הסושי נתקע לבוש בגרון - דעות - הארץ

הסושי נתקע לבוש בגרון

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ואשינגטון לא תמיד הפסד הרוב בבחירות לקונגרס מנבא תבוסה בבחירות הבאות לנשיאות. לפני 12 שנה איבדו הדמוקרטים את שני הבתים בגבעת הקפיטול, וכעבור שנתיים דילג המועמד שלהם, ביל קלינטון, בקלילות מעל ליריבו הרפובליקאי בוב דול לתקופת כהונה נוספת בבית הלבן. קלינטון גם הוכיח, שנשיא אינו צריך ליהפך לברווז צולע בשנתיים האחרונות של תקופת כהונתו השנייה בכל הנוגע ליחסי חוץ בכלל ולמזרח התיכון בפרט. מתווה קלינטון לסיום הסכסוך הישראלי-הפלשתיני יצא לאור לאחר שג'ורג' בוש נבחר ליורשו והתכונן לטקס השבעתו.

כשבוש בא לבית הלבן בחורף 2001 הוא ראה לנגד עיניו את רונלד רייגן, ששם קץ ל"אימפריית הרשע" הסובייטית והפך את ארצות הברית למעצמה היחידה בעולם. פיגועי 11 בספטמבר הציבו לפני הנשיא החדש אתגר, שהיה יכול להעמידו בשורה אחת עם גיבורי סרטי המלחמה האהובים עליו. במקום לכלות את זמנו בזוטות דוגמת יישוב סכסוך השכנים המשעמם בין הישראלים לפלשתינאים הוא יכה ב"ציר הרשע" וישנה את פני המזרח התיכון. במקום לשלוח מתווכים לדמשק הוא ישנה סדרי עולם בבגדאד.

אם את מחיר הפזיזות שנהג קלינטון בתהליך השלום במזרח התיכון משלמים אזרחים פלשתינאים וישראלים, מחיר היהירות של בוש נקוב בדמם של חיילים אמריקאים. תוצאות הבחירות לקונגרס וצניחת בוש בסקרים מאותתות לרפובליקאים, ששקיעה בבוץ העיראקי מבשרת את תחילת שקיעת שלטונם.

להוותם של בוש וחבריו השמרנים מתברר, שלצאת מהתופת בעיראק קשה פי כמה מלהיכנס לשם. בריחה מעיראק צפויה להפוך אותה לקרש קפיצה של איראן, מעצמת נפט המשלבת איום גרעיני וטרור, למרחבי המזרח התיכון. מחזון הדמוקרטיזציה של בוש יישאר רק חלום בלהות של הסתערות קנאי דת שיעים חמושים בנשק להשמדה המונית על המשטרים הסוניים המתונים במצרים, סעודיה וירדן.

בוואשינגטון מכנים זאת בהומור מקאברי "מלחמת הסושי". פקודת נסיגה והתקפלות תרים את ראשו של הג'יהאד העולמי, שבעקבות המלחמה בעיראק החל להכות שורשים באיסלאם הסוני וניצניו נראים גם בשטחים.

כל תמונת זוועה של ילדים פלשתינאים מתים, קורבנות הכיבוש הישראלי, מעמיקה את השפעת הגורמים הללו על הסכסוך הישראלי-הפלשתיני. דיפלומט מערבי בכיר המצוי בעניין טען באוזני, שאיראן וסוריה הן המכשילות את עסקת האסירים כדי לסכל את הסיכוי לחידוש המשא ומתן בין ישראל לפלשתינאים. הן הבינו מזמן את מה שבוואשינגטון מתחילים להפנים רק באחרונה; פעילות אמריקאית שתביא להמרת האלימות בתהליך מדיני יכולה לשפר את מעמדה של ארה"ב ולחזק את בעלי בריתה במדינות ערב.

בחיפוש מתווה מדיני שלא יזכיר חלילה את השם קלינטון גילה הממשל את יוזמת השלום הערבית ממארס 2002. מישהו נזכר, שהבשורה החשובה שיצאה מביירות כלולה במפת הדרכים. היא מבטיחה יחסים נורמליים של כל מדינות הליגה הערבית עם ישראל תמורת נסיגה לגבולות 1967. שני המסמכים מציעים פתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים. הגורמים היחידים המסתייגים מהיוזמות הללו הם איראן, אל קעאדה, חמאס וגם ישראל.

דורשי טובתו של בוש מציעים לו להוציא את ישראל מהחברה המפוקפקת הזאת. הם מפצירים בו שילך בדרכו של אבא, שציין את סיום מלחמת המפרץ הראשונה בוועידת שלום במדריד. האם יטה להם אוזן, או שמא תהיה היא כרויה למטיפים נוצרים ולשתדלנים יהודים, "ידידי ישראל", שירפו את ידיו ויזכירו לו איך כעבור שנה הם שלחו את ההורים שלו בחזרה לחווה ואת המפלגה שלו לאופוזיציה?

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ