בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בזכות היהודים והשחורים - קרדין היהודי-דמוקרט יזכה

מסע במדינות ארה"ב לקראת בחירות אמצע הקדנציה שיתקיימו ב-7 בנובמבר, ועשויות להעביר את השליטה בקונגרס מהרפובליקאים לידי הדמוקרטים

תגובות

תחנה 1: מרילנד

מסע הבחירות של בנג'מין קרדין התחיל בבית הכנסת "בני ישראל" ברוקוויל, לא רחוק מהבית. לשם, לפני שבוע בערך, בא קרדין, המכונה בן, כדי לבקש את הקולות שהיה מקבל ממילא.

קרדין הוא איש לא גבוה, ממושקף ודי קירח. לא תואר לו ולא הדר. אך בעוד שבוע יהיה חבר חדש בסנאט האמריקאי. הסנאטור ממדינת מרילנד. הוא מוביל בסקרים כרגע על פני יריבו הרפובליקאי, מייקל סטיל - מועמד שחור שקיווה לנצח בזכות קהילת השחורים הגדולה של מרילנד - אך ייזכר לאחר המרוץ בעיקר בזכות תשדירי טלוויזיה משעשעים שבהם הדגיש את חיבתו לכלבים. קרדין, המרצין, הבלתי כריזמטי, כמעט אנטי-כריזמטי, ינצח אותו - ונראה שיקבל גם את רוב הקולות של המצביעים השחורים, המעדיפים מועמד לבן של מפלגה דמוקרטית על פני שחור של המפלגה היריבה.

נראה כי ההעדפה למועמד הדמוקרטי במרילנד משקפת את מה שעתיד להתרחש בבחירות לקונגרס, שייערכו ב-7 בנובמבר: אם התחזיות יתממשו, הדמוקרטים יזכו לרוב בקונגרס, וממשלו של הנשיא ג'ורג' בוש ייחלש בצורה ניכרת (שכן הוא יהיה נתון ללחציו של קונגרס בשליטה דמוקרטית).

בבית הכנסת לא היתה לקרדין עבודה קשה. הוא מוכר להם היטב כמחוקק, הוא גם יהודי, גם דמוקרט, מותאם בעמדותיו לקהל המאזינים. אין סיבה שלא יצביעו בעבורו. לא בגלל השיוך הדתי כמובן, אלא בגלל התוכן. ובכל זאת, קצת נחת מבצבצת מבין השורות: סנאטור יהודי. עוד סנאטור יהודי. בכתבת הפרופיל הארוכה שפירסם עליו ה"וואשינגטון פוסט" באמצע השבוע שעבר הודגשה דתו של קרדין כבר בפסקה הראשונה. לעתים, סופר שם, הוא אופה בעצמו את החלה לערב שבת. לעתים הוא צולה את העוף.

ככל שניצחון הדמוקרטים בבחירות יהיה מרשים יותר, כך יגדל כנראה מספר היהודים בקונגרס. קרדין הוא אחד משניים שעשויים להצטרף לסנאט, אך לבית הנבחרים יכולים להצטרף עוד יהודים רבים: היום יש יותר מ-25 מחוקקים יהודים בבית הנבחרים (מתוך 435 חברים), כמעט כולם דמוקרטים.

20 מתמודדים יהודים מאתגרים את הבוחרים בסתיו 2006, ולפי הטבלאות רק שניים מהם רפובליקאים. מתברר, אם כן, כי לא רק שיהודים מצביעים יותר לדמוקרטים, אלא גם מתמודדים מטעמם בבחירות הרבה יותר מטעם המפלגה היריבה.

"הרפובליקאים", מסביר פעיל יהודי דמוקרטי, "פשוט אינם מצליחים למשוך מתמודדים יהודים". ממילא זה קשה הרבה יותר כאשר לפי סקר ה"וועד היהודי אמריקאי" מהשבוע שעבר, רק 15% מהיהודים הזדהו כרפובליקאים (לעומת 54% דמוקרטים), כאשר גם בשאלות הנוגעות להתמודדות ספציפית עם נושאים כטרור, כלכלה ועיראק, רוב גדול של היהודים סבור כי המפלגה הדמוקרטית תעשה עבודה טובה יותר.

קרדין, לכשייבחר, יצטרף לסנאט שכבר יש בו יותר ממניין של יהודים - מספר יפה, סמלי, שהושג לראשונה בבחירות 1992 - אך הם אינם יוצרים קבוצה "רשמית", מוכרת. הסנאט הוא מוסד שמסורתו הנוקשה אינה אוהדת התגבשות של קבוצות על בסיס אתני שכזה. בבית הנבחרים היהודים מרשים לעצמם התגודדות מסודרת יותר. זה לא אומר כמובן שיצביעו באורח דומה בכל נושא. למעשה, בדיקות שנערכו כבר הוכיחו בעבר כי מחוקקים יהודים אינם מצביעים כגוש אחיד. אפילו לא בהכרח בשאלות הנוגעות לישראל - בטח לא בעניינים אחרים.

קרדין התנגד למשלוח חיילים לעיראק, אך כמה מחבריו היהודים בבית הנבחרים (שבו כיהן בטרם החליט להתמודד לסנאט) חשבו אחרת. הקונגרסמן הנרי וקסמן מקליפורניה, למשל, הצביע בעד החוק המאשר לנשיא הפעלת כוח בעיראק. שלשום השתתף וקסמן בשיחת ועידה אינטרנטית של מחוקקים אוהדי ישראל עם בוחריהם, ונימק את הצבעתו בחשש מעיראק גרעינית - חשש שהממשל טרח בזמנו להזין. כעת, כתב וקסמן, ברור כי הממשל הטעה את הציבור, וכי בעקבות המלחמה נמצאת גם ישראל בסכנה מוגברת בשל התחזקות איראן.

שיחת המחוקקים הזאת - שגם בכירת חברי הבית הדמוקרטים, מנהיגת הרוב ננסי פלוסי, השתתפה בה - נועדה, בין השאר, להרגיע את חששם של כמה מאוהדי ישראל כי תמיכת המפלגה הדמוקרטית בישראל נחלשת. זו דאגה המבוססת, בין השאר, על סקרים המלמדים בבירור כי בקרב הבוחרים הדמוקרטים האהדה לישראל פחותה מאשר אצל עמיתיהם הרפובליקאים. זו מגמה המיתרגמת בסיבוב הבחירות הנוכחי גם לקמפיין מסודר של ה"קואליציה היהודית-רפובליקאית", הגורס כי מי שישראל יקרה לו אינו צריך להצביע לדמוקרטים.

תשובת הדמוקרטים לקמפיין הזה ניתנה שלשום בקול ברור וצלול (האם הוא משכנע מספיק יחליטו, כמובן, הבוחרים): התמיכה בישראל היא נושא על-מפלגתי, ואין כל נסיגה בתמיכת המפלגה הדמוקרטית בישראל. לשאלתו של "אלון מסילבר-ספרינג מרילנד" - אולי בוחר פוטנציאלי של קרדין - השיב הקונגרסמן סטיב ישראל, גם הוא יהודי, כי "כל יוזמה מן הזמן האחרון להבעת תמיכה בישראל זכתה לתמיכה נלהבת ונרחבת בקרב הדמוקרטים". נתון שקשה להתווכח עמו.

אבל - כמו שהדגיש שלשום פעיל רפובליקאי, המכיר גם הוא את הנתונים, השאלה אינה מה קרה עד כה, אלא מה יקרה בהמשך. "המגמות שאנחנו רואים בסקרים אצל הבוחרים הדמוקרטים", הזהיר, "יגיעו לבסוף גם לבית המחוקקים".

מחר: תחנה שנייה, וירג'יניה: למי אתה קורא ליברל?



מעודדות מבית הספר התיכון "סילבר קריק" באינדיאנה, בזמן נאומו של בוש בעצרת בחירות של מועמדים רפובליקאים לקונגרס. בבחירות, שיתקיימו ב-7 בנובמבר, צפוי מהפך דמוקרטי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו