בית המשפט: אין לחשוף זהות טוקבקיסטים שהשמיצו עיתונאי - ברשת - הארץ

בית המשפט: אין לחשוף זהות טוקבקיסטים שהשמיצו עיתונאי

נמשכת המחלוקת המשפטית בנושא זכויות המגיבים ברשת: סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בנצרת קבע כי למרות "מגרעות האנונימיות ברשת, יש לראותה כנגזרת של חופש הביטוי והזכות לפרטיות"

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
תומר זרחין

כתב ידיעות אחרונות, ישראל מושקוביץ, פנה לבית משפט השלום בבית שאן בבקשה שיכפה על "וואלה תקשורת בע"מ" למסור לידיו את כתובת ה-IP של כותבי טוקבקים, שלטענתו הוציאו את דיבתו ב-2008. מדובר בשלוש תגובות שקריות, לטענתו, שפגעו בשמו הטוב. בין השאר, עסקו הטוקבקים בעבודתו הקלוקלת, כביכול, של מושקוביץ כעיתונאי. אתר וואלה סירב לחשוף את הכתובות.

בית משפט השלום דחה במאי שעבר את הבקשה, בין היתר, בנימוק כי הטוקבקים לא מבססים עוולה של לשון הרע וגם אם כן, הרי שאת שאלת קיומה של הוצאת דיבה ברשת יש לבחון באופן שונה מכפי שנהוג ביחס לכלי תקשורת אחרים. לאחר הדחייה, ערער מושקוביץ לביהמ"ש המחוזי בנצרת.

השופט אברהם תיאר בהחלטתו שלוש גישות שונות, וקבע כי הוא מצטרף לגישת הביניים. גישה אחת, של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ד"ר דרורה פלפל, שקבעה ב-2008 בפסק דין שעסק באתר האינטרנט של מעריב, כי אם אדם פרסם פרסום פוגע עליו לשאת באחריות ולכן יש לחשוף את זהותו, אם התובע משכנע את בית המשפט שיש לכאורה עוולה נזיקית העולה מהפרסום.

גישה מנוגדת היא גישתה של השופטת המחוזית בתל אביב ד"ר מיכל אגמון-גונן, שבזמן שכיהנה כשופטת שלום בירושלים קבעה ב-2006 כי רק אם הפרסום מגיע לכדי מעשה פלילי יש מקום לחשוף את זהות המפרסם.

השופט אברהם אימץ את גישת הביניים, אותה ייצג שופט בית משפט העליון יצחק עמית, שבזמן שכיהן בבית המשפט המחוזי בחיפה קבע גישת ביניים בהליך משפטי שהוגש נגד YNET. לפי גישה זו, יש לבחון את טיב הפרסום ואת אופן פגיעתו במבוקר.

השופט אברהם קבע כי "מעלותיה של האנונימיות ברשת עולות על מגרעותיה ויש לראותה כנגזרת של חופש הביטוי והזכות לפרטיות".אברהם מציע לקבוע נקודות איזון כמו עוצמת הביטוי הפוגע מבחינת תוכנו, פרסום חד-פעמי או שיטתי, מאפייני הביטוי והרצינות שגולש סביר עשוי לייחס לביטוי.

אברהם קבע כי במקרה של מושקוביץ מדובר בפרסום טוקבקים שלא חזרו על עצמם, שנכתבו בשפה עילגת ושהם מלמדים על פגיעה אפשרית פחותה מאוד במושקוביץ ושלהערכתו הקורא הסביר לא עשוי לראותן ברצינות רבה.

ד"ר מיכאל בירנהק, מומחה לפרטיות, משפט וטכנולוגיה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב אמר אתמול כי פסק הדין מוצדק. "האנונימיות באינטרנט משרתת מטרות חשובות של פרטיות וחופש ביטוי, גם אם המחיר שלהם לפעמים הוא ביטויים קשים ופוגעים. חשוב שהאצבע של בית המשפט לא תהיה קלה על החשיפה", הוא אמר. בירנהק הוסיף כי יש לאפשר חשיפת זהות טוקבקיסטים רק במקרים קיצוניים, כשברור שיש חריגות בביטוי או כשיש מתקפה מכוונת נגד אדם.

האנונימיות ברשת מתחזקת | זאב סגל

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ