בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה מצטערת, אתה עולה לה יותר מדי

למרות החלטת המדינה לפצות את נפגעי ההקרנות נגד גזזת בשנות ה-50, רק מחצית מהפונים זכו לפיצוי כלשהו, לעתים זעום. גם את זה מנסה כעת משרד האוצר למנוע

תגובות

אף שחלפו 51 שנה מאז אותו אירוע טראומטי, אלברט אסייג, תושב דימונה בן 55, זוכר בבהירות את הרגע שבו נעקד אל הכיסא כדי לעבור הקרנות בראשו נגד מחלת הגזזת. בהיותו בן ארבע, הוא משחזר, עלה עם הוריו וארבעת אחיו ואחיותיו ממרוקו. זה היה ב-1955, באחד מגלי העלייה ההמוניים של יהודי צפון אפריקה. חודשים אחדים לאחר שמשפחתו התיישבה בכפר שמאי שבצפון, הופיעו בוקר אחד נציגי הממסד ולקחו את אסייג הפעוט ואת שני אחיו ושתי אחיותיו למחנה המעבר של העולים "שער העלייה", שבסמוך לחיפה. "אני זוכר", הוא מספר, "שבכיתי מאוד ולא רציתי להתיישב על הכיסא והכריחו אותי. אני זוכר שמרחו לי חומר חם כמו זפת על הראש ותלשו לי את כל השיער מהראש".

אסייג הוא אחד מעשרות אלפי הילדים, עולי ארצות ערב, שעברו הקרנות רדיואקטיוויות במינון גבוה, במבצע ההקרנות הממלכתי שיזם הממסד הרפואי בישראל מסוף שנות ה-40 ועד 1960, כדי להדביר את הגזזת. זיהום פטרייתי זה בקרקפת (שנוצר על ידי הפטריות טריכופיטון או מיקרוספורום) מידבק במיוחד אצל ילדים, והמחלה עלולה ליצור פריחה אדומה ומתקלפת, המגרדת מאוד ואף להביא לנשירת שיער באזור הנגוע.

כיום מטופלת גזזת הקרקפת במשחות ואף באנטיביוטיקה. אולם באותם ימים, עקב החשש מפני מגיפה, הוקרנו ילדי העולים במחנות המעבר באירופה ובישראל, פעמים אחדות, ברמת מינון קרינתית השווה בעוצמתה ל-500 צילומי רנטגן שגרתיים, בכל הקרנה. אסייג זוכר ששהה חודשיים במחנה "שער העלייה" לצורך אותן הקרנות.

לפני 12 שנה הכירה המדינה באחריותה ליחס ההרסני שלה כלפי ילדי העולים בפרשת ההקרנות המזיקות, שלימים הביאו להצטלקות הקרקפת, לאי-צמיחת שיער, לאובדן השיניים בטרם עת ולהתפתחות גידולים שפירים וסרטניים. החוק לפיצוי נפגעי הגזזת פוסק פיצויים כספיים, בהתאם למידת הפגיעה הבריאותית, לכל מי שמצליח להוכיח לוועדת מומחים של משרד הבריאות, בראשות שופט בדימוס ושני רופאים, שעבר הקרנות בילדותו נגד הגזזת.

נוקשות חסכונית

לא בנקל מקבל נפגע הגזזת את הפיצויים המגיעים לו בדין. עו"ד צבי רגב, שייצג לדבריו כאלף בני אדם בפני ועדת המומחים, אומר ש"התובע את המדינה לשלם לו פיצויים על הסבל הרב שנגרם לו, עובר חקירת שתי וערב. חברי הוועדה מנסים להתקיל אותו בשאלות מכשילות, למרות שעברו עשרות שנים מאז האירוע. למשל, אם יעיד שסבל כאבים בעת ההקרנות, תביעתו צפויה להידחות. שכן במדויק, ההקרנות עצמן לא כאבו, אלא תלישת שרידי השיער מהקרקפת". אסייג מספר שתיאר בפני הוועדה גם את צבעי הפרחים שצמחו בערוגה שבסמוך לחדר ההקרנות ב"שער העלייה". לדבריו, "שאלו אותי איך אני זוכר. עניתי להם שאני לא יכול לא לזכור, כי מאז אותו הרגע הראש שלי כואב".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "שאלות חברי הוועדה נועדו להגיע לחקר האמת, ובחינת זכאות התובע לפיצוי על פי החוק. עדות התובע בפני הוועדה אינה בבחינת קריטריון יחיד למתן החלטת הוועדה, אולם משקלה המשפטי של העדות יכול להוות תשתית לכך שהתובע קיבל טיפול בהקרנות נגד מחלת הגזזת, כמשמעותה על פי החוק".

בכל מקרה, המדיניות הנוקשה של ועדת המומחים הוכיחה עצמה כיעילה וחסכונית לקופה הציבורית. לפי נתוני משרד הבריאות, עד אמצע החודש שעבר, הוגשו 34,500 תביעות לפיצוי כספי בהתאם לחוק נפגעי הגזזת שנחקק בסוף 1994, מתוכן נדחו 47%. רק 16,908 בני אדם מבין כלל הילדים שהועלו מארצות ערב ועברו הקרנות, עמדו בהצלחה בנטל ההוכחה ועדותם לא קועקעה בוועדת המומחים הממשלתית.

ובכל זאת, האוצר עדיין מנסה להוזיל את עלויות החוק לפיצוי נפגעי הגזזת. בשבוע שעבר אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את תקציב המדינה ל-2007. בין סעיפי התקציב מופיע גם התיקון לחוק הגזזת שיזם האוצר בחוק ההסדרים, שהממשלה כבר אישרה לפני כחודשיים: אדם יוכל להגיש תביעות חדשות לפיצוי כספי "עד ארבע שנים מיום קרות האירוע המזכה בפיצוי".

לפי הסעיף השני בתיקון לחוק, "פרוטוקולים של דיונים והחלטות בוועדות המומחים, לגבי תובעים שהוכרה זכאותם לקבלת תשלומים לפי חוק הגזזת, לא יימסרו לכל גורם שהוא".

עו"ד אברי רב-הון, היועץ המשפטי של העמותה למימוש זכויות נפגעי הגזזת, אומר שגם היום "מספר בני האדם שמדינת ישראל מכירה בחובתה המוסרית כלפיהם ומשלמת להם פיצויים הוא בבחינת לעג לרש. לפי עדויות שנצברו וארכיונים שונים שנספרו, בין 150 ל-200 אלף ילדים עד גיל 15 עברו הקרנות במשך 14 שנה, בישראל ובמחנות המעבר באירופה".

הפיצויים שמקבל נפגע הגזזת נקבעים בהתאם למחלות שמהן הוא סובל. לאדם כמו אסייג, שבגופו לא התפתחו בינתיים גידולים ממאירים, והוא סובל "רק" מהתקרחות ומכאבי ראש תמידיים, נקבעו בין 5% ל-39% נכות - טווח אחוזי הנכות המזכים בפיצוי חד-פעמי של 1,218 שקל לכל אחוז. לדברי אסייג, "הוועדה נתנה לי את הפיצויים לפני שנה. למרות שזה כסף קטן בשביל מה שסבלתי, אני לא מוכן לעבור בדיקות רציניות. אני מפחד מאוד שיגלו אצלי דברים. המשפחה מנדנדת לי שזה מסוכן בשבילי, אבל אני לא מוכן לשמוע. אמרתי גם לוועדה: אם אני אגלה שיש לי את המחלה, אני לא אוכל לעמוד בזה".

למי שהתגלתה בגופו "המחלה", בלשון אסייג, כלומר לוקמיה (סרטן הדם), סרטן העור או גידולים בראש, במוח בבלוטות התריס או בבלוטות הרוק, למשל, צפוי לקבל את גובה הפיצוי המקסימלי שמתיר החוק לפיצוי נפגעי הגזזת. 75-100 אחוזי נכות יזכו את האדם במענק חד-פעמי של 150 אלף שקל ובקצבת נכות של 1,400-1,800 שקל בחודש. לאחר שוועדת המומחים של משרד הבריאות מאמתת שהאדם אכן עבר הקרנות בילדותו, קובעת ועדה נוספת, של המוסד לביטוח לאומי, את גובה הפיצוי המגיע לו, והסכום משולם לו רטרואקטיווית מיום חקיקת החוק - סוף 1994.

כך למשל, אדם שנקבע השנה כי יהיה זכאי לקצבת נכות של אלף שקלים בחודש, יקבל מלבד המענק החד-פעמי עוד 144 אלף שקלים. סכום זה מגלם קצבת נכות שנתית בסך 12 אלף שקל, במכפלת 12 השנים שעברו מאז נחקק החוק. לפי נתוני הביטוח הלאומי, מדינת ישראל משלמת קצבת נכות חודשית לנפגעי גזזת שנקבעו להם 40% נכות ויותר. עד סוף השנה שעברה שילם המוסד לביטוח לאומי 790 מיליון שקל לנפגעים. 3,150 בני אדם מקבלים קצבת נכות חודשית.

לפגוע פעמיים

לדברי עו"ד רגב, מגבלת ארבע השנים שמציע כעת האוצר "היא קטסטרופלית בהיבט המוסרי. פירושה שאם האדם גילה את הסרטן בגופו לפני חמש שנים ולא קישר בין המחלה לבין ההקרנות שעבר, ומשום כך לא הגיש תביעה לקבלת פיצוי והכרה בנכותו הגופנית, תביעתו תתיישן והוא לא יהיה זכאי לשום גמול כספי, למרות שהמדינה אחראית למחלתו".

רגב אומר, כי מניסיון של שנים בייצוג נפגעי גזזת, כשמחלה מתגלית בגופו של אדם נחוצה לעתים ערנות של הרופא, שישאל את המטופל אם עבר הקרנות בילדותו כדי ליצור אצלו את המודעות להגשת התביעה. "בהתאם לתיקון לחוק, אם לדוגמה הוועדה תזמין תיק רפואי של תובע, שבו יתועד סרטן שהתגלה לפני שנים רבות - הוא לא יהיה זכאי לפיצוי כי רף ארבע השנים יעמוד לו כמכשלה".

האוצר נימק את התיקון לחוק נפגעי הגזזת בעלויותיו הכבדות. לפי דברי ההסבר, "בעת חקיקת החוק, הוערכה עלות הפעלתו בסכום של 100-150 מיליון שקל. עד היום המוסד לביטוח לאומי שילם (...) סכום כולל של 850 מיליון שקל (ב-60 מיליון יותר מכפי שנמסר ל"הארץ" על ידי הביטוח הלאומי, ר"ס). עלות החוק במתכונתו הנוכחית תעלה על מיליארד שקל".

למי שאינו בקי בסדרי עבודת ועדת המומחים של משרד הבריאות, קשה להבין כיצד החלק השני של התיקון לחוק, סעיף חיסיון הפרוטוקולים בסדרי עבודת ועדת המומחים של משרד הבריאות, צפוי לחסוך כסף לקופה הציבורית. לדברי עו"ד רגב, המטרה היא להקשות עוד יותר על התובע ועל עורך דינו את ההתמודדות עם שאלות הוועדה. "גם כיום", הוא אומר, "זכאי התובע ועורך הדין המייצג אותו לקבל רק פרוטוקול חלקי מהדיון בוועדה, כדי לשמור על סודיות שאלות המומחים ותשובות התובעים. לדוגמה, אם האדם נשאל בדיון האם ישבת או שכבת כשקיבלת את ההקרנות, והוא שגה במתן התשובה הנכונה, ונציג המדינה העיר לו על כך, פרוטוקול כזה, אם יתגלגל לידי תובע אחר, עשוי ללמד אותו איך עליו להשיב כדי לזכות בתביעת הפיצוים".

בנוסף, סבור עו"ד רגב, "האוצר חושש מעורכי הדין". לדבריו, "אם עורך דין ירצה להכין את הקליינט שלו לזכות בתביעה כספית, ויהיו בידיו פרוטוקולים מדיונים רבים, הוא יוכל להסיק מהן השאלות שנשאלות ואיך יש להשיב עליהן. וכך, אולי תקטן מכסת דחיות תביעות הפיצויים של ועדת המומחים".

לאחר אישור תקציב המדינה בקריאה ראשונה, על התיקון לחוק פיצוי נפגעי הגזזת לעבור הליכי חקיקה שגרתיים. הוא יובא, ככל הנראה, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, לשם הכנתו לקריאות הנוספות, ורק אחר כך הכנסת תחליט אם לאשרו. עו"ד רב-הון, שייצג לדבריו כאלפיים נפגעי גזזת, מקווה "שהצעת החוק הלא צודקת של האוצר תטורפד בידי חברי הכנסת. האוצר מתעמר בשכבות הכי חלשות של המדינה", אומר עו"ד רב-הון. "נפגעי הגזזת לא גרים במבשרת ציון, בשכונת דניה בחיפה או בצפון תל מאביב. מדובר בתושבי באר שבע, דימונה, שדרות ואופקים. אנשים קשי יום עם השכלה נמוכה, שהמדינה פגעה בהם פגיעה איומה בילדותם. עכשיו בא האוצר ומנסה לנשל אותם מהזכויות שקבע למענם המחוקק. למה זה נחוץ לפגוע בהם פעמיים?"



נפגע הקרנות מעיד בוועדת הכנסת, ב-1994. האוצר נימק את השינוי בחוק בעלויותיו הכבדות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו