בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "רון אהרוני, ישראל תחזור לפסגת המתמטיקה?"

תגובות

פרופ' רון אהרוני, מתמטיקאי בטכניון וממייסדי העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל. לפני 19 שנים החל לעסוק ("לגמרי במקרה") גם בנושאי חינוך. כתב את הספרים "חשבון להורים" - ספר למבוגרים על מתמטיקה של ילדים ; "החתול שאיננו שם" - ספר לא פילוסופי על הפילוסופיה והספר "מתמטיקה, שירה ויופי" - על הדמיון בין מתמטיקה לשירה.

היום מתקיימת בבתי הספר התיכוניים בחינת הבגרות במתמטיקה. מתי יצליחו התלמידים הישראלים לחזור לפסגת המתמטיקה העולמית?

"יכול להיות שזה אף פעם לא יקרה. מאוד יכול להיות שאנחנו לא צריכים לשוב לנסות ולהיות ראשונים בעולם. אנחנו לא צריכים להתחרות בפינלנד בקוריאה וביפאן.

במסגרת האילוצים בארץ, לא בטוח שאנחנו נוכל לעשות זאת גם אם נרצה: המשכורות הנמוכות המשולמות למורים, הלימודים בכיתות הענקיות, הכסף שהלך בחלקו הגדול לחינוך חרדי שבו הכיתות קטנות וההוצאות פזרניות יותר. תשובה אחרת היא שהרבה כסף מתקציב החינוך הולך למנגנון: 6% מן התקציב הולך למימון המנגנון לעומת מערכות מקבילות בעולם, שם מוקצים לכך 1.5%.

אם כך, האם ה"גניוס היהודי" הולך ומאבד את מעמדו בזירה האקדמית העולמית?

"התשובה היא שלא. ישראל היא מעצמת מתמטיקה, ואיכשהו זה ממשיך, למרות הנתונים. יש כאן שכבה טובה מאוד של אנשים שמחזיקה את ההייטק ואת המתמטיקה בישראל ברמה גבוה מאוד".

האם, להערכתך, נוכל ללמוד מתוצאות הבגרות שנערכת היום על הידרדרות נוספת ברמת הידע המתמטי של תלמידי ישראל?

"אני יכול להגיד לך בעיקר כמרצה בטכניון: התלמידים מגיעים אלינו פחות ופחות מוכנים. היום, מי שמתקבל ללימודים באוניברסיטאות, גם בלימודי המתמטיקה, לא בהכרח הצטיינו בבחינת הבגרות שלהם. וזה מוזר, כי רמת הבגרויות לא יורדת, להפך: הדרישות כיום לא פחותות מהדרישות בבגרויות לפני שלושים שנה.

מצד שני, פחות ילדים הולכים היום ללימודי מתמטיקה ברמת חמש יחידות. בעיה קשה הרבה יותר היא שמעטים הולכים ללמוד חמש יחידות בפיזיקה. פיזיקה לא פחות חשובה ממתמטיקה בכל מה שנוגע לגישה מדעית לחיים.

למה הם מגיעים לא מוכנים? אני פשוט לא יודע. יותר תלמידים מגיעים כיום ללימודי תואר גבוה. אנחנו פונים כיום גם לשכבות פחות טובות.

האם בחינות הבגרות מנוסחות היום נכון? איזה ציון היית נותן להן?

"הייתי נותן להן את הציון 80. הן טכניות מדי. הייתי שמח אם הן היו פחות מתחכמות, ובוחנות יותר נושאים שקשורים בהבנה של החומר. אבל הבחינות הן בהחלט ברמה גבוהה.

בחינות בגרות הן גם כלי נפלא בעזרתו אתה יכול לנווט את החינוך במחיר זעום. קשה מאוד להביא לשינוי במערכת ענקית כמו מערכת החינוך, אבל בחינות הבגרות הן כלי שמאפשר זאת: אם אתה משנה אופי של בגרות אתה מכתיב את אופי הלימודים לכולם".

אבל הבעיה נרחבת יותר: אתה בעצמך התקשית ללמד כיתות בחטיבת ביניים בגלל בעיות משמעת, הורים מוציאים הון עתק למימון שיעורים פרטיים, ונדמה שהמורים בתיכון משקיעים את המאמץ בללמד את התלמידים איך להצליח בבגרות ולא איך לדעת מתמטיקה. אולי הבעיה נעוצה בתעשיית הציונים ולא רק בשיטות הלימוד?

"הלימוד בהחלט מכוון להצלחה בבחינות בלבד. הבעיה העיקרית של המתמטיקה הגבוהה היא שאין תכנית לימודים. פשוט כך. זה לא יאומן, אבל זאת עובדה. המורים מלמדים בלי תכנית לימודים, ומה שמכתיב את הלימודים הם הנושאים שיופיעו בבחינת הבגרות. ספרי הלימוד לא מחולקים לפרקים שעוסקים באלגברה, גיאומטריה או טריגונומטריה, אלא לפרקים העוסקים בשאלוני הבגרות השונים".

האם משרד החינוך פועל בכיוון הנכון?

"משרד החינוך עושה פעולות בכיוונים הנכונים בחמש השנים האחרונות ומנסה לגבש תכנית לימודים חדשה. צריך לומר מלה טובה בעניין הזה למפקחת המקצוע הראשית, חנה פרל. אבל לצערי הרב, משרד החינוך הוא גם ספינה אטית ביותר, גוף ענק ששום דבר לא זז. את תכנית הלימודים לחטיבת הביניים לקח שמונה שנים לכתוב והיא יצאה מאוד לא מוצלחת".

דורות של תלמידים גדלו על ספרי המתמטיקה של כותבים מיתולוגיים דוגמת בני גורן או אהרון אספיס. האם גם הם אחראים להידרדרות ברמת התלמידים?

"הספרים של בני גורן ואספיס, הם ספרים שבז'אנר שלהם הם טובים מאוד. הם עוצבו במשך הרבה שנים ועברו תיקונים והתאמות.

אבל הז'אנר הזה הוא תרגול ולא לימוד. התרגולים הרבה פעמים מתחכמים. התלמידים המסכנים נאלצו לפתור תרגילים מסובכים ומורכבים, שכוללים לפעמים חמישה רכיבים שונים, מבלי שלמדו מספיק כל רכיב לחוד.

הדוגמה הקלאסית לכך היא מושג בסיסי שנקרא "נגזרת". בספרי הלימוד מתייחסים אליו התייחסות טכנית, כאל שיפוע של גרף. כל סטודנט בטכניון יאמר לך שזאת ההגדרה של נגזרת. זאת לא הבנה, אלא אי הבנה של המושג הזה. ההגדרה הנכונה של נגזרת היא "קצב שינוי", ולא "שיפוע של גרף". ילדי ישראל למדו המון המון טכניקה. זה חשוב. אבל היתה חסרה הבנה. אני חושב שמה שקורה כיום זה שמנסים ללכת לכיוון חדש".



רון אהרוני. ''יכול להיות שהתלמידים הישראלים לא יחזרו לפסגת המתמטיקה העולמית''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו