בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אדם המעוניין ללמוד על אודות הטבע, ילך אל הטבע

לפחות שתי דרכים פתוחות לאדם המאמין המנסה ליישב את הטקסט המקראי על בריאת העולם עם תורת האבולוציה ועם תמונת העולם המדעית בכללה. שיחה עם מדענים ואנשי רוח דתיים על דו-קיום רעיוני

תגובות

לרגע אחד בסוף פברואר השנה, נדמה היה כי הוויכוח בין תומכי תיאוריית האבולוציה לתומכי הבריאתנות עושה עלייה לישראל, כאשר מכל האנשים דווקא המדען הראשי במשרד החינוך, ד"ר גבי אביטל, פיקפק בפומבי במעמדה המדעי של תיאוריית האבולוציה. למרות שהוויכוח על לימודי הליבה בבתי הספר החרדיים רק מתלהט מאז, עושה רושם שדבריו של אביטל (החובש כיפה סרוגה) לא קיבלו גיבוי רעיוני מהקהילה הדתית שאליה הוא משתייך - לא מצד רבנים בעלי שם ולא מצד דמויות מרכזיות בחוגים הפוליטיים הדתיים.

למען האמת, אין בכך להפתיע: אמנם לא חסרים מכחישי אבולוציה דתיים וחרדים, אך מול אלה ניצבת שכבה דתית רחבה יחסית המקבלת על עצמה את התיאוריות המדעיות המודרניות. קבוצה חברתית זו מפולגת בעניין קבלת סיפור הבריאה. בחלוקה גסה, במחנה הראשון ניצבים אלה המבקשים להראות כי אין כל סתירה בין התיאוריות המרכזיות של המדע המודרני לבין הפשט של סיפור הבריאה כפי שהוא מובא בספר בראשית פרק א'. תפישה זו, שעמה מזוהה הפיסיקאי פרופ' נתן אביעזר מאוניברסיטת בר אילן, מחבר הספר "בראשית ברא", גורסת כי ניתן לקבל את תיאור הבריאה התנ"כי תוך כדי גילוי גמישות מסוימת: יש להכיר בכך שיום אחד של בריאה מסמן תקופה ארוכה בהתפתחות היקום.

כך, לדוגמה, כותב אביעזר על קרינת הרקע הקוסמית שהתגלתה בשנות ה-60 של המאה הקודמת והיתה עדות מפתח לתיאוריית המפץ הגדול: "אפשר להבין את הפסוק ?ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך' כמציין את היבדלות האור מהתערובת החשוכה של כדור-האש והפלאסמה. האור המיוחד הזה הוא האור אשר נתגלה כעבור 15 מיליארדי שנים על ידי פנזיאס ווילסון וזיכה אותם בפרס נובל".

ברוח עקרון ההתאמה הזה הגיב שר המדע, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, על התבטאותו של אביטל: "נעיר כי מבחינה אמונית אין שום צורך להסתייג מתיאוריית ההתפתחות של דרווין", הוא כתב, "כבר רבי עובדיה ספורנו - שחי יותר מ-300 שנה לפני דרווין - מוכיח מן הפסוקים כי בריאת האדם בצלם אלוקים היא סופו של תהליך ארוך, שראשיתו ביצור לא שכלי, השייך לקטגוריה של בעלי החיים, ההולך ומתקדם עד שניתן לו השכל האנושי, ובמקביל גם הצורה הפיסיולוגית של האדם המוכרת לנו".

על לשונותיהם של בני המחנה השני, לעומת זאת, מתגלגלים רעיונותיו של ישעיהו ליבוביץ. אלה דוחים את הפרשנויות המניחות את המבוקש מבית היוצר של אביעזר, רואים עצמם כממשיכיה של מסורת הנאורות המדעית וקוראים להדרתן המוחלטת של התורה והאמונה מן המדעים - ולהפך.

ידוע כי ליבוביץ סלד מן התפישה הרואה בסיפור הבריאה תיאור של דברים כהווייתם, מתוך עמדה דתית המבקשת למנוע את הכפפת התורה והאמונה לרצון לידיעה: "כל הניגש לתורה מבחינת האינפורמציה המדעית שהיא מספקת (או לא מספקת), מעיד על עצמו שאין הוא ניגש אליה מבחינת הכוונה לעבוד את ה' אלא מבחינת הכוונה שה' (כביכול) יעבוד אותו וישרת אותו ע"י מתן אינפורמציה לסיפוק צרכי ידיעתו... אדם המאמין באמת (ברוח האמונה של יהדות ההלכה, התורה והמצוות) אינו דורש מן התורה שתלמד אותו משהו על אודות העולם, הטבע, האדם וההיסטוריה; אם הוא מעוניין בבעיות הללו - הוא מטריח את עצמו ואת מדעו כדי לברר אותן, ואין הוא מתחצף להטריח בכך את השי"ת (השם יתברך)".

בין ההולכים לפני מחנה זה הוא האסטרונום פרופ' צבי מזא"ה מהפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב. לנוכח הסחף שהוא מזהה בחברה הדתית-לאומית לכיוון הקריאה הפשטנית של סיפור הבריאה - תהליך הקשור למגמת ההתחרדות שלה - מזא"ה קורא להקים את המחיצה הליבוביציאנית בין התורה לבין תמונת העולם המדעית. "אני מקבל את סמכותם של חז"ל לקבוע הלכות, מוסר וקריטריונים של העדפות בשאלות חברתיות ומוסריות", הוא אומר, "אבל בשביל מידע על העולם אני פונה לטלסקופ".

לדבריו, "מה שכותב התורה עשה בבראשית פרק א' היה לקחת את הקוסמוגניה שהיתה ידועה לאנשים באותו זמן ובעזרת האלמנטים שלה להעביר את המסר כי האל הוא אחד, העומד מאחורי הניגודים שאנו מוצאים בטבע, וכי וכל בני האדם נולדו שווים. על פי פרק א' בבראשית האנושות התפתחה מאדם אחד, וזה אומר שכולם - מהמלך ועד אחרון העבדים, ישראלים וגויים - דומים מבחינה מהותית. את שתי המהפכות האלה, המהפכה התיאולוגית והמהפכה החברתית, כותב התורה לא יכול היה לכתוב דרך משוואות אינשטיין, תורת הקוואנטים או עקרון אי-הוודאות של הייזנברג. במקום זאת הוא כתב זאת בעזרת המושגים שהיו ידועים לכל שומע אינטליגנטי שהיה אז. לכן המסרים האלה נקלטו. אלה שתי מהפכות בחשיבה בעולם העתיק ובשתיהן היהדות ניצחה בגדול".

פרופ' קרל סקורצקי מהפקולטה לרפואה בטכניון, המשמש גם ראש מכון רפפורט למחקר רפואי במרכז הרפואי רמב"ם, מצטרף לדבריו של מזא"ה בעניין המשמעות החברתית של הסיפור המקראי: "המדע לא נותן פתרון לעניינים של אינטליגנציה רגשית. עניינים חברתיים הם דברים של ההלכה. התורה שבכתב והתורה שבעל פה - כל המכלול - אינן ספר מדעי. הן עוזרות לנו לדעת איך להתכוון אבל לא איך לחקור דינוזאורים, דנ"א ואסטרופיסיקה. יש אולי יחידי סגולה שיכולים מהתורה לדעת קצת סודות שבעולם".

אביעזר ומזא"ה מתעמתים לעתים זה עם זה בפאנלים שאליהם שניהם מוזמנים: "אביעזר נאלץ לעשות הרבה התפתלויות טקסטואליות כדי להסביר את סיפור הבריאה על פי הקוסמולוגיה המודרנית", טוען מזא"ה; "אני רואה בזה ניסיון לא מוצלח ולדעתי גם אין צורך בו. הדברים נכתבו לשעתם עם גרעין תיאולוגי-סוציאלי ועם עטיפה מדעית שתאמה לאותם ימים. יש ביטוי בגמרא, ?דיברה תורה בלשון בני אדם', שאפשר ליישם גם לשאלת הקוסמולוגיה המתוארת בבראשית פרק א'". עם זאת הוא מוסיף, "אביעזר בא מעולם חרדי אז הוא במובן מסוים איש אמיץ. חלק מהחרדים חושבים שכל דבריו הם דברי כפירה".

מזא"ה גם אינו מבטל לחלוטין את טענתו של אביעזר על דמיון סכמטי בין שני התיאורים: "התמונה המדעית שיש לנו על העולם ותיאוריית המפץ הגדול עקבית עם רעיון הבריאה", הוא אומר ומיד מסייג: "אבל זה לא מוכיח את קיומו של אלוהים או את הבריאה. במובן הזה החיים שלי היום כאיש דתי ומדען הם הרבה יותר קלים מחיי הרמב"ם במאה ה-12. באותם ימים חשבו שהמחזוריות שבטבע אינסופית ושהיקום קיים מאז ומעולם. זו סתירה קשה עם תמונת הבריאה, והרמב"ם התלבט מאוד. כיום הפרטים לא תואמים, אבל העיקרון הוא עקבי. הרבנים היו צריכים לשוש על הממצאים המודרניים כמוצאי שלל רב".

מימין: חיים סידר, מנחם פיש וצבי מזא''ה. יד מכוונת או פרשנות אנושית

אצל חלק מהמדענים הדתיים לא ברור תמיד היכן נופלת מחיצתו של ליבוביץ. כך למשל, הביולוג המולקולרי פרופ' משה מברך מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב אומר: "אני לא מאמין שלפשט של ספר בראשית יש איזושהי משמעות. יש הרי סתירה בין יצירת האדם בפרק א' לפרק ב'". אך הוא ממשיך: "קשה לי להאמין שהדברים האלה שגורמים להתפעלות הם אקראיים. העולם החילוני אומר שהכל אקראי: מוטציה, סלקציה, מוטציה, סלקציה. ההבדל ביני לבין אדם חילוני הוא שאני מאמין שיש תכלית לבריאה. יש תמיד את המטא-מנגנון. האבולוציה לבדה לא יכולה להסביר את הדברים. אפילו לאנשים שמאמינים באבולוציה יש בעיה של ?צבת בצבת עשויה'".

גם הביוכימאי פרופ' חיים סידר מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית מסביר שלצד העובדה שלאמונתו אין נגיעה למחקרו, הוא אינו חושב שלמדע יש כלים לענות על שאלת היד המכוונת: "ההבדל בין יד מכוונת לדבר אקראי הוא קטן מאוד. זה הניחוש שלך מול הניחוש שלי. זו הדעה המוקדמת שלך לעומת הדעה המוקדמת שלי. המדע אינו נותן לי יתרון. אני בדיוק כמו בעל המכולת, כי המדע לא יכול לענות על זה.

"המדענים מתארים היום את התהליך של האבולוציה במושגים מולקולריים", אומר פרופ' סידר. "זה מבוסס על הסתכלות על הגנום של יצורים שונים, אבל זה גם מבוסס על ניסויים בחיידקים; הם עוברים אבולוציה במבחנה ואתה יכול לעקוב אחריהם. מזה ניתן ללמוד על השינויים המולקולריים שתורמים לאבולוציה. זה יפה מאוד בחיידקים, אבל זה לא מוכיח שכך קרה לפני מיליארד שנה".

למרות הסתייגויות אלה, נראה שמרבית המדענים היהודים הדתיים מסכימים כי אין מתח עקרוני בין הקריאה בכתבי הקודש לבין תמונת העולם המדעית - מה שמאפשר את קיומה של אופוזיציה משמעותית לבריאתנות מתוך העולם הדתי עצמו. לדברי פרופ' מנחם פיש ממכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, גם הוא אדם דתי, "אין התעקשות כמו שיש בעולם הפרוטסטנטי למובן המילולי של כתבי הקודש ולכן אין התעקשות על עמדות בריאתניות - בניגוד לאבולוציוניות - כפי שיש בעולם הנוצרי. שום דבר בישראל לא מגיע לבתי המשפט כמו בארצות הברית".

כדי להבין את ההבדלים התיאולוגיים האלה יש להתבונן בהם תחילה באור תקופת המהפכה המדעית: "גם באגף הפרוטסטנטי וגם באגף הקתולי במאה ה-17 רווחה אנלוגיית-יסוד בין ספר הטבע לספר הספרים, כשהאל הוא המחבר של שניהם. בחקירת הספר האחד כמו בחקירת הספר השני אנחנו חוקרים לדעת את האמת לאמיתה".

לדברי פרופ' פיש, מקרה ייחודי של יהודי רבני שהקדיש את חייו למדע הוא רבי דוד גנז מפראג, שעסק במדע בסוף המאה ה-16 ותחילת המאה ה-17: "כשאתה מסתכל בספר שבו גנז מתאר את תולדות האסטרונומיה ליהודים, אתה רואה שהוא מכיר את התיאוריות השונות על בוריין, כולל הפרטים המתמטיים. יחד עם זאת, הוא אינו מוטרד בכלל מהעובדה שהן סותרות אחת את השנייה ואין לו שום עניין להכריע מה האמת. בעוד העולם הנוצרי געש מסביב והיה ויכוח עצום אם העולם הליוצנטרי או גיאוצנטרי, גנז מנחיל לקהילתו את גוף הידע האסטרונומי מבלי שראה כל הכרח להכריע בין התיאוריות השונות.

"מה שיש לנו כאן הוא מקרה נדיר בתולדות ישראל של אישיות רבנית המאמצת משהו שדומה לאנלוגיית ספר הטבע וספר הספרים - אלא שהוא קורא את ספר הטבע כמו שהמדרש קורא את ספר הספרים. הוא לא עושה דבר על מנת להכריע מי צודק או קרוב יותר לאמת משום שהאמת לא חשובה, ומה שחשוב הוא להציף פירושים שונים לפסוק. שהרי מצוות תלמוד תורה כרוכה בהצפת אפשרויות ולא בחתירה לאמיתה של תורה; בהצגה של מגוון רחב יותר של קריאות אפשריות. המחלוקת בין הפרשנים השונים היא העניין. התרבות הזאת של פרשנות המקרא במסורת היהודית, שמשוחררת מהכרעה, מועתקת על ידי גנז לתרבות המדעית, ותחת ידיו נעשית האסטרונומיה כמדרש שמים".

מדרש שמים, כמו מדרש בריאת שמים, מתאפשר מתוך קבלת רעיון התיווך האנושי. לדברי פרופ' פיש, "הרמב"ם למשל סבר שהנבואה אינה כרוכה בדיבור אלוהי אלא היא דרגה של חוכמה אנושית שבמסגרתה הנביא משיג את הדברים מדעתו. אבל גם אדם התופש באופן מסורתי יותר את מושג ?רוח הקודש' ובאמת מקבל את רעיון ההתגלות האלוהית, הרי גם לדעתו תהיה ההתגלות תמיד מתווכת על ידי פרשנות אנושית, הבנה אנושית ואוצר מלים אנושי. כך שתמיד אפשר לדבר על הנאמר בכתבי הקודש לא כדברי אלוהים ישירים וטהורים אלא כדיבור שהוא בחלקו מעשה ידי אדם במובן שהוא יצוק לתוך מערך מושגים אנושים ומתווך דרך דובר אנושי.

"עבור אדם דתי לטקסטים האלה יש סטטוס של כתבי קודש המחייב אותו לקחתם ברצינות. אבל האם לקחתם ברצינות פירושו להתדיין איתם או להתכופף ולהיכנע להם?" שאלה זו, טוען פיש, נותרת פתוחה בספרות חז"ל.


המחברת האבודה של צ'רלס דרווין

צ'רלס דרווין הסתובב כל חייו עם מחברות בכיסים. ביולי 1837, השנה שבה פירסם את יומניו מהמסע בגלפגוס, הוא החל בכתיבת המחברת הראשונה שלו על האבולוציה, מחברת B.

אבל המחברת שמסעירה את העולם המדעי היא זו שנכתבה סביב 1835 ובה תיעד ממצאים מתקופת שהותו בגלפגוס. היתה זו מחברת כיס שנגנבה כנראה בשנות ה-70 המאוחרות של המאה הקודמת מהבית שבו כתב את "מוצא המינים" בקנט, אנגליה. המחברת (שלמזלנו קיימים עותקים אלקטרוניים שלה) כללה בין השאר תיעוד של צפרדע לא מוכרת ותחזית - שהתקיימה - כי סוג מסוים של שועל ייכחד.

בהתחשב במלחמת העולם בין חסידי האבולוציה לבריאתנים, ובכך שהאחרונים ניסו לטעון כי על ערש דווי הוא עצמו שינה את דעתו, הרי שההסבר שנתן דרווין לצורך שלו לכתוב הכל: "אל תשאיר כלום לזיכרון כי הוא שומר סף הפכפך", מקבל משנה תוקף.

מייקי דגן



בריאתנות מול אבולוציה. ''התורה אינה עוזרת לנו לדעת איך לחקור דינוזאורים'', אומר פרופ' סקורצקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו