בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

31.3.1946 נחנך "הטלפרינטר העברי הראשון"

היום לפני 64 שנים:

תגובות

המנהל הכללי של בתי הדואר, מר ג. ה. קנדי, עמד בסניף "הארץ" בירושלים בין "נציגי העיתונות העברית, נציגי סוכנויות המודיעין הגדולות, באי כוח מוסדות ועיתונאים-אורחים השוהים בירושלים". הוא פתח והקריא את ברכתו באנגלית, ובתוך דקות ספורות תורגמה זו לעברית. עברו עוד כמה דקות, והרי זה פלא: הברכה המתורגמת לעברית הגיעה למערכת "הארץ" בתל אביב. וזו היתה לשונה: "הנני שמח, שמחה נאמנה, על כי עלה בידי מחלקת הדואר להעניק הקלה נוספת, בהכניסה שירות מהיר ומדויק של העברת ידיעות, שירות שהינו כה חשוב בימים אלה. הקלה זו - העברת מברקים באותיות עבריות בעמוד טלפרינטר - הנה יחידה במינה. אולם, עם התחלה זו אין ספק, כי ברגע שיגיע הציוד, תהיה דרישה רבה להקלות כאלה. כיום רשומות כבר כמה בקשות... ברצוני לאחל להנהלת ?הארץ' את ברכותי הלבביות על היותה הראשונה בבקשת שירות זה ולאחל לה כל טוב והצלחה".

"כעבור דקות מספר נתקבלה בירושלים ברכת התשובה של מזכיר המערכת בתל אביב, מר י. פינקלשטיין", ציין "הארץ" למחרת האירוע החגיגי, שחל ב-31 במארס 1946. "'הארץ' גאה על הכבוד הרב, לקבל את הטלפרינטר העברי הראשון לשימוש עיתונאי... ידועים לנו יפה הקשיים, שעליהם היה צורך להתגבר בשעת הרכבת מכונה זו. תודתנו נתונה גם למהנדס הראשי של הדואר ולכל אלה שעסקו בהתקנת המכונה מתוך עמל ומסירות רבה".

חנוכת הטלפרינטר, "המקשר קשר ישיר את מערכת ?הארץ' בתל אביב עם הסניף בירושלים, הוחגה בבת אחת בשני הערים", דיווח כתב "הארץ" למחרת. עורך "הארץ" גרשום שוקן העלה זכרונות מהימים בהם "נתמנה הסופר הירושלמי הראשון", 23 שנים קודם לכן, ו"לא עמד לשירותו אפילו טלפון". השירות "החדיש והמשוכלל", אמר, "הועמד לרשות ?הארץ' הודות למאמציו הבלתי פוסקים של העיתון ליתן לקוראיו שרות עתונאי מהיר ומדויק", ותודות למנהל שירות הדואר ולמהנדסי וטכנאי הטלפרינטר העברי.

משה ברמן, המהנדס שמאחורי הטלפרינטר החדש, הסביר במאמר בעיתון את עקרונות פעולת המכשיר, שפירוש שמו "מדפיס למרחוק" והוא "דומה בחיצוניותו למכונת כתיבה רגילה. תארו לפניכם שתי מכונות כתיבה כאלה הרחוקות אחת מחברתה והמחוברות ביניהן באמצעות תיל", כתב, "בלחצכם במכונה אחת על מפתח אות מסוימת תדפיס המכונה השנייה שבקצה התיל השני אותה אות". הטלפרינטר הראשון, שנקרא בשעתו "הטלגרף המדפיס", "הוא פרי עבודתו של הפרופסור האנגלי יוז והוכנס לשירות זה כ-100 שנה", סקר ברמן את ההיסטוריה של המכשיר. מאז התפתחה המכונה "ופינתה דרך למכשירים חדישים ומשוכללים יותר", בהם המכשיר מתוצרת חברת "קריד" האנגלית שהובא זה עתה לשימוש עיתון "הארץ". מכשיר כזה יכול להעביר ולהדפיס עד 66 מלה בדקה.

הניסיון לייצר טלפרינטר עברי החל בראשית 1945: החלו במכשיר הפשוט יותר, זה שמדפיס על סרט צר. תחילה הוחלף מספר האותיות, שהיה 26 בגרסה הרומית, ל-27 (22 אותיות א"ב ועוד 5 האותיות הסופיות כמנפ"צ). כעת נותר להחליף את כיוון הסרט שעליו מודפס הכתוב כך שיתאים לכיוון הכתיבה העברי. כאשר ביקשו להתאים גם את המכונה המדפיסה על גיליון נייר, הקשיים התרבו, והדבר הצריך "שינוי יסודי של מנגנון הרכב", כתב ברמן. אבל הטכנאים התגברו על הקשיים, והנה לנו טלפרינטר עברי ראשון.

בסיכום מאמרו הוסיף ברמן כמה מלים על הטלפרינטר הערבי, שטרם בא לעולם. הקשיים בהרכבתו של זה גדולים אף יותר, והם נובעים "מהמספר הרב של אותיות הא"ב הערבי בצורותיהן השונות". התאמת הטלפרינטר האנגלי לערבית, פסק ברמן, "אינה בגדר האפשרות המעשית". לשם כך הוסיף "יש צורך בתכנון ובייצור מכונה חדשה לגמרי, ואמנם חוקר בשאלה זו בית החרושת של קריד, בהתייעצות עם מחלקת הטלפון והטלגרף של מחלקת מצרים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו