בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתקפת מפלצות הנדל"ן נמשכת. והפעם בגרסת צור יצחק

המקרה המוזר של צור יצחק

4תגובות

הנסיעה מכוכב יאיר לכיוון טייבה על כביש 444, מלווה בתחושה מתעתעת. האם הגענו לירושלים? האם מימיננו פרויקט הולילנד? גם אחרי איפוס קל בכיוונים של צפון-דרום, החידה נשארת בלתי פתורה. מה עושים הבניינים הגבוהים והלבנים, זקופים כמו מסרק לבן וצפוף שהונח לא במקומו, על צלע ההר? אין שילוט על כביש 444 שמספק את התשובה. בשנה שעברה ההר היה ירוק ועכשיו צמחה עליו עיר שלמה. הייתכן? כן. הפתעה. אבל, באופן לגמרי לא צפוי, ממש בשנייה האחרונה לפני הפנייה ימינה, מתחת לשלטים אל צור נתן וסלעית, נוסף שלט חדש שאפשר בקלות לפספס: צור יצחק.

יישוב חדש נולד בשרון. ולא סתם יישוב. יישוב עירוני שבניגוד לכל היישובים בסביבה, צומח לגובה, נגד הנוף ולא ביחד איתו. הכניסה אל צור יצחק מפוארת. כביש נאה דו מסלולי עם שורת דקלים על אי ההפרדה ובודקה עם שער צהוב. הבודקה עוד לא מאוישת. בכיכר הראשונה בצור יצחק (על שמו של יצחק רבין), נבנתה חומת אבנים נמוכה ושטוחה שנראית כמו הכנה למזרקה שאולי תבוא, ואולי זאת הכנה למשהו אחר.

אבן הפינה ליישוב הונחה בספטמבר 2005 אבל בנייתו החלה רק ב-2007. בינתיים המקום הוא בעיקר אתר בנייה. הרבה שלטים תלויים בכניסה: שיכון ובינוי, סולל בונה תשתיות, מתחם המאה ואחד, דירות בנות 3, 4, 5 חדרים ודופלקסים. קבוצת רכישה, עמותת צור יצחק, מרום השרון, כאן יוצרים קהילה שלב ב'. מרכז קניות ופנאי, כוכב הכפר, עמותה להתיישבות בניהול דן רבין.

כמה מהבניינים, של שש ושמונה קומות, כבר מאוכלסים בכ-380 משפחות. רואים לפי הכביסה והצמחים במרפסות. הרוב עדיין בבנייה. בנייה איכותית. בצבעי אבן טבעית ופס אפור מסביב למרפסות השמש בגימור זכוכית. בחלק האחורי של היישוב, הנושק למושב צור נתן, נבנה פרויקט של בתים צמודי קרקע. רוב הרחובות עדיין דרכי עפר, אבל כבר יש פינת משחקים לילדים ושמות לרחובות. אם ממשיכים ברחוב נחל פולג עד סופו מגיעים לטייבה. אלמלא הגדר המפרידה שהיישוב הקים סביבו, אפשר היה להתגלגל מהגבעה ישר אל שני המסגדים למטה או לאחד ממפעלי התעשייה שם. מרחוב נחל פולג טייבה נמצאת על כף היד.

חסמו לנו את הנוף

איך בונים עיר בישראל? הרעיון נולד אצל ח"כ צעיר מהליכוד, מיכאל איתן, תושב כוכב יאיר, בסוף שנות ה-80, בשיתוף פעולה עם גדליה גל, ח"כ ממפלגת העבודה. איתן הציע להקים שבעה יישובים קהילתיים ("שבעת הכוכבים") דוגמת כוכב יאיר בקו התפר המזרחי לאורך הקו הירוק, בציר הגבעות בין קציר ללוד, במטרה למחוק או לפחות לטשטש מאוד בשטח את הקו שכבר נמחק מהמפות.

בתחילת שנות ה-90, עם גלי העלייה מברית המועצות ומאהלי המחאה של מחוסרי דיור ברחבי הארץ, אימץ משרד השיכון את התוכנית, בהתלהבות, ושר השיכון, אריאל שרון, אף ביקש להרחיב אותה עד חבל לכיש. שבעת הכוכבים של איתן הפכו ל"תוכנית הכוכבים" של שרון. במסגרתה נבנו בית שמש דרומית, קרית ספר, שהם, אורנית, מתן, בת חפר וחריש וקציר באזור ואדי ערה, והורחבו יישובים קיימים. המטרה היתה פוליטית ודמוגרפית. עיבוי ההתיישבות היהודית לאורך הקו הירוק כתשובה לתחושת הפרנויה שמלווה את המדינה מלידתה. צור יצחק היה תוכנית במגירה, חלק מהפרויקט הלאומי.

בתחילת שנות ה-90, ביוזמתו של שר השיכון שרון, נולדה הול"ל (ועדה לבנייה למגורים ולתעשייה). המטרה היתה לקצר תהליכים, לעקוף ביורוקרטיה מיותרת ולאשר בזריזות פרויקטים תקועים. התוצאה היתה פחות מלבבת. המנגנון המשופר נוצל לא רק כדי לאשר בנייה עממית לעולים חדשים ולאוכלוסייה חלשה, אלא גם כדי לאשר בניית וילות ומגורי יוקרה על שטחים פתוחים תוך עקיפה זריזה של התנגדויות אפשריות של הציבור, מאחר שמומחים בלתי תלויים ונציגי ציבור לא היו חלק מהול"לים. הדבר הוליד לעתים שגיאות תכנוניות קשות. השגיאות הנפוצות ביותר, על פי מחקר שנערך בטכניון ב-97', היו בנייה ללא הכנה של תשתיות, בנייה בקרבת שטחים ירוקים, שמורות טבע, שטחי עתיקות, מקורות זיהום ואזורי תעשייה, בלי לדאוג לאמצעי מיגון הנדרשים להגנת התושבים.

התוכניות להקמת צור יצחק אושרו ב-2000, אמנם כבר לא במסגרת הול"ל אבל ללא נוכחותם של נציגי איכות הסביבה והגנת הטבע, שעד 2004 לא היו חלק ממערך התכנון הקבוע בחוק. אחת התוצאות לכך היתה קרבה בלתי הגיונית של צור יצחק לאזור התעשייה של טייבה.

ג'ומעה יוסף, מהנדס בוועדה המקומית של טייבה, חושב שהקרבה לאזור התעשייה של טייבה היא טעות הנדסית גדולה. "אני חושב שזה לא היה ראוי להקים יישוב כל כך קרוב לטייבה ובמיוחד לאזור תעשייה. אני לא מבין איך אנשים מסכימים מרצון, ובשביל כל כך הרבה כסף, לגור במרחק של 50 מטר מאזור תעשייה. אני לא מבין איך ועדה מחוזית, שאישרה ב-83' אזור תעשייה, מאשרת באותו מקום בנייה למגורים. זה מלא בבטון, בחומרים מזהמים והרבה רעש. אני לא יודע איך הם עשו את זה מבחינת איכות חיים ואקולוגיה. האבסורד הוא שצור יצחק באו הרבה אחרינו והיום יש להם טענות כלפי טייבה שפלשנו כביכול לאדמות שלהם".

ואיך זה נראה לך מבחינת הנוף?

"זה חוסם את כל הנוף שהיה לנו. הם עשו את זה מהר מהר כדי שטייבה לא תוכל להתרחב דרומה. עכשיו יש לנו בעיה ברחוב, אנשים בטייבה מסתכלים על זה ורואים עיר שלמה של בניינים גבוהים ומרגישים מקופחים וממורמרים, כי אצלנו אין איפה לבנות ולאן להתרחב. במגזר היהודי אם מישהו גר ברמת גן, הבן שלו יכול לגור בירושלים. אצלנו אין דבר כזה. מי שגר בטייבה, לאן ילכו הבנים שלו? לנתניה? לא רוצים אותנו שם".

הכי קרוב לטבע

ג'ון פרידמן, איש נדל"ן, עבר לצור יצחק מכפר סבא לפני שלושה חודשים וחצי. אותו, אזור התעשייה של טייבה לא מעניין. הוא גר בצד השני של הגבעה, משקיף על יער של קק"ל שהוכרז חלק משמורת טבע. "מקום חבל-על-הזמן", הוא אומר, "תראי את הדירה שלי, את מתה. יש לי ארבעה חדרים על 110 מ"ר ועוד 25 מ"ר מרפסות".

היה כדאי לעבור לכאן מכפר סבא?

"אני גר ביערה, זה שכונה של שמונה בניינים שיושבים על היער בשמורת הטבע. אני בבניין של שמונה קומות, יושב על העצים ורואה את כל כוכב יאיר, חבל-על-הזמן. אין בכל מרכז הארץ דבר כזה. תסמכי עלי שאני מבין. עוד מעט יסללו כביש רוחב חדש ומפה עד כפר שמריהו תהיה חגיגה. מבחינה חברתית זה מעורב ירושלמי. יש צעירים בני 30-40 ויש הרבה שעזבו את כוכב יאיר וצור יגאל וקנו פנטהאוזים". לקניות ושירותים אחרים נוסעים תושבי צור יצחק לצור יגאל. בעוד כשנה ייבנה מרכז מסחרי ויתחילו בהקמת בית ספר.

רמי יערון, מנהל מחלקת שפ"ע (שיפור פני העיר) בכוכב יאיר, עבר לפני חודש וחצי מצור יגאל לצור יצחק. וגם הוא כמו פרידמן מרוצה מאוד. "אני גר בקומה ראשונה. צמרות עצי היער הסמוך מגיעות לגובה המרפסת שלי, יער בתולי מלא קסם, שמעט מאוד אנשים מסתובבים בו. לפני שבאנו לגור כאן, ראיתי בתים באזורים אחרים של צור יצחק, אלה שצופים על טייבה או על בניינים סמוכים, שם לא הייתי יכול בשום אופן לגור".

אבל בתחילה, אחרי הנחת אבן הפינה לצור יצחק, היישוב לא המריא. לא היה ביקוש לדירות בבנייה רוויה באזור בעל אופי כפרי-חקלאי, שרובו בנייה צמודת קרקע. אנשים שחלמו על חיים פסטורליים לא רצו לעשות את זה בבניין בן שמונה קומות. אף בן ממשיך שרוצה להישאר באזור לא יעשה את זה ביישוב עירוני, אמרו התושבים מהסביבה, אילו היה רוצה לגור בעיר היה עובר לכפר סבא או לתל אביב. בשלב מסוים הביע צה"ל עניין ביישוב, בתנאי שישונה ייעודו לבנייה צמודת קרקע, אולם הדבר לא יצא אל הפועל.

יזמי הנדל"ן פתחו במסע שיווק ויחסי ציבור: "נושק לשמורה", כתוב באחד הפרסומים, "מוקד עלייה לרגל למחפשי איכות חיים, משתרע על 17 דונם על מדרונה של גבעה, שלמרגלותיה מתפרש במלוא הדרו יער מצפה ספיר, על המורדות המערביים של הרי השומרון בואכה עמק המרזבה המזרחי של השרון ובו שרידי חורש ים-תיכוני טבעי. באזור קיים עדיין מגוון גדול של חיות בר - יונקים, זוחלים ודורסים, ובעונה ייהנו דיירי הפרויקט מפריחה נהדרת של נרקיסים, סתווניות, רקפות וחצבים".

"בפאתי השרון", נכתב בפרסום אחר, "בצמוד לכוכב יאיר, ממוקמת שמורת הטבע אפיק נחל אלכסנדר, המשתרעת על עשרות דונמים בסמיכות לנחל אלכסנדר, עתירת חורש טבעי, מטעי אבוקדו ופרחי בר מסוגים שונים. כמו כן מצויים בשמורה בעלי חיים רבים, ביניהם שפני סלע ידידותיים. המקום האידיאלי לגדל משפחה, הכי קרוב לטבע שניתן".

המאמץ השתלם. הפרסומים המפתים ומצוקת הדיור בגוש דן עשו את שלהם. ב-2007 החל האכלוס וצור יצחק הפך למקום מבוקש ואטרקטיבי. בתחילת החודש דווח על יזמים שרכשו בצור יצחק קרקע ממנהל מקרקעי ישראל ב-143 מיליון שקל להקמת 336 יחידות דיור נוספות. זו עלייה של 50 אחוז במחיר הקרקע לעומת ינואר 2010. ובאופן לא צפוי, גם המצב החברתי-משפחתי ביישובי הסביבה עזר לקידום המכירות.

בצד הישגים יוצאי דופן בחינוך (המועצה המקומית המשותפת כוכב יאיר-צור יגאל והמועצה האזורית דרום השרון ניצבות בשנים האחרונות בראש הרשימה הארצית של הזכאים לבגרות), מצטיינים יישובי הסביבה גם בשיעור גבוה של גירושים. זוגות גרושים מוכרים בית בכוכב יאיר, למשל, ויכולים להרשות לעצמם לקנות שתי דירות בצור יצחק וכך שני ההורים נשארים לגור על יד הילדים.

זה מה שעשה רמי יערון. "גרתי 13 שנים בצור יגאל", הוא אומר. "כשהתגרשתי, הבנות נשארו לגור עם אמא שלהן ואני עברתי בהתחלה לגור ביחידת דיור בכוכב יאיר ואחר כך שכרתי דירה בצור יצחק. המקום נורא חדש ואני מכיר מעט מאוד מהשכנים. זה יישוב לוויין. אנשים יוצאים בבוקר לעבודה וחוזרים בערב. עוד אין קהילה. גיליתי שכשאתה גר בבית פרטי יש יותר חשק ליצור קשר עם השכנים מאשר כשגרים בבית משותף".

חוזרים על הטעות

יעקב ממן, ראש המועצה של כוכב יאיר-צור יגאל, מצביע על התופעה בגאווה ובדאגה. "מצד אחד, אנשים רוצים להישאר לגור בסביבה בגלל שאנחנו נמצאים ברמות החינוך הכי גבוהות בארץ, ומצד שני יש שם תופעה של הרבה משפחות חד הוריות, שזאת תהיה בעיה חברתית רצינית, ועומס על מחלקות הרווחה".

לממן יש בטן מלאה נגד החלטות חפוזות, לטענתו, של המדינה, שהחליטה על הקמתו של צור יצחק כיישוב אורבני בתוך המועצה האזורית דרום השרון. לאחר שניצח על האיחוד בין כוכב יאיר לצור יגאל בתחילת שנות האלפיים, נראה לו טבעי שתופקד בידיו גם ההקמה של צור יצחק. ב-2005 הוא פנה למשרד הפנים וביקש להקים ועדה לחקירת גבולות כדי שזאת תקבע את גבולות צור יצחק בתחום המוניציפלי שלו. ב-2008 מונתה ועדה שהחליטה, לפני כחודש, להשאיר בשלב זה את צור יצחק בתחומה של המועצה האזורית דרום השרון. זאת משום ש"למועצה יש יוזמה, כושר ביצוע, ויכולת נאותה בכל מרכיבי הקמת יישוב קהילתי גדול יחסית, לרבות פיתוח תשתיות ושטח, תכנון, בניית בתי מגורים ומערכת מפותחת של מוסדות ציבור".

"הם אומרים שדרום השרון יודעת להקים יישובים יותר טוב ממני?" תוהה ממן. "אני הייתי יו"ר העמותה שבנתה בצור יגאל את 500 יחידות הדיור הראשונות, הקמתי את היישוב, הקמתי בתי ספר, מיזגתי את היישובים. זאת תשובה מטומטמת, ילדותית ולא מקצועית. כולם יודעים מה עומד מאחוריה".

מה עומד מאחוריה?

"העסק הוא ביזנס, חד וחלק. את משרד הפנים לא מעניינים התושבים אלא היחסים עם הרשויות. והמועצה האזורית דרום השרון, במקרה זה, רוצה לקבל את ההיטלים והאגרות מהתושבים החדשים, שזה סדר גודל של 50-60 מיליון שקל, ואחר כך הם יבואו למשרד הפנים ויגידו שלא יכולים יותר להחזיק אותם ויבקשו שיאחדו אותם איתנו. אין לי ספק שזה מה שיקרה, כי העומס הכלכלי על מועצה אזורית, לאחר שלב האכלוס, כבד מאוד ומגדיל את הגירעון. כך קרה עם צור יגאל. דרום השרון, שהיישוב היה בתחומה, כתבו למשרד הפנים וטענו שניהול היישוב הוא נטל כספי גדול מדי וביקשו להוציא אותו מתחומה ולאחד עם כוכב יאיר".

אז מה הבעיה? אם יבקשו, תתאחדו.

"זה לגמרי לא פשוט. איחוד זה דבר כואב. כוכב יאיר היה יישוב מבוסס וותיק. צור יגאל היה צעיר יחסית ובמצב סוציו-אקונומי יותר נמוך. לא היתה אהבה בין שניהם. כוכב יאיר לא רצו את האיחוד. זה היה כמו בנישואי הסדר. ההורים (המדינה) רצו שהילדים יתחתנו, אבל לא הביאו נדוניה אלא זרקו אותם למים. וככה התחלנו לחיות ביחד אבל בלי אהבה.

"ממשלת ישראל לא הבינה שכשמאחדים, לא מאחדים קרקעות אלא בני אדם. ועל הרקע הזה היו הרבה מאוד חיכוכים. זה הגיע למצבים קיצוניים. אנשים מכוכב יאיר לא עצרו בטרמפיאדה לחיילים מצור יגאל. כדי למנוע קרע חברתי הייתי צריך להעלות את הארנונה של צור יגאל ולהשוות אותה לזאת של כוכב יאיר. בבתי הספר היתה תחרות. כל אחד הסתכל על השני לראות מה הוא מקבל ואיך הוא בא לבוש.

"ב-2005 פניתי לשר הפנים ודרשתי להקים ועדת חקירת גבולות כדי להתארגן לקראת האכלוס בצור יצחק. אמרתי להם שאני רוצה עכשיו לקבוע את עתיד השכונה שנקראת צור יצחק, לגבי התשתיות, בתי הספר, הגנים, 'ואל תביאו לי את זה אחר כך כדבר מוגמר כמו שזה היה עם צור יגאל וכוכב יאיר'. אבל הם חוזרים על אותה טעות".

מה היית עושה אילו היית מקבל את צור יצחק לרשות המקומית שלך?

"הייתי מתכנן את הכל מבחינה אורבנית. האם זה בסדר שהם בונים שם בית ספר או לא? אולי המדינה זורקת 40 אלף שקל על בית ספר חדש, בעוד שאני יכול לקלוט אותם בלי בעיה בבתי הספר שלי? לי יש שישה גנים סגורים. בשנה הבאה אני סוגר עוד גן. אין יותר ילדים קטנים אצלנו. אולי אפשר להשתמש בגנים הקיימים? אולי זה יותר כדאי מבחינה כלכלית? האם לבנות תיכון או לא? האם לבנות עוד חטיבת ביניים? האם לצאת למכרז לפינוי אשפה? ליישוב בסדר גודל כזה זה עולה פחות. האם להקים אתר עצמאי לפינוי גזם, שחוסך הרבה מאוד כסף? כל דבר כזה צריך מתכננים ואנשי מקצוע ועולה ים של כסף. היום תושבי צור יצחק לא יכולים להיות בקאנטרי שלנו, כי אני מסבסד את התושבים שלנו. גם חלק מהחוגים מסובסד, כמו למשל חוג למוזיקה, אז אם ילד מצור יצחק ירצה ללמוד כינור, הוא ישלם הרבה יותר, וזה ייצור קרע. זהו כשל טוטלי של משרד הפנים כי המדינה לא יודעת להחליט".

ולמה אתה חושב שדרום השרון לא יכולה לנהל את צור יצחק ולספק לתושבים את כל השירותים?

"ראש המועצה הוא מושבניק, השולטים במועצה האזורית הם קיבוצים ומושבים. יישוב עירוני לא יכול להתנהל תחת מטרייה של קיבוצים ומושבים. שלכת ברחובות זה יפה או לכלוך? בעיני עירוני זה לכלוך, בעיני קיבוצניק זה יפה. ההתייחסות לכבישים ולמדרכות היא אחרת, וזה רק על קצה המזלג".

והפגיעה בנוף?

"את מי זה מעניין? בתוכנית המקורית היו אמורים לבנות כאן בניינים בני 12 קומות. ניהלתי מלחמה, הגעתי לוועדה המחוזית והורידו את זה לשמונה ושש קומות. למה שש קומות? למה לא לבנות כמו הבנייה הערבית, עם הטבע? כי הכל פה פוליטיקה וכסף. הוועדות האלה לא יוצאות לשטח. הם מסתכלים על התוכניות ורואים אם זה ראוי או לא ומחליטים".

אנחנו אשמים בכל

אמיל עזרן, יו"ר האגודה של המושב השיתופי צור נתן, שמאדמותיו נלקחו 216 דונם לטובת צור יצחק, אומר שהם אשמים בכל. "בתחילת שנות ה-90 הגשנו תוכנית לחיזוק היישוב שלנו והגדלתו ב-300 יחידות דיור צמודות קרקע, באופן שלא יפגעו בטבע. אנחנו חיים כאן 45 שנה, אוהבים מאוד את הטבע שלנו, אבל המנהל פסל את התוכנית ואמר, אם כבר אז בואו נרחיב את זה ל-5,000 יחידות דיור. אנחנו לא אהבנו את זה והתנגדנו במשך הרבה שנים לתוכנית הזאת, שהיתה אמורה לגלוש למטעי האבוקדו שלנו. גם ד"ר מוטי דלג'ו, ראש המועצה של דרום השרון, נלחם קשות מאוד בוועדה המחוזית. בסוף הושגה פשרה לביית 2,385 יחידות דיור. אנחנו דיברנו על הפגיעה הנופית הכוללת, והתעקשנו שלפחות בחלק שלנו ייבנו צמודי קרקע, כדי לשמור את הרצף".

תמורת הסרת ההתנגדות, קיבל צור נתן בעסקת קומבינציה 27 אחוז משטח באזור תעשייה שאמור לקום בצומת טירה, ואחוז מסוים מהמכירות של הבתים צמודי הקרקע שנבנים על שטח המושב. תושבי טייבה, לעומת זאת, לא יקבלו פיצוי על כך שהסתירו להם את הנוף מצד דרום ועל כך שבשארית השטח הפתוח שהיה שם, בונים יישוב עירוני חדש.

ד"ר זוהיר טיבי, רופא משפחה בקופת חולים כללית בנתניה, הוא יו"ר הוועד הציבורי להגנה על האדמות והבתים בטייבה, שהוקם לפני חמש שנים כדי למחות נגד מה שהם מכנים חנק טייבה והצבת מחסומים מפני התפתחותה. "ראש העיר הקודם ביקש להקים מגרש כדורגל ובית קברות, ומשרד הפנים סירב. במערב יש לנו את כביש 6, במזרח הופקעו 2,500 דונם וקראו לזה שטח נוף. ועכשיו בצד הדרומי של טייבה צץ צור יצחק, בחלקו הגדול על אדמות מנהל שהופקעו מתושבי טייבה בשנות ה-50 וה-60, שהיו אמורות לשמש רזרבה עתידית להתפתחותה של טייבה.

"ואצלנו יש מצוקת דיור. מספר ההיתרים לבנייה בטייבה ב-2006 היה 220, ב-2009 - 45 וב-2010 מספר דומה. המשמעות היא שאנשים בונים בלי היתר. לא בגלל שיש להם אופי כזה, אלא מפני שאין להם ברירה. יש לנו בעיה תכנונית ויש לנו מצב שאף אחד לא נותן מענה לצרכים האמיתיים של טייבה. לפני חצי שנה הרסו שני בתים בטייבה והיו מהומות שאף אחד לא היה מסוגל להשתלט עליהן. אם לאנשים לא תהיה אלטרנטיבה הם יבנו בלי היתר והפיצוץ בוא יבוא.

"חוץ מזה, היישוב נבנה בניגוד לכל היגיון ארכיטקטוני וסביבתי. לא מתאים לנוף ולא מתיישב עם הסביבה. הבתים הגבוהים ממש מכוערים. כל הנושא התכנוני מנוצל בצורה פוליטית ולא בצורה שמשרתת את האוכלוסיות הנצרכות ובעיקר כשמדובר בערבים. הכתובת היא ברורה: בונים ליהודים והורסים לערבים".

ד"ר חנא סוויד, ח"כ מחד"ש ומומחה לתכנון עירוני, אומר שהבתים של צור יצחק, אם מסתכלים עליהם מכביש 6, צומחים כאילו משום מקום, ולא מאיזה קונטקסט עירוני מתוכנן וברור. "זה מכוער", הוא אומר. "כך לא עושים תכנון סביבתי ולא תכנון עירוני ראוי, כך תופסים קרקע מטעמים פוליטיים כדי למנוע התרחבות של טייבה בעתיד או משיקולים נדל"ניים של קבלן זה או אחר, שרוצה לייצר רווחים מהקרקע ללא כל היגיון סביבתי או עירוני".

על שם יצחק רבין

מוטי דלג'ו, ראש המועצה האזורית דרום השרון, לא מוטרד מהפגיעה בנוף ולא מהקרבה לאזור התעשייה של טייבה. הוא גאה בכך שיש לו במועצה יישוב על שמו של יצחק רבין וחולם על עוד יישוב שייקרא על שמו של מנחם בגין. "אני לא רואה בעיה עם רבי קומות", הוא אומר. "אנחנו לא באמצע המדבר בנגב ולא באמצע יערות הגליל. אנחנו נמצאים באחד האזורים היותר צפופים בישראל, אם לא בעולם כולו. יש מספיק קיבוצים ומושבים שהיו רוצים גם לבנות לגובה, אבל מי ששומר על השרון ירוק ולא מאפשר את זה, זה אני".

למה כל כך קרוב לטייבה?

"זה משתלב. טייבה היא עיר והבניינים הגבוהים בצור יצחק יוצרים חיץ מול טייבה".

ולמה כל כך קרוב לאזור תעשייה?

"חלק מאזור התעשייה שלהם עדיין לא פותח, והיום בערים שונות אנשים גרים בסמוך לאזורי תעשייה. הדברים האלה משתלבים בלי בעיה כי היום אזורי תעשייה שומרים על ניקיון".

למה אתה צריך עיר במועצה שהיא חקלאית במהותה?

"אנחנו חיים במאה ה-21. אם לפני 30, 40 שנה היית אומרת שבתחום מועצה אזורית יכול להיות יישוב קהילתי, אז כולם היו שואלים איך זה משתלב. אבל החיים דינמיים, המרחב הכפרי הוא לא רק מרחב חקלאי אלא מרחב רב תפקודי, יש בו גם פרנסה מפעילות לא חקלאית. גם משרד השיכון וגם משרד הפנים חשבו שהיכולות של דרום השרון להקים יישוב עירוני, טובות".

כשהתושבים בצור יצחק יגמרו לשלם את כל ההיטלים והאגרות, תחזיר אותו למשרד הפנים כי זה לא יהיה רווחי להחזיק אותו אצלך, כמו שהיה במקרה של צור יגאל?

"משרד הפנים לא העביר לנו כספים ולכן לא יכולנו להחזיק את צור יגאל, זו היתה דרכו ללחוץ עלינו להסכים להעברתו לכוכב יאיר. גם במקרה של צור יצחק, אם מדינת ישראל תחשוב, מתי שתרצה, שזה מה שצריך להיות, אין שום בעיה. אני אמסור את היישוב. הסיפוק הגדול שלי הוא מיצירה ומעשייה. אני רואה בזה אתגר ציוני וחשיבות לאומית אבל מי שיחשוב אחרת אני לא אלחם בו".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "ועדת הגבולות התרשמה כי המועצה האזורית דרום השרון היא זו שיזמה את הקמת היישוב הקהילתי צור יצחק ונקטה את כל הפעולות לתכנון, פיתוח והקמת תשתיות, בניית מבני מגורים ומוסדות ציבור. למועצה ניסיון, ידע ויכולת כלכלית והנדסית לניהול הקמת היישוב ולדאוג לאכלוסו. מנגד לא נראה שלרשות המקומית כוכב יאיר יש כלים אלה".*

בהתחשב במצב האדריכל גבי גל טוען שהיתה התחשבות הוגנת בנוף

חלק גדול מהפרויקט בצור יצחק תוכנן ונבנה על ידי משרד האדריכלים יסקי מור. 15 בניינים כבר בנויים ומתחם נוסף של שבעה בניינים חדשים נמצא בשלב ההיתרים. בראש אחד הצוותים שהיו מעורבים בבנייה עמד האדריכל גבי גל. ההתחשבות בנוף, לדעתו של גל, היתה הוגנת. "יכול להיות שמההתחלה המדיניות היתה צריכה להיות אחרת, אבל את זה לא אני קובע", הוא אומר. "אני חושב שהיה יותר יפה להר אם היו כאן צמודי קרקע, אבל זה לא רלוונטי ברגע זה. בהתחשב במצב הנתון, אני חושב שביחס לטופוגרפיה, הבנייה סבירה. ניצלנו את המדרון ובנינו כביש עליון וכביש תחתון וכניסה מהמפלס התחתון ומהמפלס העליון וגם בשביל החניה ניצלנו את הפרשי הגובה. הוועדה האזורית די מעורבת בעניין ומקשה עלינו ועומדת על כך שהבנייה תהיה קשורה לטופוגרפיה".

צונאמי של פיתוח הקמת צור יצחק פוגעת במסדרון אקולוגי חשוב

איתמר בן דוד, מנהל תחום תכנון ארצי בחברה להגנת הטבע, חושב שצור יצחק הוא מתחם מגורים שאינו קשור לסביבתו, ולא ברור כיצד ישרת את תושביו - בהתחשב בריחוקו היחסי ממרכזים עירוניים באזור השרון כהרצליה, רעננה, כפר סבא ונתניה. המרחב האקולוגי שעליו נבנה צור יצחק הוא, לדברי בן דוד, חלק חשוב מהמסדרון האקולוגי המחבר בין צפון הארץ לדרומה, התורם לרציפותם של השטחים הפתוחים ולמעבר מיני חי וצומח, ומהווה ציר מרכזי של נדידת דורסים.

"אזור זה ידוע כבית גידול של הבתה העשבונית, שחשיבותו רבה למגוון רחב של מינים", הוא אומר. "בית גידול זה נעלם בהדרגה מנוף הארץ, בשל פעולות פיתוח כדוגמת מתחם המגורים צור יצחק. מוסדות התכנון ומנהל מקרקעי ישראל קידמו תוכנית זו של בנייה פרברית-עירונית מתוך תפיסה ישנה המעודדת פיתוח עבור אוכלוסייה יהודית בסמיכות לקו התפר, ללא בחינת מלוא השלכותיו החברתיות, הכלכליות והסביבתיות.

"צור יצחק הוא חלק מהצונאמי של פיתוח פרברי אשר בא אחרי תכנונו, סלילתו ופתיחתו לציבור של כביש 6. היזמים, כולל היזמים הציבוריים כמנהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון, לא פיספסו את ההזדמנות לגזור את הקופון בדמותו של פיתוח נלווה לכביש, בעיקר לשימושי מגורים ותעסוקה, ואת המחיר הציבור משלם, באובדן לדורות של שטחים פתוחים ונופים נדירים".



קרובים קרובים. מבט מצור יצחק אל טייבה השכנה


דליה רבין בטקס הנחת אבן הפינה לצור יצחק. על שם יצחק רבין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו