בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המחתרת היהודית

עד לפני 15 שנה ראתה האימפריה הסובייטית ב"נתיב" ארגון אויב, שחותר להפיל את השלטון במסווה של פעילות ציונית. צבי מגן, ראש "נתיב" הפורש, יודע שהרוסים צדקו. כחובב קונספירציות מושבע, הוא ממליץ להפוך את הארגון הגווע לרשת תרבות כלל-עולמית דוגמת אל-קאעדה. אפילו פוטין ידידו הבין שאסור לסמוך על המוסלמים

תגובות

צבי מגן עשה מעשה שמעט מאוד ישראלים היו מעזים לעשות. הוא דחה הצעת עבודה מפתה, ששכר יפה בצדה, מארקדי גאידמק. האוליגרך הישראלי-רוסי, שהפרקליטות שוקלת להעמידו לדין על הלבנת הון והמבוקש בידי משטרת צרפת בחשד לסחר בלתי חוקי בנשק עם אנגולה, הציע למגן לעמוד בראש ארגון "הקונגרס של הקהילות והארגונים היהודיים הדתיים ברוסיה" (KEROR). זהו ארגון מדף, שהתעורר לתחייה לפני שנה וחצי בחסות גאידמק, שתורם לו מכספו ומשמש נשיאו. מגן קיבל את ההצעה הנדיבה לפני מספר חודשים, בעודו משמש כראש "נתיב", אבל העדיף להצטרף למרכז הבינתחומי בהרצליה ולעמוד בראש מכון חדש לחקר אירו-אסיה, שיעסוק "במחקרים מהבלקנים ועד למונגוליה".

מגן, סא"ל (במיל) ושגריר לשעבר באוקראינה ורוסיה, עמד בראש ארגון נתיב כמעט שבע שנים. בראשית החודש סיים את תפקידו, ועדיין לא נמצא לו מחליף. כבר לפני יותר משנה וחצי ביקש לעזוב. ראש הממשלה אריאל שרון ביקש ממנו להמשיך כמה חודשים, אבל אז שרון אושפז, הוחלף באולמרט, ומגן נשאר בתפקיד בגלל הבחירות, הרכבת הממשלה ולאחרונה עקב קשייה של ועדת איתור למצוא מועמד ראוי (ראו מסגרת).

מגן הפך למעין שבוי בארגונו שלו. אך על אף תסכולו ומתוך תחושת אחריות ציבורית, הוא נשאר בתפקיד. הסחבת הזאת מעידה על יחסה המזלזל של הממשלה כלפי נתיב, ארגון שעד לפני כעשור וחצי ראתה בו האימפריה הסובייטית הגדולה, את אחד מאויביה המושבעים. למעשה, למעט השר המיועד אביגדור ליברמן, שעוקב, מתעדכן ומתעניין מאוד בארגון - יש הגורסים כי הוא בוחש בפעילותו - ועוד כמה חברי כנסת ועסקני ציבור ממוצא רוסי, ספק אם יש מישהו בממסד הישראלי או בציבור שאכפת לו מהמתרחש בנתיב. השבוע החליט אולמרט כי ליברמן יהיה הממונה על נתיב, ובכך הלבין את פעילותו מאחורי הקלעים. בתגובה אמר ליברמן כי אינו מתערב בהליכי המינוי וכי הוא סומך ידו על שיקול דעתה של ועדת האיתור.

לא מעט קולות סבורים כי אבד הכלח על נתיב וכי מוטב היה לסגור אותו. אחד מהם הוא יעקב קדמי, קודמו של מגן בראשות הארגון. ב-1999 כשנה וחצי לאחר שהחל בכהונתו כשגריר ישראל ברוסיה, קיבל מגן את הצעתו של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, להחליף את קדמי. לאחר מכן הוא הסתכסך עם נתניהו, החליף עמו מהלומות מילוליות בפומבי ופרש כדי לסייע לחברו אהוד ברק להיבחר לראשות הממשלה. במלחמת יום הכיפורים היו קדמי וברק באותו טנק.

קדמי ומגן הם הפכים מוחלטים. קדמי בוטה. מגן זהיר. קדמי ניסה לספק חוות דעות והערכת מצב למוסד וגרר את הארגון לתחום האפור והמסוכן של פעילות מודיעינית למחצה ברוסיה. בין השאר הוא התחכך עם ראשי הק-ג-ב ויורשיו האס-וו-אר (מודיעין החוץ) והאף-אס-בה (שירות הביטחון הפדרלי). מגן התרחק מהם כמו מאש ונזהר מלהשמיע ביקורת על קודמו בתפקיד, אך הוא סבור שקדמי פעל בפרופיל גבוה מדי.

קדמי אמר לנו השבוע כי לדעתו אין לנתיב זכות קיום, לפחות לא במתכונתו הנוכחית: "הארגון הזה גמר את תפקידו מרגע שהמצב המיוחד בברית המועצות לשעבר - שהצדיק את קיומו - לא קיים יותר. מאז אמצע שנות ה-90 ובמיוחד משנת 2000, אין אותם היקפי עלייה ואין חשש משינויים שלטוניים, שיביאו לסגירה מחודשת של השערים. המצב של יהודי רוסיה היום הוא הכי טוב שהיה באלף השנים האחרונות והם קהילה ככל הקהילות האחרות. אם אין גוף ממשלתי שמטפל ביהודי צרפת למה צריך טיפול מיוחד ביהודי אוקראינה, רוסיה ואזרביג'אן?"

עם זאת הוא גורס שיש מקום לארגון ממשלתי כמו נתיב שיחליף את הסוכנות היהודית ויפעל בקהילות היהודיות בכל העולם. "הסוכנות היא ארגון מסורבל ומושחת שפקידיו קובעים לעצמם את מדיניותו", הוא טוען. "צריך להעביר את רוב הסמכויות שלה למדינת ישראל כי כמו בכל מדינה נורמלית הקשר עם הפזורה צריך להיות תואם למדיניות הממשלה ולאינטרסים שלה". מגן מסכים עם הקביעה שנתיב צריך להיות ארגון הקשר של ישראל לכל יהודי התפוצות, לא רק ברוסיה ובחבר המדינות, אך לא יתפסו אותו במלים נחרצות כמו קדמי.

"אני לא רוצה להתקוטט עם קדמי מעל דפי העיתון", הוא מציין בראיון הפרישה שלו. "אבל לדעתי נתיב מעולם לא גסס. זו הצגה מגמתית של הדברים. נתיב אינו ארגון מיותר. לדעתי מדובר בארגון חיוני וחשוב". השר המיועד ליברמן הוסיף השבוע כי לא רק שלא צריך לסגור את נתיב, אלא הכרחי להרחיב ולהגדיל את פעילותו.

הידיד פוטין

צבי מגן נולד בברית המועצות ב-1945, להורים ממוצא פולני. ב-1960 עלה לישראל, והיה לילד חוץ בקיבוץ גן שמואל. בצבא שירת כאיש חמוש בחיל השריון. עם שחרורו מצה"ל הצטרף לגרעין התיישבותי בקיבוץ אייל בשרון. ב-1970 חזר לצה"ל ושירת בחיל המודיעין. תחילה ביחידת האיסוף המרכזת 8200 ואחר כך בחטיבת המחקר, שבה הועסק בכמה זירות כולל המזרחית והצפונית. ב-1987 הוא השתחרר מצה"ל בדרגת סגן אלוף. ידיעת השפה הרוסית וניסיונו כקצין מודיעין, צדו את עיניו של ראש נתיב דאז דוד ברטוב. מגן הצטרף לארגון, שבו מילא תפקידים בחטיבת המחקר והמודיעין ואחר כך באגף המטה, עד שקודם לדרגת סגן ראש נתיב.

הוא נמנה עם הצוות השני של נתיב שנשלח לברית המועצות, ב-1988. עד לפתיחת השגרירות, פעלו אנשי נתיב ומשרד החוץ בחסות שגרירות הולנד, שייצגה את האינטרסים הישראליים. ב-1993 הוא עבר למשרד החוץ ומונה להיות שגריר ישראל באוקראינה ואחר כך, ב-1998, היה לשגריר במוסקווה. הוא עשה בתפקיד כשנה וחצי עד שראש הממשלה נתניהו הציע לו לחזור לנתיב והפעם כדי לעמוד בראש הארגון.

ראיית העולם שלו היא במידה מסוימת קונספירטיווית. זה בא לידי ביטוי, בין השאר, בהערכתו כי ההתעוררות האיסלאמית בעולם המערבי וברוסיה, היא תוצאה של הסתה, שמקורה ביד מכוונת. כך גם הוא חושד שיש מי שדואג לנפח ולהפיץ נתונים שפורסמו לפני כמה שנים והתקשורת הישראלית, ששה להבליטם, כאילו עשרות אלפים עוזבים את ישראל, משנואשו להיקלט בה וחוזרים לרוסיה.

מגן מאמין שנתיב מילא תפקיד מכריע בנפילת ברית המועצות, בזכות ההשפעה שהיתה לו על היהודים במדינה. התמחותו של נתיב ב"בניית השפעה", מלת צופן ל"חתרנות", הפכה את הארגון, לדעת מגן, לגוף מסוכן עבור ברית המועצות, הרבה יותר מגופי איסוף המודיעין הקלאסיים. הוא סבור כי "כשמישהו מתסיס אוכלוסייה רחבה במדינה מסוימת זה הרבה יותר מסוכן לביטחון הלאומי של אותה מדינה ממישהו שבא לאסוף מודיעין".

ככלל, הוא מאמין גדול בקונספירציות ומשוכנע שאירועים רבים בעולם היו תולדה של מזימות מאורגנות. בעיניו, כל קבוצות המיעוט האתניות הן גיס חמישי בפוטנציה, כלי משחק בידיהם של גופים מאורגנים ומיומנים. בלי להתייחס לפעילות הטרור והאלימות שלהם, המומחים הגדולים בעולם בתחום זה, על פי מגן, הם גורמים מוסלמים מאורגנים, כמו אל-קאעדה, ארגוני תרבות ודת איסלאמיים וכמובן מדינות מוסלמיות, שפועלים באופן שיטתי כדי להתסיס קהילות מהגרים בעולם. מהומות הפרברים בצרפת בנובמבר שעבר היו לדעתו רק דוגמה קטנה ליכולתם.

הוא היה רוצה שישראל תלמד בעניין זה מהפעילות המוסלמית ותחתור להקמת נתיב כלל עולמי. בעניין זה הוא למעשה תמים דעים עם קדמי. מגן מאמין שנתיב מסוגל לשחזר את הצלחתו בהבאתם לישראל של יהודי ברית המועצות לשעבר, מכל מקום אחר בעולם, אפילו מארצות הברית. הוא סבור שהסוכנות היהודית אינה מסוגלת להביא לעלייה המונית ורק שיטות הפעולה החתרניות של נתיב מסוגלות להביא לכך.

ב-2002 עשה מגן ניסיון נועז אך כושל להוציא לפועל את המדיניות הזאת. הוא הציע להרחיב את פעילות נתיב לארגנטינה ולדבריו הצליח לשכנע בכך את ראש הממשלה שרון. יו"ר הסוכנות סלי מרידור טען אז שגילה את תוכניות נתיב במקרה אחרי שקיבל דיווח מאנשיו על הופעתם של אנשי נתיב במדינה. מרידור נעמד על רגליו האחוריות ואיים באוזני שרון כי יוציא את הסוכנות מכל מדינה שבה תדרוך כף רגלם של אנשי נתיב. שרון שחשש מקרע עם גבירי הסוכנות מהתפוצות, ויתר, או לדברי מגן "התקפל". מאז אותה פרשה נעכרו עוד יותר היחסים בין נתיב לסוכנות היהודית, שהתבטאו בחרמות הדדיות ובחילופי השמצות בלתי פוסקים. מערכת יחסים מתוחה היתה לנתיב, בעיקר בתקופת קדמי, גם עם משרד החוץ.

התפקיד שעשה מגן באמ"ן עיצב יותר מכל את זהותו. בעיני עצמו הוא קודם כל קצין מודיעין והאנשים שלידם הוא מרגיש הכי בנוח הם קציני מודיעין אחרים. כשהיה שגריר במוסקווה העדיף את חברת הנספחים הצבאיים הזרים על פני האירועים בקהילה היהודית או מסיבות הקוקטיילים של עמיתיו הדיפלומטים. מבין הקולגות לשעבר מהמודיעין מגן נהנה במיוחד לדבר על אחד, ולדימיר פוטין.

היחס של מגן לפוטין גובל בהערצה: "פוטין היה בק-ג-ב מנהל מרכז תרבות בדרזדן, במזרח גרמניה. הוא היה בעצם נתיב. הוא מקצוען גדול ויש לי רק דברים חיוביים לומר עליו. נפגשנו כמה פעמים כשהייתי שגריר והוא היה במנגנון הנשיאותי ואחר כך ראש האף-אס-בה. בכל הפגישות אתי הוא הפגין ידידות יוצאת מן הכלל למדינת ישראל. התרשמתי שיש לו הערכה לישראל ולעבדכם הנאמן. ב-1999 כשסיימתי את הקדנציה כשגריר במוסקווה הוא הגיע למסיבת הפרידה שלי, יום לפני שהתמנה לראש ממשלה. זה היה דבר מאוד יוצא דופן שאדם כמוהו מגיע למסיבת פרידה של שגריר".

יחסי פוטין-ישראל עומדים כעת למבחן. לפני כחודש שיגרה ישראל משלחת בראשות מנהל מחלקת אירו-אסיה במשרד החוץ, מרק סופר, למוסקווה. המשלחת המציאה ראיות - צילומים של 39 טילי נ"ט ואריזות שנפלו שלל ושל תעודות משלוח מקוריות ועוד - על זליגת תחמושת רוסית לחיזבאללה. מכירות הנשק לא ייפסקו, אבל הרוסים מבטיחים שיקפידו יותר שהנשק יגיע רק ל"משתמש הסופי" שאליו הוא מיועד. מגן אומר שהגילויים הישראליים "די הביכו את הרוסים", אך סבור שלישראל יש יכולת מוגבלת מאוד לשנות את מדיניות מכירת הנשק הרוסית במזרח התיכון.

לעומת זאת בעניין תוכנית הגרעין של איראן הוא מביע אופטימיות זהירה. "אין ספק כי אם לאיראן יהיה נשק גרעיני זה גם בזכות רוסיה", הוא מדגיש. "רוסיה אולי לא התכוונה שאיראן תשיג יכולת לפתח נשק גרעיני אך יש לה חלק בבניית היכולת והפוטנציאל הגרעיני של איראן. עם זאת בעקבות מלחמת לבנון השנייה יש בהנהגה הרוסית הרהור נוסף לגבי מהות הכוונות האיראניות".

לדעתו של מגן, הרוסים מתחילים להבין שהמדיניות האיראנית מאיימת באופן ישיר על רוסיה. "האיום הוא לא בנשק בלתי קונוונציונלי אלא באינטרסים אסטרטגיים לאומיים של האיראנים, שהרבה פעמים נבנים על חשבונה של רוסיה. אני מדבר על הניסיונות להרחיב את האימפריה האיסלאמית צפונה, תחת מטרייה גרעינית. רוסיה בדילמה מול העולם האיסלאמי. הם מבחינים שמוקמת לידם מערכת איסלאמית גדולה שמתפתחת לא רק במדינות השכנות לרוסיה אלא גם בתוך רוסיה עצמה. יש היום ברוסיה אזורים מוסלמיים צפופים כמו באוראל ובוולגה וכל הגורמים האיסלאמיים המרכזיים בעולם פועלים בתוך הטריטוריה הרוסית".

מחתרת ספרי התורה

בשיאו השתייך נתיב לקהילת המודיעין של ישראל, לצד המוסד, שב"כ ואמ"ן. עד לראשית שנות ה-90 אסרה הצנזורה הצבאית לפרסם בתקשורת את שמו של הארגון או את העומד בראשו. רק פליטת פה של שר האוצר דאז יצחק מודעי בראיון בטלוויזיה הסירה את האיסור.

כיום נתיב היא יחידת סמך קטנה במשרד ראש הממשלה. פעם הוא העסיק מאות עובדים וגילגל מאות מיליוני שקלים. כיום הוא מונה כ-60 עובדים עם תקציב מידלדל של כ-50 מיליון שקל שחלקם באים מארגון יריב, הסוכנות היהודית. פעם הפעיל נתיב עשרות קציני מודיעין, מחקר ודיפלומטים בארבע יבשות. כיום יש לו נוכחות מצומצמת ברוסיה ובחלק מחבר המדינות.

נתיב הוקם בשנים 1951-1953, כדי להחליף את המוסד לעלייה ב', ארגון חשאי-מחתרתי, שפעל עוד לפני קום המדינה ואירגן את ההעפלה הבלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל, ולאחר קום המדינה, את עלייתם ממדינות מזרח אירופה והמזרח התיכון. על פי הגדרת תפקידו, נוסד נתיב כדי לנתב את העלייה של יהודים ממדינות שבהן הם מצאו עצמם במצוקה. אבל תוך זמן קצר קוצצו סמכויותיו.

הקשר עם יהודי מדינות ערב והעלאתם לישראל, הופקד בידי מחלקה, לימים אגף ולבסוף יחידה קטנה, בשם "ביצור" במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. על נתיב שנקרא גם "לשכת הקשר", הופקדה המשימה ליצור קשר עם הקהילות היהודיות בברית המועצות ובמדינות מזרח אירופה, לעורר אותם לפעילות תרבותית-יהודית ולימים לקרבם לציונות ולמדינת ישראל. זה נעשה בעיקר בפעולה חשאית. שליחי נתיב פעלו במסווה של דיפלומטים משלוחות שהוקמו בשגרירויות ישראל. במקביל נשלחו מלחים של צי הסוחר של ישראל, תיירים וצעירים יהודים מרחבי העולם למדינות הגוש המזרחי. הם צוידו בספרי תורה, סידורי תפילות, מילונים וספרים בעברית ונתבקשו להחדיר אותם לארצות היעד.

במקביל הפעילו אנשי נתיב משגרירויות ישראל במדינות המערב, ארגונים יהודיים, מנהיגי איגודים מקצועיים, אנשי רוח ופוליטיקאים במסע תעמולה נגד ברית המועצות, תחת הסיסמה "שלח את עמי". בלא מעט מקרים, שיחדו אנשי נתיב פקידים ומנהיגים במדינות מזרח אירופה כדי שיאפשרו את יציאת היהודים. בראש מקבלי השוחד עמדה במשך שנים משפחת ניקולאי צ'אושסקו, הרודן הרומני.

הק-ג-ב הסובייטי וארגוני הביון במדינות הקומוניסטיות ראו באנשי נתיב מרגלים לכל דבר. הם ראו בו ארגון חתרני שמנסה לערער את השלטון הסובייטי ובצדק. ברוב המדינות בגוש הסובייטי, נאסרה פעילות ציונית ונחשבה לעבירה על חוקי המדינה. אחדים מאנשי נתיב הוכרזו "פרסונה נון גרטה" וגורשו מברית המועצות ומדינות הגוש המזרחי. החשש של הק-ג-ב וההנהגה הסובייטית היה שאם יתנו ליהודים לצאת יבקשו זאת עוד קבוצות מיעוטים אתניות, דתיות ולאומיות, וברית המועצות, אימפריה רבת לאומים, תתפרק בשל "הבעיה הלאומית". וזה בדיוק מה שקרה.

מרכז תרבות לקידום אינטרסים

כיום מספק נתיב אשרות לזכאי עלייה מכוח חוק השבות ומפעיל גם כמה מרכזי תרבות ברוסיה. האם לא ניתן להעביר את המשימות האלה למשרד החוץ, לסוכנות, למשרד הקליטה? "במערכת המינהל הישראלית המתנהלת באופן אקזוטי, אפשר לבצע הרבה מאוד שינויים", אומר מגן. "לא אגלה סוד אם אומר שאת מדיניות החוץ לא מנהל תמיד משרד החוץ. אפשר להביא את הנושא לאבסורד ולטעון כי ניתן אפילו לפרק את משטרת ישראל ולהעביר את סמכויותיה לגדנ"ע. אבל אף אחד לא ממליץ לעשות זאת. כך גם לגבי נתיב. מדובר בארגון בעל ידע, יכולת וניסיון בטיפול בתפוצות. חייב להיות גוף אחד ממלכתי לטיפול בתפוצות במדינה שנבנתה מתפוצות ומקיימת אתן אינטראקציה חשובה".

אבל נתיב לא אחראי על כל התפוצות. הרי שרון, בלחצה של הסוכנות, סירב לאפשר לך לפעול להעלאת יהודים מארגנטינה ומצרפת, לפעול בקרב יהודים יוצאי רוסיה וחבר המדינות שהיגרו לגרמניה ולארצות הברית.

"אני מדבר על העיקרון, על התפיסה. מדינה שרואה חשיבות בקיום קשר עם התפוצות צריכה לקיים ולשמר את היכולות שלה. הנושא נחוץ ביותר. ועובדה היא שאף ועדה שבדקה את תפקוד נתיב לא המליצה לסגור אותו".

אבל ועדת בדיקה בראשות ראש המוסד לשעבר יצחק חופי, שמינה ראש הממשלה יצחק רבין, בשנות ה-90, קבעה כי צריך לשמר את נתיב רק כארגון שלדי ל"יום סגריר". האם אין בביטוי משום אמירה ברורה שלא צריך אותו?

"אני מעדיף להימנע משימוש בביטוי הזה. אני מאמין שהארגון הוא חיוני למדינה שיש לה אינטרסים בשימור הקשר עם התפוצות".

אתה מאמין שיכול להיווצר מצב שברוסיה או במדינות ברית המועצות לשעבר, יכול להתפתח מצב שבו שוב יאסרו על היהודים לעזוב ולעלות לישראל?

"אני לא חושב שזה יקרה, אף שהכל יכול לקרות. משטר יכול להשתנות. אבל סביר יותר שעלול להתפתח מצב של רדיפת יהודים ופגיעות בהם. יש בעולם עלייה באנטישמיות כפי שאנו רואים בצרפת".

אנו עדיין מתקשים להבין מדוע צריך את נתיב?

"משום שבאופן עקרוני למדינת ישראל יש גוף אחד ויחיד לענייני התפוצות וזהו נתיב. מדינה חייבת שיהיו לה יכולות בתחום זה. למדינות רבות בעולם יש גופים המטפלים בקשר עם הפזורות שלהם. במקרה של ישראל הקשר עם התפוצות מיועד ליעד מרכזי של עלייה. ולכן מיקדו וכיוונו את נתיב לפעול למען עלייה. ומבחינה זו נתיב הוכיח את עצמו. הוא גרם לגלי העלייה של שנות ה-40, ה-50 וה-80 והביא לעלייתם של מיליוני בני אדם".

נתיב הוא ארגון מאוד בעייתי מעצם הגדרתו, משום שהוא מתערב בעניינים הפנימיים של מדינות אחרות ומבקש מהאזרחים שלהם להגר למדינה אחרת. למעשה נתיב פועל בשדה מוקשים?

"נכון. יש מכלול של דרכי פעולה, במסגרת מה שנקרא המקובל או במסגרת הנסבל. כך פועלות רוב המדינות בעולם".

פעולה כזו מתבצעת גם על אדמת ישראל?

"זה לא סוד שרוסיה פועלת כיום בישראל לקידום האינטרסים האלה שלה".

מגן מכוון בדבריו לכך שרוסיה הקימה בשנים האחרונות כמה ארגונים כמו "בני מולדת", שמטרתם להדק את הקשרים בין המטרופולין לקהילות הפזורה שלה. בקרוב, כפי שהודיעו על כך הנשיא ולדימיר פוטין וראש הממשלה אהוד אולמרט, בפגישתם במוסקווה בשבוע שעבר, ייפתח בתל אביב מרכז תרבות רוסי. הוא יפעל במתכונת של מרכז גתה הגרמני, המועצה הבריטית, מרכז התרבות האמריקאי ומכון סרבנטס הספרדי. אבל לתפיסתו של מגן, אלה אינם רק מרכזים תמימים לקידום התרבות של מדינות האם, אלא גם ארגוני חזית, המקדמים אינטרסים לאומיים רחבים יותר.

האם הרוסים החדירו לישראל מרגלים דרך המסננת של נתיב?

נתיב לא היה אחראי לסיכול ריגול וסינון בטחוני. ודאי שהוחדרו הנה כל מני קלינברגים מאז ועד היום. אני מקווה שהם לא הגיעו רחוק.

גם נתיב פעל בחשאי?

"נכון. עד שנות ה-80 ישראל פעלה בנושא זה בחשאי ומשלב מסוים עברה לדפוס פעולה גלוי. וזו היתה לדעתי טעות. עדיף היה לפעול לא בפומבי ולא באופן גלוי כי השיטה יוצרת בעיה ואתגר לשני הצדדים. גם לצד המארח".

כיצד התנהלה הפעילות החשאית?

"לא יודע".

אתה לא יודע? היית בתפקיד סגן ראש נתיב מ-1987 בשטח ברית המועצות בכיסוי דיפלומטי. כך שלפחות שנתיים היית עד ושותף לפעילות החשאית?

"בכל שנות קיומו של נתיב היו כל מיני מבצעים שקראו להם מבצעי בריחה, דרך מבצעים מיוחדים אחרים ובעיקר דרך מבצעים מדיניים".

אתה מתכוון להסדרים מדיניים שאיפשרו עליית יהודים?

"כן. שלא יהיו טעויות אני לא מדבר על מבצעים מודיעיניים. נתיב לא היה גוף שאסף מודיעין. הוא לא הפעיל סוכנים. זה לא גוף שביצע פעולות איסוף בטריטוריות של מדינות זרות, כפי שהרבה פעמים מנסים לטעון לגביו. הוא עסק בקידום נושאים של דאגה לתפוצות, קשר עם התפוצות ודאגה לעלייה, וברוב המקרים הוא הצליח. גם אני באתי לישראל בזכות הגוף הזה".

אוליגרכים, הון ושלטון

השיחה מתקיימת במשרדו החדש של מגן בקומה השלישית של הפקולטה למשפטים, במרכז הבינתחומי. דחית הצעה של גאידמק לעבוד אצלו, אנו שואלים, אבל נתיב מזוהה יותר מכל גוף אחר במדינת ישראל עם הקשר ההדוק מדי עם אוליגרכים, שחלקם מבוקשים בידי משטרות העולם בחשד של עבירות ומעשים בלתי חוקיים. "אני מכיר את גאידמק ואכן הוצע לי לעבוד אצלו. הוא נשיא Keror וכראש נתיב הייתי חייב להיות אתו בקשר מקצועי. זה היה קשר פורמלי, כמו עם כל נשיא ארגון אחר. נתיב כארגון חייב להיות בקשר עם כולם. מה עוד שמדובר באנשים שהקימו ארגונים גדולים וחשובים".

אתה מתכוון לוולדימיר גוסינסקי, ליאוניד נבזלין, לב לבייב ויאצ'סלב קנטור?

"כן גם להם. במגרש היהודי-רוסי משחקים רבים: ארגונים יהודיים מהעולם, ממשלות וגם מדינת ישראל כמובן חייבת להיות שם, אחרת אנחנו נהיה מחוץ למשחק. אסור גם לשכוח כי נתיב הוא גוף שאינו מעניק אזרחות. הוא מונה על ידי הממשלה לקבוע מי זכאי לעלות לישראל מכוח חוק השבות ולהעניק לו אשרת עלייה".

אבל ברגע שמוענקת אשרת עלייה העולה הופך אוטומטית לאזרח ישראל. ישראל לא הפכה עיר מקלט לאוליגרכים ומכבסה להלבנת הונם?

"היו מעט מקרים כאלה. לא צריך להיסחף. אם אדם רוצה להיות אזרח זה דבר אחד והמדינה לא יכולה למנוע זאת ממנו. אם רוצים להבריח כסף דרך הבנקים, אז בהחלט אפשר להגדיר זאת כמכבסה. אבל צריך להבין, יותר ממחצית העולים מברית המועצות בסוף שנות ה-80 עלו באשרות עלייה לישראל והיגרו למערב. כך שלהגיד שזו מגמה המאפיינת את העשירים, יהיה לא נכון. ישראל לא היתה יכולה להפלות קבוצה אנשים מסוימת רק בגלל שיש להם כסף ולמנוע מהם לקבל אשרות עלייה".

יש לדעתך דרך לבודד את תופעות העבריינות מהצורך, שאין עליו חולק, לטפח ולשמר את הקשר עם הקהילות היהודיות?

"אני מבין שיש בקשות הסגרה אבל הנושא, למיטב ידיעתי, מטופל היטב בידי גורמי החוק: המשטרה והפרקליטות. משטרת ישראל עושה מלאכת קודש. הבעיה המרכזית היא לא הונם של האוליגרכים, אלא גורמי הממסד הישראלי שיכולים להיות מושפעים מהם לשלילה. זהו הקשר שבין הון לשלטון. הבעיה היא לא בהון אלא בשלטון".*

מי יהיה הראש הבא?

ועדה בראשות מזכיר הממשלה ישראל מימון, אמורה לאתר ולהמליץ לראש הממשלה עד סוף השבוע על מועמד מתאים. כתריסר אנשי צבא, אנשי עסקים, עובדי נתיב לשעבר, עובדי מדינה ודיפלומטים ממשרד החוץ הגישו מועמדות.

המועמדים הבולטים הם השגרירה באוקראינה, נעמי בן עמי. סיכויים יש גם לשגריר לשעבר בקוסטה ריקה, אלכס בן צבי, איש משרד החוץ, ישראל מי-עמי, עובדת משרד הקליטה, ד"ר סוניה מיכאלי ואנשי נתיב לשעבר, אל"מ (מיל) צבי טסמן ומי שהיה ראש השלוחה במוסקווה וקייב, אריה גטר. כמה מהם נחשבים למקורבים לשר ולממונה המיועד, אביגדור ליברמן.



צבי מגן. מציע להקים נתיב כלל עולמי


למעלה: התנזר מקוקטיילים. טקס כתב הגשת האמנה באוקראינה, 1993. למטה: נתיב מילא תפקיד מכריע בנפילת ברית המועצות. מגן ברחובות מוסקווה, 1988



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו