת מנקודות הציון הנופיות החשובות ביותר לפני ירושלים. "מה שהחברה הלאומית לדרכים מציעה יגרום לפגיעה בנוף ששום כביש לא שווה אותה. מדובר בין השאר בהקמת קיר בגובה של 27 מטרים. זאת פגיעה מזעזעת בחבל ארץ ובכל חווית הנסיעה לירושלים". לגבי קטע שער הגיא, שעל הגנתו מפני תוכניות הרחבת הכביש נאבקים הירוקים כבר מספר שנים, אומרת דורי שגם את ההשפעה של חלופת מילוי הכביש בעפר והגבהתו צריך לבחון באמצעות תסקיר השפעה סביבתית. "צריך לבצע עוד בדיקות, להכין הדמיית מחשב, ואז לקבל החלטה סופית".

"שדרוג כביש 1 הוא רק חלק ממערכת שלמה של תנועה לירושלים", מסכם סמנכ"ל החברה הלאומית לדרכים, יהודה בר-און.

"בנוסף לשדרוג, מתוכננת הקמת מחלפים חסרים בכביש 443 (כביש הגישה הצפוני) והקמת כביש 39 שיחבר את העיר מדרום עם כביש חוצה ישראל. כמו כן, יושלם ביצוע קו הרכבת המהיר מתל אביב לירושלים". עם זאת, ציינו גם גורמי תחבורה מקצועיים שלא בטוח שניתן יהיה להשתמש בכל מרכיבי המערכת.

1 ? בקטע שבין שער הגיא למחלף שורש: מפלס הכביש יוגבה בחמישה מטרים באמצעות מילוי המפלס הקיים בעפר

2 ? בעלייה לקסטל תיחצב מנהרה באורך של 600 מטרים. כביש גישה חדש ייסלל בכניסה למבשרת ציון מכיוון ירושלים

3? במקום סיבוב מוצא (בתצלום: הירידה ממוצא, אתמול) ייסלל גשר באורך של 800 מטרים במקום הכביש המהיר הקיים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ