בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בכל אשם פרס

בימים אלה מלאו חמישים שנה למבצע מדבר יהודה, שבמסגרתו נתגלו מכתבי בר כוכבא במערת האיגרות בנחל חבר. בקונגרס הארכיאולוגי ה-36 שהתקיים לפני פסח באוניברסיטת בן גוריון דיבר הפרופ' חנן אשל על תגלית פחות נודעת, ממערות נחל צאלים, שנותרה חמישים שנה בצל התגליות המרעישות יותר

תגובות

בקיץ 2009 הוזמנתי לביתו של מרטין סקויהן, אספן עתיקות המתגורר בקרבת אוסלו בירת נורווגיה. סקויהן הראה לי צרור של כעשרים קטעי מגילות ממדבר יהודה שרכש ממשפחתו של איכסנדר שהין המכונה כנדו, סוחר העתיקות מבית לחם שנודע כמי שתיווך בעסקות רכישת המגילות מקומראן מידי הבדווים. הוא ביקש שאחווה דעתי עליהן ואפרסם אותן יחד עם פרופ' טורלייף אלגבין וד"ר אסתר אשל.

עיני נמשכו לקרע מגילה קטן ואכול ששרדו בו ארבע שורות מקוטעות של כתב עברי שנכתב ביד סופר סת"ם . עוד לפני שפיענחתי את הכתוב בו בלטו מבין אותיותיו מ"ם סופית ולמ"ד שנשאו בראשן עוקצים, מעין דגלים שנועדו לעטר את האות. עוקצים כאלה אמנם אינם נדירים במגילות מקראיות החל מהמאה הראשונה לפני הספירה, אך מציאותן הבולטת בקרע כה קטן העלתה בזיכרוני קטע מגילה אחר שמבין אותיותיו המעטות בולטים עוקצים דומים.

קטע זה מחזיר אותנו חמישים שנה לאחור אל מבצע מדבר יהודה שבו סקר פרופ' יוחנן אהרוני את מערות נחל צאלים. במערה חבויה וקשה לגישה, שכונתה בפיו מערת המגילות וסומנה במספר 34, נמצאו שלושה קטעי מגילות על גבי קלף. שניים מתוכם היו קטעי פרשיות של תפילין של ראש והשלישי, הוא הקטע שבו נזכרתי בנורווגיה, הכיל שרידים של תריסר אותיות מקוטעות שנכתבו בשורה העליונה של שני טורים עוקבים.

בדין וחשבון שיצא זמן מה לאחר הסקר, פירסם אהרוני צילום של הקטע בלי לפענחו. רק כעבור ארבעים שנה, בכרך 38 (משנת 2000) של סדרת "תגליות מדבר יהודה" (DJD) היוקרתית היוצאת לאור באוקספורד, זכה הקטע לפרסום הולם מאת ד"ר משה (מתיו) מורגנשטרן איש אוניברסיטת חיפה. הוא זיהה כי מדובר בסוף השורה הראשונה של טור ממגילה של ספר במדבר ובו צמד המלים "- - - בני לוי" (במדבר יח, כא) ובתחילת השורה הראשונה של הטור הבא במגילה שבה צמד המלים "לכל נפש - - -" (במדבר יט, יא).

העוקצים הבולטים הופיעו בראש האות למ"ד שחזרה בקטע הנדון שלוש פעמים. עוקצים אלה שימשו לי עתה סימני היכר בהתבונני בקרע המגילה שביד האספן הנורווגי, שאותו זיהיתי בנקל כקטע השייך אף הוא לספר במדבר. שרדו בו מלים ספורות מתוך ארבעה פסוקים הכוללים את סיפור קורח ועדתו (במדבר טז, ב-ה; באותיות שמנות מובאות ההשלמות לפסוקים):

ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועדד אנשי שם ויקהלו על משה ואהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה וישמע משה ויפל על פניו וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקרב

הייתכן שמדובר בשני קטעים מפרקים קרובים זה לזה מאותה מגילת קלף של ספר במדבר? חזרתי לעיין בדו"ח של אהרוני. הקטע מספר במדבר ועמו שני קטעי התפילין נמצאו סמוך לפתח מערת המגילות, בתוך קן שהתקין לו פרס, עוף דורס שנכחד מארצנו לא מזמן. כך גם העיד באוזני ארנון גורן, חבר קיבוץ מעברות, שהשתתף במשלחת של אהרוני והיה הראשון שטיפס למערה ומצא את קטעי המגילות בקן.

סמוך למערת המגילות סקר אהרוני מערה גדולה יותר ונוחה ממנה למגורי אדם שסומנה כמערה 32. הוא כינה אותה "מערת הגולגלות" בעקבות מציאתם של שבעה שלדים במקום. אהרוני אמנם לא מצא במערת הגולגלות קטעי קלף, אך דומה שהבדווים, שהקדימו אותו, הם שמצאו בה את הקטע שהתגלגל דרך סוחר העתיקות מבית לחם אל האספן הנורווגי. ואת הבדווים הקדים ככל הנראה הפרס שנשא ממערה זו את שלושת קרעי המגילות לריפוד קנו ברצפת המערה הסמוכה, מערת המגילות.

הרעיון שהמגילות הנדונות כאן מקורן במערת הגולגלות, ואליה הובאו בין מיטלטליהם של פליטים מאנשי בר כוכבא שהסתתרו במערה זו ובה מצאו את מותם כעדות השלדים שנותרו בתוכה, הביאני לפרק נוסף בעלילה הבלשית שאני מתאר כאן ופרק זה קשור לתפילין.

מציאותן של שתי פרשיות התפילין בקן של הפרס במערת המגילות השכנה למערת הגולגלות העלתה בדעתי שלא רק את מגילת במדבר חלקו ביניהם כשלל הבדווים חומדי הממון והפרס שביקש להיטיב עם צאצאיו ולרפד את קנם בקרעי מגילות קלף. בין קטעי מגילות שרכשו אוצרי המגילות במוזיאון רוקפלר מידי הבדווים, בתקופת השלטון הירדני, היו שתי פרשיות אחרות של תפילין, שמקום הימצאן לא נודע. גם הן פורסמו באותו כרך בסדרת פרסומי המגילות (DJD) מאוקספורד. האומנם יהיה זה מופרך להציע ששתי הפרשיות ממוזיאון רוקפלר ושתי הפרשיות מקן הפרס מקורן מאותו זוג תפילין שנשא אחד מפליטי מרד בר כוכבא בבורחו למערת הגולגלות?

ארבעה קטעי התפילין הללו השתייכו איפוא לערכת תפילין אחת המצטרפת לתפילין שהתגלו במערת מפלט בוואדי מורבעת. מלבד השניים הללו, לא נמצאו תפילין נוספים בין חפציהם של מורדי בר כוכבא שנתגלו במערות המפלט שבצוקי מדבר יהודה. לכאורה, היעדר זה מעורר פליאה ולא פחות ממנו היעדרם המוחלט של תפילין במצדה, במגורי הקנאים מהמרד הגדול. והשאלה עוד מחריפה לנוכח ריבוין של יריעות התפילין, שלושים במניין, שנתגלו בקומראן.

ההסבר לכך נעוץ בנסיבות התקופה. אנשי כת האיסיים שהתגוררו בקומראן כבר שנים רבות לפני המרד, קיימו במקום שגרת חיים שכללה טבילה יומיומית והקפדה על טהרת הגוף וניקיונו ובתוך כך גם עיטרו את ראשם וזרועם בתפילין. אך המורדים במרד הגדול שמצאו מקלט במצדה ופליטי מרד בר כוכבא שברחו למערות המפלט בצוקי המדבר, פעלו בשעת חירום שבה השתבשו אורחות החיים הנורמליים וכך גם נאלצו לוותר על הנחת התפילין. עדות בכתובים לכך אנו מוצאים בתלמוד הבבלי: "רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל מצווה שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה בשעת גזרת המלכות (=דיכוי מרד בר כוכבא), כגון עבודת כוכבים ומילה - עדיין היא מוחזקת בידם, וכל מצווה שלא מסרו ישראל עצמן עליה למיתה בשעת גזירת המלכות, כגון תפילין - עדיין היא מרופה בידם" (בבלי, שבת קל ע"א).



יריעת תפילין וקרע מגילה של ספר במדבר מקן הפרס בנחל צאלים. למטה: קרע ממגילות נחל צאלים שהתגלגל לנורווגיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו