בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

11.5.1982/דרישה לחקור הפרת טוהר הנשק בשטחים

היום לפני 29 שנה:

תגובות

חברי הכנסת של סיעת מפ"ם פתחו את יום העבודה הפרלמנטרי שלהם ב-11 במאי 1982 ובפיהם דרישה דחופה: להקים ועדת חקירה ציבורית, שתחקור "מקרים חריגים בהתנהגות חיילים בשטחים". "כדי לשמור על דימויו של צה"ל כצבא השומר על טוהר נשקו וכדי לדכא תופעות חריגות בו, יש צורך מיידי בהקמת ועדה ציבורית בלתי תלויה", אמרו חברי הסיעה.

הדרישה הדחופה היתה תגובתם של חברי הכנסת לאירועי יום קודם לכן, בו כינסו שישה קציני מילואים מסיבת עיתונאים, ולראשונה מאז מלחמת יום כיפור ב-1973 מחו על פגיעה בטוהר הנשק הנובעת ממדיניות הממשלה בשטחים. "הקצינים, ביניהם מג"ד (מיל.) רס"ן יובל נריה, בעל עיטור הגבורה ומי שהיה בין החתומים על 'מכתב הקצינים' שבעקבותיו קמה תנועת 'שלום עכשיו', מג"ד (מיל.) רס"ן בני ברבש ועוד ארבעה קצינים בדרגות סרן וסגן, סיימו לא מכבר שירות מילואים בשטחים וביססו את דבריהם על ניסיונם האישי", דיווחה לילי גלילי ב"הארץ" ב-11 במאי.

הקצינים סיפרו שהחליטו לכנס את מסיבת העיתונאים לאחר ששר הביטחון, אריאל שרון, סירב להיפגש עמם. "האלימות והברוטאליות הפכו לנורמות מקובלות בשטחים, עד אובדן צלם אנוש", התריעו. הם נזהרו בדיווח על אירועים שהיו עדים להם, מפני שעצם קיום מסיבת העיתונאים, עלול היה להוות עבירה על הוראות הפיקוד העליון, האוסרות מסירת מידע שהגיע אליהם בתוקף שירותם הצבאי. אולם דבריהם היו חדים כך או כך.

רס"ן ברבש טען שכתוצאה ממדיניות הממשלה בשטחים, האוכלוסייה שם הופכת "לחפצים סתמיים או בזויים", וכי "קהה סף הרגישות של הלחיצה על ההדק". סגן (מיל.) גבי בונוויט סיפר על מקרה "בו רשם חייל בעט (ביום השואה) מספרי זיהוי על ידם של עצירים ערבים, באופן 'שיקל עליו לזהותם'". רס"ן נריה סיפר על "אווירה של לגיטימציה והיתר לעשות הכל", שהופכת את החיילים עצמם ל"קורבנות של מדיניות הממשלה בשטחים"; סרן שוקי כהן דיווח על מקרה שבו, בעקבות סכסוך בין ילדים יהודים וערבים, נטלו מתנחלים את החוק לידיהם ובאו, חמושים ברובה, "להשליט סדר". סגן רמי אבני הצביע על התפקיד שנותנים לטירונים בשטחים: "נותנים להם אלות בידיים ואומרים להם להסתער על המקומיים"; וסיפר על קבוצת נערים ערבים במעצר המובאים לשרת את החיילים, "מנקים את השירותים והסירים ויש המתעללים בהם עד שאינם יכולים עוד לקום על רגליהם".

דובר משרד הביטחון הגיב באומרו שאלה הן "חריגות מקומיות", וכי "אין מדובר במדיניות של שר הביטחון וצה"ל". על מסיבת העיתונאים אמרו שלא באה אלא כדי "ללבות יצרים פוליטיים ולעשות הון פוליטי על גבם של חיילי צה"ל מחד ועל האוכלוסייה ביהודה שומרון וחבל עזה מאידך".

אבל ההפרדה בין מדיניות למעשים בשטח לא נראתה כה ברורה לישעיהו ליבוביץ' למשל, שכתב למערכת "הארץ" ב-13 במאי: "הרציחה היא תוצאה מחויבת המציאות ומחויבת ההיגיון מקיום שלטון כיבוש על עם אחר", כתב. "המשלים עם שלטון זה, ולו רק בהשלמה מתוך שתיקה, ויחד עם זה דורש להימנע מרציחה, פועל בהתאם לביטוי התלמודי: 'פסיק רישיה ולא ימות'. המתעבים את הכיבוש והדיכוי המביאים לידי רציחה חייבים לפנות אל חייל צה"ל: סרב לשרת בשטחים הכבושים, שלא יעשוך מפקדיך מרצח".

כחודש לאחר מכתב הקצינים ודרישת מפ"ם לוועדת חקירה, פרצה מלחמת לבנון הראשונה. שלום עכשיו, עמה היו מזוהים ששת הקצינים, תפסה מקום מרכזי בהובלת המחאה נגד המלחמה - ובייחוד על הטבח בסברה ושתילה - אשר הגיעה לשיאה ב"הפגנת ה-400 אלף". ועדת חקירה לאירועי סברה ושתילה קמה בשלהי אותה שנה. היא המליצה ששר הביטחון אריאל שרון יתפטר, אך הוא סירב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו