טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חלוץ בימים שהתקפה היתה באמת עניין של חיים ומוות

יעקב מזרחי ז"ל שיחק כחלוץ מרכזי בהפועל ירושלים כבר בגיל צעיר ונחשב להבטחה גדולה. כשהיה בן 17 בלבד התנדב לצנחנים ונהרג במבצע כונתילה, פעולת התגמול הראשונה בעומק מצרים ב-1955, אחרי שהסתער באומץ לב על חיילי אויב. לימים קיבל את עיטור הגבורה

תגובות

לוחם, גיבור ישראל וכדורגלן. כן, במושגים של היום זה בהחלט נשמע לא מציאותי, אבל היו תקופות אחרות בהן תיאור כזה היה מקובל ובלתי חריג. יעקב מזרחי ז"ל הוא נציג בולט של הימים ההם.

"מבצע אגד", כך כונתה פעולת התגמול הראשונה בעומק מצרים בסוף אוקטובר 1955, אך היא ידועה יותר כמבצע כונתילה, על שם מוצב מצרי הממוקם כ-20 קילומטר מעבר לגבול. בתגובה לפעולות מחבלים באזור ניצנה, בהן חטיפת שוטרים ישראלים, יצא למשימה כוח גדול של גדוד 890 של חטיבת הצנחנים, בראשות המג"ד אריאל שרון. חרף תנאי שטח שמנעו את ההגעה המתוכננת באמצעות רכב, הוחלט להמשיך רגלית. הכוח, שעם מפקדיו נמנו רפאל איתן, מאיר הר ציון וחיים נדל, עשה דרך של 15 קילומטר ברגל לכל כיוון והסתער על המוצב המצרי במטרה לתפוס שבויים ומסמכים.

בתום קרב הירואי, בו נהרגו 12 מצרים וכ-30 נשבו, נכבש המקום. שני לוחמי צה"ל נהרגו בפעולה - טוראי-ראשון אמנון אבוקאי, שקיבל את עיטור העוז (גם רפול קיבל עיטור זה בעקבות חלקו במבצע), וטוראי יעקב מזרחי, שקיבל את העיטור הגבוה ביותר, שייקרא לימים עיטור הגבורה.

מזרחי ז"ל, בן 18 במותו, היה הראשון שקיבל את עיטור הגבורה לאחר מלחמת העצמאות. לקראת סיום הקרב הוא הבחין בחוליית חיילי אויב ותוך שהוא רודף אחריהם ומסתער עליהם, נפצע. המג"ד שרון, לפי הטענה הרווחת, חילץ אותו בעצמו ונשא אותו מרחק קילומטרים רבים. ואולם, מזרחי נפצע באורח אנוש ומת מפצעיו לאחר שהכוח שב לבסיסו.

שנים ארוכות אחר כך, כששרון כיהן כראש הממשלה, הוא הגיע לבקר את אבי מזרחי, אחיו של יעקב, שהיה במשך שנים נהג אגד ונפטר לפני כשנה ממחלה. שרון תיאר באותה הזדמנות את גבורתו העילאית של יעקב, וסיפר גם כי הפצעים שהביאו למותו נגרמו על ידי כידונים של חיילים סודנים שלחמו עם הכוח המצרי.

הקרב בכונתילה נחשב להצלחה מבצעית מרשימה ונחקק בתולדות חטיבת הצנחנים כאות ומופת לרוח לחימה, לנחישות ולדבקות במשימה. בצל זאת, מעטים יודעים כי מזרחי ז"ל היה כדורגלן מצטיין בהפועל ירושלים, חלוץ מרכזי מצוין שהכל ניבאו לו גדולות.

"הוא שיחק שנתיים בקבוצה הראשונה של הפועל ירושלים, למרות גילו הצעיר", נזכר חיים ברעם, "הוא היה שחקן טוב מאוד, חלוץ מבטיח, ובנו עליו לעתיד. הוא שיחק בהתקפה והיה חלוץ מרכזי קלאסי של אותה תקופה, לצד ברוך בנבנישתי (אחיו של שחקן העבר הגדול מרדכי בנבנישתי). אני זוכר שהגיעה הידיעה שהוא נהרג וזו היתה מכה גדולה. הכרתי אותו באופן אישי, ומעבר לעובדה שהיה חלוץ נהדר, הוא גם היה בחור נחמד באופן בלתי רגיל".

מזרחי, בנם של בן ציון ופלורה, נולד בערב תשעה באב, יולי 1937, והיה דור חמישי בירושלים העתיקה. הוא סיים את לימודיו בבית הספר היסודי, אך לא המשיך ללמוד משום שיצא לעבוד למען פרנסת המשפחה. מספרים כי אף שכבר בגיל צעיר הפך לשחקן כדורגל מוכר ונערץ בבירה, מזרחי נשאר צנוע, חייכן ונחבא אל הכלים. כבעל כושר גופני מעולה וחדור באהבת הארץ, הוא התגייס כבר בגיל 17 לצה"ל והתנדב לצנחנים.

מאיר גבאי, עיתונאי ספורט ירושלמי ותיק וקרוב משפחה רחוק של מזרחי, מספר כי יעקב ז"ל היה בהיר שיער, אהוב על כולם וחלוץ בעל פוטנציאל גדול. "הוא היה שחקן מוכשר מאוד, חשבו שיגיע רחוק, אבל הפעולה הזאת לקחה אותו. אני זוכר שלבה של אמו ניבא לה רעות, כי אחד מנרות השבת כבה מוקדם מדי והיא אמרה שזה סימן רע. ואז הודיעו שהוא נהרג".



יעקב מזרחי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות