בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חשאי | עלילות סוכן המוסד מייק הררי באיטליה

* ראיון נדיר שנתן איש המוסד לשעבר מייק הררי פותח צוהר ליחסים האינטימיים בין הביון הישראלי למודיעין האיטלקי מאז הקמת המדינה, ואף לפני כן * והאם המוסד ריגל במלזיה? *

תגובות

מייק הררי הוא אחת הדמויות המסתוריות והנערצות של קהילת המודיעין של ישראל. במעשיו ברבע המאה האחרונה הוא נקלע לכמה עימותים עם עיתונאים וצלמים, שהעידו על יחסו לתקשורת. בלשון המעטה אפשר לומר, כי הררי אינו חסיד גדול של העיתונות. למעט ראיון אחד שנתן ב-1989 לערוץ 1 כדי לטהר את שמו, הוא מסרב בעקשנות להתראיין.

הררי היה בכיר במוסד ועמד בראש אגף המבצעים - קיסריה - בשנים הדרמטיות של המאבק בטרור הפלסטיני בשנות ה-70. הקריירה המוצלחת שלו בארגון הוכתמה ביולי 73' בחיסול השגוי בלילהאמר בנורווגיה. צוות יחידת כידון של המוסד הרג, עקב טעות בזיהוי, את אחמד בושיקי, מלצר מרוקאי תמים. המטרה היתה לחסל את חסן עלי סלאמה, מבכירי ארגון "ספטמבר השחור", שהיה בסוד תכנון רצח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן 1972.

כמה מאנשי המוסד נתפסו וריצו עונש מאסר. הררי וראש המוסד צבי זמיר, שפיקדו מקרוב על המבצע, הצליחו לחמוק. הררי המשיך לעבוד במוסד עוד כשנתיים, ואז פרש לעסקים פרטיים. הוא היה קונסול הכבוד של פנמה בישראל ושימש יועץ של נשיא פנמה, מנואל נורייגה.

ב-1989 פלש צבא ארצות הברית לפנמה והדיח את נורייגה. הוא נעצר ונדון למאסר (וכלוא עד היום) על סחר בסמים, הלבנת כספים וסחיטה. במשך כמה זמן רווחו שמועות שהררי נהרג בעת הפלישה, או נעצר; התייצבותו לראיון בערוץ 1 נועדה להפריכן.

בהתחשב בסלידתו מהתקשורת, היה מפתיע לדעת, שבאחרונה שוב הסכים להתראיין. לא לעיתונאי ישראלי חלילה, אלא לאיטלקי-אמריקאי. אריק סלרנו נפגש עם הררי בביתו בתל אביב לשיחות ממושכות. השיחות אמנם לא עסקו בעבודת הררי במוסד אלא בעבר הרחוק, כשהיה אלחוטן של המוסד לעלייה ב' במחוז לומברדיה שבאיטליה וברומא, אך ובכל זאת יש בהן עניין.

הררי סיפר, כי שם הצופן המזהה שלו במסרים האלחוטיים היה FNM, ראשי תיבות באיטלקית של קו הרכבת לצפון מילאנו. הוא הראה למראיין אקדח שהוא מחזיק עוד מפעילותו ב-1948. הררי גם האיר צדדים לא ידועים באישיותו כשסיפר, שבתקופת שהותו באיטליה התאהב בעולם האופרה וכי הוא ידיד של דניאל ברנבוים, שלימד אותו לאהוב את וגנר וכי יש להפריד בין המוסיקה לבין האידיאולוגיה והפוליטיקה של המלחין.

השיחה היא פרק בספר של סלרנו שהופיע באחרונה באיטלקית: "המוסד: בסיס איטליה". הספר מגולל את סיפורו של הסיוע הנדיב שהעניקו האיטלקים להגנה, למוסד לעלייה ב' ולבית"ר לפני הקמת המדינה ואת שיתוף הפעולה ההדוק בין הביון האיטלקי (סיסמי) למוסד ולאגף המודיעין בצה"ל מאז הקמת המדינה ועד היום.

הארגונים הארצישראליים, ואחר כך מדינת ישראל, לא בדקו בציציות של האיטלקים שסייעו להם. ב-1938 הוכשרו אנשי בית"ר באיטליה הפשיסטית של בניטו מוסוליני בקורס ספנות. אנשי המוסד לעלייה ב' ואחר כך הפלמ"ח והפל"ים, שעסקו בהעלאת יהודים, ברכש נשק ובטיבוע ספינות ופיצוץ מטוסים שהובילו נשק למדינות ערביות, נעזרו בפשיסטים לשעבר.

אחד מאנשי המפתח האיטלקים היה פינו רומלדי, מנהיג הקבוצה הניאו-פשיסטית "מובימנטו סוציאלה איטליאנו", שאליה היה מקורב גם מי שהיום הוא יו"ר הפרלמנט, ג'נפרנקו פיני. רומלדי סיפק לאצ"ל חומרי נפץ ממחסנים ישנים של הפשיסטים מתקופת מלחמת העולם השנייה. פשיסט אחר שהיה מקורב מאוד למוסוליני הוא פיורנצה קפריאטו, שהגיע לישראל וסייע בהקמת שייטת 13, הקומנדו הימי.

לדברי סלרנו, "המוסד שיכנע את ראש הממשלה הנוכחי, סילוויו ברלוסקוני, ועוזריו שיורו לשירותי הביון של איטליה למסור להם תעודות ושמות של אנשי המבצעים שלהם, כדי שיוכלו להיעזר בהם למבצעים חשאיים של המוסד". אדמירל פלביו מרטיני, שהיה ראש "סיסמי", סיפר כי בהיותו ראש המבצעים של הארגון נסע בשנות ה-70 לסוריה, ובשובו סיפק למודיעין הישראלי את תוכניות המלחמה של דמשק. על סמך העדויות והמסמכים שליקט המחבר, "כל ממשלות איטליה מאז מלחמת העולם השנייה סייעו למוסד ולאמ"ן". אנשי ביון ישראלים מאשרים, כי שירותי המודיעין האיטלקיים הם מהידידותיים ביותר לקהילת המודיעין של ישראל.

ישראלים במלזיה

המודיעין הישראלי עומד במרכז שערורייה פוליטית במלזיה. תחילת הסיפור בהאשמות של מנהיג האופוזיציה, אנואר איברהים. לפני כשבוע טען בפרלמנט, ששני אנשי ביון ישראלים חדרו למחשבי מטה משטרת המדינה. לדבריו, הם התחזו למומחים לתקשורת מחשבים המועסקים בחברת מחשבים ששמה "אסיהסופט-מלזיה", שנשכרה כקבלן משנה במיזם לשדרוג מערכות המידע במשטרה. אסיהסופט, כך טען, רשומה בתל אביב.

איברהים, בן 62, שהיה בעבר סגן ראש הממשלה, הוא דמות שנויה במחלוקת. בחודש הבא יעמוד למשפט באשמה שאנס את אחד מעוזריו לאחר שפיתה אותו לבוא לדירתו. אין זו הפעם הראשונה שהוא מואשם בהאשמות כאלה. ב-1998 הואשם ב"מעשה סדום", אך הצליח לחמוק מהפרשה.

ההאשמות של מנהיג האופוזיציה על חדירת אנשי ביון ישראלים עוררו מיד תגובות זעם. מפכ"ל המשטרה, מוסא חסאן, מיהר להכחיש את הדברים ואף הורה לפתוח בחקירה, שתעסוק לא רק בבירור הטענות אלא גם בניסיון לגלות מה מקורות מידע של מנהיג האופוזיציה. הסיפור קיבל תפנית נוספת כשנקבע ש"אסיהסופט" היא חברה הרשומה בסינגפור; אך מיד נשמעה טענת נגד, שלישראל קשרים הדוקים עם סינגפור, וכי היא משמשת לא אחת חזית לפעילות צבאית ומודיעינית של ישראל.

ואם לא די בכך, הרי ששר הפנים של מלזיה, הישאם מודין חוסיין, הודה, כי אכן לפני שנתיים התגלו "בעיות" בהעסקת אסיהסופט ונפסקה ההתקשרות עמה. הוא לא פירט באילו "בעיות" מדובר.

בין מלזיה המוסלמית לישראל אין קשרים דיפלומטיים, אף שבעבר היו פרסומים על קשרי סחר בהיקף מצומצם המתקיימים בין שתי המדינות.

אתמול במאמרי על פרשת ענת קם "אני הייתי מתייצב לחקירה", כתבתי בטעות כי פרקליטי "הארץ" היו שותפים להחלטה איזה מסמכים להחזיר לשב"כ. התברר לי כי ההחלטה הייתה של הכתב אורי בלאו בלבד.



הררי. אלחוטן של המוסד לעלייה ב'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו