בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דורשי טובתו של פרס

תגובות

מלחמת לבנון השנייה חשפה את הסכנות האמיתיות הנשקפות למדינת ישראל והציבה סימן שאלה גדול על מידת חוסנו של העם ועל תפקודם של הצבא ושל ההנהגה הלאומית בעת מבחן. הלחץ להקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי המלחמה, ותחושת ההנהגה כי עתידה הפוליטי נתון בסכנה, הובילו לצירופה של ישראל ביתנו לקואליציה ולהכשרתו של אביגדור ליברמן - הן על ידי ראש הממשלה והן על ידי מפלגת העבודה.

לנוכח ההתפתחויות הללו, אין תמה שתשומת לבו של הציבור אינה מופנית לביזיון הגדול בבית המחוקקים: הניסיון הנואל לכופף את הכנסת לטובת אינטרס מובהק של מתמודד (סמוי) על תפקיד נשיא המדינה.

סעיף 7 בחוק יסוד: נשיא המדינה קובע בבירור, כי "בחירת נשיא המדינה תהיה בהצבעה חשאית בישיבת הכנסת שנועדה לעניין זה בלבד". והנה, באה חבורה של "דורשי טוב" והיא מבקשת לשנות את החוק ולהפוך את ההצבעה לגלויה.

בזמנו עמדתי בראש צוות שהיה אחראי לבחירתם של יצחק נבון וחיים הרצוג לנשיאיה של מדינת ישראל. מיד לאחר בחירתו של הרצוג, קמו נציגים מן הליכוד ותבעו לבטל את הבחירה החשאית, מאחר שסברו כי היא גרמה לניצחונו של הרצוג ולתבוסתו של מועמד הקואליציה, הפרופ' מנחם איילון. התסריט חזר על עצמו במדויק בשנת 2000, כאשר משה קצב גבר על שמעון פרס במרוץ לנשיאות. גם אז היה זה חבר כנסת מטעם הקואליציה - הפעם בראשות העבודה - שתבע את ביטול הבחירה החשאית בעקבות תבוסתו של מועמד ראש הממשלה לקצב.

עקרון הבחירה החשאית אינו חל רק על בחירת נשיא המדינה; כך נבחרים בכנסת גם נציגיה לוועדה לבחירת שופטים ולוועדה לבחירת דיינים. בקובעו בחירות חשאיות למשרות כאלו שאף המחוקק להבטיח, כי בחירת בעלי התפקידים הללו תבטא את רצונם האמיתי והחופשי - המשוחרר מלחצים פוליטיים - של הח"כים.

לא אחת נבחרו לוועדות לבחירת דיינים ושופטים מועמדים שלא היו מקובלים על הממשלה, אבל בחירתם ביטאה את רצונם של רוב חברי הכנסת ואיפשרה להם למרוד במרות הפוליטית. בהליך בחירה גלוי תמיד קיימת האפשרות שהקואליציה תבחר מועמד ותחייב את חבריה לתמוך בו. מצב כזה משמעותו שנשיא המדינה ממונה בעצם על ידי ראש הממשלה.

המונחים קואליציה ואופוזיציה משכיחים מאתנו לפעמים את החשיבות העליונה הטמונה בחבר הכנסת היחיד, שהציבור מצפה ממנו להביע את עמדתו העצמאית והאמיתית. בנושאים מסוימים איפשר המחוקק את הבעת העמדה הזאת באמצעות ההצבעה החשאית. לו היתה מונהגת הצבעה גלויה ב-1983, חיים הרצוג לא היה נבחר לנשיא אלא מועמדו של מנחם בגין - מנחם איילון. ואולם העדפתם האמיתית של מרבית חברי הכנסת היתה הרצוג וחלקם ניצלו את אפשרות הבחירה החשאית לצורך הבעת עמדתם.

נכון, יש משקל ניכר לטענות שלפיהן נבחר ציבור צריך להביע את עמדתו בגלוי ולהיות חשוף לביקורת הציבור. כאשר חוקקה הכנסת את חוק יסוד: נשיא המדינה, היא היתה מודעת לעקרון הפומביות הזה, אבל היא העדיפה על פניו את העיקרון של הבעת עמדה אמיתית, נקייה מלחצים, של חבר הכנסת ביחס לבחירת נשיא המדינה.

התומכים בשינוי החוק היום אינם מסתירים את המניע שבשמו הם פועלים: הבטחת בחירתו של שמעון פרס לנשיא. פרס נכשל במרוץ לנשיאות בשנת 2000 וכישלונו ציער רבים, גם אותי, שפעלתי למען בחירתו. הוא עשוי להיות מועמד בשנית ובמסגרת הבחירה החשאית הוא יכול לנצח או להיכשל. אלה המכשולים העומדים לפני כל מועמד לתפקיד זה ופרס אינו שונה מכל מועמד אחר. אבל פרס, שנכווה ברותחין, נזהר בצוננין והוא שואף להיבחר תוך כיפוף הכלל שהיה נהוג מאז קום המדינה שלפיו נשיא המדינה ייבחר באורח חשאי.

אילו התומכים בשינוי החוק היו פועלים באמת מתוך מניעים עקרוניים ואמונה בצדקת דרכם - ולא רק במטרה להקל על מועמדם - הם היו נלחמים על עמדתם, אבל מטעמי אתיקה והיגיינה ציבורית, מבקשים שהשינוי יחול רק על בחירת הנשיא הבא, ב-2015. במקרה כזה לא היה מתעורר החשד הכבד שכל חפצם הוא לסלול את הדרך למועמד החושש מתלאות ההצבעה החשאית ודורש ביטוח קואליציוני כדי להציג מועמדותו.

הכותב היה שר וחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו