בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

20 שנה למבצע שלמה | מי אפה את הלחם

השבוע מלאו 20 שנה למבצע שלמה, להעלאת יהודים מאתיופיה. אך מהזיכרון הקולקטיבי הישראלי נשמטו השנים והמעשים שקדמו לו

תגובות

השבוע צוין יום השנה ה-20 למבצע שלמה, שבו העלתה המדינה ביום וחצי 14,310 יהודים מאתיופיה. מתוך האזכורים מלאי הפאתוס על חיילי שלדג המספרים כיצד הזילו דמעה, והתמונות ההיסטוריות של אתיופים לבושי גלימות לבנות ומספרים על מצחיהם, מצטופפים במטוס נטול כיסאות או נישאים על ידי חיילים, עולה כי לולא מדינת ישראל שהצילה אותם מעוני, רעב ונחשלות, יהודי אתיופיה לא היו מגיעים לישראל.

יתרה מכך, תוכנית הלימודים של משרד החינוך, "גלי העלייה למדינת ישראל ב-30 השנים האחרונות של המאה ה-20", שיצאה בשנה שעברה, קובעת כי היתה זו, בין היתר, "עליית מצוקה", כלומר שהבאת יהודי אתיופיה נועדה להציל את חייהם.

בבלוג (Y.E.S) Young Ethiopian Students, שגורס כי "לחשוב באופן ביקורתי זה הדרך היחידה לשינוי וצמיחה חברתית" ושמטרתו המוצהרת היא "לקחת יוזמות במקום לקבל את הש?לי?ת כגזירה משמים" - נטלו על עצמם שבעה סטודנטים ממוצא אתיופי את המשימה להתיר את המיתוס שהם קוראים לו "אתוס ההצלה הציוני". אחד מהם, החותם בשם "היות אדם", כותב: "'אתוס ההצלה הציוני' אמור להעלים את חלקם של יהודי אתיופיה בעלייה, לבטל את היוזמה שלהם, לעוות את ההיסטוריה, ולהציגם כמסכנים וכחלשים". הכותבים בבלוג מוחים כי בנראטיב הממלכתי, כמו גם בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, אין אזכורים ליוזמות של מנהיגים בקהילה, וכי התמונה שמצטיירת היא כי יהודים אתיופים חיים בארץ רק בזכות מדינת ישראל.

אולם, סיפור עלייתם של יהודי אתיופיה אינו סיפור של הצלה בלבד. כל מי שמכיר את סיפורה של ביתא ישראל יודע כי הצגתה כ"עליית מצוקה" עושה עוול לכיסופים בני מאות השנים לשוב לציון ול"ירוסלם", שבאו לידי ביטוי בחג הסיגד, יום של צום ותחינה בפני ה' לשיבה - כמיהה שאינה מוזכרת ולו פעם אחת בתוכנית משרד החינוך.

יתרה מכך, הצגתם של יהודי אתיופיה בסיפור העלייה כפסיביים לא יכולה להיות רחוקה יותר מהאמת. למעשה, מבצע שלמה, כמו גם המבצעים שקדמו לו, הגיעו בעקבות פעילות רבת שנים של מנהיגים ופעילים מקרב הקהילה באתיופיה ובישראל. כמו שכתבו "הנחשונים" בבלוג: "נדמה שכולם שכחו, אבל למרות אתוס ההצלה הציוני, העלייה מאתיופיה היתה רצופה מאבקים מתחילתה ועד ימינו אנו. אנחנו כאן לא בזכות, אלא למרות הכל".

בעקבות משה הקטן

מאז ומעולם נקטו יהודי אתיופיה פעולות שונות שקירבו אותם לעלייה. אחת הדוגמאות הראשונות וההרואיות לכך היא יוזמתו של הנזיר אבא מהרי, שב-1862 הוביל אחריו מאות אנשים בדרך לישראל. המסע אמנם נכשל ורבים נספו, אבל היה שם ללא ספק ניסיון לעלייה לארץ.

בפסח האחרון, ציינו בבלוג 31 שנה לתחילת עליית ביתא ישראל לארץ. עלייה זו, נכתב בבלוג, היתה כולה יוזמה של משפחות אמיצות מאזור תיגראי, שיצאו מכפריהן אל סודן, ללא שום תיווך של גורמים ישראליים, אלא בעקבות קריאתו של פרדה יזזאו אקלום. כהני הדת האתיופים כינו אותו "משה הקטן", על שום שהוביל את העם כמו משה רבנו בחודש ניסן מהגולה אל הארץ שאליה נכספה נפשם.

פרדה יזזאו אקלום, מורה בוגר האוניברסיטה באדיס אבבה שנולד באזור תיגראי, היה אחד מהגורמים המרכזיים ליציאת המשפחות הראשונות מאתיופיה לסודן. כשמשה דיין הודיע באותה שנה כי ישראל מספקת נשק לאתיופיה תמורת עלייתם של יהודים, אירגן אקלום כ-200 יהודים מצפון אתיופיה לצאת למסע אל עיר הבירה אדיס אבבה. בעקבות הודעתו של דיין ניתקה אתיופיה את יחסיה עם ישראל, והכריזה על כל היהודים שהיו פעילי עלייה כעל לאומנים שיש להוציאם להורג.

אקלום, שסכנה נשקפה לחייו, ברח לחרטום, בירת סודן. בזמן שהייתו בחרטום מכר את טבעת הנישואים שלו, דבר הערך היחיד שהיה לו, על מנת ליצור קשר עם ארגונים אמריקאיים, וכך נודע לממשלת ישראל על שהייתו שם. בעקבות כך בדק המוסד את אפשרות העלאתם של יהודי אתיופיה דרך סודן במסווה של פליטי מלחמה. סוכן מוסד נשלח לפוגשו בסודן, והוחלט שאקלום יאתר וירכז יהודים בסודן במטרה להביאם לישראל. קבוצה של 30 יהודים שאיתר נשלחה לז'נבה ומשם לישראל.

השמועה על האפשרות של העלייה דרך סודן הגיעה לכפרים יהודיים נוספים במחוז תיגראי. וכך החלה היציאה ההדרגתית של יהודי תיגראי וסביבותיה, וואלקיט וצלמתי, שצעדו עד לסודן ושם הועברו לישראל במבצעים חשאיים. בין השנים 77' ל-84' עלו לישראל למעלה מ-8,000 יהודים מאתיופיה, רובם בשנים 81'-83'. לאחר שאקלום נחשף בידי השלטונות הסודניים, חייו היו בסכנה והוא נמלט והגיע לישראל. הוא נפטר ב-2009 ונקבר בבאר שבע, שבה חי.

היציאה העצמאית לסודן לא היתה לרוחה של ממשלת ישראל. מאז קום המדינה ואף לפני כן, דחו ממשלות ישראל את אפשרות העלאתם של יהודי אתיופיה, משום שהטילו ספק ביהדותם וביכולתם להסתגל לאורח החיים בארץ. אמנם נעשו מאמצים לעזור לקהילה היהודית באתיופיה, כגון הכשרת מורים בארץ, ופנייה לממשלת אתיופיה בבקשה להכשיר עבורם אדמות פוריות, אך עד סוף שנות ה-70 לא הושקעו משאבים בהבאתם ארצה. גולדה מאיר, כך דווח, כשהועלתה בפניה ההצעה להעלות את יהודי אתיופיה, ענתה: "חסרות אצלנו בעיות?"

היוזמה של פרדה אקלום, לצד העשייה הבלתי-נלאית של פעילים בארץ כמו ברוך טגניה ואברהם ירדאי האתיופים וחזי עובדיה הישראלי, והפעילות החתרנית של האגודה האמריקאית למען יהודי אתיופיה (AAEJ) שלחצה כבר מראשית שנות ה-70 על הממשלה שתפעל בעניין העלאת יהודי אתיופיה - הן שאילצו את ישראל לפעול, דבר שהביא מאוחר יותר למבצע משה ולמבצע שלמה.

אברהם ירדאי היה בין מקימי התאחדות יהודי אתיופיה בישראל והיו"ר שלה, ונפגש עם בגין ב-77' כדי לקדם את העלאת הקהילה. "לציין את מבצע שלמה", הוא אמר לי השבוע, "בלי לציין את הפעילות שלנו שקדמה לו, זה כמו להביא לחם אפוי ולא להגיד מי זרע ומי חרש ומי קצר ומי הביא את התבואה. אבל מבצע שלמה הוא תוצאה של המעשים שלנו".

???

"ההיסטוריה של האתיופי הישראלי מוכתבת על ידי פעילים ופורשי חסות, תחת שתיכתב בדם האנשים שקבעו את מסלולה", כותב עו"ד יעקב גונצ'ל, שעלה מאתיופיה ב-82', במגזין "ארץ אחרת". "'עובדה היסטורית' היא כי יהודי אתיופיה הועלו בכוחו של צה"ל. היהודי האתיופי לא נטל תפקיד בסיפור עלייתו שלו מעבר לתפקיד שממלא רהיט או חפץ הניטל משם לכאן. כך נכתבים דפי ההיסטוריה, הנצרבת בתודעה הקולקטיבית הישראלית.

"האתיופי עומד משתאה אל מול פני ההיסטוריה, המשתנים נגד פניו. עד לא מזמן נדמה היה בעיניו כי הוא שהיה ראשון לפעול, הוא שגמר אומר בלבו לשוב 'הביתה', בעוד ממשלות ישראל עסוקות היו, כמעט מיום הקמת המדינה, בהתחבטות פנימית ואטית אם יש מקום לוותר על ההגמוניה הלבנה של ארץ הקודש. הוא שנטל נפשו בכפו ממש, העמיס את כל חייו על בהמת משא ועל כתף. רכבת אווירית וספינה בלב ים יש בכוחן, מתברר, גם לשכתב את ההיסטוריה".*



עולי מבצע שלמה, מאי 91'. לא הצלה בלבד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו