בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מכונית ריקה

תגובות

אל לשכת שר הביטחון הגיעה מכונית ריקה ומתוכה יצא עמיר פרץ, כמאמרו של וינסטון צ'רצ'יל על קלמנט אטלי. גם מבקריו החריפים ביותר של פרץ ייאלצו להודות בתרומה החשובה שהרים: הוא הוכיח שתפקיד שר הביטחון מיותר לחלוטין. אפשר לצאת למלחמה, להסיג את הכוחות, לכתוש את עזה, להיערך בעניין איראן ולשלוט בגדה גם בלי שר ביטחון. לפתע פתאום מתברר שדי במשיבון בלשכת שר הביטחון. עובדה: פרץ נמוג, ובכל זאת כל הדברים הללו קרו.

אפשר להיות אזרח מובהק, מנהיג פועלים שצמח בעיירה נידחת, שלחם ושילם כל חייו מחיר על עמדותיו היוניות, בלי חווה, בלי דרגות, בלי חברים עשירים ובלי סיגרים, ולהיהפך לשר ביטחון שאחראי למדיניות אכזרית ומיליטריסטית אף יותר מכל קודמיו הגנרלים. עובדה: החודשים הראשונים שבהם מכהן פרץ כשר ביטחון הם מהמזוויעים בתולדות הסכסוך ובהם הרגה ישראל מספר מבעית של אזרחים - פלשתינאים ולבנונים - בתוכם נשים וילדים רבים. לא רק שהדוד פרץ לא המריא - הוא נהפך לתאומו הזהה של שאול מופז, שהיה אולי האכזר בשרי הביטחון. אלא שעוד מעט יתעוררו געגועים למופז: ממנו לפחות לא היו ציפיות.

ב-2 באפריל השנה, מיד אחרי הבחירות, כתבתי כאן: "שר הביטחון, עמיר פרץ. האם אנחנו בשלים לצירוף המלים הכמו-דמיוני הזה? האם פרץ אמיץ דיו להרים את הכפפה? ואולמרט? זה יהיה מבחנם הראשון של השניים ובעצם של כולנו". ובכן, ביד רועדת אפשר לכתוב: המבחן הזה הסתיים כנראה בכישלון חרוץ, שהשלכותיו חמורות בהרבה מגורלם של פרץ ואולמרט. כנראה? כי לפרץ יש עוד סיכוי זעיר ואחרון בהחלט.

הוא החל את כהונתו ברגל ימין. החלטתו הראשונה היתה לאשר פעולת חיסול נפסדת בעזה, שבה נהרגו חמישה פעילי ועדות ההתנגדות העממית. זו היתה הסנונית שבישרה מאות הרוגים. בתחילה עוד הורה למפקדים ש"לא לפגוע בחפים מפשע". נבובה ככל שהיתה, גם ההוראה הזאת נשטפה בים החיסולים שביצע צה"ל מאז בעזה: יותר מ-300 פלשתינאים הוא הרג מאז חטיפת גלעד שליט.

מתברר שעמדתו של פרץ נקבעת על פי מקום מושבו. עכשיו הוא כבר חתום על הכישלונות כולם, מהמלחמה בלבנון ועד מבצעי הסרק העקובים מדם בעזה. הוא אחראי לשפך הדם הזה. מהשקפת עולמו הקודמת לא נותר שריד ופליט, אפילו לא הרטוריקה. הגדה נאנקת, עזה מרוסקת, על שלום או על מו"מ לא מדברים, לסוריה אומרים לא, את החמאס מחרימים וההתנחלויות עולות כפורחות. עזה שרויה בעלטה בגלל הפצצה נפשעת ומטופשת (מי נתן את ההוראה?), עשרות ילדים נהפכו לנכים כתוצאה מהנשק המחריד שצה"ל מפעיל בעזה והפעיל בלבנון, שם עדיין נפגעים אנשים מדי יום ביומו מאלפי פצצות המצרר שצה"ל הותיר. ומי מנצח על כל זה? פעיל שלום עכשיו לשעבר.

לשם מה הוא נאבק כל השנים אם כך הוא נוהג כשנקרית בדרכו הזדמנות פז לחולל שינוי? כדי להגיע ל"הסדר" עם המתנחלים על פינוי מגוחך של כמה מאחזים "בלתי חוקיים" די היה במופז. כדי לנסות לקיים את מסיק הזיתים בגדה, לא היינו צריכים את פרץ.

פרץ התרסק. הוא נמוג בין המטכ"ל שמתעלם מקיומו, ראש הממשלה שמשדר כלפיו בוז וה"מורדים" מבית שמצרים את צעדיו. נכון, לא קל לתמרן בין כל אלה. אבל מנהיג אמיתי היה צריך לדעת לנווט גם בין אולמרט, דן חלוץ ואבישי ברוורמן.

מה פרץ יכול להגיד עכשיו למי שתלו בו את תקוותם? האינטלקטואלים, שוחרי השלום והצדק החברתי, הפועלים והערבים, שהאמינו לרגע שעם בחירתו מפציעה תקווה חדשה. שאזרח יכול לנהל את מערכת הביטחון, שאיש ערי הפיתוח יכול להיות שוחר שלום ושמזרחי לא בהכרח שונא ערבים. מה הוא יגיד עכשיו? שכל החתרנים מעליו ומתחתיו הם האשמים? הרי כגודל הציפייה גודל האכזבה, וזו תלווה אותנו שנים.

ואולם, יש לו עוד סיכוי קטן. לפרץ אין כבר מה להפסיד. לכן קשה להבין ממה הוא פוחד. אם הוא ממשיך להאמין בעמדותיו האמיצות מהעבר, למה הוא לא נוקט כמה מהלכים נועזים שיצילו אותו ואותנו מאובדן התקווה?

פרץ רוצה לקדם הסדר עם הפלשתינאים? למה הוא לא נפגש עם איסמעיל הנייה, או לפחות עם מחמוד עבאס? הוא בעד מו"מ עם סוריה? למה הוא לא אומר זאת? הוא מבין עד כמה הכיבוש אכזרי? למה הוא לא פועל להקלת לפיתתו? הוא הרי שר הביטחון, לא? הוא הרי מספר שתיים בממשלה, ולמרות בוגדנותם של חבריו למפלגה, יש לו עדיין כוח פוליטי לא מבוטל. הדעת נותנת שאלה ימיו האחרונים בתפקידו. שירת הברבור שלו עוד יכולה להישמע ברמה. קום, פרץ, התנערה עם חלכה, אם אתה עוד זוכר את המלים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו