בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שאלות מעשיות | למה יש לנו נטייה מינית?

והכוונה היא גם אליכם, אדון וגברת סטרייט

תגובות

רוב השיחות עם חוקרים ואנשי אקדמיה על השאלה "למה יש לנו נטייה מינית", גלשו בדרך כלל כבר במשפט השני להעדפה הומוסקסואלית. בשלב מסוים התרעמתי. "למה מדברים איתי רק על הומוסקסואלים?" שאלתי את אחד המומחים, "האם ידוע למה להטרוסקסואלים יש את הנטייה המינית שלהם?"

גם אם כן, עובדה היא שבמשך שנים ארוכות מאוד, הנטייה המינית "הרגילה" לא עניינה איש. הנורמלי תמיד נתפס כמובן מאליו, שאין מה להגיד עליו. ולכן לפני ההטרוסקסואליות, הוגדרה ההומוסקסואליות. זה קרה בסוף המאה ה-19, ומאז האנושות החלה להגדיר נטיות מיניות ולדבר עליהן, בתחילה על השוליים ואחר כך על המרכז. את השאלה למה יש לנו נטייה מינית, יש לפצל לשניים. האחת, מדוע לכל אחד מאיתנו יש נטייה להעדיף מין מסוים, כשהתשובה תבוא מהתחום המשלב את הפסיכולוגיה עם הביולוגיה והאבולוציה. אבל השאלה השנייה - מורכבת יותר וחשובה לא פחות - היא מדוע בכלל הקטגוריה הזאת קיימת? למה אנחנו כחברה בכלל מגדירים נטייה מינית, ולמי זה כל כך חשוב?

מתברר שזה היה חשוב לקרל מריה קרטבני (בנקרט), סופר ועיתונאי אוסטרו-הונגרי בן המאה ה-19, שחווה את שחרורה הלאומי של אירופה בעת אביב העמים, אך ראה גם את צדה המדכא של החברה של תקופתו, לאחר שידיד שלו, שנהג לקיים יחסי מין עם גברים, שלח יד בנפשו. קרטבני החל לחקור את התופעה ולכתוב עליה, ולבסוף היה מי שטבע את המושג "הומוסקסואליות", כחלק משיטה שהגדיר לקטלוג סוגי מיניות.

"זו היתה נקודת מהפך היסטורית", אומר ד"ר עמית קמה, מרצה לתקשורת במכללה האקדמית עמק יזרעאל. "מאותו רגע, אנשים הוגדרו על פי הנטייה המינית שלהם. עד לאותה תקופה, המיניות לא היתה חלק מהזהות של בני האדם. גברים התחתנו עם נשים, לא היו אופציות אחרות. לפעמים חלקם היו מקיימים יחסי מין עם אשה אחרת או עם גבר אחר, אבל זה לא אמר דבר על המהות או הזהות שלהם. זה לא היה חלק בחשיבה, בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה. אבל מאותה נקודת מהפך, כל המאה ה-20 מתאפיינת בכך שהמיניות הופכת לחלק אינטגרלי בזהות שלנו. כיום, אדם לא יכול לומר שאין לו נטייה מינית".

זה מהראש

"עצם המחשבה על מיניות כתחום מובחן בחיים, היא מחשבה חדשה, מחשבה מערבית מודרנית", מוסיפה ד"ר עמליה זיו, מרצה ללימודי מגדר באוניברסיטת בן גוריון. עד המאה ה-19, הדיון במיניות היה מוסרי, בתחומי הדת או החוק. "המיניות אורגנה בעיקר על ידי מוסד הנישואים, כשכל מה שמחוץ להם היה או עבירה או חסר חשיבות", ממשיכה זיו. "אבל במאה ה-19 קרה דבר דרמטי: הרפואה סיפחה את המיניות, וההתייחסות אליה היתה במונחים של בריאות מול חולי, נורמליות מול פתולוגיה. זה התאפשר בגלל שהתשוקה והיצר המיני נכנסו לתחומה של הביולוגיה, וכל מה שסטה מהכיוון הטבעי הפך לפתולוגי. רק כשהחל סיווג בני אדם על פי התשוקות שלהם, התחלנו לדבר על נטייה מינית, על פי מינו של מושא התשוקה. לא מגדירים נטייה מינית לפי מה שאת או אתה אוהבים לעשות, אלא עם מי. הרי אפשר היה לסווג מיניות על פי פרמטרים אחרים".

את מי ההגדרות הללו משרתות מבחינה פוליטית?

"קשה לתת תשובה ברורה. הפילוסוף מישל פוקו טוען שההגדרה של אנשים על פי מיניותם היא טכניקה של שליטה חברתית, המאפשרת לכוחות חברתיים חזקים לחדור באופן אינטימי מאוד לגוף הפרטי שלנו. ייתכן גם, שעם הירידה בחשיבות הדתית והכלכלית של מוסד הנישואים, היה צורך לעגן את הקשר בין גברים לנשים בדרך אחרת - הגדרת ההטרוסקסואליות כנורמה, ויחד איתה הופיעה ההומוסקסואליות כ'אחר' פתולוגי שלה. בכל מקרה, מדובר בתהליכי עומק חברתיים, שאי אפשר להצביע על מה או מי שמניע אותם".

השונות הכתיבה את הקצב. "הרעיון אצל קרטבני, אצל זיגמונד פרויד ואחרים, היה למצוא את 'האנשים החולים'", אומר קמה. "הנטייה המינית שעניינה חוקרים, גנטיקאים ורופאים היתה הנטייה ההומוסקסואלית, כמחלה. ואז מתחילים לחקור איך היא התפתחה, מה השורשים שלה ואיך מרפאים אותה. אני חושב שמעולם לא נשאלה השאלה, בלי הפתולוגיזציה, איך אדם מקבל את נטייתו המינית? לא הושקעו משאבים מחקריים בנטייה ההטרוסקסואלית, בדיוק כמו שאף אחד לא שואל את יעל בר זוהר 'מתי החלטת שאת הטרוסקסואלית?' זה לא מעניין".

גם ד"ר דני קפלן, ראש המגמה ללימודי גבריות בתוכנית למגדר ומרצה בכיר לסוציולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, מסכים שהשאלה שבכותרת היא חברתית, תרבותית ופוליטית. "זו שאלה חמה המייצרת עניין בשנים האחרונות", אומר קפלן. "ברוב התרבויות, פרט לתרבות המערבית, השאלה הזאת לא עלתה". לדעת קפלן, התשובה לשאלה גלומה בתרבות הצריכה המערבית. "אנחנו לא עוסקים רק בנטייה מינית", הוא אומר, "אלא בכל הצרכים של הפרט ותרבות צריכה. כבר במאה ה-19 קיטלגו אנשים לפי הטעמים שלהם. אולי לא היה לכך הקשר צרכני, אבל זה התעצם בהמשך הדרך. זה מתחיל ממה שאוהבים במיטה וממשיך במה אוהבים לקנות בשביל המיטה. תרבות הצריכה העצימה את ההעדפות בכלל, וגם את ההעדפות המיניות. למה יש לנו נטייה מינית היא שאלה על הבדלים בין אנשים. התרבות המערבית, ואם להקצין הקפיטליזם, מעודדים הבדלים בין אנשים".

זה מהרחם

ובכל זאת, עוד לפני שהחלו לנתח את הנטייה המינית מבחינה חברתית ותרבותית, היא היתה שאלה מדעית. "כשמנסים לענות על שאלת הנטייה המינית, הולכים קודם כל למודלים האבולוציוניים", מסביר קפלן. "המודל האבולוציוני מספר שההטרוסקסואליות שירתה את הישרדות המין האנושי. זהו מודל תיאורטי שאי אפשר להוכיח אותו, והוא גם לא נותן תשובה מדוע אדם נולד עם רצון להימשך לאובייקט ממגדר כזה או אחר, למה אנשים נמשכים דווקא לסממנים של גבריות או נשיות".

"שאלות הטבע והאבולוציה הן שאלות ישנות, שהיום במדע הפוסט-מודרני כבר לא נתקלים בהן", טוען קמה. "בני האדם מרוחקים מהאדם הקדמון, מהטבע. אנחנו עושים כל כך הרבה פעילויות שלא מטילים בהן ספק: אני נוסע ברכב ושותה קולה, מה לזה ולאבולוציה? אבל כשזה מגיע לנטייה מינית מיד אומרים שזה הטבע".

האבולוציה מסבירה את הנטייה להומו- סקסואליות?

"אם היית שואלת את דארווין, הוא היה אומר שהומוסקסואליות היא רעה שפוגעת בהמשכיות הגזע, והיא תיכחד מן העולם בתהליך של ברירה טבעית. אבל היא לא נכחדה. אני לא אוהב את התשובה הזאת, אבל כנראה שהומוסקסואליות כן מעוגנת בטבע ובביולוגיה שלנו, כי אחרת הטבע היה מתקן את זה".

ד"ר קפלן חושב כי המדע נמצא בדרך ללא מוצא בניסיונו להסביר את מקורות הנטייה המינית. "אין לנו היום תשובות ברורות", הוא אומר. קמה מוסיף כי "הגנטיקאים, הסוציולוגים, ההיסטוריונים, לא נותנים תשובה טובה כיצד מתפתחת נטייה מינית. היום יכולים לשאול איך אדם מתמודד עם הנטייה המינית שלו, אבל לא שואלים מה שורשיה".

אך למרות שחוקרי התרבות מבטלים את הגישה הביולוגית, היא עדיין לא אמרה את המילה האחרונה והמחקר בתחום נמשך. היום נוטים לחשוב שגורמים גנטיים והורמונליים משפיעים על הנטייה המינית. בתחום הגנטיקה, לדוגמה, מחקרים מראים שאם אחד מתוך זוג תאומים זהים הוא הומוסקסואל, הסבירות שגם התאום השני יהיה הומוסקסואל היא גבוהה. מחקרים אחרים מצביעים על כך שהנטייה המינית מושפעת מהסביבה ההורמונלית שמלווה את העובר בשהותו ברחם. מחקר אחר מדבר על היחס בן אורך האצבע לאורך הקמיצה: אצל גברים הקמיצה ארוכה מהאצבע, אצל נשים הן שוות באורכן. היחס באורכים מושפע מחשיפה עוברית להורמון הגברי טסטוסטרון. כמה מחקרים הראו כי היחס בין ארוכי האצבעות אצל הומוסקסואלים, קרוב לזה של הנשים.

"מחקרים הורמונליים אחרים בודקים הבדלים מגדריים", אומר קפלן, "לדוגמה, יש מתאם בין הורמונים זכריים לאוריינטציה לסוג זיכרון מסוים, פעלתנות יתר, או מזג מסוים. מודלים שונים הראו שבתכונות אלה, גברים הומוסקסואלים יותר דומים לנשים. למשל באוריינטציה במרחב, שבה בדרך כלל בנים טובים יותר מבנות, התגלה שיש מתאם בין גברים הומוסקסואלים לדפוס נשי של אוריינטציה במרחב. מחקר מפורסם בנוירופסיכולוגיה, מראה כי גרעינים מסוימים במוח, בהיפותלמוס, המקושרים למיניות, גדולים אצל זכרים מאשר נקבות. כשבדקו הומוסקסואלים מצאו שהגרעינים אצלם קטנים יותר, כמו אצל נשים.

"מהפאזל של הדברים האלו מתקבל מודל של ארגון מוחי מוקדם, המשפיע על הבדלי המגדר וכנראה גם על נטייה מינית. יש קושי בכיוון המחקרי הזה - הוא נתפס כגזעני, כניסיון לחפש הבדלים ביולוגיים מוחיים בין שני מינים".

זה מתחלף

"ברגע שחושבים על הנושא הזה מהזווית התרבותית, המחקר הביולוגי מתגלה כמאוד בעייתי", אומרת ד"ר זיו. "המחקר הביולוגי מבוסס על הנחה שלכל אדם יש נטייה מינית, במובן של משיכה רק לגברים או רק לנשים. אז מה עושים אם משיכה כזו משתנה? תשוקות מיניות הן לא דבר יציב. הביולוגיה לא יודעת לענות על זה. הביולוגים אומרים שהומואים ולסביות מאופיינים על ידי מבנה פיזיולוגי שונה במוח, מאזן הורמונלי שונה, או שוני גנטי, אבל סוג כזה של דין וחשבון לא מסוגל להסביר איך התנהגות מינית משתנה לאורך החיים, איך תשוקות מיניות משתנות".

אמיר רוזנמן, פסיכולוג חברתי החוקר זהות וסטיגמה, מספר שמתעורר בשנים האחרונות דיון, האם יש הבדל בין נטייה מינית של גברים ונשים. "ליסה דיאמנט, פסיכולוגית התפתחותית באוניברסיטת יוטה, היא בעלת תזה ממוסמכת מחקרית הטוענת שנטייה מינית אצל נשים יותר גמישה", אומר רוזנמן. "היא מתארת מקרים של נשים שהיו סטרייטיות לחלוטין, חיו את חייהן, עם בעל וילדים ואז בשעת משבר הן נעזרו בחברה טובה ועם הזמן, הרגשות האינטימיים הפכו למשיכה מינית. את הסיפורים האלו פחות מוצאים אצל גברים, וגברים הומואים יודעים זאת, בדרך כלל, מגיל צעיר. אני מסכים עם התזה הזאת ומכיר סיפורים של נשים שהיה להן טוב עם גבר - ואז זה השתנה. גברים, גם אם הם יוצאים מהארון בגיל 45, יספרו שידעו מגיל צעיר שהם אהבו גברים".

איך מסבירים את הניידות של הנשים בין הנטיות המיניות?

"ההסבר שניתן הוא אבולוציוני. אבל מבחינתי בפסיכולוגיה אבולוציונית אפשר למצוא הסבר לכל דבר. אני לא מחפש הסבר. אני רואה בזה סכנה פוליטית. כשאנחנו לוקחים משהו ואומרים 'האבולוציה עשתה את זה, הטבע בנוי כך', זו מבחינתי המקבילה המודרנית להגיד: 'אלוהים ברא'. אידיאולוגית זה לא נוח לי. מבחינתי ההסברים האלה הם בשוליים".*

19

למה דברים משתבשים בדיוק ברגע שהכי פחות מתאים שהם ישתבשו?

20

למה יש עדיין קופים בטבע (אם האדם אמנם התפתח מהקוף)?



מיכל חלבין, ללא כותרת מספר 19, מתוך הסדרה 'קפלות', הדפסת צבע, 2003-2002


מיכל חלבין, ללא כותרת מספר 18, מתוך הסדרה 'קפלות', הדפסת צבע, 2003-2002



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו