בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הטורקים גאים בפאמוק - אך לא בדעותיו

פרס נובל לסופר הטורקי שהעיז לדבר על שואת הארמנים

תגובות

הסופר הטורקי השנוי במחלוקת, אורהאן פאמוק, הוא זוכה פרס נובל לספרות לשנת 2006. לדברי השופטים באקדמיה השוודית, פאמוק זכה בפרס בעבור שורה של ספרים פרי עטו העוסקים במפגש בין תרבויות ומשווים את טורקיה והאיסלאם לאירופה ולמערב. שמו של פאמוק כמועמד מוביל לזכייה בנובל הועלה כבר לפני שנה, לצד סופרים כמו עמוס עוז ומריו ורגס יוסה. שוויו של הפרס כ-1.4 מיליון דולר. טקס הענקת הפרס יתקיים ב-10 בדצמבר בשטוקהולם.

"כבר 200 שנה, מאז האימפריה העותמאנית, שטורקיה מנסה להיהפך למדינה מערבית", אמר פאמוק בראיון ל"הארץ" בשנת 2004, כשיצא לאור בעברית ספרו "המבצר הלבן". "לפעמים היא מצליחה, ולפעמים היא מתרסקת בצורה טראומטית. צעד קדימה, שניים אחורה".

פאמוק נחשב לאחד האינטלקטואלים החשובים בארצו. בשנה וחצי האחרונות עמד פאמוק במרכזו של משפט שעורר הדים רבים בעולם. הוא הואשם בעבירה על חוק בטורקיה האוסר להעליב את הזהות הטורקית. בפברואר 2005 נתן ראיון לעיתון שווייצי, בו הזכיר את השתיקה העקבית של טורקיה סביב רצח מיליון ארמנים בזמן מלחמת העולם הראשונה, ורצח 30 אלף כורדים בשטחי המדינה. "30 אלף כורדים ומיליון ארמנים נהרגו על האדמה הזאת, ואף אחד חוץ ממני לא מעז לדבר על זה", אמר באותו ראיון.

המשפט נגד פאמוק התקיים דווקא בתקופה רגישה לטורקיה - בזמן ניסיונה להשתלב באיחוד האירופי. ארגונים בעולם למען זכויות האדם והאזרח, וכן האיחוד האירופי, גינו את המשפט נגדו, בטענה שהוא פוגע בחופש הביטוי. בינואר האחרון זוכה פאמוק במשפט, אך מסיבות טכניות בלבד. כעת קיים לובי נרחב המבקש לבטל את סעיף 301 בחוק הטורקי שהביא למשפט נגדו.

פאמוק נולד באיסטנבול ב-1952 למשפחה חילונית מהמעמד הבינוני. בצעירותו היה צייר. הוא למד אמנות וארכיטקטורה ואחר כך למד גם עיתונות באוניברסיטת איסטנבול. בין השנים 1985-1988 חי בארצות הברית, שם שימש כחוקר-אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

כשבגר, כך סיפר פאמוק, חווה מעבר מסביבה משפחתית מסורתית-עותמאנית לסביבה חילונית מערבית. על השינוי הזה באורח חייו כתב בספרו הראשון ב-1982, שם עקב אחר קורותיה של משפחה לאורך שלושה דורות. הרומן השני שלו מ-1983, מסופר מחמש נקודות מבט של בני משפחה המבקרים את סבתם הזקנה בעיירת חוף בטורקיה, שם הם נפגשים ודנים בהשקפותיהם התרבותיות והפוליטיות.

הפריצה הבינלאומית של פאמוק היתה ב-85' עם ספרו "המבצר הלבן" (שראה אור בעברית בהוצאת כתר), רומן היסטורי המתרחש באיסטנבול של המאה ה-17. הוא פירסם עוד ארבעה רומנים - "הספר השחור", "החיים החדשים", "שמי הוא אדום" (שייצא לאור בעברית בשנה הקרובה, בספרייה החדשה) ו"שלג".

פאמוק מזוהה עם עמדות סוציאליסטיות, אף שלרוב הוא מדגיש את עובדת היותו סופר ללא סדר יום פוליטי. הוא היה הסופר הראשון בעולם המוסלמי שגינה בפומבי את הפאתווה שהוצאה נגד הסופר סלמן רושדי.

פאמוק נמנה עם קבוצה של סופרים, עיתונאים ואנשי אקדמיה שהועמדו למשפט מתוקף סעיף 301 בחוק הטורקי, אולם איש מהם לא נשלח לכלא. לאחרונה הדגיש פרקליטו של פאמוק כי הסופר לא חזר בו מביקורתו על רצח הארמנים.

טורקיה, אמר פאמוק בראיון ל"הארץ", היא אחת הדמוקרטיות הבודדות במזה"ת, אבל התרבות הדמוקרטית שלה עדיין אינה חזקה דיה. "על טורקיה להיות חברה פתוחה יותר, לא לפחד מהעושר שלה, מהרב-גוניות האתנית שלה, לא לדאוג מבעיות של מזרח מול מערב, אלא להתמקד בפיתוח הדמוקרטיה שלה, החירות והשיוויוניות".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו