בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

40 שנים אחרי שצה"ל סגר את האזור, אתר הטבילה קאסר אל-יהוד עומד להיפתח מחדש

מאות שנים חיו נזירים סמוך לאתר הטבילה קאסר אל-יהוד שעל גדת הירדן - אחד המקומות הקדושים ביותר לנצרות באזורנו. כעת, 40 שנים אחרי שצה"ל סגר את האזור ומיקש אותו, האתר עומד להיפתח מחדש. שוב יוכלו צליינים ותיירים ללכת בעקבות האיש שהוטבל שם - ושינה את פני העולם

תגובות

"הירדן התרחב במאות מטרים, עלה למעלה, הרס את סככת הצליינים שעמדה על הגבעה וגם כמה מהמבנים החדשים שהקמנו. תוכניות הבנייה נפסקו וחודשו רק כעבור כמה שנים. ובכל זאת, למרות התסכול, לעולם לא אשכח את ההצפה המשוגעת, כמה יפה היא היתה". המאורע המתואר התרחש לפני שבע שנים, בחורף 2003. הדובר, סער כפיר, מנהל אתר הטבילה ("קאסר אל יהוד") שעל גדת הירדן, מזרחית לעיר יריחו, עמד אז לא רחוק מהנחל הגואה.

זה אמנם היה יפה, אבל המים הגואים גרמו נזק רב לתוכנית המקיפה לשיפוץ האתר והרחבתו. ביצוע התוכנית, שאושרה לקראת חגיגות המילניום, התעכב קודם בשל האינתיפאדה השנייה ואחר כך בשל השיטפונות ב-2003, אך כיום היא נמצאת בשלבי סיום. לכשיושלמו העבודות, אולי באביב, לקראת חג הפסחא, אפשר יהיה לבקר באתר הנוצרי השלישי בחשיבותו בארץ ישראל, באופן שרק לכאורה נראה מובן מאליו: בכל יום מימות השבוע, ללא תיאום מראש וללא ליווי צבאי.

בתצלומים: מנזרים, שדות מוקשים וצליינית באתר הטבילה

קאסר אל יהוד, או "מצודת היהודים" (שיבוש השם "כסר אל יהוד" שמשמעו "שבר היהודים"), הוא לפי מסורות יהודיות ונוצריות המקום שבו חצו בני ישראל את הירדן, בו עלה אליהו הנביא לשמים ובו הוטבל ישוע בידי יוחנן המטביל. בשבוע הבא יחגגו בו הכנסיות היוונית והאורתודוקסית את חג ההתגלות (אפיפניה), המציין את התגלות ישוע בפני שלושת חכמי הקדם. "זאת אחת החגיגות האותנטיות היחידות שנותרו בארץ", אומר אודי איזק, מנהל מערכת החינוך במועצה אזורית מגילות שבאזור ים המלח.

ישוע, נכתב בברית החדשה, עלה מהטבילה "וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה יורדת עליו" (הבשורה על פי מרקוס א', י'). היונה וציפורים אחרות הן אולי היצורים היחידים שנהנו בעשורים האחרונים מחופש תנועה באתר. הנסיבות הפוליטיות השתנו, אבל המוקשים שהונחו בעטיין נשארו ונהפכו לאחד הגורמים העיקריים שהקשו על הגישה למקום ועל פתיחתו לקהל.

ליד אתר הטבילה נמצאת "ארץ המנזרים" ובה עשרות כנסיות ומנזרים נטושים, שהוקמו החל בתקופה הביזנטית על ידי זרמים נוצריים שונים. במקום חיו נזירים ועשרות אלפים של עולי רגל מכל העולם באו לשם לטקסים דתיים.

ישראל כבשה את האזור במלחמת ששת הימים, ובתקופה שאחריה היתה ארץ המנזרים אזור מעבר, שדרכו הסתננו פליטים פלסטינים ושבו מצאו מסתור מחבלים בדרכם לפיגועים בישראל. בתחילת שנות ה-70 פינה צה"ל את האזור מיושביו, הקים גדר מערכת בשטחו המערבי ומיקש אותו. במשך השנים המוקשים נסחפו עם זרמי הגשמים. היום, אם ירצו לפנותם, לא יהיה אפשר להסתמך על מפות המיקוש של הצבא. אתר קאסר אל יהוד עצמו נקי ממוקשים, אבל בסביבתו יש אזורים שאינם בטוחים, והם סגורים ומגודרים.

עד 1980, אומר כפיר, היה השטח סגור ונטוש ובאתר הטבילה לא התקיימו טקסים (בגדה שממול פיתחה ירדן אתר תיירות). מאותה שנה ועד 1999, בעקבות פניות רבות של ראשי הכנסיות המקומיות, התקיימו באתר טקסים באפיפניה ובפסחא. ב-2000 ביקר שם האפיפיור יוחנן פאולוס השני, שנחת במסוק וערך תפילה פרטית.

אחרי ביקור האפיפיור הבינה ישראל את הפוטנציאל הגלום במקום והחליטה לפתחו תוך שיתוף פעולה של רשות שמורות הטבע והגנים והמינהל האזרחי. במקום המוזנח הוקמו בין היתר סככת אבן, מדרגות המובילות אל הנהר, טריבונות ישיבה, רציף עץ ומעקי ירידה אל המים. בחודשים האחרונים בונים במקום חנייה ומלתחות שיאפשרו לצליינים להתרחץ אחרי הטבילה. בקרוב יוצבו שם מצלמות אבטחה והן יחליפו את הנוהג המסובך מאוד, ולפיו הביקור באתר נערך בתיאום מראש עם כפיר ובליווי חיילים.

ראש ענף מעברים ותפר במינהל האזרחי, עופר מי-טל, מעריך שבמקום הושקעו מאז שנת 2000 כשבעה מיליון שקל. המימון הגיע בעיקר ממשרד התיירות ומהמשרד לשיתוף פעולה אזורי. בתחילת הדרך, אומר מי-טל, הסיכוי לקבל מימון נראה כמעט אפסי. מימין ומשמאל היו מוקשים, גדר מערכת ואינתיפאדה. אבל בשנים האחרונות, כשראו איך מתפתח המקום, פתחו גם את הארנקים.

מנהל בית הספר שדה עין גדי, יריב אברהם, אומר שהמתכונת החדשה תקל מאוד על סיורי הקבוצות באזור. איזק חושב קודם כל על הצליינים, ש"רובם אנשים עניים ממזרח אירופה ומאפריקה. לכן אני מלא הערכה לגופים שפועלים לשיקום המקום. הם אלה שיאפשרו לתייר העני, שאולי זאת תהיה לו הפעם הראשונה והאחרונה לצאת ממדינתו, להיטבל במקום שהוא מאמין כי המושיע הוטבל בו, בלי לפחד ששער גדר המערכת יהיה סגור".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו