בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תחרות בלעבוסטע - תרבות השופינג ניצחה גם את האדמו"ר

10,000 חרדיות ביקרו באירוע הסיום של מאסטר שף במגזר החרדי

תגובות

כל מי שחושש מכפיית סדר היום החרדי על החילונים, צריך היה לבקר בתחרות בלעבוסטע, "מאסטר שף" החרדית, שאורגנה בבני ברק בחסות חברת מערבלי בצק, כדי להבין שלחרדים אין סיכוי. גם אותם עומד לנצח גל ההון הקפיטליסטי, השופינג הרג את האדמו"ר, והעגלה המלאה תובס על ידי עגלת הסופר המלאה. לא התרבות החילונית הישראלית ולא לימודי הליבה הצליחו ליצור זרם כזה של נשים חרדיות הרצות קדימה בעיניים עיוורות, אלא רשתות המזון. נראה כי העולם החרדי לוקח מהחילוניות הישראלית אולי את הדבר הגרוע ביותר, את המיץ שבתחתית שקית הזבל, חמים ככל שיהיה - המותגים, הפרסומות, עולם סלבריטאי הזוטא.

כ-10,000 חרדיות (הכניסה אסורה לגברים חרדים) גדשו את פסטיבל השופינג סביב התחרות. כבר במעלית אני פוגש את מירב סגל, אחת המתחרות, ובידה ממולאים, והיא מבקשת ממני לנצל את קשריי העיתונאיים כדי לקדם את זכייתה. "יש תחרות, אחרת החיים משעממים", היא אומרת לי.

אני ממשיך למפל מלאכותי די מרשים. כל הבנות מקבלות בכניסה שקית עם לוגו ענק של חברת טונה. בבריכה שליד המפל חצי צף חצי טובע קרטון של רשת הסופרים 'יש'. ואני מביט בו כמה שניות. היחצ"ן מפציר שאבוא לראות את החלה הכי ארוכה, שאורכה מאה מטרים. "מאה וארבעה מטרים אמרו ברדיו", אומרת מישהי. יחצ"ן האירוע ישורון תורג'מן מסביר שגינס לא הכניס את החלה לספר כי אין קטגוריה של חלות. כשאני רומז למניעים אנטישמיים, הוא מסכים מיד. אני פונה לשומר של החלה, שנאפתה ממאה ביצים, על פי הקומוניקט ודורש לקחת ביס. "ערוץ 2 צריך לצלם, אולי אחר כך", אמר.

האולם הגדול מנוקד בעשרות דוכנים של מותגים שונים. לעתים קשה ללכת מרוב צפיפות. רוב המותגים מנסים להתחבב על הציבור החרדי. קוקה קולה השקיעו יותר מכולם. הם יזמו הקרנה של שלושה אברכים שרים ביידיש על עשן וזה נראה כמו מצגת שואה לכל דבר.

החכמים ביותר היו חברת סכינים שלא ניסו להתאים את עצמם לחרדים, ובכך הפכו מיד לדוכן הפופולרי ביותר. הם לקחו מוכרים חתיכים בבגדים חילוניים, למשל גבר עם מדים של אביר, דוגמן עם קוקו וחולצה פתוחה. והבנות החרדיות נדחפות לצפות בחתיכים ובתלתלי החזה, במסווה של רכישת כלי חיתוך ושמיעת עצות-סרק. הבנות עושות כאילו חלומן הוא קיצוץ פטרוזיליה, אך מהופנטות מהגברבר השרירי עם הקוקו. "מדובר באנשים רגילים. דתיים, חילוניים. לא משנה", מסביר קובי מחברת הסכינים את האידיאולוגיה המנצחת. והוא צודק: החרדים הם כמו החילונים, כלומר גרועים כמוהם.

במרכז האולם, מעל אלף נשים טובות מביטות בשקט בתוכנית בישול חיה. התוכנית משודרת ברדיו ומוקרנת במעגל סגור. כך שזה מעין שטיק לראות טלוויזיה, בלי לראות טלוויזיה. גם ברמאללה ברמדאן ראיתי תוכנית בישול שצולמה בלב הקניון. כאן זה הרבה יותר עוצמתי. קהל אדיר שמתבונן בשקיקה במנחה הוורדרדה טובי שפיגל גוללת סיפורים מהתנ"ך שבהם מופיע מטבח, כמו סיפור על אליעזר שמישהו ניסה להרעיל את צלחותיו במטבח. אני כמעט משוכנע שזה לא מופיע בעותק התנ"ך אצלי בבית. "אם המלאך לא היה מציל אותו מהרעל, לא היה יצחק ולא היו שבטים", היא מסיימת, כשמעליה לא מלאך, גם לא שרף, אלא פרסומת לשמן שאינו משמין.

יפה מטיס, מתל אביב דווקא, מתלוננת: "זה לא פייר שמלא כאן כל כך. אני התלוננתי בפני מישהו והוא אמר שאין שום קשר למארגנים. לא רצה לשמוע. לא שילמתי שלושים שקל כדי לעמוד. בעיניי הם הרוויחו המון כסף".

היחצ"ן ישורון תורג'מן מציג בפניי את שדרנית רדיו קול חי, מירי זורגר, ומכנה אותה "אודטה של המגזר", כאילו היתה אודטה זוכת פרס נובל. לפני שזורגר אצה רצה למופע המרקים, היא מסבירה לי בכל זאת במי מדובר: "אסם עשו סקר אצל 10,000 איש, מי השפית של המגזר ו-98% בחרו בי".



החלה הארוכה ביותר. ''יש תחרות, אחרת החיים משעממים''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו