בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיסון עכשיו

החששות מפני החיסונים הביאו לירידה בשיעור המתחסנים באוכלוסייה ולחזרתן של מחלות שכאילו פסו מן העולם. מה טוענים מתנגדי החיסונים ואיך משיבה להם הרפואה

תגובות

התפשטות מגיפת שפעת החזירים בעולם בשנה שעברה, והפיתוח המזורז של החיסון נגדה, הביאו להצפת הציבור בשלל מידע, סותר לעתים, על המחלה וההתמודדות אתה, ולהתלקחות מחודשת של הוויכוח סביב החיסונים בכלל.

הרפואה הקונוונציונלית רואה בחיסונים את אחד מהישגיה הגדולים ביותר בתחום בריאות הציבור. פיתוחם נחשב לפריצת הדרך הגדולה ביותר של מדע הרפואה, לצד גילוי הפניצילין ופיתוח התכשירים האנטיביוטיים. ואולם, באחרונה רבו מאוד הקולות המתנגדים להם ורואים בהם סיכון בריאותי.

ההתנגדות הזאת, המבוססת בדרך כלל על מידע מעוות ושקרי, מביאה פעמים רבות להימנעות מחיסון נגד מחלות מסוכנות, ולהתפרצות מחודשת של מחלות שלכאורה נעלמו לחלוטין. באחרונה הגיע לחדר המיון באחד מבתי החולים בארץ ילד בן שנתיים ללא רוח חיים. בבדיקות מעבדה נמצא כי נפטר כתוצאה מזיהום בחיידק הפנוימוקוקוס. את הזיהום אפשר היה למנוע באמצעות חיסון שגרתי, אך לרוע המזל הילד לא קיבל אותו.

להלן כמה מטענותיהם של מתנגדי החיסונים ובצדן התשובות של הרפואה הקונוונציונלית לאותן טענות:

* המחלות החלו להיעלם לפני החיסונים, בזכות השיפור בהיגיינה הציבורית והאישית.

אכן, תנאי חיים משופרים הורידו את שיעורי ההידבקות במחלות, והשיפור בתזונה וברפואה העלה את שיעורי ההישרדות של החולים. עם זאת, אין ספק שהגורם שהביא לירידה המשמעותית והקבועה במחלות הוא החיסונים. החיסון נגד דיפטריה בשנות ה-20 הוא שהביא לירידה בהידבקות במחלה וזו גם היתה התוצאה של פיתוח החיסון נגד טטנוס בשנות ה-40 והחיסון נגד חצבת בשנות ה-60. קשה לטעון שהשיפור בסניטציה הביא להיעלמות מחלה בדיוק כשהופיע החיסון נגדה.

דוגמה טובה עוד יותר להשפעה המכרעת של החיסונים היא היעלמותן בשנות ה-90, של המחלות הנגרמות על ידי חיידק ההמופילוס B (כגון דלקת קרום המוח) ושל דלקת הכבד הנגיפית מסוג A, לאחר פיתוח החיסונים החדשים נגדן. מחלות אלה נעלמו בשנים שבהן לא היה כל שיפור ברמת ההיגיינה.

* החיסונים גורמים עומס בלתי נסבל על מערכת החיסון ומחלישים אותה.

האמת, למעשה, הפוכה. בשנת החיים הראשונה מערכת החיסון יכולה להגיב לכ-100 אלף חומרים הזרים לה. לכן מתן חיסון נגד עשרה מחוללי מחלה עושה שימוש בחלק זעיר מהיכולת של המערכת ויוצר הגנה כמעט מושלמת ממחלות קטלניות. החיסונים אינם מחלישים את מערכת החיסון. להיפך, הם מאמנים אותה ומחזקים אותה.

* חיסונים עלולים לגרום תופעות לוואי מסוכנות, בהן התפתחות אוטיזם אצל ילדים.

אכן, לכל תרופה יש תופעות לוואי, ובכלל זה לחיסונים. עם זאת, רוב תופעות הלוואי הן קלות וזמניות, כמו חום או כאב ואודם במקום ההזרקה, ואפשר לטפל בהן בקלות בתרופות להורדת חום ולהקלת כאב. תופעות הלוואי החמורות יותר הן כה נדירות, שקשה לאמוד את שכיחותן.

בעשורים האחרונים נרשמה עלייה מתמדת במספר הילדים שאובחנו כסובלים מאוטיזם. עלייה זו מוסברת באופן חלקי על ידי שיפור באבחנה, עלייה במודעות ושינוי בקריטריונים האבחנתיים, אבל ככל הנראה קיים גם גורם סביבתי לעלייה זו, שטיבו אינו ידוע עדיין. במסגרת החיפוש אחר גורם כזה, ובשל העובדה שבעיות שפה ותקשורת אצל פעוטות מתחילות לבלוט סביב גיל שנה, הגיל שבו ניתן חיסון ה-MMR (חיסון משולב למחלות חצבת, חזרת ואדמת), הועלתה טענה שיש קשר בין החיסון לעלייה בשיעור האוטיסטים.

ב-1988 התפרסם מחקר שערך ד"ר אנדרו וייקפילד, שרמז על קשר בין חיסון ה-MMR לבין התפתחות אוטיזם אצל שמונה מבין 12 הילדים שנבדקו. המחקר עורר תהודה רבה וזו יצרה פחד גדול מן החיסון. שיעור המתחסנים ירד פלאים ובד בבד הופיעו התפרצויות של מחלת החצבת וחלה עלייה במקרי מוות של ילדים מן המחלה, בעיקר באירופה.

בעקבות מחקר זה בוצעו מחקרים אפידמיולוגיים במקומות שונים בעולם, שכללו מאות אלפי ילדים. במחקרים אלה נשלל באופן חד משמעי הקשר בין חיסון ה-MMR לאוטיזם. לימים התברר שווייקפילד קיבל תשלום כדי להוכיח קשר בין החיסון לאוטיזם. החוקרים שהיו שותפים למחקר התנערו מהפרשנות שהוא נתן לתוצאות. וייקפילד אף נתבע אישית על ידי הורים שילדיהם נפגעו מאחר שלא חוסנו. רק החודש, כעשר שנים לאחר שפירסם את המאמר המקורי של וייקפילד, הודיע כתב העת הרפואי "The Lancet" שהוא מתנער ממסקנותיו של החוקר.

* המחלות שנגדן ניתנים החיסונים נעלמו ואין צורך לחסן יותר.

ההצלחה המרשימה של החיסונים היא גם האויב שלהם, שכן כיום כבר לא זוכרים את המחלות הקשות שנגדן אנחנו מתחסנים. חשוב לזכור שמחלות שנעלמו כמעט לחלוטין במדינות המתועשות, קיימות בהחלט במדינות העולם השלישי. היום, כשהעולם הוא כפר גלובלי, נוסעים לא מחוסנים עלולים להעבירן בקלות מארץ לארץ. דוגמאות ל"יבוא" כזה הן התפרצות החצבת לפני כשנתיים והתפרצות החזרת באחרונה בישראל.

חיסונים הם נדבך מרכזי בטיפול המונע שמקבלים תינוקות וילדים. יעילותם מותנית בחיסון המוני של רוב האוכלוסייה. הורים שאינם מחסנים את ילדם, עושים זאת כי הם חושבים שבכך הם מקנים לו יתרון כלשהו, על סמך חשיפה לתעמולה המטעה של מתנגדי החיסונים. למעשה הם גורמים למצב שילד הגדל במאה ה-21 במדינה מפותחת, נזרק ב"מנהרת הזמן" לעמדת פגיעות של ילד שגדל לפני כ-200 שנה. מידע נוסף על כך אפשר למצוא באתר www.chisunim.co.il. אנו מקווים כי החיסונים ימשיכו להינתן לתושבי ישראל בצורה היעילה שהם ניתנים כיום.

פרופ' גרינברג הוא מומחה למחלות זיהומיות בקרב ילדים במרכז הרפואי סורוקה, ויו"ר החברה הישראלית לפדיאטריה קלינית; ד"ר שטיין היא מומחית ביחידה למחלות זיהומיות בקרב ילדים במרכז הרפואי וולפסון ומזכ"לית החברה הישראלית לפדיאטריה קלינית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו