תולדות המונדיאל | בלי פלה משיגה ברזיל גביע שני ברציפות - כללי - הארץ

תולדות המונדיאל | בלי פלה משיגה ברזיל גביע שני ברציפות

במונדיאל שהיה רווי באלימות ועבירות במקום בשערים, הוביל גארינצ'ה את ברזיל לזכייה שנייה ברציפות. כך התנהל גביע העולם בצ'ילה 1962

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אם צריך לשים את האצבע על הנקודה שבה הפך הכדורגל מהתקפי לכזה שההגנה בו חשובה לא פחות, ממשחק מלא ברק ווירטואוזיות לעימות שבו מכסחים בלי בושה והאלימות היא חלק אינטגרלי ומובנה בו, הרי גביע העולם השביעי בצ'ילה הוא המקום. כמובן שלא כולם היו כאלה, אבל המונדיאל של 62' סימן מגמה ברורה של מעבר לשיטות הגנתיות יותר, ומספר השערים שצנח היווה הוכחה טובה לכך. אם בברזיל 50' היה ממוצע השערים ארבעה למשחק בדיוק, בשוודיה 58' 3.6 ובשווייץ 54' הגיע לשיא של 5.38 בשערים למשחק, בצ'ילה היתה נפילה דרמטית ל-2.78 שערים למשחק, ירידה שנמשכת עד ימינו אלה.

שנתיים בדיוק לפני המונדיאל ספגה צ'ילה את רעידת האדמה החזקה בהיסטוריה (9.5 בסולם ריכטר) שהרסה את תשתיות המדינה. יו"ר הוועדה המארגנת, קרלוס דיטבורן, הצליח בפעילות נמרצת להביא לבניית האצטדיונים והתשתית בזמן, ומת חודש לפני שריקת הפתיחה.

לא רק כדורגל הגנתי, אלא גם כוכבים שלא סיפקו את הסחורה היו מנת חלקם של הצופים במונדיאל הזה. פלה, כוכב העל, נפצע כבר במשחק השני של ברזיל, אלופת העולם והמועמדת העיקרית לזכייה; לב יאשין, השוער הטוב בעולם, קיבל פיק ברכיים וספג שערים מוזרים וברית המועצות, הטוענת לכתר, הודחה ברבע הגמר; אלפרדו די סטפאנו הדגול, מגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים, שסוף סוף הגיע למונדיאל (ב-54' ארגנטינה סירבה להשתתף וב-58', אחרי שקיבל אזרחות ספרדית, ספרד לא העפילה לגמר), נפצע ממש לפני פתיחת המשחקים ותיפקד רק כעוזר מאמן בספרד. מנגד בלטו שחקנים כמו הקשר ג'וזף מאסופוסט הצ'כי, כדורגלן השנה באירופה ב-62', וויליאם שרויף שוער צ'כיה, דראגוסלב סקולארץ' הפליימייקר היוגוסלבי, שעליו נעשה בארצו סרט לאחר הטורניר, וכמובן גארינצ'ה.

אחרי 12 שניות

האווירה במגרשים בצ'ילה היתה אלימה, מספר העבירות והפצועים במשחקים היה חסר תקדים והשיא הגיע ב"קרב של סנטיאגו" בין צ'ילה לאיטליה, שנחשב למשחק הברוטלי בתולדות המפעל. שני עיתונאים איטלקים (אנטוניו ג'ירלי וקוראדו פיצינלי) מתחו ערב הטורניר ביקורת על רמת הארגון, שלמרות ההצלחה להתגבר על רעידת האדמה לא היתה ברמה אירופית. ציטוטים של הביקורת הזאת עוותו וסולפו בכלי התקשורת הצ'יליאניים שפרטו על נימות לאומניות, והעובדה שלאיטלקים היו חמישה דרום-אמריקאים מתאזרחים בסגל שלהם לא עזרה. האווירה האנטי-איטלקית היתה מאיימת, ושני העיתונאים עזבו את צ'ילה עוד לפני הטורניר, לאחר שעיתונאי ארגנטיני שנחשד כאיטלקי הוכה נמרצות בבר מקומי.

כשהגיעה עת המשחק בשלב הראשון בין צ'ילה לאיטליה, שוחרר הרסן. כבר אחרי 12 שניות החלה הקטטה הראשונה, בהמשך היו חילופי מהלומות, בעיטות, יריקות, שוטרים נכנסו למגרש לא פחות מארבע פעמים, בין השאר כדי להוציא בכוח אחד משני שחקנים איטלקים שהורחקו, ועבירות בלתי נתפסות של ליאונל סאנצ'ס הצ'יליאני, בנו של מתאגרף מקצועני ומתאגרף חובב בעצמו, ששלח מהלומות ובין השאר שבר את אפו של שחקן יריב. השופט האנגלי קן אסטון נטה בבירור, מחשש לשלומו, לטובת הצ'יליאנים, אבל בעקבות המשחק הזה הגה את הרעיון של כרטיסים צהובים ואדומים.

שידור המשחק באירופה לא היה ישיר ולפני ששודר באנגליה הציג אותו דיוויד קולמן, השדר הבריטי, כך: "מה שאתם עומדים לראות הוא תצוגת הכדורגל המטופשת, המבישה, המזעזעת והמגעילה בהיסטוריה של הכדורגל". אבל היו בטורניר גם אירועים ספורטיביים יותר. השחקן הרוסי איגור נטו, למשל, הביא לפסילת גול של נבחרת ארצו מול אורוגוואי אחרי שדיווח לשופט כי הכדור נכנס לשער דרך חור ברשת הצדדית, ואילו מילובן צ'יריץ', מאמן יוגוסלביה (שאימן אחר כך את ישראל), השעה לשנה את בלמו מוחמד מואיץ', אחרי שזה תיקל בפראות שחקן סובייטי ושבר את רגלו.

הציפור הקטנה

עם תשעה מ-11 הזוכים ב-58' בהרכב, אבל החל מאמצע שלב הבתים ללא פלה, שמתח שריר בצורה קשה מעוצמת בעיטה שלו, היתה ברזיל נתונה בחסדי רגליו הקצרות והלא שוות של מאנה גארינצ'ה. "הציפור הקטנה" היה בעל סיפור חיים טרגי. הוא נולד עם רגל שמאל קצרה, רגל ימין מעוקמת ועמוד שדרה בעייתי; גדל בעוני לאב אלכוהוליסט; היה בעצמו אב לשמונה בנות בגיל 25, והיו לו לפחות 14 ילדים משלוש נשים שונות; הוא הספיק לדרוס למוות את חמותו (כנראה שלא במתכוון). בגיל 49, עני מרוד, הוא מת משחמת הכבד בעקבות התמכרות לאלכוהול. אבל למרות, ואולי בגלל כל זאת, גארינצ'ה היה אהוב בברזיל לא פחות מפלה, עממי הרבה יותר ממנו ולא לחינם כונה Alegria do Povo (אושרו של העם).

כבר בשוודיה הוא היה גדול, אבל צ'ילה, אחרי פציעת פלה, היתה נקודת השיא שלו. במשחק הראשון ללא פלה, מול ספרד, הוא הפגין את התרגיל האהוב עליו - מעבר מגן, חזרה לאחור ומעבר אותו שחקן שוב ושוב - וגם בישל לאמרילדו ("פלה הלבן"), מחליפו של המלך, את שער הניצחון. ברבע הגמר מול אנגליה (1-3) הוא הבריק, כבש צמד (אחד בבעיטת בננה נפלאה) ובאנגליה כתבו עליו "גארינצ'ה הוא שילוב של סטנלי מתיוס, טום פיני ונחש כרוכים באדם אחד".

בחצי הגמר מול צ'ילה (2-4) גארינצ'ה שוב הצטיין, שוב הבקיע שני שערים (והיה למלך שערים משותף של הטורניר) ובעיתון מקומי הופיעה אחרי המשחק הכותרת "מאיזה כוכב הגיע גארינצ'ה?" הצ'יליאנים לא בחלו באלימות גם כלפיו ושבע דקות לסיום הוא הגיב על העבירות והורחק. בעקבות ערעור הותר לו לשחק בגמר, בגלל הפרובוקציות הצ'יליאניות ובזכות עברו הנקי.

לגמר הגיע גארינצ'ה חולה וקודח מחום והשפעתו על המשחק קטנה. הצ'כים, היחידים שלא הפסידו לברזיל (0-0 בבית המוקדם), העפילו במפתיע עד הגמר וגם הובילו בו משער של מאסופוסט, אבל אמרילדו השווה מיד וזיטו העלה ליתרון באמצע המחצית השנייה. אחרי טעות גדולה של שרויף, שעד הגמר היה אדיר וככל הנראה סונוור על ידי השמש, הבקיע ואווה את השלישי של ברזיל (והיה לשחקן הראשון שמבקיע בשני גמרים עולמיים) כדי להעניק לסלסאו ניצחון 1-3 וגביע שני ברציפות. ברזיל הפגינה דומיננטיות והגנה על תוארה - הפעם היחידה שנבחרת עשתה כדבר הזה מאז ערב מלחמת העולם ועד ימינו.

לפרקים הקודמים בסדרת הכתבות | פרויקט מיוחד

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ