בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני | השען שלום שוורצבארד נוקם בצורר פטליורה

25.5.1926היום לפני 84 שנה:

תגובות

"פאריס, 25. היום נגש אוקראינאי אחד אל פיטליורה ברחוב ובהודיעו לו שהוא נוקם את נקמת דמי הרוסים והיהודים הרבים שנטבחו באוקראינה באשמתו, ירה בפיטליורה באקדחו. פיטליורה נהרג". כזו היתה לשונה התמציתית של הידיעה שהתפרסמה ב"הארץ" ב-26 במאי 1926, למחרת אותו אירוע. לא נזכר בה שהמתנקש היה יהודי בשם שלום שוורצבארד, שען ואנרכיסט יליד אוקראינה ואזרח צרפת; שמיד אחרי שירה חמש יריות במנהיג האוקראיני הגולה, שנודע במלחמתו בקומוניזם ובאחריותו לפוגרומים רבים במהלך מלחמת העולם הראשונה - מסר עצמו בשמחה לידי השוטרים.

את ימי שלטון פטליורה באוקראינה תיאר ב"הארץ" א.ז. בן-ישי, במאמר שהתפרסם ימים אחדים לאחר הרצח. "הימים והלילות ההם בערים ובעיירות באוקראינה - מי שלא טעם את טעמם, לא יוכל להבין גיהנום ושאול-תחתית מה הם". "הפטריוט האוקראיני פטליורה" - בשם המלחמה נגד "הבולשביקים והז'ידים" - הביא, יחד עם פטריוטים אחרים, ל"חורבנו של החלק החי והטוב והפורה ביותר של היהדות", כתב בן-ישי. פטליורה וחבריו הרגו את זקניהם ובחוריהם של היהודים, "טימאו את בתולותיהם", והשפילו את "הרגשת האדם שבהם" עד "תהום-התהומות".

רק ב-4 ביוני הגיעה לעיתון ידיעה מפורטת יותר על הרצח. פטליורה נרצח ב-14:30 בצהריים, "בצאתו מן המסעדה, אשר שם אכל, בבולואר סן מישל. הידיעה נתפשטה חיש מהר בתוך העיר", מסר סופרו המיוחד של העיתון, שהתקרא בשם איו"ב. עד מהרה גילה לקוראים שהמתנקש הוא מיודעו. "יודע אני את האיש הזה שנים אחדות ובקי אני קצת גם בהשקפותיו ובמעשיו", סיפר. "ועל כן לא חשדתי בו לגמרי להיות מסוגל למעשה כזה".

שוורצבארד, סיפר איו"ב, הוא "אנרכיסטן", וככזה גלה מרוסיה עוד לפני המלחמה. "שלא כדרך רוב חבריו-לדעה היהודים, היה לו יחס משהו לענייני היהודים וגם קצת ידיעה בספרות העתיקה ובשאלות היהודים". ושלא כמוהם, נענה לכרוז שהוציא פטר קרפוטקין ובו קרא "לכל אוהבי החירות ללחום יחד עם הצרפתים" נגד הגרמנים - כרוז שעורר "רעש במחנה הריבולוציונרים באירופה ושאנרכיסטי העולם כולו יצאו נגדו בחשדם את קרפוטקין כמיליטאריות". אבל שוורצבארד, כאמור, נענה לצו מבלי לוותר על אמונתו האנרכיסטית, לחם בצבא הצרפתי ואף זכה באותות הצטיינות.

בעניין אחד נוסף נבדל מחבריו, והדבר הפתיע את איו"ב יותר מכל: שלא כאנרכיסטים פוליטיים אחרים, שוורצבארד התנגד לטרור, ודווקא הוא נטל אקדח לידו וירה בפטליורה. הוא ארב לו חודשים, כפי שסיפר לשוטרים שעצרוהו, "אלא שהתהלך פטליורה תמיד בחברת אשתו או נפשות אחרות, ודבר זה הניא אותו ממעשהו עד שפגש אותו לבדו".

ימים אחדים לפני הרצח פגש איו"ב בשווארצברד, "יושב אצל שולחן קטן בפתח בית קהוה בבולוואר סן מישל. השעה היתה שעת צהרים, ואני תמהתי למצוא כאן את שווארצבארד העובד בביתו, בשעות העבודה בשכונה הרחוקה מביתו".

הוא פגש בו שוב ביום ראשון, אך לא חשד בדבר: יום מנוחה הוא זה, ואך טבעי ששוורצבארד יהיה רחוק מביתו. "אמנם נראה לי שבשעת צאתו מן המסעדה השתקפה התרגשות כל-שהיא בפניו", שחזר איו"ב. "קשה לחשוב, שבעיניים אלה שלו הצוחקות הסתתרה כבר אז מחשבת רצח".

במשפטו, שנמשך שמונה ימים בשלהי 1927, זוכה שלום שוורצבארד מכל אשמה. מאז ועד היום הוא נודע בכינויו "הנוקם". פטליורה, על אף מורשת הפוגרומים שבה נקשר שמו, מזוהה באוקראינה גם כלוחם לחירותה ולעצמאותה של המדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו