בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת ענת קם | ראש השב"כ יובל דיסקין: זה חלום של כל מדינת אויב לשים יד על מסמכים מהסוג הזה

בעקבות פרסום פרשת קם, ערך ראש השב"כ תדרוך לעיתונאים בו מסר את גרסתו לפרשה שמסעירה את מערכת הביטחון ואת עולם התקשורת

תגובות

בית המשפט התיר היום (חמישי) לפרסם באופן חלקי את הפרשה הביטחונית שעליה הוטל איפול בחודשים האחרונים, ושגררה דיווח נרחב בכלי תקשורת בחו"ל מאז סוף מארס. במרכז הפרשה עומדת ענת קם, בת 23 מתל אביב, נגדה הוגש כתב אישום בעבירה של ריגול חמור. קם נאשמת כי בהיותה חיילת בפיקוד מרכז בשנים 2005-2007, אגרה ברשותה מסמכים סודיים רבים וכי לאחר שחרורה העבירה כאלפיים מסמכים מסווגים, חלקם ברמת סיווג סודית ביותר לעיתונאי. לדברי ראש השב"כ, יובל דיסקין, "זה חלום של כל מדינת אויב לשים יד על מסמכים מהסוג הזה".

דיסקין ערך הבוקר תדרוך נדיר לעיתונות וסיפר כי עיתונאי "הארץ", אורי בלאו, השוהה כעת בחו"ל, דרוש בידי המשטרה והשב"כ לחקירה בפרשה. לדברי דיסקין, השב"כ חושד כי בידי בלאו נמצאים מסמכים סודיים שאותם קיבל מקם. בספטמבר אשתקד הגיעו השב"כ ונציג "הארץ", עו"ד מיבי מוזר, לסיכום שבמסגרתו העביר בלאו לשב"כ כ-50 מסמכים מסווגים שהיו ברשותו. אולם לטענת דיסקין, השב"כ חושד שברשות בלאו נמצאים עדיין מסמכים סודיים רבים. "המטרה העיקרית שלנו היא החזרת המסמכים המסווגים שנותרו כדי שלא ייפלו לידיים עוינות", אמר דיסקין.

בתדרוך הבוקר לעורכים הראשיים של כלי התקשורת ולפרשנים ביטחוניים במטה השב"כ, אמר דיסקין כי "בראייתנו, זו פרשייה חמורה מאוד מבחינת הנזק הביטחוני הפוטנציאלי שלה. הפרשה עוד לא הסתיימה. אנחנו מחפשים את המסמכים ומחכים שיוחזרו למדינה כדי שלא ייגרם נזק. כל משימתנו להגיע לכך בדרכי נועם לא צלחו". לדבריו, לאחר שעו"ד מוזר מסר תשובה שלילית סופית להסדר נוסף שהציעו באחרונה השב"כ ופרקליטות המדינה לבלאו, החליט השב"כ להסכים להסרה חלקית של צו הפרסום בפרשה. במקביל, בכוונתו לשנות את מדיניות השירות בפרשה ולנקוט צעדי חקירה נוקשים יותר בזמן הקרוב.

הפרסום שהתחיל את הכל

תחילת הפרשה ב כתבת תחקיר נרחבת שפרסם בלאו ב"הארץ" ב-28 בנובמבר 2008. בכתבה הובאו ציטוטים וצילומים מתוך ישיבות מסווגות שהתקיימו בפיקוד המרכז ובמטה הכללי שעסקו בהנחיות ובאישור מבצעים למעצר מבוקשים בכירים בצפון הגדה המערבית. מהכתבה עלה, כי צה"ל אישר ליחידות המבצעיות להפעיל הנחיות גמישות לפתיחה באש, באופן שעלול להביא גם לחיסול המבוקשים בעת מעצרם. הכתבה אף כללה צילומים של מסמכים שסווגו כ"סודי ביותר".

בעקבות הפרסום ב"הארץ", ביקש הרמטכ"ל גבי אשכנזי סיוע בחקירת ההדלפה ובאיתור המסמכים. היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, נעתר לבקשתו של אשכנזי ואישר לפתוח בחקירה משולבת של השב"כ, המשטרה ומחלקת ביטחון מידע בצה"ל.

לדברי דיסקין, במהלך החקירה התברר כי קם, ששירתה כפקידה ובהמשך כעוזרת ראש הלשכה של אלוף פיקוד המרכז דאז, יאיר נווה, צברה יותר מ-2,000 מסמכים בדרגות סיווג שונות. פרט למסמכים שפורסמו בכתבתו של בלאו, המסמכים שאספה קם עסקו גם בסוגיות מבצעיות מגוונות בהן פקודות מבצע סודיות של פיקוד מרכז והמטכ"ל, היערכות הצבא במצבי חירום, סדרי כוחות של הצבא, תרחישי לחימה, תורת לחימה ועוד.

דיסקין ציין כי "מדובר בסכנה לפגיעה ממשית בחיי חיילים ואזרחים במדינת ישראל. לא צריך להיות מומחה לביטחון מידע כדי להבין זאת. השב"כ ער לפגיעה בחופש העיתונות ולכן היטלנו על עצמנו מגבלות קשות. משך החקירה מעיד על כך. כל שלב בחקירה בוצע בליווי משפטי צמוד, תחת ביקורת משפטית של בתי המשפט. בצעד חריג גם ניהלנו מגעים עם באי כוחו של בלאו והגענו להסדר".

"הסכם הגון המגשר בין השמירה על ביטחון לשמירה על חופש העיתונות"

במהלך התדרוך הציג ראש השב"כ את פרטי הסיכום שנחתם עם עו"ד מוזר ב-15 בספטמבר אשתקד. על פי ההסכם, בתוך שלושה ימים מרגע החתימה עליו, בלאו נדרש להפקיד את המסמכים המסווגים שיש ברשותו, שאופיים פורט בהסדר. ההסדר קבע, כי המסמכים לא יהוו בסיס לחקירה פלילית וכי בלאו לא ייחקר כחשוד ולא יישאל על מקורותיו. כמו כן נקבע, כי אם יאותר חשוד בהדלפת המסמכים המסווגים, אלו לא ישמשו נגדו כראיה.

לדברי דיסקין, מדובר היה בהסכם הגון שמנסה לגשר בין השמירה על הביטחון לשמירה על חופש העיתונות וחיסיון המקורות העיתונאים. לדבריו, בסוף ספטמבר העביר בלאו 50 מסמכים ומחשבו הושמד בנוכחותו על ידי השב"כ שמימן לו רכישת מחשב חדש.

בשלב מאוחר יותר איתר השב"כ את קם, ששימשה עד מעצרה ככתבת הברנז'ה באתר וואלה!, כחשודה בהדלפה. קם נחקרה בדצמבר 2009 ומחקירתה עלה, כי אגרה לאורך שירותה אלפי מסמכים. על פי החשד, לפני שחרורה מצה"ל צרבה קם יותר מאלפיים מסמכמים על דיסק שאותו העלתה בהמשך על מחשבה הפרטי. לדברי השב"כ, מניעיה של קם, שהיתה מודעת לכך שמעשיה אסורים, היו אידיאולוגיים.

לאורך תקופת חקירתה הוחזקה קם במעצר בית. ב-14 בינואר השנה הוגש נגדה כתב אישום על ריגול חמור. "זה חלום של כל מדינת אויב לשים יד על מסמכים מהסוג הזה. אנחנו היינו שמחים למסמכים כאלה של האויב", אמר דיסקין.

פער משמעותי בכמות המסמכים

לדברי השב"כ, בקיץ 2008 פנתה קם לעיתונאי נוסף והציעה לו את החומר, אך זה לא קיבל אותו לבסוף. כמה חודשים לאחר מכן, העבירה קם לבלאו כמות גדולה של מסמכים. לדברי דיסקין, מחקירתה של קם התברר שקיים פער משמעותי בין מספר המסמכים שבלאו העביר לשב"כ לבין מה שקיבל בפועל מקם. לכן אישרה הפרקליטות לזמן את בלאו לחקירה, כדי להביא להשבת המסמכים הנותרים.

לדברי דיסקין, בלאו שוהה מאז דצמבר בחו"ל ו"מסיבות השמורות עמו הוא לא חוזר". ראש השב"כ סיפר כי המגעים עם "הארץ" באשר להסדר להשבת מסמכים נוספים לא הסתיימו בהצלחה. "אנחנו מתכוונים להאיץ כעת את החקירה משום שהסיכוי גדול שלא יודעים איפה יתר המסמכים. בלאו לא הגיע לארץ כדי לתת את גרסתו לדברים".

ראש השב"כ ציין, כי "טיפלנו בכל העניין בכפפות של משי כי מדובר בעיתונאי. ההסדר הראשון קבע כי לא חוקרים אותו וכי הוא מחזיר את המסמכים. החלק הזה הסתיים ולצערנו התברר שקיים פער דרמטי במספר המסמכים. אני לא יודע לומר מה נעשה עם המסמכים החסרים". דיסקין טען כי "יש לנו יסוד סביר לחשוד, כי בלאו לא פעל בעבר בתום לב מולנו".

לדברי דיסקין, "העסק (ההסדר הנוסף, ע"ה) מתפוצץ על החלטת העיתון לא להגיע להסדר איתנו. אנחנו דורשים כעת להשיב את המסמכים ולחקור את בלאו. המטרה הראשונה והעיקרית שלנו היא שכל המסמכים יוחזקו במקום בטוח. בשלב זה אנו רוצים לקבל הבהרות מה עשה בלאו במסמכים ואם העבירם לגורמים נוספים". דיסקין סירב להשיב לשאלה אם השב"כ האזין לבלאו. "כל מה שעשינו נעשה בריסון רב ובבקרה מלאה של הפרקליטות".

דיסקין: קם - פקידת לשכה שגנבה מסמכים

ראש השב"כ נשאל מדוע שיבץ צה"ל את קם, שלדברי עיתונאים היתה מעורבת לפני גיוסה בפעילות ארגוני שמאל, בלשכה כה רגישה. הוא אמר כי מצה"ל נאמר לו שקם עברה אבחון ביטחוני ונבדקה ברמה הנדרשת לתפקיד. יחד עם זאת, מאז חשיפת הפרשה הנחה הרמטכ"ל על שינויים בתהליך הסיווג הביטחוני. דיסקין נמנע מלהשיב לשאלה בדבר הפגמים באבטחת המכשירים בצה"ל בנימוק שזה עניין לצבא ולא לשב"כ.

בתשובה לשאלה מדוע היה מקום לחקור את הדלפת המסמכים כשכל מה שפורסם הוגש על ידי "הארץ" לצנזורה ואושר שם, השיב דיסקין: "מצופה ממני להפעיל שיקול דעת. כשאני רואה שלא מדובר בכמה משפטים בכתבה בעיתון, אלא במסמך אותנטי סודי של הצבא שמתפרסם, אני בודק".

דיסקין אמר כי השב"כ סבר שקם צריכה להיות מוחזקת במעצר, אולם בית המשפט קבע שתוחזק במעצר בית. "אני מציע לא להפוך את קם לליאורה גלט-ברקוביץ או טלי פחימה שנייה. זו בסה"כ פקידת לשכה שגנבה מסמכים".

ראש השב"כ דחה את הביקורות על התעקשות השב"כ בעניין השארת צו איסור הפרסום בתוקף במשך תקופה ארוכה, למרות הדיווחים בחו"ל. "שיקול הדעת שלנו בנקודה זו היה סביר פלוס", טען. הוא אמר כי הסרת הצו התעכבה עד לתשובה השלילית הסופית מ"הארץ" אתמול, אולם הוא נמנע מלפרט את הקשר בין שני הדברים. לטענתו, השב"כ עמד בהסכם עם בלאו ולא ניצל את המסמכים שהעביר העיתונאי לאיתור המקור. "לשיטתנו לא הפרנו את ההסדר. עמדנו על קוצו של יוד. מי שפעל לא על פי ההסכם זה בלאו".

פרסום הפרשה הופך את בלאו ליעד מודיעיני לגורמים עוינים ולכן יפעל השב"כ להאצת החקירה. לדברי דיסקין, "יש לנו אינדיקציות נוספות לכך שבלאו החזיק מסמכים שלא הוחזרו. התנהלנו פה ברכות יתרה. היינו צריכים להסיר כפפות בפרשה הרבה יותר מוקדם. היינו יותר מדי רגישים לעולם העיתונות. משכנו את הפרשה יותר מדי זמן, היא היתה צריכה להיגמר מזמן, זה הלקח שלנו מהחקירה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו