שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גילה קולקה
גילה קולקה

לאחר שבישרו לד' שחלתה בסרטן, היא נקלעה למצוקה נפשית. היא דיווחה כי טיפול בתרופה נוגדת דיכאון, ציפרלקס, הביא לשיפור בהרגשתה. אבל כעבור כמה שבועות החליטה קופת החולים שבה היא מבוטחת, להחליף את התרופה שבה טופלה. השיקול להחלפת התרופה היה כלכלי - התרופה החדשה הגנרית, זולה יותר ומכילה אותו חומר פעיל כמו בציפרלקס.

ד' טופלה בתרופה הגנרית אסטו, אבל כחודש אחרי שהחלה ליטול אותה, התלוננה על נסיגה במצבה הנפשי ועל תופעות לוואי כמו חולשה, נדודי שינה וחוסר תיאבון. היא ביקשה לחזור ולקבל ציפרלקס, אבל הרופא שטיפל בה והרוקח בקופת החולים טענו שאין קשר בין ההחמרה במצבה לבין המעבר לאסטו - וסירבו להחליף את התרופה. בישראל ניתנת תרופה גנרית נוספת לציפרלקס - ציטאלופרם טבע.

ד' פנתה ל"בחברה טובה - רואים מעבר", עמותה הפועלת לצמצום הסטיגמה כלפי אנשים הסובלים מבעיות פסיכיאטריות, וביקשה את עזרתה. יו"ר העמותה, אמיר טל, גורס שאם מתברר שתרופת מקור כלשהי, יעילה בטיפול בהפרעות נפשיות, אין להחליף אותה בתרופה גנרית. "אי אפשר לדעת מה הסיבה להבדלים בין תרופת מקור לתרופה גנרית. לפעמים ההבדלים נובעים משוני בדרך הפעולה של התרופה ולפעמים מתופעת פלצבו הפוכה - כלומר, החלפת שם התרופה, צבע האריזה וצורת הכדור, משפיעה באופן פסיכולוגי על המשתמש ועלולה להפחית את היעילות שלה. לפעמים ההבדלים נובעים מסיבות אחרות. לכן יש צורך לבחון לעומק את הסיבות להבדלים בין תרופות מקור לתרופות גנריות. עד שתסתיים הבדיקה, יש לאפשר למטופלים לבחור באופן אוטונומי את התרופה היעילה ביותר מבחינתם".

"תרופה גנרית שעברה את בדיקות משרד הבריאות וקיבלה את אישורו, עושה אותה פעילות רפואית כמו רפואת המקור וכך יש להתייחס אליה", פוסק יו"ר ארגון הרוקחות בישראל, ד"ר צחי קציר. לדבריו, עצם החלפת התרופה לא היתה צריכה לגרום שינוי במצבה של ד'. בין הסיבות האפשריות להחמרה במצבה, הוא מזכיר, למשל, הפסקה בנטילת התרופה, שנבעה מהקושי שלה להסתגל לתרופה החדשה, לשמה ולעיצוב האריזה שלה, וכן את האפשרות ששינוי בהרגלי התזונה שהתלווה להחלפת התרופה גרם לתופעות הלוואי.

אמיר טל, סטודנט לתואר דוקטור בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה, מציין כי לפעמים חולים המקבלים תרופת מקור, שהרופא ממליץ להם לעבור לתרופה גנרית, מפקפקים ביעילותה של התרופה החדשה ואינם נוטלים אותה באופן מסודר. "אי היענות לטיפול היא המשתנה המנבא באופן הברור ביותר הישנות של מחלות", הוא מסביר. טל מזכיר שכבר ב-2007 הצטרפה ועדת הרווחה, העבודה והבריאות בכנסת למבקר המדינה ולהסתדרות הרפואית, בקריאה לפתח רשימה של תחומים שבהם אין להחליף תרופה, אם בטיפול הושג איזון.

הפסיכיאטר ד"ר אילן טל, המנהל קליניקה לתמיכה רגשית ונפשית בתל אביב, מסכים כי יש לצאת מהנחה שהחומר הפעיל בתרופה הגנרית זהה לזה שבתרופת המקור ועל כן אין סיבה שהשפעתה על הגוף תהיה שונה. עם זאת, לדבריו, אין לזלזל בתלונות של המטופלים על שינוי בהרגשתם בעקבות החלפת תרופה. "הסיבות לתלונות יכולות להיות נפשיות, אבל הן גם עשויות להיות קשורות לכך שבתרופות גנריות, החומר הלא פעיל שונה לפעמים מזה שבתרופות המקור", אומר אילן טל. "אנשים הסובלים מהפרעות חרדה רגישים מאוד, והם מפתחים במהירות תופעות לוואי לשינויים ביולוגיים קטנים ביותר".

החומר הלא פעיל, מסביר קציר, מספק לתרופה נפח ומאפשר את ספיגתה בגוף. "לפעמים אחד החומרים הלא פעילים יכול לגרום תופעת לוואי כזאת או אחרת, אבל לא כמו התופעות שגורם החומר הפעיל. למשל, אם בתרופה נגד דיכאון החומר הלא פעיל מכיל יותר לקטוז, הוא עלול לגרום למטופל שלשול. זה לא קשור לפעילות של התרופה לטיפול בדיכאון".

תופעות לוואי, מוסיף קציר, אינן סיבה מספקת להחלפת תרופה. "ההחלטה אם להחליף תרופה תלויה במצבו של החולה ובתרופות שכבר ניסה", הוא אומר. "חברות התרופות כבר למדו להשתמש במוצרים שיש סיכוי נמוך מאוד שהחומר הלא פעיל בהם יגרום תופעות לוואי".

ד"ר טל סבור שלא רק חולים הסובלים מהפרעות פסיכיאטריות מפתחים קשר רגשי לתרופות שבהן הם משתמשים תקופה ארוכה, אלא כולם נוטים לכך. חולים הצורכים כמה תרופות ביום, בעיקר, חשים בלבול רב אם התרופות שהם נוטלים בקביעות מוחלפות בחדשות. חלקם אף סבורים כי תרופה גנרית שקיבלו שונה מהותית מהתרופה שהתרגלו אליה. "המטופל אומר: ?הייתי חולה מאוד ואם סוף סוף נמצא טיפול שעוזר לי, אני לא רוצה לשנות אותו, אפילו אם יגידו לי שזאת אותה תרופה. אני יודע שזה לא הגיוני, אבל קשה לי להאמין בזה'".

הייצור ההמוני של תרופות גנריות והתחרות בין היצרניות מביאים להפחתת מחירי התרופות. לכאורה, החולים נהנים מההוזלה, אבל בפועל תרופות גנריות נתפשות כחיקוי של המקור ולכן אינן מתקבלות באמון. לדברי ד"ר אילן טל, מן הראוי להתחשב במטופלים ולהתייחס לתחושת האי-אמון שלהם. "עצם ההחלפה של התרופות משגעת את המטופלים. אם אין ברירה אלא לעבור לתרופה אחרת, יש להכין את המטופל להחלפת התרופה".

לדעת קציר, ייקל על מטופלים להתמודד עם החלטה על החלפת התרופה, אם הרופא יסביר שלמעשה אין הבדל בין תרופת המקור לתרופה הגנרית והרוקח יפגין ביטחון באמינות התרופה. לדעתו ההצעה של ד"ר טל שלא להחליף תרופה באמצע הטיפול אינה מעשית. "החולה בעצם מקבל אותה תרופה, אחרת לא היו קוראים לה תרופה גנרית", הוא מסביר.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "תכשיר גנרי נרשם לאחר שהוא מוכיח זמינות ביולוגית הזהה לזו של התכשיר המקורי. כלומר, נעשית בדיקה לרמת התרופה בדם בהשוואה לתכשיר המקורי, ועל-פי קריטריונים בינלאומיים מקובלים מאושרת התרופה הגנרית. תרופות גנריות מותרות להחלפה עם התכשיר המקורי, לאחר שהוכיחו זהות מתאימה בזמינות הביולוגית שלהן. הן מוזילות את עלות התכשיר ומאפשרות נגישות רחבה יותר לאוכלוסיית המטרה. למותר לציין כי מרגע כניסת התכשירים הגנריים לציפרלקס לשוק, מחירם לצרכן ירד בלמעלה מ-25%. על פי הוראות החוק - סעיף 27 לפקודת הרוקחים - רשאי רוקח לנפק תרופה גנרית במקום זו הרשומה במרשם, אלא אם כן הורה הרופא במרשם לנפק אותו תכשיר בשמו המסחרי בלבד. לגבי התכשיר ציפרלקס, במשרד הבריאות לא התקבלו תלונות על תופעות לוואי ועל חוסר אפקטיביות בשימוש בתכשיר הגנרי".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ