בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צוהר לימים שבמושבה הגרמנית בירושלים התהלכו פילים ואריות

חפירה ארכיאולוגית שנערכה באחרונה בבירה חשפה מאות כלים מאבן צור מסותתת, ששימשו את תושביה הפרה-היסטוריים של העיר

תגובות

בערך מיליון שנים לפני שהתחיל הוויכוח אם ירושלים המזרחית שוחררה או נכבשה, הטרידו את תושבי המקום דברים אחרים לגמרי. כמו למשל, מידת החוזק של אבני הצור באזור, עד כמה האריות מסוכנים והאם יצליחו להרוג פיל כדי לאכול את בשרו.

חפירה ארכיאולוגית ייחודית שערכה בחודשים האחרונים רשות העתיקות במושבה הגרמנית בירושלים עוזרת לפתרון חידת חייהם של אבותינו הפרה- היסטוריים באזור ירושלים. החפירה חשפה מאות כלי צור מסותתים בגסות, ששימשו את התושבים הראשונים של ירושלים, הרבה שנים לפני שאלוהים החליט להתיישב בעיר.

חפירות פרה-היסטוריות בירושלים הן משימה קשה. העובדה שהעיר בנויה בצפיפות ומהווה זה 3,000 שנים ברציפות זירה לפעילות אנושית אינטנסיבית לא מותירה הרבה לארכיאולוג שמתעניין בתקופות הקדומות ביותר של האנושות. ובכל זאת, מאז המאה ה-19 יודעים ארכיאולוגים כי בדרום העיר, באזור עמק רפאים-המושבה הגרמנית, יש אתר גדול ובו ממצאים מתקופת האבן התחתונה (התקופה הפליאוליתית).

בעקבות עבודות שנעשות באזור להקמת פארק המסילה - פארק עירוני גדול שיוקם לאורך פסי מסילת הרכבת הישנים שחצו את העיר - נחשף האתר ופתח צוהר לחיים בירושלים לפני מיליון שנים.

החפירה האחרונה היא הרביעית באזור ב-113 השנים האחרונות. פריצת הדרך אירעה כאשר ארבע החפירות הוצבו על מפה אחת. הראשון שגילה ממצאים פרה-היסטוריים באזור היה האב ג'רמר-דוראנד ממנזר נוטרדם בירושלים, שהציג ב-1897 תערוכה של כלי צור שאסף בטיוליו באזור עמק רפאים, שהיה אז כמעט בלתי מיושב. ב-1933, שיא תקופת הטמפלרים במושבה הגרמנית, התגלתה שכבת אבני צור בעת חפירת בור מים בקצה הדרומי של רחוב עמק רפאים. הפרופ' משה שטקליס, אבי המחקר הפרה-היסטורי בישראל, חפר במקום ומצא אבני צור מסותתות. בשנות ה-60, כאשר החלו בבניית השיכונים הגדולים של שכונת בקעה, חפרו שני תלמידים של שטקליס, עופר בר יוסף וברוך ארנסבורג, וגילו את אותה שכבת צור מסקרנת כ-100 מטרים משם. לפני כמה חודשים, כאשר החלו העבודות לאורך פסי הרכבת, ערכה רשות העתיקות סקר שבעקבותיו נערכה חפירה לעומק של שני מטרים בחלקו הדרומי של רחוב עמק רפאים, ליד פסי הרכבת הישנים. את החפירה ניהלו ד"ר עומרי ברזילי ונוהא אג'א, שאספו כמה מאות אבנים. אתר החפירה כוסה זה מכבר ועבודות פיתוח הפארק נמצאות בעיצומן. את תוצאות החפירה, שולחנות ארוכים עמוסים באבני צור, ניתן לראות במעבדות רשות העתיקות שבאזור התעשייה הר חוצבים. למתבונן ההדיוט קשה להבחין בהבדל בין אבנים אלה לבין כל אבן אחרת. רק בחינה מדוקדקת מראה שהאבנים עברו סיתות, גס אמנם, אבל מישהו טיפל בהן. "אין ספק שהן עברו סיתות. שום תהליך טבעי לא יכול לגרום לזה", מסביר ברזילי.

לכל אבן יש קצה מחודד ששימש לחיתוך, להפרדה של עור מהבשר או אפילו כנשק, וקצה עבה ששימש לאחיזה. בוני הכלים הללו היו אדם קדמון מסוג הומו ארקטוס, ההומיניד שהוביל את האנושות מלפני מיליון שנים וחצי ועד לפני 250 אלף שנים. בתארוך גס מעריך ברזילי כי האתר הירושלמי קשור לתקופה היותר קדומה בתוך הטווח הזה. זאת על פי הסיתות הבלתי מתוחכם שאפיין את התקופה.

יצרני כלי הצור הם מבניה הראשונים של האנושות. האנושות נולדה במזרח אפריקה לפני שני מיליון שנים והתחילה להתפשט צפונה, אל מחוץ לאפריקה, כמה מאות אלפי שנים מאוחר יותר. המזרח התיכון באופן טבעי היה לאתר ההתפשטות הראשון ובארץ נמצאו כמה אתרים הקשורים לאותה תקופה. ההומו ארקטוס הוא הראשון שייצר כלים, וכלי הצור שבנה נראים אכן גסים ולא יעילים. "צריך גם לבחון את האמן ביחס לחומר הגלם שיש לו ואבן הצור שיש פה היא אבן מאוד קשה ומאוד לא טובה לעבודה", מסנגר ברזילי על הסתת.

עד לחפירה האחרונה לא היה ברור מה מקור אבני הצור ומה גודלו של האתר. כאשר הוצב אתר החפירות על מפה, בסיוע חוקר המכון הגיאולוגי און כרובי, יחד עם האתרים האחרים שנחפרו, החלה התעלומה להתבהר. התברר שכל האתרים שנחפרו מאז ימי האב ג'רמר-דוראנד נמצאים על ערוץ נחל, שלמעשה נעלם תחת הבניינים והאספלט. אותו ערוץ מתחיל באזור רמת רחל, שם נמצא מקור הצור בחפירה ב-2006. ההערכה של ברזילי היא שהצור סותת ואף נעשה בו שימוש במעלה הוואדי ועם השנים הוא נסחף למטה. מכאן אנו למדים דבר נוסף - הגשמים שיורדים באזור כיום לא יכולים לסחוף גם אבנים קטנות יותר, לכן ברזילי מסיק כי באותה תקופה היה האזור הרבה יותר גשום.

ברזילי מנסה לתאר את חייה של הקבוצה האחראית לכלים שמצא. הרי ירושלים של אז היו הרבה יותר ירוקים, ובעמקים אולי היו ביצות. בני האדם נאלצו לברוח מהאריות ולרדוף אחר הפילים וההיפופוטמים שחיו אתם באותו אזור כדי לשרוד. האש כבר בויתה ועדות לכך ניתן לראות בכתמי הפיח על חלק מאבני הצור. בני האדם היו ציידים לקטים, נודדים בעקבות המחסה, האוכל והמים. "יתכן מאוד שאתר חציבת הצור הוא חלק מהמסלול הקבוע של הקבוצה", אומר ברזילי.

בעיר כמו ירושלים, שמוצפת בממצאים מתקופות ארכיאולוגיות מימי המקרא ועד ימינו, לא קל להבין את הארכיאולוג שמחליט לעסוק דווקא בתקופה שקדמה לכל מה שמייחד את העיר הזו.

תוך כדי הראיון עם ברזילי, עובר במקום אלון דה גרוט, קולגה מרשות העתיקות המתמחה בחפירות מתקופת המקרא. "סתם אבנים", הוא מקניט את ברזילי. "ברור שהדגש בארץ יהיה על המחקר המקראי. אחרי הכל פה זה ערש התרבות היהודית והנוצרית. אבל אנחנו בהחלט על המפה גם בתקופה הפרה-היסטורית, שכן אנחנו נמצאים על הגשר בין אפריקה לאסיה והאזור הזה חווה כמה אירועים מכוננים בתולדות האנושות", אומר ברזילי. לשאלה לגבי הקושי בלהיות ארכיאולוג פרה-היסטורי הוא משיב: "קודם כל שיפסיקו לשאול אותי על דינוזאורים, אני מתעסק בתרבות האדם. מי שרוצה לדעת לאן הוא הולך צריך לדעת מהיכן הוא הגיע". התשובה של ברזילי טמונה אולי בחפירה פרה-היסטורית אחרת שנערכה בעיר עד לאחרונה - ביסודותיו של פרויקט הולילנד.



אתר החפירות הארכיאולוגיות במושבה הגרמנית ובית מתקופת הטמפלרים בשכונה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו