שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

משחקי מלחמה | תרחיש אפשרי ליום שאחרי תקיפת מתקני הגרעין באיראן

מה יקרה ביום שבו תתקוף ישראל את מתקני הגרעין באיראן? מה תעשה ארצות הברית? כיצד יגיבו האיראנים? ומה בדיוק ייחשב ניצחון ישראלי? מומחים אמריקאים גיבשו תרחיש ליום שאחרי

ניו יורק טיימס
דייוויד סנגר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניו יורק טיימס
דייוויד סנגר

בשנת 1981 הפציצה ישראל את הכור הגרעיני בעיראק והשמידה אותו. 26 שנים אחר כך, ב-2007, תקפו מטוסי חיל האוויר, לפי מקורות זרים, כור שנבנה בעזרת מומחים צפון קוריאנים בדיר א-זור בסוריה. שנה לאחר מכן פורסם כי ישראל ביקשה מהממשל האמריקאי, בחשאי, ציוד מתאים לתקוף את אתרי הגרעין המוגנים והמוסתרים היטב באיראן.

האמריקאים דחו את הבקשות הישראליות, אבל עוררו שאלות בנוגע לתקיפה אפשרית שתבצע ישראל באיראן. אם ישראל תחליט לתקוף, אלו השלכות יהיו להחלטה? בדצמבר האחרון נהפכו השערות אלו להדמיות רשמיות במשחק מלחמה שנערך במכון המחקר "מרכז סבן לחקר מדיניות המזרח התיכון" בוושינגטון, שדימה תקיפה כזאת. תמצית תוצאות התרגיל הועברה לידי בכירים בממשל ובצבא ארצות הברית.

אזהרה: לעתים קרובות ההדמיות מציגות באופן פשטני את השתלשלות האירועים. לעתים תכופות הן ממעיטות בערך הסיכון שבטעות - למשל, בשימוש שגוי בנתוני מודיעין עלולים המנהיגים לפרש לא נכון פעולה אקראית כמעשה תוקפנות. במקרה זה, הפעולות שנקטו צוותי ארה"ב וישראל נראו מתקבלות על הדעת. השחקנים הכירו היטב את תהליכי קבלת ההחלטות ואת נבכי הפוליטיקה בשתי המדינות. אבל הניסיון לחזות את הצעדים שתנקוט איראן התברר כמשימה מורכבת למדי, משום שהידע על תהליך קבלת ההחלטות בטהראן מוגבל.

1. ישראל תוקפת

בלי להודיע מראש לארה"ב, תוקפת ישראל שישה ממתקני הגרעין של איראן. בד בבד היא בונה, בלי ליידע את סעודיה, בסיס תדלוק בשטחה (לאיראן לא ברור אם סעודיה משתתפת בתקיפה באופן פעיל). היחסים המתוחים ממילא בין הבית הלבן לישראל מחריפים במהירות, אבל העדר הידיעה המוקדמת מאפשר לוושינגטון לומר בכנות כי לא אישרה את ההתקפה.

2. ארה"ב נכנסת לתמונה

ארה"ב דורשת מישראל להפסיק את התקפותיה, אף שכמה בכירים בוושינגטון רואים בהתקפה הזדמנות פז להחליש את המשטר באיראן, ובמיוחד את משמרות המהפכה. וושינגטון נוזפת בישראל על הנזק שגרמה ומורה לה להפסיק את ההתקפות.

3. ארה"ב שולחת כלי נשק

לאחר שקראה לריסון כל הצדדים, פורסת ארה"ב סוללות טילי פטריוט ומערכות טילים נוספות כדי להזהיר את איראן שלא תגיב. גם אז מתריעים כמה יועצים בבית הלבן מפני היסחפות של ארה"ב לתוך העימות. יועצים אלה מאמינים כי בתקיפותיה ניסתה ישראל למשוך את ארה"ב להילחם לצדה, כדי שהיא תסיים בעבורה את העבודה בהתקפות נוספות על המתקנים האיראניים.

4. איראן מגיבה

למרות האזהרות, איראן משגרת טילים לעבר ישראל, כולל לאזור דימונה, אולם הנזק מינימלי ומספר הנפגעים קטן. באותה שעה, שני הארגונים הכפופים לאיראנים - החיזבאללה והחמאס - משגרים טילים לעבר ישראל. ישראל, מתוך אמונה שהתקיפה השיגה את יעדיה ושמימוש פרויקט הגרעין באיראן נדחה בשנים רבות, כמעט ואינה מגיבה.

5. בטהראן מנצלים הזדמנויות

איראן הפצועה רואה בתקיפה הזדמנות ארוכת טווח לאחד את עמה ולמחוק כל התנגדות מבית לשלטון. היא מחליטה לפעול בעוצמה נמוכה נגד ישראל, ובה בעת לצייר את ארה"ב כנמר של נייר שאינו מסוגל לשלוט בבעלת בריתו.

איראן מחליטה לנקום בסעודיה על הסיוע שהעניקה לכאורה לישראל, והיא משגרת טילים לשדות הנפט הסעודיים. איראן גם יוזמת פעולות טרור נגד מטרות באירופה, בתקווה שהממשלות ביבשת יפנו אצבע מאשימה אל ישראל וארה"ב.

6. איראן לא תוקפת את ארה"ב

לאחר פגישה של ההנהגה האיראנית המפולגת, מחליט השלטון בטהראן שלא לתקוף יעדים של ארה"ב, כדי להימנע מתגובה כוללת מצדה.

7. עימותים בישראל

אף שהתגובה האיראנית גורמת נזק מועט יחסית, בתקשורת בישראל תוקפים את הממשלה וטוענים שבבחירתה להימנע מתגובה משמעותית, החלישה הממשלה את כוח ההרתעה של ישראל.

חיזבאללה משגר לשטחה כ-100 טילים ביום, ומכוון את חלקם לחיפה ולתל אביב. הכלכלה הישראלית משותקת; מקורות ישראליים רשמיים, הקוראים להתערבות אמריקאית, מלינים על כך ששליש מאוכלוסיית המדינה שוהה במקלטים. מאות אלפים בורחים מתל אביב ומחיפה.

8. ישראל משיבה אש

אחרי המתנה ממושכת, מקבלת ישראל הסכמה אמריקאית להגיב להתקפות החיזבאללה. הממשלה מורה על פתיחת התקפה אווירית של 48 שעות, ועל הפעלת יחידות מיוחדות בלבנון. בד בבד, היא מתחילה להתכונן למבצע אווירי ויבשתי רחב היקף.

9. איראן מקפיצה את מחיר הנפט

בניסיון להזניק את מחירי הנפט, מחליטה איראן לתקוף בטילים מרכז לייצור נפט בדהראן שבסעודיה ולפזר מוקשים במצרי הורמוז. מכלית אמריקאית הנושאת דגל פנמה ושולת מוקשים של ארה"ב ניזוקות קשה. מחירי הנפט מאמירים, אבל לתקופה מוגבלת.

10. ארה"ב מתגברת כוחות

מחשש לפגיעה משמעותית באינטרסים שלה במזרח התיכון, ועקב האיום על אספקת הנפט הסדירה, שולחת ארה"ב כוחות רבים לאזור המפרץ הפרסי.

11. השלכות

המשחק מסתיים שמונה ימים אחרי תקיפת ישראל. בסופו של המשחק נטתה ארה"ב להשמיד את כל מטרות האוויר, היבשה והים של איראן באזור מצרי הורמוז, וצבא איראן עמד לספוג תבוסה אנושה. מתחילים ויכוחים על הנזק שנגרם לתוכנית הגרעין של איראן, ועולה השאלה אם יש ברשותה מתקני גיבוי שיאפשרו לה להפעיל את התוכנית מחדש בתוך שנה או שנתיים.

מסקנותיו של צופה

1. ביציאה להתקפה במפתיע, בלי להודיע לארה"ב, זכתה ישראל ביתרון ההפתעה - לא רק על פני האיראנים, אלא גם על פני בעלי בריתה האמריקאים - ותיעתעה ביום הראשון והשני ביועצי הבית הלבן.

2. הקרבות שאבו אליהם את האזור כולו - וגם את וושינגטון. מנהיגים ערבים מתונים, אשר בחדרי חדרים שמחו על תקיפת איראן, נאלצו לגנות את המבצע בגלל חשש מתגובות הציבור בארצם. אחרי זמן מה התרכזו הקרבות בהגנה על מתקני הנפט הסעודיים. השימוש שעשתה איראן בגורמים הנתונים להשפעתה לימד, ששחקנים מקומיים נוספים נכנסו במהרה למערכה.

3. אפשר להפציץ מתקנים, אבל אי אפשר להפציץ ידע. איראן פיזרה את חברי האליטה המדעית וההנדסית שלה, בכוונה לשוב ולבנות את מתקני הגרעין אחרי ההתקפה.

4. שום צד לא ניצח. גורמים רשמיים בוושינגטון סברו כי עיכוב תוכנית הגרעין האיראנית בכמה שנים אינו שווה את המחיר הגבוה הכרוך בכך. עם זאת, בישראל הביעו שביעות רצון מהמתקפה וטענו שהיא השיגה את יעדיה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ