בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפילו קפריסין הפסיקה את שידוריה

יום העצמאות העשרים לישראל היה הזדמנות חגיגית לחידושים: השידור הטלוויזיוני הראשון, ביקורת הטלוויזיה הראשונה - ב"הארץ" - ואפילו בדיקת רייטינג

תגובות

במרכז יום העצמאות העשרים של ישראל, ב-1968, עמד מצעד הניצחון של צה"ל במלחמת ששת הימים. מצעד זה נבחר להיות השידור הראשון של הטלוויזיה הישראלית. המצעד צעד בירושלים, נכחו בו רבבות, והשאר צפו בו במכשירי טלוויזיה, בבתיהם או בבתי קרובים ושכנים.

למחרת, יום שישי 3 במאי 1968, סקרו העיתונים את שידור הטלוויזיה, ודיווחו כמובן גם על המצעד החגיגי ועל שאר אירועי יום העצמאות: פרס ישראל, חידון התנ"ך ומופעי הבידור. "דבר", עיתון ההסתדרות, פתח את הדיווח דווקא בכך ש"שידור המצעד בטלוויזיה הישראלית נקלט באזורים רבים בארצות ערב, כולל ירדן ולבנון, וכנראה גם סוריה ומצרים, בשל תנאי מזג האוויר המיוחדים ששררו באזורנו אתמול". אחר כך סיפר הכתב, נחום ברנע: "בתא סגור, מעל במת ההצדעה, ישב הקריין יורם רונן, שליווה את המצעד בדברי קריינות שוטפים, כשהוא מתאים את דבריו למוקרן על המסך... שידור המצעד, שהיה מבצע ראשון לטלוויזיה הישראלית, עבר בהצלחה מלאה... סגן נשיא הסי.בי.אס, הנמצא עתה בארץ, אמר אמש, שלדעתו איכות השידור מעוררת גאווה". ואשר למחיר, מוסיף ברנע: "מחירו המשוער של משדר יום העצמאות, כולל הוצאות ההפקה במסלול המצעד, נאמד באומדן ראשוני ב-50,000 עד 60,000 ל"י".

"דבר" ידע לספר גם על אירוע בשולי השידור: "קפריסין ביטלה שידור אותותיה: לאחר שבערב החג היו הפרעות קשות לנסיונות השידור של הטלוויזיה לקראת המצעד בשל משדר בטלוויזיה של קפריסין, פנה מהנדס הדואר גדעון לב אל המהנדס הראשי של הטלוויזיה הקפריסאית וביקש ממנו לקצר בשידורים בשל מצעד צה"ל. הטלוויזיה הקפריסאית נענתה לבקשה: היא לא שידרה אתמול את אותות התחנה שלה, והסתפקה בשידור תוכנית הבוקר הרגילה, ללא אותות. שידור המצעד עבר, לכן, ללא הפרעות מקפריסין".

"הארץ" סיפר על צופי השידור בטלוויזיה: "בעת השידור של מצעד צה"ל... נראו בחוצות העיר (תל-אביב) רק מעט הולכים ושבים. רבבות ישבו אותה שעה ליד מקלטי טלוויזיה, אם בבתיהם ואם אצל בני משפחה, ידידים, מכרים או באולמות גדולים (כולל כמה בתי קולנוע אשר גבו דמי כניסה). הירבה לעשות בשטח זה קולנוע ?תל אביב', שהיה מלא מפה לפה".

החידוש ב"הארץ" היה ביקורת טלוויזיה ראשונה. במדור "ראיתי שמעתי" נכתב: "היום נפתח ב'הארץ' מדור חדש: בטלוויזיה. מעתה ילווה העיתון את תוכניות הטלוויזיה הישראלית בדיווח ובביקורת, כנהוג בעיתונות הטובה בחו"ל. המשדר הראשון ואלה שיבואו בעתיד הקרוב אחריו הם משדרי ניסיון. אין צורך לקבל את הגירסה שאל משדרי ניסוי צריך להתייחס בסלחנות ולהימנע ממתיחת ביקורת עליהם... על הטלוויזיה הישראלית לחתור להגשת רמה מקצועית טובה, הן בתוכן והן בביצוע. התוכניות בערבית, אשר יתפסו את רוב שעות השידור, יצטרכו לעשות נפשות תוך תחרות קשה עם סוללה כבדה של תחנות טלוויזיה בארצות הערביות (ששידוריהן נקלטים חלקית גם בישראל)".

בהמשך ביקורת הטלוויזיה כתב יהודה קסטן בין השאר: "התמונה על פני המסך היתה יציבה וברורה, אך התמונות הרחוקות בזווית רחבה היו מטושטשות... בחלק הראשון של המצעד היה שימוש מרובה מדי בעדשות הזום (המקרבת ומרחקת) והיא אף הופעלה במהירות גדולה, שגיאה שמאפיינת צלמים מתחילים. הוחמצו גם הזדמנויות מעניינות לקלוט בצילומי קירבה יתרה (קלוז אפ) את הבעותיהם של אישים".

אפילו ניצנים של בדיקת רייטינג נראו ב"הארץ". ב-5 במאי כתב נתן ריבון: "בודקים תגובות הצופים על בכורת הטלוויזיה. על פי הערכה זהירה של צוות הקמת הטלוויזיה צפו בשידור הבכורה של מצעד יום העצמאות למעלה מחצי מיליון איש בשידור החי ובשידור החוזר בשעות הערב". ריבון מביא גם סיפורים מאחורי הקלעים: "מומחי טלוויזיה מחו"ל העושים בישראל כיועצים להקמה או כעובדים מן המניין חלקו שבחים לשידור והתלהבו ממנו. ערב השידור הכין הצוות חצי תריסר שלטי התנצלות, בנוסח ?אנו מצטערים על התקלה, ?מיד נשוב ונשדר' וכו', לשימוש במקרה של שיבושים בשידור. העובדה שהצוות לא נזקק גם לו פעם אחת במשך שתי שעות השידור לשלטים אלה - מדברת בעד עצמה".

בהמשך הוא יורד לפרטים: "המפיק האחראי על הדרכת הצלמים... חשב כי עדיף להראות לצופים את המצעד במלואו, לכן כוונו המצלמות בעיקר אל הכלים שנעו במסלול ולא אל פניהם של הצופים... העדר תיאום היה בכמה מקרים בין התמליל של הקריין (יורם רונן) שליווה את התמונות בהסבר - לבין מה שראינו על המסך. התיאור היה אטי ונעדר טמפרמנט... במקרים מסוימים שמעו הצופים כפל תיאור. היו אלה קולם של עזריה רפופורט ושל נחמיה בן אברהם, שתארו את המתרחש לצופים וקולם נקלט גם במיקרופונים של הטלוויזיה, ומר רונן צריך היה לגבור עליהם".

"מעריב" הכתיר ב-3 במאי את הידיעה על השידור בכותרת: "בתי קפה עם טלוויזיה גבו מחיר מיוחד". בידיעה סופר כי "בתי קפה המצוידים במקלטי טלוויזיה בחיפה וסביבתה עשו אתמול עסקים טובים. כבר משעות הבוקר נתפסו מרבית השולחנות מול מסך הזכוכית תמורת מחיר מיוחד". ולעצם השידור היו בפי "מעריב" בעיקר שבחים: "טבילת האש הראשונה של הטלוויזיה הישראלית היתה אתמול להישג מרשים... פרט לכמה ליקויים טכניים שפגמו פעמים מספר באיכות הצילומים, היה זה שידור מניח את הדעת ואף מרתק ורב מתח... לפי הערכה מצויים בישראל כ-60 אלף מקלטי טלוויזיה... בחודש האחרון בלבד נמכרו רבבת מקלטים לאנשים שלא רצו להחמיץ את שידור המצעד... לדעת מומחים שבחנו את השידור... עמד הביצוע ברמה בינלאומית".

"ידיעות אחרונות" לא נסער מהשידור הראשון של הטלוויזיה הישראלית. ב-3 במאי עסק העיתון במצעד ובשאר אירועי יום העצמאות, והסתפק בתמונה של שר ההסברה ישראל גלילי, המחזיק מכשיר קטן בידו. העיתון הסביר שגלילי "הגיע לבימת המוזמנים כשבידו מקלט טלוויזיה נייד - לראות כיצד המצעד מצטייר על המסך הקטן".

רק ב-5 במאי התחיל העיתון לעסוק בשידור הטלוויזיה והתמקד בצד הערבי. "צעירי שכם היו רתוקים לטלוויזיה", נכתב בכותרת. והדיווח: "בקרב התושבים בעיר עורר המצעד התעניינות עצומה... ?בית הקפה שלי לא יכול היה לקלוט את מאות הצעירים, שביקשו לחזות במצעד באמצעות הטלוויזיה' - סיפר לי בעל בית קפה בשכם... צעירים כמעט שלא נראו ברחובות. רובם, אלפים במספר, היו מרותקים אל המסכים".

בידיעה אחרת התייחס העיתון לתנאי הקליטה של השידור: "הדואר עורך סקר על טיב הקליטה בטלוויזיה... רבים מבעלי המקלטים בתל-אביב, שקלטו את השידור של המצעד בערוץ 8, התלוננו על טיב הקליטה... בעלי מקלטים אלה היו צריכים לכוון את האנטנה לעבר איתנים, שם מוצב המשדר הגדול של הטלוויזיה... התברר עוד, כי בניגוד למצופה, נקלטו שידורי המצעד בבאר שבע, ששם לא תוכננה קליטת השידורים, ואפילו בביר גפגפה היו בעלי מקלטים שחזו במצעד מעל מסך הטלוויזיה".

גדעון רייכר חנך את המדור "המסך הקטן" בידיעה שכותרתה: "סוף סוף יש מה לראות". רייכר מספר ש"בבית הטלוויזיה בירושלים הושקו ביום העצמאות כוסיות לרוב... ?זה היה פנטסטי, ממש נהדר', אמר... טדי קולק... וכדי לשכנע את הממשלה כי אכן כבר יש טלוויזיה הועבר בין השרים של בימת המצעד מכשיר טלוויזיה זעיר, הפועל על סוללות". ואשר לשידור: "לגבי ביצוע בכורה של טלוויזיה צעירה היה השידור מצוין. פגם אחד אשר בלט בו היה מלחמת הקולות בין קריין הטלוויזיה... לבין שדר ?קול ישראל'... הצופים בטלוויזיה נאלצו לשמוע את השניים מדברים בעת ובעונה אחת כאשר האחד מנסה לגבור על חברו".

דווקא העיתון הדתי-לאומי "הצופה" הביא ב-5 במאי, בין תיאורי התפילות החגיגיות בבתי הכנסת ברחבי הארץ, נאומי הרבנים וחידון התנ"ך העולמי, את ברכת שר ההסברה ישראל גלילי לראש הצוות להקמת הטלוויזיה: "ברכות על הצלחת שידור המצעד... אתמול לעת ערב צפיתי בהנאה והרגשת חג בשידור החוזר של מצעד צה"ל... אני יודע היטב את העמל, הדאגה והמתיחות, אשר ליוו את השידור הניסיוני הראשון שנערך במעמד נהדר ומחייב... אכן ראוי פועלכם החלוצי להוקרה".

"קול העם" הקומוניסטי הזכיר את האירוע במשפט סתמי קצר, שסיפר כי המצעד שודר גם בטלוויזיה. העיתון החרדי, "המודיע", ביטאונה של "אגודת ישראל", בחר שלא להזכיר כלל ב-3 במאי את שידור הטלוויזיה. על המצעד עצמו, שתואר בפירוט, כתב אחד מבכירי העיתון, ש' פרידמן, מאמר יוצא דופן באווירה הנלהבת של אותם ימים, מאמר שלא היה מבייש שום עיתון שמאלני. כותרת המאמר על המצעד היתה, לא פחות ולא יותר: "הפגנת כוח מיותרת".



מצעד צה"ל בשידור הטלוויזיה הראשון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו