בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מישל בקמן היא שרה פיילין, הדור הבא

אם לחמישה, שמרנית, אדוקה, עם לשון חדה. לפתע, נראה שלמישל בקמן סיכוי ממשי להיות מועמדת לנשיאות

תגובות

וושינגטון

1 "אם זה נכון, אלוהים אוהב את ברק אובמה!" צייץ גולש ציני בטוויטר, לאחר שהמועמדת לנשיאות, מישל בקמן, אמרה בראיון לרשת סי-בי-אס שהיא מאמינה שאלוהים הורה לה להתמודד בבחירות לנשיאות ארצות הברית. אבל לפחות לפי הסקרים, בקמן, שטרם הפסידה בהתמודדות פוליטית, סוגרת במהירות את הפער מיריביה במפלגה הרפובליקאית במהירות ומוכיחה שאין לזלזל בה.

בקמן, בת 55, הכריזה השבוע רשמית על התמודדותה בבחירותץ היא נולדה למשפחה דמוקרטית בווטרלו, איווה, וגדלה בבית צנוע עם שלושה אחים. משפחתה נדדה למינסוטה, הוריה התגרשו והיא עברה תקופת מצוקה, שבה חיו היא ואחיה משכר הדחק של אמה. כאוונגליסטית אדוקה, בקמן באה לישראל בגיל 17, לאחר שסיימה את התיכון, ובילתה קיץ כמתנדבת בקיבוץ בארי מטעם ארגון נוצרי. מאז ביקרה כמה פעמים בישראל. בסרטון הבחירות שלה אמרה, שכבר בימי הקיבוץ הבינה שישראל היא הנכס האסטרטגי הגדול ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון.

כשהחלה ללמוד משפטים נאלצה לעבוד בכמה עבודות, כדי לממן את שכר הלימוד. באוניברסיטה הכירה את בעלה וב-1976 עבדה לצדו כמתנדבת במסע הבחירות של ג'ימי קרטר. המדיניות של קרטר לאחר שנבחר לנשיא הסבה לה אכזבה עמוקה. לא עבר זמן רב ובקמן הבינה שהיא בעצם רפובליקאית.

היא ילדה חמישה ילדים ועם השנים גדלו בביתה 23 ילדים נוספים, שמשפחת בקמן שימשה להם משפחת אומנה. לא מפתיע לפיכך, שבקמן היתה פעילה גם בתנועת מתנגדי ההפלות.

בקמן הקפידה להשיק את הקמפיין על מועמדות לנשיאות מטעם הרפובליקאים בעיר הולדתה. איווה תהיה המדינה הראשונה שתצביע בפברואר 2012 בבחירות המקדימות במפלגה הרפובליקאית.

בקמן לא תיכננה להיכנס לפוליטיקה. היא למדה משפטים, התמחתה בדיני מסים ועבדה שנים בתחום. כניסתה למרוץ - אשה כריזמטית, שמרנית, נמרצת, נאה ואם לחמישה - הזמינה השוואות בלתי נמנעות בינה לבין מושלת אלסקה, שרה פיילין, המועמדת לסגנות הנשיא בבחירות הקודמות. מאחורי ההשוואות הסתתרה השאלה אם גם בקמן תתרסק כמו פיילין, לאחר שתעבור את הביקורת התקשורתית המדוקדקת שמחכה לכל מועמד בדרכו אל הבית הלבן. האם היא סנסציה תקשורתית חולפת, או שיש לה תוכנית רצינית?

לבקמן יש כמה יתרונות שהיו חסרים לפיילין: למרות כמה פליטות פה שהיו לה, נדמה כי היא עמידה יותר לביקורת ואינה ממהרת להפיל את האשמה על "התקשורת הליברלית". להבדיל מפיילין, שנטשה את תפקידה כמושלת אלסקה באמצע הכהונה, בקמן היתה עקבית בביסוס הקריירה הפוליטית שלה ואף הקימה בבית הנבחרים שדולה המייצגת את תנועת "מסיבת התה", שהיא אחת הפנים המוכרות שלה.

באיווה, מעוז אוונגליסטי, יש הרבה קונים לסחורה השמרנית שהיא מציעה. בקרב הקהל המקומי היא נושפת בעורפו של המועמד הרפובליקאי המוביל כיום, מיט רומני. בסקר עדכני, הוא קיבל 23% מהקולות של הרפובליקאים באיווה; בה תומכים 22% מהם. שאר המועמדים הרפובליקאים נגררים מאחור, בפער ניכר.

חשיפת היתר של פיילין בבחירות 2008, סייעה לרוב האמריקאים לגבש דעה עליה (58% מהרפובליקאים אוהדים אותה, 37% מהם חשים כלפיה רגשות שליליים, לפי סקר של"וושינגטון פוסט"). האלמוניות היחסית של בקמן מסייעת לה בשלב זה. סקר של סוכנות הידיעות אי-פי העלה כי 54% מתייחסים אליה באהדה, לעומת 13% שרואים אותה באור שלילי.

הבעיה העיקרית של בקמן היא שיש לה דימוי קיצוני מדי, שיקשה עליה לזכות בתמיכת הזרם המרכזי בציבור. כלל בסיסי בארה"ב קובע, שבבחירות המוקדמות כדאי למועמד רפובליקאי לשבור ימינה, בשביל לגייס את בסיס התמיכה השמרני. בבחירות הכלליות, לעומת זה, עליו לחזור למרכז כדי לחזר אחר המצביעים הבלתי תלויים. בקמן, שכבר נמצאת בקצה הימני, תצטרך לחתור למרכז כבר בבחירות המוקדמות.

כמה דוגמאות לעמדותיה השנויות במחלוקת: היא תקפה מימין את מדיניותו של ג'ורג' בוש הבן; פיקפקה בתיאוריית האבולוציה ואמרה שהדיבורים על התחממות גלובלית הם "הונאה ושטות"; היא טענה ששיעור ההתאבדות הגבוה בקרב נערים הומואים אינו נובע מאפליה ומהשמצות, אלא מ"מה שהם עושים"; קראה לחקור את אנשי הקונגרס, כדי לבדוק אם הם בעד אמריקה או נגדה; ב-2009 ציינה שזה "צירוף מקרים מעניין" ששפעת החזירים התפרצה בתקופת נשיאותו של ברק אובמה, אף שהיא "לא תולה את האשמה בו"; במקרה אחר הגדירה את ממשל אובמה "ממשל של גנגסטרים".

בקמן הצליחה לקומם עליה יהודים, לאחר שהשוותה בין הכלכלה האמריקאית המקרטעת לבין תחושת האובדן בשואה. ארגון יהודי-דמוקרטי מיהר לגנותה ובאותה הזדמנות ביקר את ניסיונה להפוך את ישראל לסוגיה שנויה במחלוקת בין הדמוקרטים לרפובליקאים. בחודש שעבר, היא העלתה סרטון אינטרנט בן חמש דקות, שמוקדש כולו לישראל. בקמן אומרת בו "הברית שלנו עם ישראל חשובה בכל עת", אבל "למרבה הזעזוע, בתקופה הזאת של איומים חסרי תקדים הנשיא אובמה אמר לישראל שעליה לוותר על זכותה לגבולות בני הגנה כדי לפייס פלסטינים - אותם פלסטינים, שאפילו לא מכירים בזכות הקיום שלה". דעתו של אובמה חשובה מכיוון שהוא הנשיא, אמרה בקמן, אבל היא משקפת מיעוט קטן בקרב האמריקאים, שרובם תומכים בישראל.

בעיה אחרת, ולא פחות מעיקה, היא שכשבוחנים טענות שהיא משמיעה, מתברר שרק חלקן נכונות. היא גם לא מצליחה להימנע משגיאות היסטוריות מביכות. בנאום בקונקורד שבניו המפשייר, לדוגמה, אמרה: "כאן נורו היריות הראשונות של מלחמת העצמאות". היריות הראשונות באותה מלחמה אכן נורו בעיר בשם קונקורד, אלא שזאת ממוקמת במסצ'וסטס. בנאום אחר שיבחה את האבות המייסדים של ארצות הברית ש"עבדו קשה" כדי למגר את העבדות, אבל כל תלמיד אמריקאי יודע שאפילו מחבר הצהרת העצמאות, תומס ג'פרסון, היה בעל עבדים עד יום מותו.

אחדים מעמיתיה בקונגרס האשימו אותה בפרובוקציות ואחד מראשי הצוות שלה בקונגרס לשעבר, רון קיירי, טען שהיא "לא מוכנה לנשיאות". מצד שני, זה מה שאמרו גם על ברק אובמה. *



בקמן משיקה את הקמפיין בעיר הולדתה באיווה, השבוע. לא תיכננה להיכנס לפוליטיקה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו