שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אורי קליין
אורי קליין
אורי קליין
אורי קליין

זכייתו של הסרט הבוסני "גרבאוויצה" בפרס דוב הזהב בפסטיבל הקולנוע האחרון שהתקיים בברלין נבעה כנראה מנושאו, מכוונותיו הטובות ומצניעותו הכוללת, ולאו דווקא מאיכויותיו הקולנועיות, שהן מינוריות למדי. היתה בזכייה הזאת אולי בראש ובראשונה מידה של הצהרה על דרכו ויעדיו של פסטיבל ברלין, שכבר שנים רבות טוענים שהוא נעשה נוצץ מדי ונשען יתר על המידה על מוצרים המגיעים מהוליווד.

עם זאת, יש בכך מידה של הטעיה. "גרבאוויצה", שהוא סרטה הראשון של הבמאית יסמילה זבאניץ', נדמה ממבט ראשון כיצירה שמבחינת אופיה וסגנונה מנוגדת בכל דרך אפשרית כמעט לעשייה ההוליוודית העכשווית; אבל מבט נוסף מגלה שיש בסרט גם משהו מסורתי מאוד, המסתמך יתר על המידה על נוסחאות מתוך מטרה לספק לצופים חוויה המממשת את האידיאל של קולנוע אירופי הנחשב לאיכותי ומכובד. במלים אחרות, "גרבאוויצה" אף הוא יצירה הפועלת בלב לבו של הזרם הקולנועי המרכזי העכשווי.

לא קשה לאהוד את סרטה של זבאניץ' בדיוק מאותן סיבות שבזכותן הוענק לו כנראה הפרס הגדול בפסטיבל ברלין בפברואר השנה. ואולם, יש בסרט גם משהו ראשוני ואלמנטרי, שבא לידי ביטוי בעיקר באופן שבו זבאניץ' מנסה לפתור את הבעיה העיקרית שהציבה לעצמה בעשיית הסרט: כיצד לחבר בין עלילת הסרט לאמירה המבקשת לבקוע ממנה.

קירבה וחיכוך

"גרבאוויצה" מבקש לעסוק בצלקות שנותרו מהמלחמה בבוסניה, שרבות מקורבנותיה היו נשים. זהו נושא נכבד וחשוב, וחבל שזבאניץ' מטפלת בו באופן מוגבל וצפוי למדי. שתי גיבורות סרטה הן אם ובתה, המתגוררות באזור של סראייבו שהסרט נקרא על שמו. זבאניץ' בחרה בגרבאוויצה מכיוון שבזמן המלחמה האזור שימש מחנה מעצר, נהרס כמעט כולו ועדיין לא שוקם במלואו. הוא אמור לסמל את מצבה של החברה הבוסנית כיום, שגם בה העבר עדיין נוכח והיא ממשיכה להתמודד עם זיכרון הזוועות שקרו בו.

אסמה (מיריאנה קאראנוביץ') היא אם חד הורית לשרה, בת 12 (לונה מיז'וביץ'). שרה היא נערה מרדנית, שאינה מסתדרת היטב עם חבריה ללימודים בבית הספר וכמעט כל זהותה וגאוותה נובעות מכך שאביה הוא "שהיד", שנהרג במלחמה. גופתו של האב עדיין לא נמצאה; אחד המרכיבים האפקטיוויים של הסרט הוא התייחסותו לקברי האחים שממשיכים להתגלות בבוסניה ונשות המדינה ממשיכות לנסות לחפש בהם את יקיריהן הנעדרים.

כמו רבות אחרות בבוסניה, משתתפת אסמה בקבוצות תמיכה שמקיימת הממשלה כדי לאפשר לנשים לתת פורקן למה שמעיק עליהן; אך בניגוד לאחיותיה באותן פגישות, היא שותקת ורק באה אליהן כדי לקבל את הקיצבה שהממשלה מספקת לנשים כמותה. הקיצבה אינה מספיקה כדי לפרנס אותה ואת בתה, ולכן אסמה עובדת בבקרים כפועלת בבית חרושת ובערבים כמלצרית בבר, שמנוהל על ידי חבורה של גברתנים והפעילות המתרחשת בו מפוקפקת ביותר.

העלילה, שהיא בעלת מבנה אפיזודי, עוקבת במקביל אחר סיפורן של אסמה ושרה, ומתארת את המהמורות השונות המאפיינות את הקשר בין האם לבתה; מצד אחד הן קרובות מאוד זו לזו, אך מצד שני יש ביניהן גם מידה לא מועטה של חיכוך, הנובע בראש ובראשונה מהימנעותה של אסמה לשתף את שרה בסיפורו של אביה המת.

גילוי מאולץ

המשבר המרכזי בסרט פורץ כאשר שרה אמורה לצאת עם כיתתה לטיול לאוסטריה, שהתשלום הנדרש בעדו גבוה למדי. אסמה מנסה להשיג סכום כסף זה בדרכים שונות, אף שיכלה להימנע מהתשלום אילו הביאה מסמך רשמי המעיד שאביה של שרה הוא "שהיד". אך משום מה היא נמנעת מלעשות זאת.

אחת הטעויות שזבאניץ' עושה היא שהיא שומרת את ההסבר לפעילותה של אסמה לדקות האחרונות של הסרט; נדמה שכל צופה יצליח לנחש מהו הסוד שאסמה שומרת לעצמה, וגילויו לבסוף נעשה באופן שנדמה פתאומי ומאולץ. כזהו לפיכך גם סופו של הסרט, שבמקום אמביוולנטיות בוחר להעניק לנו הרגשה טובה, הנדמית מכנית למדי בהקשרו של הסרט.

תיאור היחסים בין אסמה לשרה כולל כמה רגעים יפים ועדינים; זהו צדו החזק ביותר של הסרט. חלש יותר תיאור הקשר שמתפתח בין שתי הגיבורות לדמויות נוספות: בין שרה לתלמיד בכיתתה (קנאן קאטיק), שגם הוא בנו של "שהיד"; ובין אסמה לאחד העובדים בבר (לאון לוצ'ב), שאף הוא עבר חוויות קשות בזמן המלחמה. שני הסיפורים האלה אינם מפותחים דיים, והם מבליטים את תחושת הנוסחתיות השולטת על חלקים רבים בסרטה של זבאניץ'.

למיריאנה קאראנוביץ', המוכרת לנו מכמה מסרטיו של אמיר קוסטוריצה, יש נוכחות קולנועית סימפטית ואף כובשת. ואולם, יש בהופעתה לעתים משהו מחושב מדי. לונה מיז'וביץ' עושה את עבודתה בטבעיות רבה יותר.

"גרבאוויצה" איננו סרט טריוויאלי ויש סיבות לצפות בו. אך דווקא משום כך מגבלותיו מצערות והתוצאה מרשימה ומשמעותית הרבה פחות מכפי שיכלה להיות.

"גרבאוויצה". תסריט ובימוי: יסמילה זבאניץ'; צילום: כריסטין א' מאייר; מוסיקה: אנס זלאטאר; שחקנים: מיריאנה קאראנוביץ', לונה מיז'וביץ', לאון לוצ'ב, קנאן קאטיק

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ