בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עלמה זק על הצלחה, אמהות וארץ נהדרת. ראיון

עלמה זק מסרבת להשתכנע: בכל פעם שההצלחה באה, היא מאשימה את המזל

תגובות

בשעת ערב היא מוטרדת מהמחשבה שהקסם הוא עניין חמקמק למדי. "יש לי חששות, אין בי שאננות ומנוחה", מודה השחקנית עלמה זק בחדר עמוס פאות ואור צורב באולפני הרצליה. "כל עונה מתחילה עם אותה רמת חששות, כל דמות היא אתגר, תמיד מההתחלה, שוב אני צריכה למצוא מנגנונים חדשים, שהם לא שחוקים ושקופים. מעונה לעונה קשה להמציא את עצמך ולחדש, לא לשעמם את הצופים. תמיד יש את הלא נודע. תמיד. בדרך כלל אני יודעת על הדמויות שאני משחקת בהתראה של יומיים. לכן תמיד יש מתח ודריכות לקראת הצילומים. זה לא פשוט לי, גם לקראת העונה השביעית".

לפני שבועיים, ביום צילומי הפיילוט הראשון לעונה החדשה של תוכנית הסאטירה "ארץ נהדרת", דרוכה זק, חיילת מפעל הזהב של זכיינית קשת, כאילו שום דבר לא מובטח לה. כשהיא יושבת על קצה ספה מבד, לבושה במיני שחור מעור, היא אומרת שההתחלה תמיד מעוררת בה פחד. "מבחינה טכנית, אנחנו מקבלים חומרים על הדמויות בדי-וי-די", היא מסבירה. "אני יושבת בבית ומטמיעה. כל רגע פנוי שיש לי, אני עטה וצופה בדמויות שלי. ככל שיש לי יותר שעות צפייה על הדמות, ככה יותר טוב. בשבילי זה מירוץ נגד הזמן. יש דמויות שנתפסות לי בקלות, ויש כאלה שלא. ציפי שביט למשל, היתה דמות שנורא פחדתי ממנה. הרגשתי שאין לי אותה. רק ברגע שנדלקו המצלמות באולפן היא יצאה לי בול".

זק, בת 39, שסיפקה לנו שלל חיקויים בלתי נשכחים של יונית לוי, מאיה בוסקילה, ריטה ודליה איציק, או דמויות בדיוניות כמו מאי, הילדה הצפונית והמתנשאת שיורדת לחייו של רועי-יורי, הנער הרוסי עדין הנפש - מספרת שבביתה היא ממעטת לתת דרור לאותן דמויות. "בדרך כלל אני רק צופה בחומרים, אני ממעטת לכתוב או לשחק", היא אומרת בארשת האצילית והילדותית האופיינית לה. "אני קצת מוזרה בקטע הזה", היא מוסיפה ומצחקקת. "יש לי קושי להתאמן בבית. אני בנאדם שצריך דד-ליין, דחיפות. כשאני כבר משחקת בבית, אני עושה את זה בלחש, כדי שלא אשמע. קשה לי מול עצמי. לרוב אני שומעת את עצמי בפעם הראשונה בישיבות של קריאת תסריטים. אני לא יודעת למה, אבל יש לי מחסום בעניין הזה. רק כשכבר אין ברירה ואני חייבת, אני מוציאה את זה".

עכשיו לא נותרה לה ברירה. עשרות פועלי במה, תאורנים ועובדי סאונד סיימו להתקין סט צילומים מוקפד למערכון, שבו זמרת פופ עילגת ודוגמנית רפת שכל משוחחות על לייף סטייל וחיים בצל גירושים, וזק יוצאת מחדר האיפור בדמותה של מיכל אמדורסקי. הדמיון מבהיל לרגע, אך מעלה חיוך מתמשך שקשה לעצור. יחד עם זק, במסדרון צר שמוביל לגרם מדרגות ומסתיים באולפן עמוס מצלמות, מתאסף מחול דמויות ביזארי ויורד כמו נחיל אש. זק, נישאת על נעלי עקב עצומות, מרוכזת בעצמה, מעדיפה לשתוק. היא שולחת מבט אל הדף שבידה ואמדורסקי מביטה אליה מתוך תמונה צבעונית. "זה עוזר לי", היא זורקת ואחר כך עולה לבמה.

1. משהו אחר

הקהל כבר תפס מקום, ממתין בציפייה לשעשוע, ומקבל את זק במחיאות כפיים. כמה שעות לפני כן נרצח מתנחל בשומרון, וההרגשה באולפני הרצליה היא כמו בעולם מקביל, פסטיבל הזוי המתנהל לפי חוקים משלו. שנייה לאחר שאורות כתומים וכחולים נדלקים על הבמה, כשהיא משאירה מאחורי הקלעים את מאור כהן שמתאמן על מבעים של אריק איינשטיין, מתפרצת זק בתנועות ריקוד והרמקולים יורים קצב תופים. יחד איתה נכנסים שני כהן במחשוף פרובוקטיבי וטל פרידמן מחופש לסוניה פרס, בשמלה, אודם וסיגריה דבוקה בקצה שפתיו. בידיו, במקרה, זר אבל שזור פרחי חמנייה.

"כאן תמיד כיף, תמיד שמח ועליז, זו אווירת חגיגה", אומרת זק בסוף המערכון, אחרי שנופץ על ראשה אגרטל כחלק מסופו הדרמטי והחביב של המערכון. "אנחנו רגילים לחיות בקרקס, טבעי לנו להתחפש", היא אומרת, "יש רגעים שאני מסתכלת על המהומה הזאת מהצד ואומרת לעצמי: 'איזה מקצוע נפלא והזוי בחרתי'. יחד עם זאת, אנחנו ממש לא מתנתקים מהמציאות, אנחנו מאוד חיים אותה ומתעסקים בה. זו פריבילגיה להיות בתוכנית שנותנת לך לעשות נונסנס טהור לצד הערך המוסף לעשות משהו חשוב, להביא איתך אמירה. הסאטירה בתוכנית חשובה לי מאוד והיא חלק מהותי מהעבודה שלנו. אני שחקנית ואני לא יודעת איך לפעול בדרכים אחרות, אני לא אקטיביסטית. פה, במסגרת הזאת, יש לי הזדמנות לנסות להביא שינוי".

אם לשפוט את קו המסרים הביקורתי שאיפיין את העונה הקודמת של "ארץ נהדרת", זק שייכת בהחלט לקבוצת הקומיקאים שמספקים ערך מוסף. בשנה שעברה הצליחה נבחרת התוכנית להציג סדרה של מערכונים פוליטיים מבריקים, ביניהם מערכון על גלעד שליט, שבו אהוד אולמרט וציפי לבני מודיעים לאביו כי החליטו לשכור את בנו החטוף לזמן קצר, כיוון שאין הם יכולים לעמוד במחיר הגבוה שדורש חמאס לשחרורו. במערכון אחר חולקו "פרסי גלובוס הזרחן" לסיום מבצע עופרת יצוקה ובין הזוכים כיכב הרמטכ"ל גבי אשכנזי "על חיסול מבוקשים בכירים, בהם שר הפנים של החמאס, יו"ר התאחדות הקט-רגל הפלסטינית ו-200 משכניו לרחוב".

זק מרגישה טוב בממלכת האבסורד הזאת, היא אפילו התגעגעה להשתכשכות באותו תמהיל מר-מתוק וחסר מעצורים של ההוויה הישראלית, המשתקפת בתוכנית הסאטירה שהוכתרה כתוכנית הטלוויזיה הנצפית ביותר בישראל בעשור האחרון. "היתה הפסקה ארוכה של עשרה חודשים שלא התראינו", מוסיפה זק כמי שכבר להוטה לחרוך את המסך. "טוב להיפגש שוב, מרגש לחזור, וגם טבעי, כי המקום הזה אחרי שש שנות עבודה הוא כבר סוג של בית".

אבל בית קצת אחר, בכל זאת אחת מבנות המשפחה, השחקנית אורנה בנאי, עזבה אתכם לטובת תוכנית בידור חדשה של הזכיינית רשת. הופתעת מהצעד שלה?

"כן, קיבלתי את העזיבה שלה בהפתעה. מולי שגב, עורך התוכנית, התקשר אלי יום לפני שהידיעה התפרסמה בעיתון. הייתי עצובה. היה לי מוזר לחשוב על התוכנית בלעדיה. זה חבל כי ממש זמן קצר לפני כן, שני כהן הצטרפה אלינו. שני היא מותק, מעבר לזה שידעתי שהיא מוכשרת מאוד, יש בה משהו מאוד אנושי וחם. מוזר לי, כי אורנה ואני חשבנו ששלוש נשים בתוכנית יכול להיות דבר מאוד מדליק ומרענן, שזה יכול לפתוח לנו אופציות למערכונים נשיים. היו לי שבוע-שבועיים לעכל את העובדה שיש עוד אשה בתוכנית, ואז קיבלתי את הבשורה של אורנה. יצא שמהר מאוד הרעיון לדינמיקה של שלישייה נשית ירד מהפרק ונשארנו שני ואני. אורנה לא שיתפה אותנו במהלך הזה. היא הצטלמה לפרומו של קשת, דבר שמסביר אולי עד כמה היא נמצאה בהתלבטויות. זה אולי עניין שהיא סחבה, אבל ההחלטה לעשות את הצעד התקבלה ממש ברגע האחרון. חבל".

איך היה לקבל לשורותיכם את כוכבת התוכנית המתחרה "שבוע סוף"?

"היו מתים להיות מתחרים", מתפרצת זק כמי שהוטח בה עלבון צורב. "אם אתבטא בעדינות לא חיבבנו את התוכנית הזאת וכל מה שקשור אליה. הסיבות מובנות. 'שבוע סוף' לקחו וניסו לעשות אותו דבר שאנחנו עושים, התיישבו על אותו פורמט, על אותה יצירה. זה היה די עלוב. הם לא באמת היוו תחרות, זה רק הרגיז. בהתחלה, אודה ולא אכחיש, הסתכלתי מתוך סקרנות, אחר כך פשוט לא יכולתי להמשיך לראות את זה. פשוט לא נהניתי".

2. רעש בבית

אך השינוי המשמעותי בחייה של זק מגיע מביתה הפרטי, שאותו היא חולקת עם בן זוגה, השחקן אלון נוימן. לפני מספר חודשים ילדה את בתם הבכורה, נגה. "העונה הזאת שונה כי הפכתי לאמא", היא אומרת יומיים לאחר צילומי הפיילוט, בבית קפה בתל אביב. "תמיד יש פיצול בראש. אני נמצאת בחזרות, עושה מה שאני עושה, אבל יש אזור במוח שכל הזמן נתון לבית ולילדה. יש לי משהו חדש בתוך הגוף, קול חדש, תחושה או איבר. תמיד שמעתי על הקושי להיות אמא ולנהל קריירה ופתאום זה קורה לי. אני לא דואגת או מודאגת, אבל יש לי קצת רגשי אשמה. דיברתי עם חברה והיא אמרה לי לא לדאוג, שאפתח מנגנוני הדחקה להתמודדות".

היא נסחפת בקלות לספר על חוויית האמהות, כשמלצרית מניחה על השולחן קנקן תה בריח יסמין שהזמינה. "זה כל כך עצום ומורכב ודרמטי, זה הכל. אני לא יודעת איך להתחיל לדבר על זה", היא מחפשת מלים שנכונות לה. "זה כמו לשאול 'מה זה החיים?' לא בגלל שהיא הילדה שלי, אני באמת יכולה להגיד שהיא ילדה מיוחדת במינה, שהיא יצור קסום ומהמם. אבל לא אגיד שחוויית האמהות היא רק קסם. כשנגה נולדה היה לי הלם מאוד גדול. הייתי בטוחה שכל האמהות בעולם משקרות. קשה להסביר, זה היה סוג של משבר זהות. עם הזמן זה הופך ונעשה יותר טוב, פשוט וקל. אני מוצאת את עצמי יותר נהנית. יש נשים שמספרות על אופוריה מההתחלה, אני מאמינה שלחלקן זה באמת קורה, אבל יש הרבה שקר וייפוי של העניין. לא הכל ורדרד וקסום, בוודאי שלא בהתחלה ולא לכולם.

"ברמה התפקודית הייתי פיקס", היא מוסיפה וחיוך מתוק, צבוע בליפסטיק ורדרד עולה על פניה. "אבל מנטלית זה היה מעבר מטלטל מאין כמותו. להפוך מאדם חסר אחריות, חופשי, לאדם שיצור כזה תלוי בך - היה דבר מורכב. זה מרגש, ותובנות חיים כל הזמן התפוצצו לי בפנים, למדתי על עצמי ועל החיים. הבסיס של הכל משתנה, כאילו הוציאו לי את הבפנים והכניסו לי משהו אחר. אבל ככל שעוברים הימים והשבועות, כל הקלישאות נכונות ואני רק יותר מאוהבת. זה תהליך הדרגתי. זה מקסים. אני מאוהבת בה בטירוף. אם לתמצת מה שאמרה חברה שלי: 'ילדים זה דבר איום ונפלא'. זה ככה, זה מופלא ועצום, וגם קשה. זה מהכל. וזה מטורף".

ילדותה שלה, היא משתפת, עברה בבית אריסטוקרטי אפוף שירה ופסנתר בתל אביב. זק, אחותו התאומה של העורך והמפיק יורם זק, היא בתם של זמרת האופרה והשחקנית עדי עציון-זק והפסנתרן והמורה יונתן זק, פרופסור באקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל אביב. "היה הרבה רעש בבית שלנו. אמא לימדה פיתוח קול ואבא ניגן בפסנתר. היתה חלוקה כזאת בבית, בין אגף ההורים שבו היה הפסנתר וחדר העבודה של אמא, לבין אגף הילדים. בכל הבית אפשר היה לשמוע כל מיני סולמות רצים וקולות מאוד מוזרים משיעורי פיתוח הקול של אמא. לא ממש התחברתי לזה אז, זה היה בעיקר משהו מטריד, שמפריע לצפות בטלוויזיה. היום, בדיעבד, אני מרגישה שזה משהו שנספג בי. אני לא יכולה לתאר את עצמי בלי זה. זה כמו שאנשים זוכרים תבשילים של האמהות שלהם, ככה אני זוכרת את המוסיקה והשירה בילדותי".

לבושה בסריג אפרפר, כשהיא משחקת מדי פעם בקווצות שערה הזהוב, היא אומרת שלמרות הנוכחות התיאטרלית בבית הוריה, המשחק לא בער בה כילדה, אף שמדי פעם נתן בה את אותותיו. דווקא שירה ונגינה היה קרובים יותר ללבה. "אבל כן הייתי ילדה מצחיקולה", היא מדגישה. "הייתי עושה חיקויים להורים שיושבים בסלון. מצחיק, אבל כשלקחו אותי ל'ארץ נהדרת' לא הכרתי את הצד הזה שבי, לא חשבתי שאני יודעת לחקות. רק תוך כדי עבודה נזכרתי בחיקוי הראשון שלי. הייתי ילדה בת חמש וחיקיתי להורים את הזמרת רוחמה רז תוך שאני שרה 'בארץ אהבתי' ומאנפפת. אהבתי להופיע ולהצחיק".

כשעמדה בפניה האפשרות לעבור לקראת התיכון לבית הספר לאמנויות תלמה ילין, החליטה להמשיך ללמוד יחד עם חבריה בגימנסיה. "החברים שלי היו דבר חזק מכל דבר אחר", היא מסבירה. אבל אחרי שסיימה את שירותה הצבאי כמאבחנת פסיכוטכנית, החליטה ללמוד משחק באוניברסיטת תל אביב. "לא הייתי סגורה על משחק, אבל אמרתי לעצמי שבאוניברסיטה אני מסיימת את הלימודים גם עם תואר", אומרת זק. "חשבתי שתואר אקדמי יאפשר לי להמשיך ללמוד או לעשות משהו אחר אם ארצה. תמיד היה את המשהו האחר. המשחק אף פעם לא נבע מתוך דרייב היסטרי. גם לא היום".

3. רע מאוד

כשברחוב מתערבבים ביחד קול נקישות נעלי עקב ואוטובוסים נושפים, היא מתארת שנים אפורות בבית הספר למשחק. המורה היחידה שהותירה חותם על זק הצעירה, היתה הבמאית נולה צ'לטון. "רק בשיעורים שלה הצלחתי להבין משהו על משחק", היא אומרת. "היה בה משהו שלא היה במורים אחרים, סוג של ראייה מאוד עמוקה. בסדנה איתה עבדנו כמו עם מורים אחרים, התחלקנו זוגות זוגות, עשינו סצנות ואחר כך העברנו ביקורת אחד על השני. אבל את נולה נורא הבנתי. הייתי די קפוצה ומבוהלת בלימודים. היה אצלי משהו סגור, הרגשתי שאני לא מבינה הרבה פעמים מה רוצים. אצלה הרגשתי אחרת".

אותם רגשות מלווים אותה גם היום, למרות שצברה לעצמה מוניטין. "זה אופי, אני באה ממקום מאוד אינסטינקטיבי, יש סוג מסוים של שחקנים שלא יודעים מה הם עושים. כזאת אני. כל הזמן אומרים לי 'את טובה, את יודעת את זה', אבל לי תמיד יש תחושה שמה שקורה הוא פוקס, הנה הצליח לי עכשיו אבל אני לא יודעת אם אצליח שוב. כי אין לי טכניקות וכלים. יש שחקנים שמתחברים לכל מיני שיטות, מפרקים את הטקסט לפי רצון ומעצור של הדמות, או שואלים את עצמם שבע שאלות כמו מאיפה אני בא ולאן אני הולך. המשחק מבחינתי הוא אינטואיטיבי. בבית הספר לא התחברתי לאופי הלמידה הזה, אז זה נורא עירער לי את הביטחון".

עם סיום לימודיה נכנסה מיד לתיאטרון לילדים ולנוער של אורנה פורת ומשם זלגה לאטה לתוך תעשיית הבידור הטלוויזיונית. 2001 היתה שנת מפנה בשבילה, כאשר לצד הבלחות בתפקידי אורח בקומדיית המצבים "החיים זה לא הכל" ובסרט "חוכמת הבייגלה" - הופיעה זק לראשונה באופן קבוע בתוכנית הסאטירה הטלוויזיונית "המצב" שהנחה בזמנו אברי גלעד בערוץ 2. "זה נגמר רע מאוד, סבלתי שם", היא חושפת. "התפקיד שלי היה לצאת לשטח ולסקר באופן סאטירי כל מיני אירועים. התבקשתי לשחק כתבים הזויים ולהפיל קצת את המרואיינים. לא אהבתי את זה. הרבה פעמים הרגשתי שזה לא מוצדק, שהנחיתו אותי על אירועים שלא היה מה למצוא בהם. הרעיון של לעבוד על אנשים, להתחזות, לא התאים לי. קשה לי שזורקים אותי לסיטואציה ואומרים לי 'תהיי מגניבה, מצחיקה ותאלתרי'. אני לא יודעת איך היה לי האומץ, אבל אחרי כמה תוכניות קמתי ועזבתי. אחר כך באמת התוכנית התרסקה לגמרי ומאז אני סומכת על התחושות שלי, יודעת מה טוב לי".

באותה שנה, אחרי הניסיון המר ב"המצב", החלה זק להופיע בסדרה "8 דקות ביום" שכתב עוזי וייל. שם נפרש בפניה סיפור אחר. "זה היה מעולה", היא מתעוררת בטון חדש ומתלהב. "שם עבדתי בפעם הראשונה עם אורי גוטליב ויובל סמו. זה היה כיף גדול. אני חושבת שאני חייבת לעוזי וייל את הפריצה שלי. הוא לקח אותי כשאף אחד לא הכיר אותי ונתן לי צ'אנס. תמיד שמורה לו בלבי פינה חמה, כי מאז הכל נפתח לי בעצם. אמנם צילמנו את הסדרה במרכז מסחרי בחולון, עבור ערוץ 1, בתחושה שאף אחד לא יראה את מה שאנחנו עושים, אבל החומר הלא מיינסטרימי, ההזוי, הומור הנונסנס של וייל, דיבר אלי. אני יודעת שבזכות התוכנית הזאת, מולי שגב שם עלי עין".

גם אם נדמה כך, דרכה לא היתה קלה. הטלפון הגואל משגב, שעתיד היה להציב את הקריירה של זק על דרך המלך, לא הגיע במהירות. רק ב-2003, כשהיא בת 32, לקראת העונה הראשונה של "ארץ נהדרת", נקראה זק לדגל ומהר מאוד הפכה לחלק אינטגרלי מימי שישי הטלוויזיוניים שלנו, תוך שהיא מבססת את מעמדה כקומיקאית ייחודית ורגישה. "הכרתי את עלמה על רקע אישי, כחבר של אחיה יורם מימי התיכון", מספר מולי שגב, מפיק, עורך ויוצר "ארץ נהדרת". "היא תמיד נראתה בעיני מאוד מוכשרת וקצת מפוספסת. לפני 'ארץ נהדרת', ניסו לעשות איתה דברים שלא התאימו לה. בעיני היא תמיד היתה נורא מצחיקה, בעלת הומור ומשחק יוצאי דופן. עלמה משחקת בקטן ובניואנסים. זה נדיר מאוד למצוא קומיקאיות כאלה, כי לרוב קומיקאיות מנסות להתחרות בגברים בעוצמת הווליום והוולגריות".

היא באה בדיוק מהכיוון ההפוך.

"נכון, יש משהו מתוחכם בדרך שבה היא עושה דמויות. את התחכום הזה, הניואנס, רציתי שיהיו ב'ארץ נהדרת', רציתי קומיקאית בגרסה פחות וולגרית וצעקנית. לכן מבחינתי לא היה הימור לקחת אותה, אפילו שהשחקנים וקשת לא הכירו אותה. פגישה אחת איתה, יום צילום אחד, מספיק כדי לקלוט את הכישרון שלה. היא קלאסה. סוג של נסיכה. יפה בעיני שמבלי שהיא דוחפת את עצמה, הדברים קורים לה. הרבה פעמים היא בעצמה לא מבינה איך כל זה קורה לה, היא אף פעם לא תגיד 'יש לי את זה', תמיד היא מופתעת מהתגובות אליה. יש איזה תחושת ריחוף שמלווה אותה, זה חלק מהקסם שלה".

4. אחלה בידור

את הרגע שבו הודיע לה שגב שהוא מעוניין לצרף אותה לנבחרת החלומות של תוכניתו, היא זוכרת בדיוק. אלה היו ימים שצילמה תפקיד אורח בתוכניתו של גיל קופטש "פיני הגדול" ששודרה בערוץ ביפ והכניסה לחבילת הקלפים של שגב היתה עבורה רגע מכונן. "מולי עצר אותי באולפני קשת ואמר: 'אל תעשי תוכניות לקיץ, יש לי בשבילך משהו'", משחזרת זק בהתלהבות שהיא לא יכולה לכבוש. "הסמקתי והמשכתי ללכת, אפילו לא שאלתי אותו מה בדיוק. בהזדמנות אחרת המשכנו את השיחה והוא סיפר לי שמתוכננת תוכנית מערכונים חדשה, ושהוא מתכוון לצרף אליה את אורנה בנאי שסיימה את 'רק בישראל' עם ארז טל, את אלי ומריאנו שהיו נורא מצליחים, את טל פרידמן ואיל קיציס שעשו ביחד את 'החטא ועונשו'. ואני חשבתי, מי אני? הרגשתי שהייתי הרבה צעדים אחריהם. זה היה פחד אלוהים. בפגישה הראשונה שלנו, סביב שולחן הישיבות, הייתי ממש מבוהלת. אני חושבת שעונה שלמה לא דיברתי".

"ארץ נהדרת" הפכה מיד לתוכנית עתירת רייטינג, שסוחפת אחריה קהל רב ומגוון ומצליחה להכתיב שפה וסדר יום. את זוכרת את התגובה של הקהל לעונה הראשונה?

"זה היה היסטרי. היתה אהבה ברחוב. מיד. מבין כל הנבחרת של התוכנית, עבורי זה היה בום של חשיפה, אצלי השינוי היה הכי דרמטי, כי הייתי די אנונימית. אני זוכרת גם תחושה לא נעימה, שהלכתי לסופר וראיתי בדוכנים תמונת שער שלי ב'רייטינג'. חזרתי הביתה בבכי. זו היתה חוויה קשה להיות מרוחה בסופר. בתעשייה הזאת אתה אמור להתבשם מחשיפה כזאת, אבל לי זה היה לא נוח, מבעית. מאידך, אני זוכרת בבירור תחושה של גאווה, להיות חלק מהקבוצה של 'ארץ נהדרת'. היתה לי תחושה של שוויץ, שאני חלק מהם. זה מזל אדיר להיות במקום הזה, תחושה שבורכתי".

מה היתה התחושה שלך לגבי התגובות הנזעמות לפרומו החדש שלכם, שבו אתם מצולמים עירומים ומתפלשים יחד בצבע?

"בסדר", היא זורקת בקרירות ומרימה גבה. "אני לא כל כך מבינה את ההתלהמות, הרי לא היה עירום בעייתי או מיני. מבקרת הטלוויזיה גפי אמיר כתבה בעיתון שזה לא פרומו סאטירי. בסדר. לא הבנתי את ההתנפלות. אני רק יכולה להגיד שהיה נורא כיף ומצחיק לצלם אותו. המפגש הראשון בינינו לשני כהן היה דווקא על הסט הזה, מיד היא מצאה את עצמה איתנו כשהיא בתחתונים וחזייה, מתפלשת בצבע. גמרנו במקלחת משותפת".

אפילו ועדת החינוך של הכנסת ערכה דיון על הפרומו.

"שמעתי על זה. יופי. אני באמת חושבת שכדאי שחברי הכנסת יפנו את האנרגיות שלהם לכיוונים יותר רציניים".

מלבד "ארץ נהדרת", אלה ימים של השקת תוכניות ולוחות שידורי חורף בכל הערוצים. איזה יצירות טלוויזיוניות מקומיות מדברות אלייך?

"אני מתה על 'הכל דבש', הייתי בשוק כשראיתי את הפרק הראשון. הרגשתי שסוף סוף יש משהו אמיתי ואחר שלא עשו פה קודם. אני מאוד מצפה לעונה החדשה. גם 'מחוברות' היה בעיני מופתי, היתה לי חוויית צפייה עוצמתית ביותר. 'מחוברות' הוא אחד הפרויקטים היפים בעיני שנעשו פה בשנים האחרונות".

תוכנית כמו "האח הגדול", שאחיך עורך אותה, מעניינת אותך?

"העונה אני רואה, נפלתי בסם. זה סם שאח שלי מספק לי, הוא הדילר שלי. הצצתי ונפגעתי. זו אחלה תוכנית, לסוגה היא מצוינת. יש לי איזו תחושה שאנשים נסחפו בביקורת נגד התוכנית, לדעתי יש לה מקום לצד דברים אחרים. זה אחלה בידור. קשת לא המציאה את הריאליטי, זה גל ששוטף את כל העולם, אנחנו רק הצטרפנו".

היית מסווגת את "האח הגדול" כסוגה דוקומנטרית כמו שהציע אבי ניר, מנכ"ל קשת?

"אל תתקיל אותי. אין תגובה".

5. מתחיל מטקסט

בינתיים, לצד נוכחות מתמדת בלב הפריים-טיים, כבשה לעצמה זק טריטוריות נוספות שבהן היא מטיבה לבטא את הכישורים הדרמטיים שלה. בשנים האחרונות שיחקה בסדרות הטלוויזיה "לא הבטחתי לך" (yes), "עד החתונה" (רשת) ו"בטיפול" (הוט 3) לצד אסי דיין ורמי הויברגר. "זה כמו להפעיל שרירים אחרים במשחק, היה לי כיף שהיתה לי הזדמנות להראות שיש לי את היכולת הזאת", היא אומרת ותאורת לילה נדלקת בקפה. "היה חשוב לי להוכיח לעצמי שאני יכולה, להתנסות בזה, אני נורא אוהבת את הגם וגם".

אבל אל "הגם וגם" הזה, לא נכנסת בינתיים הופעה בתיאטרון. "תיאטרון פחות מושך אותי. ברור שיש בו קסם, ריגוש ועוצמה, אבל כרגע, בטח בהפקות של התיאטרון המסחרי והמשעמם, אני לא רואה את עצמי. כבר דחיתי הצעות. אני לא אוהבת את מה שקורה היום בתיאטראות בארץ, רק מדי פעם אפשר לראות דברים ראויים ומעניינים. אבל אם יגיע תפקיד מעניין ומתאגר, לא אתנגד".

התפקידים המתאגרים בעיניה הגיעו עד עתה מדרמות טלוויזיוניות, ומשכו אותה לשם, מבלי שהתכוונה. "הכניסה לדרמה לא באה מתוך אסטרטגיה או תוכנית פעולה לנהל את הקריירה שלי בדרך הזאת", היא מרגישה צורך להבהיר. "זה תמיד מתחיל מטקסט שמגיע אלי. הטקסט של 'בטיפול', למשל, הפעים אותי, פוצץ לי את המוח. לא קרה הרבה כשקראתי טקסט לקראת אודישן ואמרתי 'אני רוצה לעשות את זה'. פה זה קרה. זה היה משחק אינטימי מאוד, עם רמי, עם הבמאים. זה גיוון את העבודה אחרי 'ארץ נהדרת'. נורא חששתי בהתחלה. לא ידעתי עד כמה אני מסוגלת לשחק תפקיד דרמטי וטעון, לבכות".

הניסיון צלח יפה ועל תפקידך בעונה השנייה של "בטיפול" זכית בפרס "השחקנית הטובה ביותר בדרמה" בטקס פרסי הטלוויזיה של 2008. אחרי שנים כקומיקאית, דווקא הצד הדרמטי שלך זיכה אותך בהכרה שנדמה שריגשה אפילו ציניקנית כמוך, נכון?

"כן, זה היה גדול, אגו-טריפ מטורף, אין ספק. יש מקום גם לאגו-טריפים קטנים בחיים. אני מודה שציפיתי מאוד שיכריזו את השם שלי, וכשזה קרה מאוד התרגשתי. זה היה מאוד מחמיא, פשוט נעים. הרגשתי כל הערב בהיי. הרגע הזה היה אחלה כיף. רגעים כאלה, כמו העבודה ב'ארץ נהדרת', גורמים לי להגיד כל יום תודה. לא רק שאני במקצוע המופלא הזה, אלא שיש לי מזל. אני לא חווה את הסחי שבמקצוע ולמרות זאת אני לא לוקחת את מה שקורה לי כמובן מאליו. אני יודעת שהכל יכול להשתנות, להיגמר יום אחד".*

אחרי שבוע סוער, "ארץ נהדרת" לא נשארת חייבת

ארץ נהדרת 7 - לכל הכתבות והביקורות

ארץ נהדרת על פי ח"כ כץ: "תעמולה אנטישמית"

הפרומו ל"ארץ נהדרת" עורר תגובות נזעמות


סגנון: לימור זהר שביט / סולו; איפור: נירית הירשמן / לנקום; שיער: פטריק עובד / סולו; ג'קט קטיפה (שער): טופשופ; סריג: מסימו דוטי; תכשיטים: ה. שטרן



עלמה זק. הסאטירה חשובה לי, זו הזדמנות בשבילי לגרום לשינוי


עם בן זוגה אלון נוימן ונגה הקטנה בסלקל. עצום ומורכב ודרמטי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו