בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהומות הסטודנטים פורצות בפאריס

3.5.1968 היום לפני 42 שנה:

תגובות

"הלימודים ב'סורבון' של אוניברסיטת פאריס הופסקו עד להודעה חדשה, בעקבות מהומות והתנגשויות בין שוטרים וסטודנטים אשר התחוללו ברובע הלטיני של פאריס ואף בתחום ה'סורבון' עצמה", דיווח "הארץ" על תחילתם של החודשיים הסוערים ביותר בתולדות צרפת. "התפתחויות אלה התרחשו בעקבות החלטה שנתקבלה לסגור את הפקולטה למדעי הרוח שבפרבר נאנטר שליד פאריס, שם היתה תסיסה ואירעו מהומות והפגנות במרוצת החודשים האחרונים".

ב-3 במאי 1968, "בעקבות סגירת האוניברסיטה בנאנטר, נתכנסו כמה מאות סטודנטים ברובע הלטיני", פירט "הארץ" את השתלשלות העניינים. "לאחר פניות שלא נענו מצד שלטונות האוניברסיטה פנה הדיקן אל המשטרה בבקשה שתסלק מן הסורבון את הסטודנטים".

המהומות התפשטו ברחבי הרובע הלטיני, "כששוטרים וסטודנטים נלחמים אלה באלה", סיפר "הארץ". אחרי כמה ימים שקטים, ב-7 במאי, התחדשו המהומות. "650 נפצעו בקרבות רחוב בין סטודנטים ושוטרים בפאריס", דיווח אלי מאיסי, סופר "הארץ" במערב אירופה.

הסיבוב הבא של המהומות, "2 ימי הפגנות סוערות בפאריס" שהחלו ב-10 במאי, כפי שדיווח "הארץ", גרם גם לשמאל המסורתי של צרפת להצטרף למאבק. ב-13 במאי נערכה הפגנה של 800 אלף בני אדם בפאריס. למחרת פתחו כמה מאות פועלים בשביתה, ובתוך ימים ספורים הצטרפו אליהם מאות אלפים. "גל השביתות הגואה משתק את מהלך החיים בצרפת", דיווח "הארץ" ב-19 במאי. "צרפת מתדרדרת לתוהו ובוהו", סיפר העיתון יומיים מאוחר יותר. "2 הרוגים וכ-750 פצועים", סיפר העיתון ב-26 במאי.

"בפאריס החלו המהומות בעקבות סכסוך אבסורדי על זכותם של סטודנטים לבקר סטודנטיות במעונותיהן בשעות הערב", הסביר עמוס אילון, שליחו המיוחד של "הארץ" שסייר במרכזי מרד הסטודנטים. "דניאל כהן בנדיט היה רומאנטיקן בלתי ידוע ומבודד עד להתנגשות הטיפשית בינו לבין שר הנוער והספורט של דא גול, מר מיזוף, באולם הרצאות בנאנטר", גלל אילון את רגעיו הראשונים של המשבר. "השר חנך מיתקן ספורט חדש ותאר באריכות את מפעליו הגדולים של הגוליזם למען הנוער והספורט. עם תום ההרצאה נשמעה קריאת בוז. ?מי צעק בוז?' שאל מר מיזוף. ?אני', השיב כהן-בנדיט. ?מדוע?'. ?אדוני המיניסטר', השיב הצעיר האדמוני, ?לא דיברת על הבעיה המינית'. ?אדוני הצעיר', אמר מיזוף. ?כאשר הייתי בגילך והיו לי בעיות כאלה, הייתי קופץ לבריכת שחיה קרה'". פגישה סוערת זו יצרה "תנועת-מחאה נגד השיטה האוניברסיטאית הנהוגה, הביאה לכיבוש הפקולטות, להתנגשויות דמים עם המשטרה ולכל התוצאות הידועות".

"סיבה אחרת מעורפלת במקצת" למהומות, כפי שהסביר מאיסי, היתה "חוסר היכולת של דור המבוגרים לפתור בעיות הנובעות מייצור פצצות גרעיניות", סיבה שלישית - מעשית יותר - לפי מאיסי, היתה "ההזנחה ושיטות ההוראה הישנות" באוניברסיטאות. היו שמצאו הסברים אחרים למהומות, "מיניסטר גוליסטי טוען ששרותי הביון של ארה"ב וישראל עומדים מאחורי המהומות", דיווח אילון.

בסוף מאי נראה היה כי ממשלת דה גול קורסת. אולם בשיא המשבר פנה דה גול לבסיס הכוח שלו. "נאמנות הצבא הצילה את שלטונו של דה גול", הסביר "הארץ" ב-5 ביוני. "תנועת השביתות נחלשת, הקומוניסטים אינם רוצים בהפיכה, נוטשים את הסטודנטים". דה גול מיהר להכריז על בחירות חדשות. ב-17 ביוני, "הסטודנטים פינו בנייני הסורבון", כפי שדיווח "הארץ". בבחירות, זכו הגוליסטים ב-295 מושבים בפרלמנט, לעומת 197 בפרלמנט הקודם.

"החשש מתוהו ובוהו החזיר השבוע לפרלמנט סיעה גוליסטית מוגדלת", הסביר אילון. "המרד דוכא בכוח הזרוע. גורמיו נשארו", המשיך שליחו המיוחד של "הארץ" ב-28 ביוני. "הסטודנטים קרעו פתח אל הבלתי נודע. משמעותו התרבותית עמוקה ותורגש רק כעבור זמן".

אסף רונאל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו