שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
תומר זרחין
תומר זרחין

דן גולדברג, אב טרי, וזוג התאומים שנולדו לו - איתי ולירון - ממתינים למערכת המשפט הישראלית כבר כמעט חודשיים בחדר בבית מלון במומבאי. מה שמונע כרגע את הבאתם ארצה הוא צו שיפוטי סטנדרטי ששופט בבית משפט לענייני משפחה בירושלים מסרב להוציא. בינתיים לתינוקות, שהם פרי של הליך פונדקאות שבוצע בהודו, אין כרגע מעמד חוקי, ביטוח או טיפולים רפואיים.

גולדברג מחכה לצו סטנדרטי, שניתן כבר בעשרות מקרים בשנים האחרונות בבתי משפט לענייני משפחה: מסמך המורה למעבדה לסיווג רקמות בבית החולים שיבא בתל השומר לערוך בדיקת דנ"א שתאשר שגולדברג, שהביא את ילדיו לעולם באמצעות תרומת ביצית ואם פונדקאית בהודו, הוא אביהם הביולוגי. תוצאות הבדיקה הן תנאי להענקת אזרחות ישראלית לילדים עוד בחו"ל, מה שיאפשר את כניסתם לישראל.

אבל שלא כמו יתר עמיתיו בבתי המשפט לענייני משפחה בארץ, קבע שופט בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, פיליפ מרכוס בחודש מארס, כי אין לו סמכות להוצאת הצו שיאפשר לגולדברג לקבוע את אבהותו. מרכוס מעכב את הצו גם לעוד שני הומוסקסואלים מירושלים שמצפים, כל אחד בנפרד, להולדת ילדיהם באמצעות אם פונדקאית.

בפרוטוקול הדיון נרשמה מפיו הסיבה, שעומדת מאחורי החלטתו שלא להוציא את הצו: "אם יסתבר שאחד האנשים שיושבים כאן הוא פדופיל או רוצח סדרתי, אלו דברים שהמדינה צריכה לבדוק".

ערעור שהוגש על ההחלטה לבית המשפט המחוזי התקבל, אולם הדיון בתיק הוחזר לשופט מרכוס כדי שימנה אפוטרופוס שידאג בהליך לאינטרסים של שני הקטינים.

"זאת מדינה הפוכה", אמר אתמול גולדברג, בן 42, מבעלי מסעדת "תמול שלשום" בירושלים, בשיחת טלפון ממומבאי. "אני אזרח ישראלי, שירתתי ביחידה קרבית בשתי האינתיפאדות ועדיין משרת במילואים ומתנדב במשך שנים במשטרה. אבל כשאני רוצה לממש את ההורות שלי - המדינה זורקת אותי לעזאזל".

במהלך השנה שעברה פנה כל אחד ממסורבי הצו למרפאה בהודו ובעזרתה החל בהליכי פונדקאות. כל אחד מהם חתם על חוזה משפטי עם אשה, אזרחית הודו שהסכימה לשאת בעבורו את ההריון ולהוליד את ילדו או ילדיו, תוצר תרומת הביצית. לתורמת הביצית ולאם הנושאת את ההריון אין כל זיקה משפטית או הורית לילד.

שלושת ההומוסקסואלים פנו בנפרד בסוף 2009 לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים כדי שיורה על ביצוע בדיקה לסיווג רקמות בישראל לכל אחד מהם ולתינוקות שנולדו או שעתידים להיוולד לו, בהתאם לסמכות שקבועה בחוק, ולהצהיר על אבהותם לאחר קבלת תוצאות הבדיקה.

באמצע חודש מארס התייצבו שלושת הגברים באולמו של השופט מרכוס לדיון בבקשות. עו"ד אירית רוזנבלום, העומדת בראש ארגון משפחה חדשה המלווה אותם ונציג היועץ המשפטי לממשלה מפרקליטות מחוז ירושלים, הופתעו לגלות כי בעוד שופטי משפחה אחרים בארץ סבורים שיש להם סמכות על פי חוק להורות על מתן הצו, סבור השופט מרכוס שאין לו סמכות. כמה ימים אחר כך נשלח פסק הדין בעניין.

באופן משתמע קבע מרכוס כי ניתן לערוך את הבדיקות הגנטיות בהודו, אולם הפרקליטות הודיעה לעו"ד רוזנבלום כי אינה יכולה לקבל תוצאות בדיקות גנטיות מסוג זה המבוצעות בהודו, אלא על פי החוק רק במעבדה לסיווג רקמות בבית החולים שיבא בתל השומר.

ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי לא נשא את התוצאה המקווה. הרכב שופטים בעלי רקע דתי - חנה בן עמי, תמר בזק רפפורט ודוד מינץ - קבע בסוף השבוע האחרון כי למרכוס יש סמכות להוציא את הצו אך קבע בנוסף כי יש למנות אפוטרופוס לדין, שייצג את האינטרס של הילדים בדיון שבפני מרכוס. המשמעות היא החזרת התיק למרכוס לקיום דיון בהשתתפות אפוטרופוס ועיכוב לא ידוע במתן ההחלטה.

פונים בעיקר לארה"ב או הודו

על פי חוק הפונדקאות, רווק או רווקה אינם יכולים להסתייע בארץ בשירותי פונדקאית. מנגד, אין מניעה להסתייע בפונדקאית בחו"ל ובלבד שהדבר נעשה כחוק באותה מדינה.

זוגות הומוסקסואלים מישראל שמבקשים להביא ילד לעולם באמצעות אם פונדקאית פונים בעיקר לארה"ב ולהודו. מאז החלו ישראלים להסתייע בשירותי פונדקאות בחו"ל קבע משרד הפנים רשימה של נהלים על פיהם יאפשר את כניסתם של הילדים ארצה ולאחר מכן יעניק להם אזרחות ישראלית. מכיוון שרק אחד מבני הזוג הוא האב הביולוגי, בדרך כלל מבקש בן הזוג שאינו האב לאמץ את הילד כך שיהיה ילדם המשותף.

גולדברג נשמע אתמול מתוסכל. כ-45 אלף דולר הוא הוציא על הליך הפונדקאות. אחרי ארבע שנים של חיפוש דרך מתאימה להביא ילדים לעולם, ושני ניסיונות הפריה כושלים בהודו, הוא הצליח לממש חלום. הוא לא מצליח להתרגש מהחוויה, ועסוק בקשיי הקיום היום-יומיים בהודו.

"עלויות המחיה כאן לאורך זמן הן אדירות", הוא אומר, "הרי אני חייב לאפשר לילדים כאן תנאים טובים בבית מלון סביר. אין להם ביטוח, אני לא יכול לתת להם חיסונים שנהוגים בארץ ולא יכול לשאת בעלויות הבדיקות והטיפולים הרפואיים. שרפתי את כל החסכונות ופניתי כבר לזרים שיעזרו לי במימון. זוגות אחרים שהגיעו למומבאי אחריי כבר עזבו את הודו עם ילדים ואזרחות, כי הם קיבלו את הצו משופטים שלא בירושלים. תנו לי לנהל את המאבק המשפטי הזה עם הילדים מהארץ ולא מהודו".

"הטרוניה שלנו היא כלפי משרד הפנים, אשר קבע נוהל שהציבור אינו יכול לעמוד בו", אמרה אתמול עו"ד רוזנבלום, המייצגת את גולדברג, "נפלנו למרמס להליך בירוקרטי. כל פתרון המוצע על ידינו לא מתקבל וכך נותרים הורים טריים, שזה עתה נולדו להם ילדים, מיואשים ומאוכזבים, ביומם הגדול".

לדבריה, אין הצדקה שכל הבירור המשפטי ייעשה על גבם של ילדים שזה עתה נולדו ובמקום לדאוג לטובתם, מסכנים את חייהם. "אין ספק כי מניעת כניסתם של הילדים הללו ארצה, נותנת יד למניעת קבלת שירותים רפואיים בסיסיים וטיפת חלב, שירותים אלה חשובים ונדרשים להם, מניעתם בוודאי שאיננה נוגעת לטובתם. יש להתיר כניסת הילדים ארצה ומיד ולברר את הסוגיות המשפטיות כשהם בארץ", היא אמרה.

ההחלטות השנויות במחלוקת של השופט מרכוס

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ