בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אישום: ענת קם, פקידה לשעבר בפיקוד מרכז, העבירה לעיתונאי מסמכים מסווגים

בית המשפט התיר לפרסום פרטים מהפרשה שמסעירה את מערכת הביטחון ואת עולם התקשורת ובמרכזה ענת קם שהעבירה מסמכים מסווגים לעיתונאי "הארץ"

תגובות

בית המשפט המחוזי בתל אביב התיר לפרסום חלק מפרטי הפרשה הביטחונית שהסעירה את כלי התקשורת בארץ ובעולם: כתב אישום בגין עבירות ריגול חמור הוגש לבית המשפט נגד ענת קם, תושבת תל אביב, בת 23, כתבת לשעבר באתר וואלה ברנז'ה, אשר שירתה כפקידה בלשכתו של אלוף פיקוד המרכז לשעבר, יאיר נוה. קם נאשמת כי לאחר שירותה הצבאי בלשכת נוה מסרה לכתב "הארץ" אורי בלאו מסמכים רבים בסיווג "סודי ביותר", שהגיעו לידיה בעת שירותה הצבאי ונשמרו על ידה גם לאחר שחרורה. מסמכים אלה הצביעו לכאורה על כך שבכירי צה"ל אישרו התנקשויות במבוקשים פלסטינים בגדה אף שניתן היה לעצרם, בניגוד לפסיקת בג"ץ. הכתבה שהכין בלאו על בסיס המסמכים פורסמה במוסף "הארץ" בנובמבר 2008, ואושרה לפרסום על ידי הצנזורה הצבאית.

לקם מיוחסות שתי עבירות ריגול חמור - מסירה של ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה - עבירה שדינה מאסר עולם, וכן איסוף והחזקת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, שדינה עד 15 שנות מאסר. על פי האישום קם הוציאה יותר מ-2,000 מסמכים מסווגים מהצבא ממניעים אידיאולוגיים ומתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה. לטענת המדינה, קם הודתה בחקירותיה בעיקרי האישום המיוחסים לה.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד הדס פורר-גפני מפרקליטות מחוז תל אביב, מאוגוסט 2005 עד יוני 2007 קם שירתה כפקידה בלשכתו של נוה. מאפריל 2006 היתה עוזרת של ראש לשכת האלוף. במסגרת תפקידה נחשפה למצגות ולמסמכים מסווגים ברמות סיווג ביטחוני שונות, שמקורם באגפי המטכ"ל השונים, בלשכת הרמטכ"ל ובאוגדות בפיקוד מרכז. המסמכים כללו תוכניות למבצעים צבאיים, סיכומי דיונים, פריסת כוחות של צה"ל, סיכומי תחקירים, הערכות מצב, רשימות יעדים וכדומה.

על פי האישום, קם אגרה את המסמכים והמצגות בתיקייה מיוחדת ובסמוך לשחרורה מצה"ל, במאי 2007, העתיקה את תכניהם לשני דיסקים - אחד של מצגות והשני של מסמכים. דיסק המסמכים כלל יותר מ-2,000 מסמכים, בהם יותר מ-700 מסמכים בעלי סיווג "סודי ביותר" ו"סודי". קם לקחה את הדיסקים לביתה, אף שלא היתה מוסמכת לכך, וביוני 2007 היא העתיקה את המסמכים למחשב נייד בביתה.

לפי האישום, בקיץ 2008 הציעה קם את המסמכים לעיתונאי יוסי יהושע מ"ידיעות אחרונות", אך בסופו של דבר מסירת המסמכים לידיו לא יצאה אל הפועל. בספטמבר 2008 או בסמוך לכך היא מסרה מסמכים רבים לבלאו, ולאחר מסירתם שוחחה עמו כמה פעמים לצורך הבהרות לגבי שמות מבצעים ויעדים, קודים של מבצעים ותאריכים.

הסכם בין בלאו למדינה

לטענת המדינה, בעזרת המידע בלאו פרסם החל מנובמבר 2008 כמה כתבות בעיתון "הארץ". בבקשה שהגישה אתמול הפרקליטות לצמצם את היקף צו איסור הפרסום, נטען כי עצם החזקת המסמכים בידי אנשים לא מורשים עלול לפגוע קשות בביטחון המדינה.

בבקשת המדינה נטען כי בין המדינה לבין עורכי דינו של בלאו נערך הסכם שבמסגרתו התחייב בלאו להשיב את המסמכים הסודיים המצויים ברשותו למדינה תמורת התחייבות של המדינה, לא לחקור אותו על מקורותיו העיתונאיים ולא לחקור אותו כחשוד. אך לטענת המדינה, בעקבות חקירתה של קם התברר כי בלאו לא מסר את כל המסמכים הסודיים שהיו ברשותו, ועל כן גם לאחר הגשת האישום נמשכה החקירה במטרה לאתרם.

מטעמים אלה, הסבירה הפרקליטות, ביקשה את צו איסור הפרסום, שהיה חיוני לטענתה, כדי לאפשר פעולות חקירה נוספות למציאת המסמכים ולמנוע שיבוש חקירה. כחלק ממאמציה ניסתה גם לערוך משא ומתן נוסף עם בלאו, שנכשל.

עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה לעצור את קם עד תום ההליכים. השופט זאב המר החליט כי קם תוחזק במעצר בית בלבד, שבמהלכו אף המשיכה בעבודתה ככתבת, אך נענה לבקשת המדינה ואסר לפרסם את דבר החקירה, את דבר מעצרה ואת עצם הגשת האישום.

הפרשה פורסמה בכלי תקשורת זרים

בינואר הגישו עיתון "הארץ" באמצעות עו"ד טלי ליבליך ממשרד ליבליך-מוזר וערוץ 10 לבית המשפט בקשה להסיר את הצו. בבקשת כלי התקשורת נערכו דיונים אחדים, ודיון מכריע היה אמור להיערך ב-12 באפריל. אך פרסומים של פרטי הפרשה מתחילת החודש בכלי תקשורת זרים ובאתרי אינטרנט, החלטה של בית המשפט העליון משלשום אשר רמזה על הדחיפות בהסרת איסור הפרסום, הביקורת על צו איסור הפרסום וכישלונו של המשא ומתן עם בלאו הביאו את הפרקליטות להגיש לבסוף לבית המשפט בקשה לצמצם את היקף הצו. בבקשתה טענה הפרקליטות כי פרטי הפרשה הועברו לכלי תקשורת זרים "בידי גורמים אינטרסנטיים", שאת זהותם לא ציינה.

ב-14 באפריל היה אמור להיערך דיון בהקראת כתב האישום לקם, הנחשב פורמלית לפתיחת המשפט נגדה. אך עד היום, כארבעה חודשים לאחר הגשת האישום, סנגוריה, אביגדור פלדמן ואיתן להמן, לא קיבלו את חומרי החקירה נגדה. לאור זאת ביקשו מבית המשפט, ביחד עם הפרקליטות, לדחות את מועד ההקראה בכמה שבועות. מועד ההקראה החדש טרם נקבע.

עורך דינה של קם, איתן להמן, מסר בתגובה כי "בשום שלב לא נגרם כל נזק לביטחון ישראל, ודאי וודאי שלא היתה כוונה לגרום נזק כזה. כל המסמכים והמאמרים שפורסמו על ידי אורי בלאו עברו את אישור הצנזורה, ומכאן שאין כל פגיעה בביטחון ישראל, אולי היפוכו של דבר הוא הנכון". הוא הוסיף כי "לו היו גורמי אכיפת החוק חושבים שהפרשה כה חמורה, אף אחד מהם לא היה מתיר לענת להישאר בבית כשהיא מחוברת לטלפון ולאינטרנט" וכי "הסיפור האמיתי הוא שהמסמכים האלה היו חשופים, ללא כל אבטחת מידע למאות רבות של אנשים בצבא, לרבות פקידים זוטרים ללא כל אבטחת מידע מינימאלית וללא כל בדיקה מקדימה".

עו"ד להמן הדגיש כי "ענת אינה נמנית על קבוצה פוליטית קיצונית כזו או אחרת, אין לה חלק עם כל מי שמנסה לתפוס טרמפ על המצב שלה. היא בחורה ישראלית ציונית, המיינסטרים הישראלי, מלח הארץ". הוא ציין עוד כי "בפרשה זו נעשו כמה טעויות לא שגרתיות, כמו חקירה לא ברורה, עצלנית ורשלנית, המכוונת למקום הלא נכון כמו צו איסור פרסום גורף ובקשה לעצור את ענת ליותר מחודש לאחר ששוחררה על ידי אותו גורם".

"הארץ": השב"כ סירב לעמוד בתנאי ההסכם עם בלאו

בעקבות פרסום הפרשה נמסר מ"הארץ" כי כתב "הארץ", אורי בלאו, חשף בשנתיים האחרונות שורה של פרשיות הנוגעות להתנהלות צה"ל וזרועות הביטחון בשטחים, ובהן כתבת תחקיר שחשפה בנובמבר 2008 סיכומי דיונים בהשתתפות הרמטכ"ל אשכנזי, אלוף הפיקוד דאז נוה וראשי השב"כ, אשר ניתנו בהם לכאורה הוראות לביצוע פעולות שאסורות על פי הוראת בג"ץ.

כל הכתבות אשר פורסמו ב"הארץ" נשלחו לצנזורה הצבאית וקיבלו את אישורה המלא.

בספטמבר 2009 זומן בלאו למשרדי השב"כ ונדרש למסור את המסמכים ששימשו אותו בהכנת הכתבות. מרגע זה, ניהלו עו"ד מיבי מוזר מטעם עיתון "הארץ" ואורי בלאו דיאלוג עם היועץ המשפטי של השב"כ בדבר החזרת המסמכים, דיאלוג אשר נועד לשמור על מקורות המידע ועל חופש הפעולה של הכתב מבלי לפגוע בביטחון המדינה. דיונים אלה הובילו ב-15 בספטמבר 2009 לחתימת הסכם, שבמסגרתו העביר אורי בלאו לשב"כ עשרות מסמכים מסווגים שהיו ברשותו, ומנגד התחייב השב"כ לא לחקור את הכתב על מקורותיו העיתונאיים, לא לחקור את הכתב כחשוד ולא להשתמש במסמכים כראיה בהליך משפטי כנגד החשוד בהדלפה.

לאחר שמולאו כל התנאים בהסכם ונמסרו המסמכים, ביקש השב"כ לפנים משורת הדין לקבל לידיו גם את המחשב האישי של אורי בלאו. מערכת "הארץ" נענתה לבקשה, והמחשב הושמד עם מסירתו מול עיני הכתב.

כעבור זמן קצר עצר השב"כ את ענת קם, לשעבר חיילת בלשכת אלוף פיקוד מרכז, בחשד שהיא המקור של אורי בלאו. בינואר 2010 הודיע השב"כ לעו"ד מוזר שמרשו, אורי בלאו, מבוקש לחקירה. עו"ד מוזר השיב שדרישה זו סותרת את תנאי ההסכם ושהוא מייעץ לאורי בלאו לא להיענות לה. מרגע זה, סרב השב"כ לעמוד בתנאי ההסכם אשר עליו חתם ודחה הצעה של עו"ד מוזר לגבש הסכם נוסף אשר ישיג מטרת השב"כ להגן על ביטחון המדינה, ומנגד ישמור על תנאי ההסכם שגובש ועל חיסיון המקורות.

"הארץ" מצטער על התפנית הפתאומית בעמדת השב"כ ועל תוצאותיה, שמשמעותן הפעלת לחץ כבד ואיומים על עיתונאי הממלא את שליחותו.

ענת קם - כל הכתבות



ענת קם, היום בבית המשפט. עורך דינה: לא היתה כל כוונה לפגוע בביטחון המדינה


אורי בלאו. כל הכתבות אשר פורסמו ב''הארץ'' נשלחו לצנזורה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו