בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החיילים מתאמנים, שר הביטחון אהוד ברק והרמטכ"ל גבי אשכנזי נלחמים

חיילי הצנחנים צעדו כל הלילה בקור ובגשם ובתשע בבוקר הסתערו על הגבעות הזרועות כלניות. כך נראה תרגיל באש חיה, בשיאו של "שבוע מלחמה" שנולד כלקח ממלחמת לבנון השנייה. תזכורת לכך ש-2010 עלולה להיות שנת מלחמה, ולא רק בין שר הביטחון לרמטכ"ל

תגובות

בשבוע שבו החליפו ישראל וסוריה איומי מלחמה ואיראן עשתה עוד צעד משמעותי בדרך ליכולת גרעינית, תירגל מחזור אוגוסט 2009 של חטיבת הצנחנים "שבוע מלחמה". חיילי פלוגה ז' הלכו כל הלילה בקור החודר לעצמות. בתשע בבוקר החלו בהסתערות על הגבעות, תרגיל "רטוב" באש חיה, בשטח האימונים שבין חבל לכיש לצפון הנגב.

כשנחצה קו המטרות האחרון, הפתיעו המפקדים את מפקד הפלוגה והאריכו את התרגיל בהיתקלות נוספת, שהכתיבה הסתערות לרכס הבא. הלוחמים, מזיעים ומותשים, גייסו עוד קצת אדרנלין והמשיכו הלאה, עד שהמפקדים הכריזו שמספיק. ברקע נשמעו טרטור המקלעים והשריקות של קליעי הצלפים.

הגשמים שהחלו לרדת באזור לפני כשבועיים הפכו את השטח, באחת, מחום ויבש לירוק פורח. הגבעות שעליהן רצו הצנחנים, היו זרועות כלניות אדומות, כאילו יצאו מכתבה של "במחנה". לגבעות כבר לא קוראים רינה ודינה, על שם החברות של הקצינים. שטחי האימונים הפלוגתיים מנציחים את זכרם של מפקדי פלוגות מהחטיבה, שנהרגו בשני העשורים האחרונים. פלוגה ז' כבשה ביום שני את יעדי איתן, על שמו של איתן בלחסן, מפקד הסיירת החטיבתית שנהרג בשלבים האחרונים לשהותו של צה"ל בדרום לבנון. בלחסן נפל, עם שני קצינים נוספים, בהיתקלות עם חיזבאללה באזור הביטחון בפברואר 1999. כעבור שבוע נהרג מפקד יחידת הקישור ללבנון, תא"ל ארז גרשטיין.

זו התקרית שהביאה את ישראל, באופן סופי, לנסיגה מלבנון. למחרת מותו של גרשטיין הכריז אהוד ברק, שהתמודד אז על ראשות הממשלה, על כוונתו לצאת מאזור הביטחון בתוך שנה ממינוי ממשלתו. משם הובילה הדרך להתחמשות חיזבאללה, לחטיפות שני החיילים, למלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, לעוד נסיגה, הפעם מהירה יותר - ואולי חוזר חלילה.

שבוע המלחמה במתכונתו הנוכחית נולד כחלק מלקחי המלחמה האחרונה. אחת המטרות היא לסגור פערים שהתגלו בה: ביכולת המקצועית, בכושר לשאת משקל כבד למרחק גדול, בשיתוף הפעולה בין החילות השונים. הלוחמים עוברים שבוע שלם בשטח, בלי לראות את בסיס האימונים החטיבתי החדיש והמסודר. את כל הציוד החיוני הם נושאים עליהם, כ-40% ממשקל הגוף של כל חייל. אחת ליממה על הפלוגה לאסוף אספקה, המוטמנת בשטח במקומות מסתור שסומנו מראש. אין טלפונים ניידים, אין קשר עם הבית, האוכל על טהרת מנות הקרב.

במשך השבוע הלכו הצנחנים כ-80 קילומטרים, בקור, בגשם ובברד. רוב ההליכה נעשית בלילות. בשעות היום, בין התרגילים באש חיה, חטפו תנומות קצרות. תוכנית הלחימה הפלוגתית משתנה לעתים תכופות. את השבת בילו בשטח, בלא התרעה מוקדמת, אבל מפקדי הבסיס דאגו להם מראש לבית כנסת מאולתר וסימנו "עירוב", כמתחייב מרוח התקופה. השבוע כולל גם שיתוף פעולה מורכב עם מסוקים וכוח טנקים. "איפה ראיתי בעצמי דברים כאלה כחייל, אפילו כמ"פ?" שואל מפקד בסיס האימונים, סגן-אלוף יקי דולף ועונה: "בחיים לא".

עם כל החידושים, דברים רבים נותרו בעינם. החיילים עדיין עייפים, מטושטשים משהו, חוזרים על פקודות בגרון ניחר וכמו תמיד - צפופים מדי מאחורי המחסות, טרף קל לכל פצצת מרגמה מזדמנת, אילו באמת היה כאן אויב. זה השלב האחרון בהכשרה שלהם. טירונות החי"ר קצרה כיום מבעבר. אחריה בא שלב האימון המתקדם, כשישה חודשים בסך הכל. בקרוב יעלה מחזור אוגוסט 2009 לגדוד 202, ויצטרף לתעסוקה המבצעית בגבול הצפון. שבוע המלחמה, בהתאם, מתוכנן על פי מתווה לחימה צפוני, שרובו ממוקד בעימות אפשרי עם חיזבאללה, גם משום שצה"ל מרבה להתאמן לתרחיש כזה, הנחשב מדאיג אך גם סביר למדי.

אין זה סוד שבצבא מתאמנים כעת כמו משוגעים. 2010, בניגוד להכרזות הרשמיות המרגיעות, עלולה להפוך לשנת מלחמה. יוזמת הסנקציות הבינלאומיות החריפות נגד איראן תעבור הילוך בשבועות הקרובים. הזירה הצפונית, חיזבאללה ובנסיבות מסוימות גם סוריה, יכולה להתפרץ על רקע זה (כפעולת הסחה איראנית לסיכול השפעת הסנקציות) או בשל חיסול חשבונות ישנים מצד חיזבאללה. המצב ברצועת עזה, הנמצאת בסדר עדיפות נמוך יותר מבחינת המטכ"ל, אינו מלבב. החמאס עלול לנקוט שם פרובוקציה, כדי להסיר מעליו את לחץ המצור הישראלי-מצרי.

סא"ל דולף, שלחם ב"עופרת יצוקה" כמג"ד, יודע שהמערכה הקודמת בעזה לא תהיה דומה לסיבוב הבא בצפון, בוודאי לא בכל הנוגע לעוצמת היריב. מה שעוד לא ברור הוא, מה יהיה חלקו של צבא היבשה במערכה כזאת. אין ספק שחיל האוויר יופעל בעוצמה חסרת תקדים, אבל לתמרון קרקעי נדרש זמן. במטכ"ל מתקשים להעריך אם הדרג המדיני והציבור, תחת מתקפות כבדות של טילים ורקטות לעורף, יאפשרו לצבא פרק זמן שיספיק למהלך כזה, שמרבית האלופים מאמינים בחיוניותו להבטחת ההרתעה הישראלית.

כשנחנך בסיס האימונים בשומריה ב-2003, התפתח בצבא ויכוח לוהט. הבסיס נבנה בידי חיל ההנדסה האמריקאי, בעקבות נסיגה ישראלית באזור ג'נין (שבו שכן המחנה הקודם בסאנור) במסגרת הסכמי וואי. סטנדרט הבנייה, בהתאם, גבוה בהרבה מהמקובל במחנות צה"ל. כמה מהקצינים טענו שבבסיס המשוכלל יצמחו חיילים מפונקים. הכותרת לכתבה ב"ידיעות אחרונות" מאותה תקופה, ציטטה את אחד הטירונים שאמר: "כמו קייטנת כדורסל". אל"מ אהרן חליוה, מח"ט הצנחנים כיום ששימש אז כמפקד הראשון של הבסיס החדש, טען שצנחנים יכולים לישון טוב בחדרים ממוזגים ואחר כך לצאת לאימון מפרך על הגבעות הסמוכות. הזמן הוכיח שחליוה צדק.

סא"ל דולף, המפקד הנוכחי, גדל ביפו. לא מזמן בא להרצות בפני מורי בית הספר התיכון "עירוני ז'" שבו למד, כחלק מהפרויקט המשותף לצה"ל ולמשרד החינוך, שעורר השבוע סערה גדולה. גם בתיכון המעורב, דרוזי-מוסלמי, בירכא, ביקר והתקבל יפה. כשביקש להרצות בגמנסיה הרצליה בתל אביב עם המח"ט חליוה, נענו בשלילה. בעקבות המקרה הזה אמר הרמטכ"ל גבי אשכנזי, כי הוא מתבייש בתיכון שבו למד.

הביקור אצל הצנחנים, כרגיל, מעודד: שילוב של מוטיווציה גבוהה (שמונה מתמודדים על כל מקום פנוי בחטיבה), משמעת, יכולת מקצועית וחופש מחשבה וביטוי. עדיין מרשים, בכל פעם מחדש, לראות כיצד בוגרי תיכון המומים משהו, נהפכים ללוחמים בתוך כמה חודשים. כבר לא ניתן לראות בזה דבר של מה בכך, כששירות עורפי ואפילו השתמטות מצה"ל אינם מלווים בסטיגמה חברתית.

בה בעת ישנו פער גדול, כמעט בלתי נתפש, בין המציאות הקרבית כפי שהיא נראית למטה לבין תככי הלשכות בקריה, שרשמו השבוע עוד שפל מכוער. הדיסוננס בין ההתנהלות בשטח למלחמות הגנרלים בעורף אינו חדש. במערכת היחסים בין שר הביטחון לרמטכ"ל קיים מתח מובנה, המתפרץ אחת לתקופה. ההתנגשות בין השר ברק לרמטכ"ל אשכנזי על רקע האפשרות שכהונת האחרון תוארך בשנה נוספת, חמישית, היתה צפויה. מאבקי הכוח, כמו החשדנות ההדדית, כמעט בלתי נמנעים. ועדיין, אי אפשר שלא לתהות מדוע ברק ואשכנזי - צירוף מנוסה ומיומן, בתקופה שבה ההנהגה הישראלית אינה זוכה לציונים גבוהים במיוחד - לא מצליחים להתגבר על העוינות והתחרות, או לפחות לרסן את גילוייה הפומביים.

כשטורי הפרשנות הצבאית גולשים לעיסוק נרחב בפוליטיקה וברכילות, קל לשכוח ששר הביטחון והרמטכ"ל מופקדים על צבא שייתכן כי ימצא את עצמו במלחמה בתוך שנה-שנתיים. זה יהיה צבא מאומן ונחוש יותר מצה"ל המבולבל שיצא חבול (אך לא מנוצח) מלבנון 2006. ועדיין, צריך לקוות בשביל הצנחנים מפלוגה ז' שייחסך מהם ומאתנו מבחן האש האמיתי.



פלוגה ז' באימון בחבל לכיש, השבוע. לגבעות כבר לא קוראים רינה ודינה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו