בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

TED: יש לך 18 דקות לשנות את העולם

טכנולוגיה, בידור, עיצוב והריכוז הגדול ביותר של האנשים החכמים ביותר שאפשר למצוא ברשת ומחוץ לה - בדרך אלינו

תגובות

שנה היתה 1984 כאשר האדריכל והמעצב האמריקאי ריצ'רד סול וורמן הצליח סופסוף להגשים חלום ישן ולכנס בפעם הראשונה כמה מהמוחות הגדולים שעבדו באותה עת על פרויקטים חדשניים. בין השאר, מול כ-250 איש בוועידה הקטנה שאירגן, הוצג מחשב חדש שבדיוק יצא לשוק ונקרא בשם המשונה "מקינטוש", ונציג חברת סוני דיבר על הפיתוח החדש שבו התרכזו כעת מאמצי החברה, מדיה חדשה שצופים לה עתיד גדול, שנקראה "קומפקט דיסק".

כך נולד TED, ראשי תיבות של Technology, Entertainment, Design (טכנולוגיה, בידור עיצוב), ארגון ללא מטרות רווח שעניינו המוצהר והבלעדי הוא "רעיונות ששווים הפצה". וורמן, היום בן 75, מספר כי היוזמה להקים גוף שכזה נבעה מעניין אישי שלו. בראיון טלפוני ממשרדו שבארצות הברית הוא אומר כי רצה לארגן את Dinner Party שעליו תמיד חלם, ובו ישתתפו האנשים העוסקים, בפשטות, בדברים מעניינים. לכל דובר בכנס, שנערך אחת לשנה, הוקצבו 18 דקות לפרוש את משנתו, זמן מספיק כדי לומר משהו מעבר לרמת הטריוויה, אבל גם קצר דיו כדי לשמור על פוקוס. מאז הוקם, הופיעו ב-TED, בין היתר, ביל קלינטון, ביל גייטס, בונו, פיליפ סטארק, פרנק גרי, ג'יי ג'יי אברמס ואחרים. הוועידה של 2010 התקיימה לפני כשבועיים בקליפורניה.

בעשור האחרון עברו הרבה שינויים על TED. ב-2001 רכש את הארגון כריס אנדרסון, איש עסקים והבעלים של קרן סאפלינג, שהגדיר את אופיו וייעודו כמעט מחדש. TED של אנדרסון היא קודם כל אתר האינטרנט שרשם כבר יותר מ-200 מיליון כניסות, והועלו אליו השיחות שהתקיימו בוועידה לאורך השנים. אפשר לצפות בהן גם דרך יוטיוב ואייטונס, ובאחרונה הושקה גם אפליקציית אייפון חינמית. כיום זוהי כבר לא ועידה שיש לה אתר אינטרנט, כי אם אתר שיש לו ועידה: כל הסרטונים באתר מותרים להורדה ולהפצה והגולשים אף מתבקשים להעיר הערות, להעביר לחברים, להקרין את הסרטונים במקומות העבודה ובבתי הספר ולשבץ אותם בבלוגים שלהם וברשתות החברתיות.

באחרונה הוחל גם בפרויקט תרגום השיחות ליותר מ-70 שפות, מתוך שאיפה להתגבר גם על מגבלות השפה. אבל במקביל, ואולי משום כך, הוועידות עצמן הלכו ונעשו גדולות ואקסקלוסיביות יותר. לפני שנתיים העבירה הוועידה את מקום מושבה לאולם גדול ומרווח יותר בקליפורניה. בקהל החלו להיראות ידוענים כרובין ויליאמס, בן אפלק וקמרון דיאז ומחיר כרטיסי הכניסה האמיר לסכום מינימלי של 6,000 דולר. המהלך של אנדרסון לפתיחת TED לעולם הפך אותה לבעלת השפעה, אך בה בעת גם לאליטסטית למדי, ויצר למעשה שתי זרועות שונות ומנוגדות באופיין.

עם הגעתו של אנדרסון התרחבו גם תחומי העיסוק של TED. לצד מדענים, אנשי היי-טק ופוטוריסטים, אפשר לראות באתר גם את איב אנסלר, מחברת "מונולוגים מהווגינה", מדברת על הגן הנשי שנמצא בכל אחת ואחד מאתנו; את המנצח הישראלי איתי טלגם מנסה להסביר מה לעזאזל עושה המנצח על התזמורת ואיך מנצחים עושים זאת בדרכים שונות; ואת חוקרת המוח ג'יל בולטי טיילור מספרת על השבץ המוחי שלקתה בו לפני כשמונה שנים ומשאירה את הקהל פעור פה ונרגש (וגם כובשת בקלות את המקום הראשון ברשימת ההרצאות הפופולריות בכל הזמנים).

"המשותף לכל המשתתפים בכנס הוא התשוקה שלהם למידע שהם רוצים להעביר, לא משנה באיזה תחום מדובר", מסביר וורמן. "החדשנות של טד בזמנו היתה שהיינו הראשונים להבין שיש חיבור וקשר בין אנשים יצירתיים באשר הם. כנסים וועידות בתחומי המדע, העיצוב או העסקים כבר היו לפני כן, אבל אנחנו חיברנו ביניהם".

לדברי אנדרסון, צוות העורכים של TED עסוק במשך כל השנה בחיפוש אחר המוחות היצירתיים האלה. "TED מתעניינת בידע באשר הוא. אנחנו מחפשים את האמת ואת האנשים שעושים דברים מרשימים ומסוגלים גם לספר על כך לקהל הרחב", הוא עונה בראיון שנערך עמו במייל. את גבולות האמת של TED מסרב אנדרסון במודע לשרטט וטוען כי הדיון בשאלה הוא חלק מהעניין. "כל מי ששותף לתפישה שלנו, כי לאמת אפשר להגיע באמצעות שיחה ודיון בין אנשים חושבים, יכול להיות מועמד ראוי להופיע בכנס". עם זאת הוא לא מתחייב לתת במה לאנרכיסטים למשל. נראה כי הוא מודע היטב לכוחו של הידע שבידיו, ושאותו הוא מבקש לחלוק עם העולם. "רעיונות הם דבר בעל עוצמה אדירה, אולי המנוע החזק ביותר שקיים היום בעולם ליצירת שינוי", הוא מסכם.

קהילה של מכורים

אנשי TED ניסו לפני כמה שנים להפוך את הפורמט שלהם לסדרת טלוויזיה, אך אף אחת מרשתות הטלוויזיה לא הביעה עניין. מה בכל זאת הופך את TED לאתר מושך ומעניין בעיני כל כך הרבה אנשים? נראה שהפורמט הזה מצליח לגעת באנשים ולחבר אותם אל עולם של ידע, שהגישה אליו בדרך כלל מוגבלת. השיחות לא מצולמות כהרצאה, אלא ממקמות את הצופה כחלק מהקהל, שהוא גורם חשוב ובלתי נפרד מהשיחות - בתגובות ספונטניות, בפרצי צחוק ובעיקר באנרגיה טעונה שנדמה ששוררת באוויר כל העת. יש איזה חוט מקשר של דריכות, ריכוז, קשב והתרגשות שעובר בין הדובר, הקהל והצופה בבית.

ההתרגשות מהחוויה של העברת ידע משותפת כמעט לכל מי שמכיר את TED. החל בדוברים בכנס שעובדים על הרצאותיהם חודשים מראש, דרך המשתתפים שמוכנים לטוס עד קליפורניה ולשלם תמורת ההשתפות, וכלה בגולשים שמראים כי לעתים הדיון ברעיונות רק מתחיל עם העלאתם לאתר. יש גם כאלה המוכנים להישבע כי TED הרס את חייהם וגזל כל דקת פנאי או הפסקה בעבודה, כמו למשל וירג'יניה האפרנן, מבקרת טלוויזיה ב"ניו יורק טיימס" שפירסמה בבלוג שלה פוסט בשנה שעברה תחת הכותרת "וידוייה של מכורת טד". גם כריס אנדרסון עצמו, כאשר הופיע בוועידה בשנת 2002, רגע לפני שהשתלט עליה סופית, סיפר כיצד חווית הלמידה וההתרגשות שבלימוד ושיתוף ידע עוררה בו השראה וחילצה אותו ממשבר עסקי עמוק שהיה נתון בו, והשפיעה עליו ברמה האישית והמנטלית.

גם בארץ, כך מתברר, יש קהילה לא קטנה של מכורי TED. שלושה מהם - פרופ' שמעון שוקן, מיה אלחלל וליאת אהרונסון, כולם מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, עובדים בימים אלה על הפקת TEDx Tel Aviv שיתקיים ב-26 באפריל במרכז "נא לגעת" שביפו.

שוקן מספר כי היוזמה לקיום האירוע נבעה מהתחושה כי "ישנו פרץ בלתי רגיל של יצירתיות, כישרון והישגים בארץ כמעט בכל תחום שאפשר להעלות על הדעת". כאיש מדע בעצמו, שוקן מדבר בהתרגשות על הכנס כאפשרות לתת במה לאנשי ידע והישגים שעבודתם מוכרת בדרך כלל רק בתוך הקהילות המקצועיות שלהם. "זהו אתגר עצום להציג עבודה של חיים שלמים בהרצאה של 18 דקות", הוא אומר.

הכנס התל-אביבי יתקיים במתכונת צנועה יחסית ויימשך יום אחד בלבד, אבל מארגני הכנס מבטיחים דוברים מרתקים, גם אם לא באותו דרגות סלבריטאות כמו בקליפורניה. בכינוס הישראלי יופיעו אנשי מדע, אמנים ו"בעלי מסר חברתי חזק", כהגדרת שוקן, אך למארגנים אין עניין לעורר ויכוח או להציג נושאים שנויים במחלוקת. כמו ב-TED העולמי, גם בעבור המארגנים הישראלים פוליטיקה היא טאבו.

הכותרת של הוועידה תהיה "שגשוג בימי משבר", נושא רחב מצד אחד ויכול להכיל תחומים רבים, ומצד שני מבקש להיות רלוונטי לזמן ולמקום. רשימת המרצים בכנס לא פורסמה עדיין וכמיטב המסורת הטדית היא תפורסם רק סמוך למועד הכנס כדי לשמור על מתח, כך שקשה לדעת מה יהיה הטון של הכנס. "רשימת הדוברים בוועידה לא נבחרה כדי להיות 'פוליטיקלי קורקט', מספרת אהרונסון, "הדוברים הם אנשים שיש להם רעיונות שמעניין לשמוע ובהחלט יכולים לעורר דיון. האירוע לא אמור להישאר 'פרווה'", כהגדרתה.

למרות תהליך ההרשמה המייגע למדי לוועידה הישראלית, ההיענות היתה גבוהה מן הצפוי, ובעקבות הביקוש הרב נאלצו מארגני הכנס לסגור את ההרשמה כבר בשבת האחרונה, יותר מחודשיים לפני הכינוס. "האירוע בישראל הוא מעין 'גרסת בטא', זהו מיזם נסיוני שאנחנו מארגנים בפעם הראשונה", מספרת אלחלל. "במידה מסוימת הוא משקף את אותו תהליך שעבר על TED העולמי, כאשר אירוע שהתחיל ככינוס של קהילה מצומצמת הולך ונפתח לקהל גדול ומעורר שיח גם בין אנשים שאינם מתוך התחום". מבין הנרשמים ייבחרו כ-350 משתתפים וזהותם תיקבע על פי קריטריונים שונים, שנותרו עלומים, אשר יבטיחו קהל מגוון, מעורב ומעניין. אלו שלא ישתתפו באירוע עצמו יוכלו לצפות בו בסטרימינג ברשת, או להשתתף באחד מהאירועים שיתרחשו במקביל במקומות שונים בארץ ויהיו חלק מהכנס עצמו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו