שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

צפריר רינת | נטיעה לא מוסרית

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

אם יש לזה צבע ירוק וזה נשתל על ידי אנשים הרואים עצמם כירוקים, אז נטיעת עצים אמורה להיות באמת ובתמים פעולה סביבתית מובהקת - וכך היא אכן מוצגת באופן קבוע מדי ט"ו בשבט על ידי הקרן הקיימת. אבל אין שום דבר סביבתי ואקולוגי בגיוס הנטיעות לטובת הכיבוש המתמשך של הגדה המערבית.

את אירועי ט"ו בשבט האחרון פתחה הקרן הקיימת בנטיעת עצים חגיגית על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו במעלה אדומים. זאת בטקס, שנוצל על ידי נתניהו להצגת מסר פוליטי, ולפיו ההתנחלות הגדולה הזאת תישאר בעתיד חלק ממדינת ישראל. בעזרת הקרן הקיימת היא אפילו תוקף במעטה ירוק של עצים.

הקרן הקיימת היא זרוע היסטורית של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. אולם את כל סמכויותיה וכוחה כנוטעת עצים היא שאבה מפעילות בתוך ישראל הריבונית. מעלה אדומים וההתנחלויות האחרות, למי שעוד לא שכח, הן מחוץ לתחום הריבונות.

גיוס נטיעות לצורך מפעל כיבוש, שבמסגרתו מודרת אוכלוסייה גדולה מאדמתה ומזכויותיה, הוא אקט אנטי סביבתי מובהק. לכן טקס הנטיעות צריך לעורר חשבון נפש נוקב ביחס לקרן הקיימת וליומרתה הסביבתית. אם היא רוצה להיות גוף סביבתי במלוא מובן המלה, עליה להודיע שאין היא פועלת באזורים שהם אינם חלק ממדינת ישראל, או שהיא מסתפקת בפעולות הכרחיות כמו סיוע להצלת ושימור יערות קיימים.

אם לא תעשה זאת, על הארגונים הסביבתיים המשתפים אתה פעולה, בישראל ובעולם, לראות בה חלק ממפעל הכיבוש ומחובתם להפעיל עליה לחץ לחדול ממעורבות זו. על הפעילים הסביבתיים, שהצטרפו אליה וממלאים בה תפקיד מרכזי, למחות ולשאול מהי ההצדקה המוסרית של הנטיעה בהתנחלויות. חוקרים ומדענים מרחבי העולם שבאים להתארח אצל אנשי הקרן הקיימת, כדי ללמוד איך למנוע את התפשטות המדבר, צריכים לדעת שגוף זה מתמחה גם בהתפשטות הכיבוש ודואג לייפות אותו ביער ובחורש.

חשוב לציין שיש להבדיל את הקרן הקיימת מגוף כמו רשות הטבע והגנים, הפועלת גם היא מעבר לקו הירוק. הרשות פועלת במסגרת המחויבות שיש לכוח כובש לדאוג לשטח שאותו כבש ובכלל זה להגן על ערכי הטבע, שמורות וגנים לאומיים.

הקרן הקיימת אינה ממלאת תפקיד כזה, אלא מגייסת את עצמה בחפץ לב לשירות מפעל ההתנחלות. נכון שמדובר במפעל שאושר על ידי ממשלות ישראל, אבל הקרן הקיימת אינה גוף שלטוני. גם פעולות מסוימות שהיא נקטה כדי לסייע לפלסטינים בענייני ייעור אינן יכולות להצדיק את התמיכה שהיא נותנת לכיבוש.

אנשי הקרן הקיימת נוהגים לומר, שהיא משקפת את צורכי העם היהודי. אבל כיצד מתיישבות הנטיעות בשטח כבוש עם עיקרון סביבתי מרכזי כמו שיתוף הציבור והתחשבות בצרכיו? הרי כל מהותה של מעלה אדומים היא צפצוף אחד ארוך על זכותם של הפלסטינים להיות שותפים בהכרעה על גורל מולדתם, בתחום שאינו חלק מישראל. לכן אפשר לומר שהקרן הקיימת בהחלט מימשה את פעילותה כגוף ציוני - לפי איך שהציונות נראית בימים אלו. אבל לבטח לא ניתן לראות בקרן הקיימת, כפי שהיא היתה רוצה, ארגון סביבתי שכל מטרתו לשפר את פני הנוף ולנטוע עצים כדי להיאבק בשינויי האקלים העולמיים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ