בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות: פרשת מוטי אלון או פרשת מני מזוז?

התנהגות היועמ"ש וראש אגף החקירות בפרשת אלון מעוררת תהיות רבות. במקום לחקור, הם הפקידו את האחריות בידי פורום "תקנה"

תגובות

אינני יודע במה חטא הרב מוטי אלון, אם חטא, ומהם "המעשים החמורים ביותר" שבהם נחשד על פי הודעת "פורום תקנה". אני גם לא רוצה לנחש ולהעלות השערות, וזה לא תפקידי. כדי לברר טענות כאלה יש בישראל מערכת אכיפת חוק, שבראשה עומד היועץ המשפטי לממשלה, וזרועותיה הן המשטרה וגופי החקירה האחרים.

אבל לא במקרה של אלון. בשבילו הנהיגו מסלול מיוחד: חקירה בידי פורום מתנדבים חשאי וחסר סמכות חוקית, שדיווח באוקטובר 2006 על החשדות נגד הרב ליועץ המשפטי הקודם, מני מזוז. ומה עשה מזוז? הוא לא ביקש לפגוש את המתלוננים ולא הורה למשטרה לחקור, אלא קבע בשפתו הביורוקרטית ש"אין דרך להתמודד עם התלונות הספציפיות במישור הפלילי". או בעברית, אין סיפור.

מזוז כיסה את ישבנו בפנייה כתובה לראש אגף החקירות אז, ניצב יוחנן דנינו, שעל תוכנה יש מחלוקת. לפי המשטרה, מזוז הודיע להם שהחליט לא לחקור את הטענות נגד אלון, ולהניח את העניין לפורום "תקנה". לפי משרד המשפטים, החומר "הועבר לעיון המשטרה" שיכלה לחקור כאוות נפשה.

התנהגות מזוז ודנינו מעוררת תהיות רבות, מפני שהשניים נודעו בחוסר סובלנותם כלפי חשודים בעבירות מין. שבועות ספורים לפני שהגיע לידיהם המידע נגד אלון, הם התגייסו במלוא עוצמתם כדי לגבות תלונה מהקצינה ה' נגד השר חיים רמון ב"פרשת הנשיקה". כפי שנאמר בהכרעת דינו של רמון, ניצב דנינו, תת-ניצב מירי גולן והאלוף גדי שמני, מפקדה של ה', "מצאו שיש עניין ציבורי רב בניהול חקירה ובקבלת תלונה מהמתלוננת". מזוז גיבה את החקירה והתייצב בכל כוחו נגד רמון.

מוזר שאותם אנשים עצמם, מזוז ודנינו, לא מצאו שום עניין ציבורי בחקירת הטענות נגד אלון - מורה, מחנך ואישיות מרכזית בקהילה הדתית-לאומית. פורום "תקנה" רמז שהציע למתלוננים לפנות לרשויות החוק, ונכנס לפעולה רק אחרי שסירבו. אז מה אם סירבו? גם הקצינה ה' סירבה בתחילה להתלונן נגד רמון, ועשתה זאת רק תחת לחץ כבד של האלוף שמני ותנ"ץ גולן, שנפגשו אתה בבית קפה בשבת בבוקר. מדוע לא הזמינו לקפה גם את המתלוננים נגד אלון, אפילו ביום חול? ואם מעשיו-לכאורה של אלון לא היו בגדר עבירות פליליות, מדוע בכלל פנו אנשי "תקנה" למזוז? הרי אם דובר ביחסי מין בהסכמה, לא היתה סיבה להטריד את היועץ המשפטי לממשלה.

אינני מנסה להפחית מחומרת מעשהו של רמון, או להעלות מחדש את הטענות כאילו "תפרו לו תיק" בגלל חתירתו לרפורמה במשרד המשפטים. אני רוצה להאמין בתום לבם של חוקרי רמון, תובעיו ושופטיו. אבל דווקא משום כך קשה להבין ולקבל מצב, שבו היועץ המשפטי לממשלה מנהיג שני מסלולים מקבילים לחשודים בעבירות מין - מסלול אדום לשר ומסלול ירוק לרב.

מזוז זכה לשבחים רבים עם פרישתו בחודש שעבר, כמי ששיקם את מורא החוק ולא נרתע מפני גדולים וחשובים. האפשרות שטייח את פרשת אלון מבלי לברר את הטענות נגדו, ואגב כך הותיר את הרב בחזקת חשוד נצחי, מטילה כתם על הרקורד המוצלח של מזוז בראש מערכת האכיפה. עליו להבהיר לציבור את התנהגותו והחלטותיו בעניין אלון. החלטת יורשו, יהודה וינשטיין, לפתוח בחקירה אחרי שהפרשה התפרסמה ברבים רק מציבה את התנהגות מזוז באור בעייתי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו